
צילום מתוך עמוד האינסטגרם Yaron Berlad, תוכן ע"פ סעיף 27א'

אולם, במקביל ליוזמה התמימה לכאורה, החלו להתגלגל ברשת סרטונים מטרידים.
בקבוצות טלגרם המזוהות עם מכירת סמים, הופץ סרטון שבו נראה אדם הדומה מאוד לברלד כשהוא מפרסם משקה מיץ גת. חשוב לציין כי מאז שנת 2020, משקה זה נאסר לשימוש בישראל ונחשב לסם לכל דבר ועניין.


בסרטון הנדון, נשמע קול הדומה מאוד לקולו של ברלד אומר: "זה מיץ גת הכי שווה שאכלתי", ביטוי המקובל בעגה של צרכני סמים. מיד לאחר מכן, ככל הנראה בניסיון לתקן את הפליטה המרשיעה, המילה "אכלתי" הוחלפה ב"שתיתי".
מתוך הטלגרם "הכרויות ת"א מיץ גת", תוכן ע"פ סעיף 27א'
צוות שלנו ניסה ליצור קשר עם הגורמים האחראים להפצת הסרטון בקבוצות הטלגרם. למרות שלא ניתן היה להשיג מספר טלפון או פרטי קשר ישירים, הצלחנו להתכתב עם אחד העבריינים המעורבים. בתשובה לשאלתנו על השפעות המשקה, קיבלנו את התשובה הבאה: "אופוריה, ממריץ, מעלה מצב רוח, מעלה חשק מיני ועוד".

מצב זה מעלה שאלות קשות לגבי מעורבותו של ברלד בפרסום מוצר לא חוקי. האם מדובר בשימוש לא מורשה בדמותו של הקומיקאי? האם ברלד עצמו מעורב בפרסום זה? ומה ההשלכות האפשריות על הקריירה שלו ועל הציבור הרחב?
השפעתם של סלבריטאים על הציבור, במיוחד על צעירים, היא עצומה. פרסום כזה, בין אם הוא אמיתי או מזויף, יכול להוביל לתוצאות הרסניות.
מוכרי מיץ גת מסרו את עלויות: "עלות ליטר באיסוף 130 ש"ח, 2 ליטר באיסוף 250 ש"ח. 3 נקודות איסוף: נתניה / נס ציונה / חדרה. משלוח בתוספת 50 ש"ח". בנוסף, נטען כי החומר גורם ל"אופוריה, ממריץ, מעלה מצב רוח, מעלה חשק מיני ועוד".
ניסיונותינו ליצור קשר עם ירון ברלד לקבלת תגובתו לא צלחו. התקשרנו למספר הטלפון המופיע בעמוד האינסטגרם Yaron Berlad, אך השיחה נותקה ומספרנו נחסם. גם פנייה בהודעה פרטית בווצאפ, בה פירטנו את הממצאים ושאלנו לתגובתו, הובילה לחסימה.
התנהלות זו מעלה שאלות רבות. האם אכן מדובר בירון ברלד עצמו בסרטון? האם הוא מודע לכך שדמותו משמשת לפרסום חומרים מסוכנים? ומדוע הוא בוחר להתעלם ולחסום פניות בנושא במקום להגיב ולהבהיר את עמדתו?
שאלה נוספת שעולה מהפרשה היא כיצד ייתכן שקבוצות טלגרם המוכרות סמים באופן גלוי ממשיכות לפעול ללא הפרעה. אם צוות תחקיר עיתונאי הצליח לאתר בקלות יחסית את הקבוצות הללו, מדוע המשטרה אינה פועלת לסגירתן?
צילום מתוך עמוד האינסטגרם Yaron Berlad, תוכן ע"פ סעיף 27א'
מסורת עתיקה הופכת לסם מסוכן בעידן הדיגיטלי
בשנים האחרונות, תופעה מדאיגה מתפשטת ברשתות החברתיות הישראליות: מכירה והפצה של מיץ גת, חומר שהוכנס לרשימת הסמים האסורים לפני מספר שנים. התופעה, שהתפתחה מסורת תרבותית עתיקה למסחר בלתי חוקי, מעלה שאלות נוקבות לגבי בריאות הציבור, אכיפת החוק, ותפקידן של הרשתות החברתיות בהפצת חומרים מסוכנים.

מיץ גת, המופק מעלי צמח הגת, היה במשך שנים חלק בלתי נפרד מהתרבות הישראלית. ניתן היה למצוא אותו בחתונות, מקומות בילוי ואפילו בקיוסקים שכונתיים. אולם, ההחלטה להכניס את מיץ הגת לפקודת הסמים המסוכנים שינתה את המצב מן הקצה אל הקצה. הסיבה להחלטה זו נעוצה בעובדה כי במהלך הפקת המיץ מופרשים מהגת חומרים שהוגדרו כמסוכנים ואסורים לשימוש.
עם כניסת האיסור לתוקף, התפתחה במהירות תעשייה שלמה של ייצור ומכירה בלתי חוקיים של מיץ גת. הפלטפורמה העיקרית למסחר זה הפכה להיות הרשת, עם קבוצות סגורות בפייסבוק וטלגרם המשמשות כזירות מסחר וירטואליות. המוכרים, הפועלים בשוק השחור, משתמשים בטקטיקות שיווק אגרסיביות, כולל שימוש בידוענים ומשפיעני רשת לקידום המוצר.
המוכרים מציגים את מיץ הגת כפתרון קסם למגוון בעיות בריאותיות. הם טוענים כי המשקה משפר ריכוז, מסייע בטיפול בסוכרת ואף מדכא תיאבון. אולם, מומחים רפואיים מזהירים מפני הסכנות הטמונות בשימוש במיץ גת. ד"ר ברקוביץ', בראיון ל-N12, הדגיש את הסיכונים: "הם מוכרים את מיץ גת בשביל בעיות רפואיות, אך בסופו של דבר הם מתאשפזים בבתי חולים עם הזיות, פרנויות ודופק מהיר". הוא הוסיף כי "הספיגה של המיץ הרבה יותר מהירה ולכן גם תופעות הלוואי שלו הרבה יותר מהירות – כאבי בטן, הזיות, שלשולים, ורעידות בידיים כמו שגורם שימוש בקוקאין".
מתוך הטלגרם "הכרויות ת"א מיץ גת", תוכן ע"פ סעיף 27א'
צילום ראשי:
צילום מתוך עמוד האינסטגרם Yaron Berlad, תוכן ע"פ סעיף 27א'
מתוך הטלגרם "הכרויות ת"א מיץ גת", תוכן ע"פ סעיף 27א'
ממשטרת ישראל טרם נמסרה התגובה