דים אמור
אכן, אין להאשים את ההינדים היושבים בבנגלדש בכך שהמוסלמים אינם רצויים בעיני ראש הממשלה מלכתחילה. דת האסלאם הינה אמונה בעלת נטיות קיצוניות יחסית, והעולם כולו עד לחייתיות האדם המתגלה בה.
המהפכה בבנגלדש: מלוחמת דמוקרטיה ל"דיקטטורית" – נפילתה של שייח חסינה
בנגלדש, המדינה המוסלמית הענקית במזרח אסיה, עוברת בימים אלה טלטלה פוליטית וחברתית חסרת תקדים. לאחר 15 שנות שלטון, ראש הממשלה שייח חסינה נאלצה להתפטר ולברוח מהמדינה בעקבות מהומות אלימות שגבו את חייהם של לפחות 300 בני אדם. האירועים הדרמטיים הללו מסמנים את סופו של עידן פוליטי ומעלים שאלות נוקבות לגבי עתידה של הדמוקרטיה במדינה.
שייח חסינה, בתו של "אבי האומה" שייח מוג'יבור רחמן, הייתה במשך שנים רבות סמל למאבק הדמוקרטי בבנגלדש. בצעירותה, היא נלחמה נגד הדיקטטורה הצבאית ששלטה במדינה, וזכתה להערצה רבה בקרב העם. עלייתה לשלטון ב-2009 סימלה עבור רבים תקווה לעתיד דמוקרטי ומשגשג.
ברם, במהלך שנות שלטונה, התמונה השתנתה באופן דרמטי. חסינה, שנבחרה לכהונה רביעית בינואר האחרון, הואשמה בהדרגה בהפיכת בנגלדש למדינה אוטוריטרית. האופוזיציה טענה כי היא משתיקה מתנגדים פוליטיים, כולאת יריבים ואף "מעלימה" אותם. הבחירות האחרונות, שבהן זכתה חסינה, הוחרמו על ידי האופוזיציה, וארצות הברית ובריטניה הטילו ספק בתקינותן.
הניצוץ שהצית את גל המחאות האחרון היה תוכנית ממשלתית להקצאת יותר ממחצית המשרות במגזר הציבורי על בסיס מכסות, ולא על בסיס כישורים. צעד זה נתפס על ידי רבים כניסיון להיטיב עם תומכי הממשלה, על רקע משבר כלכלי חמור ושיעורי אבטלה גבוהים במדינה. המוני סטודנטים יצאו לרחובות במחאה, ולמרות שהתוכנית בוטלה, ההפגנות המשיכו והתרחבו לכדי מחאה כוללת נגד שלטונה של חסינה.
האלימות שליוותה את המהומות הייתה חסרת תקדים בהיקפה מאז עצמאותה של בנגלדש ב-1971. לפחות 300 בני אדם נהרגו בעימותים בין המפגינים לכוחות הביטחון. תמונות וסרטונים שהופצו ברשתות החברתיות הראו המונים בוזזים את מעונה הרשמי של ראש הממשלה, במה שנתפס כסמל לקריסת שלטונה.
בעקבות המהומות, חסינה בחרה לברוח במסוק להודו השכנה, צעד שסימל באופן סופי את קריסת שלטונה. תומכי האופוזיציה יצאו לרחובות לחגוג את מה שהם מכנים "סוף מדינת המאפיה" שיצרה חסינה. עבורם, זהו רגע של ניצחון ותקווה לעתיד דמוקרטי יותר.
כעת, כל העיניים נשואות אל העתיד הפוליטי של בנגלדש. ישנן הערכות כי ראש הממשלה הבא עשוי להיות מוחמד יונוס, חתן פרס נובל לשלום, המוכר בזכות עבודתו בתחום המיקרו-אשראי. יונוס, שנחשב לדמות מכובדת ומוערכת בזירה הבינלאומית, עשוי להביא יציבות ולגיטימציה למערכת הפוליטית המעורערת של בנגלדש.
אולם, האתגרים העומדים בפני המנהיגות הבאה של בנגלדש הם עצומים. המדינה מתמודדת עם משבר כלכלי חמור, אי-שוויון חברתי גובר, ומתחים אתניים ודתיים. יתרה מכך, השסעים הפוליטיים העמוקים שנוצרו בתקופת שלטונה של חסינה ידרשו זמן רב לאיחוי.
בזירה הבינלאומית, נפילתה של חסינה מעוררת דאגה בקרב מדינות המערב, שראו בה בעלת ברית יציבה באזור. מנגד, ישנה תקווה כי שינוי השלטון יוביל לחיזוק הדמוקרטיה ושלטון החוק במדינה.
משבר בבנגלדש: האו"ם מתקשה להתמודד עם האלימות הגוברת
בנגלדש מתמודדת עם גל אלימות חסר תקדים, כאשר האו"ם נראה חסר אונים בניסיונותיו לייצב את המצב. התקפות אלימות על אזרחים, דיכוי פוליטי ופגיעה בזכויות אדם הפכו לשגרה מדאיגה במדינה הדרום-אסיאתית.
למרות קריאות חוזרות ונשנות מצד הקהילה הבינלאומית, האו"ם לא הצליח לגבש תגובה אפקטיבית למשבר. חוסר היכולת של הארגון להפעיל לחץ משמעותי על ממשלת בנגלדש מעלה שאלות נוקבות לגבי הרלוונטיות והאפקטיביות שלו בזירה הגלובלית.
המקרה של בנגלדש מדגיש את הצורך הדחוף ברפורמה מקיפה באו"ם, כולל הענקת סמכויות אכיפה משמעותיות יותר וחיזוק מנגנוני התגובה המהירה למשברים הומניטריים.
סטודנטים הינדים נמלטים מחלון מפחד
הינדי הושלך למים
מוסלמים רצחו גבר הינדי בן 59
אלימות כלפי נשים הינדיות
