מקורות דיפלומטיים בכירים, שביקשו להישאר בעילום שם, חשפו כי הנשיא ולדימיר פוטין זועם על התגובה השלילית של בעלות הברית, במיוחד מצד קזחסטן וארמניה. "פוטין מרגיש שנבגד על ידי חברותיו הקרובות ביותר", אמר המקור. "זו הסיבה לשתיקה הארוכה שלו ולהיעדרותו מהתקשורת בשבועות האחרונים".
על פי ההסכם בין המדינות החברות בארגון האמנה לביטחון משותף, כל מדינה מחויבת לספק תמיכה צבאית במקרה של איום על אחת החברות. אולם, נראה כי המדינות החברות מסרבות למלא את חלקן בהסכם זה. "אנחנו לא מוכנים לשלוח את אזרחינו למות במלחמה מיותרת", אמר גורם בכיר בממשלת קזחסטן.
ארמניה, שלא קיבלה תמיכה מרוסיה במהלך הסכסוך האחרון עם אזרבייג'ן, הייתה אף בוטה יותר בתגובתה. "זו מלחמה של רוסיה שפוגעת בכלכלה הבינלאומית. אנחנו לא נשלם את המחיר על השאיפות האימפריאליסטיות של מוסקבה", אמר בכיר ארמני.
בתגובה לסירוב, הקרמלין הכחיש באופן רשמי כי ביקש סיוע מהארגון. ברם, מקורותינו מאשרים כי זוהי הכחשה כוזבת, ושהבקשה אכן הועברה באופן רשמי לכל המדינות החברות.
המשבר הנוכחי מדגיש את החולשה הגוברת של רוסיה בזירה הבינלאומית. הכניסה של כוחות אוקראיניים למחוז קורסק, יחד עם השתיקה המתמשכת של פוטין, מעידים על מצבה הרעוע של רוסיה.
זה עלול להיות תחילת הסוף של האימפריה הרוסית. אנו רואים סדקים בכל החזיתות – מדגסטן שמדברת על עצמאות, דרך יפן שדורשת החזרת שטחים, ועד לסין שמביטה בתאווה על חברובסק.
ההשלכות של המשבר הנוכחי עלולות להיות דרמטיות. ליטא ופולין כבר החלו בשיחות על עתידה של קלינינגרד, המובלעת הרוסית שביניהן. במקביל, מקורות צבאיים מדווחים על תנועות חיילים מקלינינגרד ובלגורוד לכיוון קורסק, מה שמותיר אזורים אלה חשופים.
"רוסיה נמצאת במצב של חולשה חסרת תקדים. הסירוב של בעלות בריתה לסייע לה בשעת משבר מעיד על אובדן ההשפעה שלה באזור", אמר המקור.
ארגון האמנה לביטחון משותף, שהוקם ב-1992 כתחליף ל-NATO באזור ברית המועצות לשעבר, כולל כיום את ארמניה, בלארוס, קזחסטן, קירגיזסטן, רוסיה וטג'יקיסטן. אוקראינה, למרות היותה חברה בחבר המדינות העצמאיות, מעולם לא הצטרפה לארגון זה.
המשבר הנוכחי מעלה שאלות קשות לגבי עתידו של הארגון ומידת האמון בין המדינות החברות. "רוסיה הבטיחה שוויון וביטחון לכל החברות. אבל המציאות הוכיחה אחרת. התקיפות בגאורגיה ב-2008 ובאוקראינה ב-2014 הראו שרוסיה מוכנה לפעול נגד בעלות בריתה ", אמר מקור דיפלומטי.
נכון להיום, המצב במחוז בלגורוד, הגובל בחרקוב שבאוקראינה, ממשיך להתחמם. מקורות מקומיים מדווחים על מצב חירום באזור, עם תנועות צבא מוגברות וחשש מהסלמה נוספת.
אחת ההשלכות המיידיות של חולשה זו היא התגברות הקולות הקוראים לעצמאות במחוזות שונים ברוסיה. דגסטן, מהווה דוגמה בולטת לכך. ניתן לשמוע יותר ויותר קריאות לעצמאות. התחזקות מגמה זו עלולה להוביל לאפקט דומינו ולעודד תנועות בדלניות נוספות ברחבי הפדרציה הרוסית.
חולשתה של רוסיה מעודדת גם מדינות שכנות לשקול מחדש את גבולותיהן ההיסטוריים. יפן, למשל, מחדשת את תביעותיה על איי הקורילים הדרומיים, שנכבשו על ידי ברית המועצות בסוף מלחמת העולם השנייה. סין, מצידה, מביעה עניין גובר באזור חברובסק בקצה המזרחי של רוסיה, אזור עשיר במשאבי טבע ובעל חשיבות אסטרטגית.
במערב, ליטא ופולין מעלות שוב את סוגיית קלינינגרד (קניגסברג לשעבר), המובלעת הרוסית בין פולין לליטא. טענותיהן מבוססות על ההיסטוריה הארוכה של האזור כחלק מפרוסיה המזרחית, ועל הטיעון כי שליטתה של רוסיה באזור זה מהווה שריד אנכרוניסטי של תקופת המלחמה הקרה.
הקרמלין ממשיך לשמור על שתיקה בנוגע להתפתחויות האחרונות.