פערי מגדר בולטים
הדו"ח חושף כי למרות שנשים מהוות 74% מכוח העבודה ברשויות המקומיות, הן מרוויחות בממוצע רק 69% משכרם של גברים באותם תפקידים, נכון לשנת 2021. פער זה מתרחב עוד יותר ברשויות חלשות ובפריפריה.
בתפקידים הבכירים, המצב חמור אף יותר: רק 26% מהמשרות הבכירות מאוישות על ידי נשים, כאשר בכשליש מהרשויות אין כלל אישה בתפקיד בכיר. נתון מטריד נוסף מראה כי בין השנים 2015-2023, כ-8% מהרשויות המקומיות פעלו ללא יועצת לקידום מעמד האישה.
כשל מערכתי במשרד הפנים
המבקר מותח ביקורת חריפה על משרד הפנים, אשר לא פעל ליישום מדיניות לקידום נשים בשלטון המקומי. המשרד לא פרסם הנחיות לרשויות בנושא, לא קבע מתווה לפיקוח ובקרה על קיום הוראות הדין, ולא הגדיר חובות דיווח שיאפשרו מעקב אחר קידום השוויון המגדרי.
אפליית יוצאי אתיופיה
הדו"ח מצביע גם על פערים משמעותיים בין יוצאי אתיופיה לשאר האוכלוסייה בכל תחומי החיים. למרות הפעלת תוכנית "הדרך החדשה" לשילוב יוצאי אתיופיה משנת 2016, עם תקציב של 203 מיליון ש"ח עד 2022, הרשויות המקומיות ניצלו רק 67% מהתקציב המיועד.
מבקר המדינה קובל על כך שמשרד הפנים והרשויות המקומיות לא אימצו יעד מדיד לייצוג של יוצאי אתיופיה, דבר המקשה על מעקב אחר התקדמות בתחום זה.
דו"ח מבקר המדינה מהווה תמרור אזהרה חמור לגבי מצב השוויון המגדרי והאתני ברשויות המקומיות בישראל. הוא חושף פערים עמוקים וכשל מערכתי בטיפול בבעיה. נדרשת פעולה מיידית ונחושה מצד כל הגורמים הרלוונטיים כדי להבטיח שוויון הזדמנויות אמיתי לכל אזרחי ישראל, ללא הבדל מגדר או מוצא.

















