דים אמור
האירוע, אשר התרחש ביום שבת, כ"ד באב תשפ"ד (24 באוגוסט 2024), מעלה שאלות רבות באשר למהימנות המידע ולתפקידם של נבחרי הציבור בעתות מתיחות.
בפוסט שפרסם בעברית ובאנגלית, טען טיבי: "חיילים בעזה בתחביב חדש ישן: שריפת ספרי קוראן. אם זה היה קורה בבית כנסת באירופה או בכל מקום אחר נתניהו, ביידן, מקרון וקאנצלר גרמניה היו זועקים: אנטישמיות. בעזה זה עוד אירוע".
כנראה, טיבי מפיץ מידע לא מאומת ומסית נגד חיילי צה"ל בעת מבצע צבאי מורכב.
"מעקב" פנה לדובר צה"ל לקבלת תגובה על האירוע הנטען. בתשובה נמסר כי צה"ל אינו מכיר את האירוע המדובר ששודר באל-ג'זירה ב-24 באוגוסט.
ראוי לציין כי מן התצלומים המעורפלים בסרט הנדון, אין ביכולתנו לקבוע נחרצות כי המתועדים הינם אנשי צבא ההגנה לישראל, שכן בעבר נצפו מקרים בהם ארגוני חבלה יזמו והעמידו פני מעשי תגרה דומים.
התנהלותו של טיבי מעוררת תמיהה; היה עליו לפנות תחילה לגורמים מוסמכים בצבא ההגנה לישראל לשם קבלת הבהרות בטרם הפצת הסרטון. הללו הדגישו את חשיבות האחריות הציבורית המוטלת על כתפי נבחרי העם, בפרט בעת משבר, ואת הנחיצות בבדיקת אמינות המידע קודם להפצתו ברבים.
מהם תחומי הגבול של חירות הדיבור המוענקת לחברי בית המחוקקים? שאלה זו מקבלת משנה תוקף בעתות של מתיחות ביטחונית.
בנוסף, חבר הכנסת אחמד טיבי מסר בפוסט: "אם זה היה קורה בבית כנסת". דומה כי יש להזכיר לחבר הכנסת טיבי: ארגון החמאס ותומכי הטרור, ביום השביעי לחודש אוקטובר, העלו באש יהודים, בתי כנסת, ילדים, תינוקות, נשים, נכים, קשישים, ואף לקחו בשבי יהודים. היהודים אשר נשרפו באותו יום מר ונמהר הובאו למנוחות, ועובדה זו הינה מוכחת. ברם, לא נחשפנו למקור הסרטון המתסיס של רשת "אל ג'זירה" – שמא מדובר בתעתוע המבוים על ידי שחקני תיאטרון מעזה?
חיילי צבא ההגנה לישראל מגינים אף על חבר הכנסת אחמד טיבי, ומקריבים את חייהם כדי שיוכל לפרסם את פוסטיו חסרי השחר ברשת X.
כאשר חבר הכנסת אחמד טיבי פונה בפרסומיו, ללא מורא ובושת פנים, אל מנהיגי העולם, ראוי לציין כי ההיסטוריה אינה מכירה חברי פרלמנט בארצות הברית או בצרפת הפועלים נגד המדינה בה הם מכהנים, ותומכים בכלי תקשורת המטיפים להסתה. מעשה שכזה הינו חסר תקדים בקרב נבחרי ציבור במדינות דמוקרטיות מתוקנות.
צילום מתוך עמוד הפייסבוק Ahmad Tibi احمد طيبي, תוכן ע"פ סעיף 27א'
