דים אמור

ביום שני האחרון הניח ח"כ שלום דנינו (הליכוד) על שולחן הכנסת את "הצעת חוק חובת הצגה של נתוני צפייה לצופה". בחינה מעמיקה של ההצעה מגלה כי מדובר בניסיון לבטל את הצורך בוועדת המדרוג הבלתי תלויה ולהעביר את השליטה על קביעת הרייטינג של הערוצים בישראל לידי פוליטיקאים – ובראשם שר התקשורת שלמה קרעי.

כיום, מדידת הרייטינג בישראל מתבצעת באמצעות טכנולוגיית פיפל-מיטר (People-Meter), המקובלת בעולם מאז שנות ה-80'. הוועדה הישראלית למדרוג, גוף עצמאי הממומן על ידי גופי השידור והמפרסמים, אחראית על בחירת מדגם מייצג של כ-700 משקי בית, הכוללים 2,200 ישראלים. הרייטינג משמש ככלי מרכזי בקביעת תעריפי הפרסום בערוצים השונים.

הצעת החוק החדשה טוענת כי טכנולוגיית הפיפל-מיטר אינה מתאימה לעידן הדיגיטלי, וכי יש צורך במעבר לכלי מדידה מדויקים יותר. אולם, במקום להציע פתרונות טכנולוגיים מתקדמים, ההצעה מתמקדת בהעברת הסמכות לידי שר התקשורת. לפי ההצעה, "השר יקבע מערכת, אחת או יותר, למדידת נתוני צפייה, שעל בסיס נתוניה יציג משדר טלוויזיה נתוני צפייה לצופה".

מהלך זה מעורר חשש כבד בקרב גורמים בתעשייה. ועדת המדרוג הזהירה בעבר כי "רוסיה של פוטין היא המקום היחיד בעולם בו המדינה שולטת בנתוני הצפייה", וכי מהלך כזה הוא "לא-דמוקרטי, לא ישים ויפגע בתחרות". הוועדה הדגישה כי ההצעה עלולה לפתוח פתח ל"מניפולציות פוליטיות ואחרות" בנתוני הצפייה.

יש לציין כי ניסיון דומה נכלל ב"חוק קרעי" שנגנז בקיץ האחרון לאחר התנגדות נרחבת. החוק המקורי ביקש להכפיף את אסדרת שידורי הטלוויזיה בישראל לדרג הפוליטי ולפגוע בהסדרים שנועדו לשמור על עצמאות עיתונאית. הצעת החוק הנוכחית נתפסת כניסיון לקדם חלקים מאותו חוק באופן מפוצל, בתקווה להימנע מהתנגדות ציבורית נרחבת.

מומחים מזהירים כי העברת השליטה במדידת הרייטינג לידי גורמים פוליטיים עלולה להוביל למצב בו ערוצים המזוהים עם הממשלה יזכו ליתרון לא הוגן. הדבר עלול להשפיע על חלוקת תקציבי הפרסום ולפגוע בערוצים ביקורתיים או עצמאיים.

התנגדות להצעה הובעה על ידי מגוון רחב של גורמים בתעשייה, כולל קשת (ערוץ 12), רשת (ערוץ 13), תאגיד השידור (ערוץ 11), ערוץ 9, הוט, ערוץ 24, איגוד חברות הפרסום ואיגוד השיווק הישראלי. גורמים אלה מדגישים את החשיבות של שמירה על מערכת מדידה עצמאית ואמינה.

בעוד שהממשלה טוענת כי המהלך נועד לשפר את דיוק מדידת הרייטינג בעידן הדיגיטלי, מבקרים טוענים כי מדובר בניסיון נוסף להשתלט על התקשורת ולהחליש את הביקורת הציבורית. השאלה המרכזית העולה היא האם ישראל אכן מתקרבת למודל הרוסי של שליטה ממשלתית בתקשורת, ומה יהיו ההשלכות של מהלך כזה על חופש העיתונות והדמוקרטיה בישראל.

ההצעה צפויה לעורר דיון ציבורי נרחב בימים הקרובים, כאשר גורמי מקצוע, ארגוני חברה אזרחית ואנשי תקשורת צפויים להביע את התנגדותם למהלך. נותר לראות כיצד תגיב הממשלה ללחץ הציבורי ואם תמשיך לקדם את ההצעה השנויה במחלוקת.