דים אמור
בכנס טכנולוגיות למידה במכון הטכנולוגי בחולון, סא"ל י', מפקד בית הספר לבקרה אווירית ופיקוח טיסה, הודה כי "סביב המחאה היו מילואימניקים לא מעטים שלא היו כשירים למשימה".
דבריו של סא"ל י' מעלים שאלות נוקבות לגבי מוכנות חיל האוויר ביום הגורלי של מתקפת החמאס. האם הפגיעה בכשירות תרמה לכשל המודיעיני והמבצעי שאפשר את הטבח? האם מחאת הטייסים, שהתעוררה בעקבות הרפורמה המשפטית השנויה במחלוקת, השפיעה על יכולת התגובה של החיל?
צה"ל, מצדו, ממהר להדגיש כי "הפעלתו של חיל האוויר לא נפגעה ב-7 באוקטובר בגלל בעיית כשירות". אולם, ההודאה של סא"ל י' מעלה תהיות לגבי המצב לפני ואחרי המתקפה. האם היו פערים בהגנה על שמי המדינה? האם היו קשיים בתיאום המרחב האווירי בשעות הקריטיות?
סא"ל י' הדגיש כי "נקודת הפתיחה ללמידת הלקחים היא הכישלון". אמירה זו מרמזת על הצורך בחשבון נפש מעמיק בחיל האוויר ובצה"ל בכלל. האם המערכת הצבאית הייתה ערה מספיק להשלכות האפשריות של המחאה על מוכנות הכוחות?
חשוב לציין כי תפקידו של סא"ל י' כולל אחריות על הכשרת שני מערכים קריטיים: הגנה על שמי המדינה ותיאום המרחב האווירי. הודאתו מעלה חששות לגבי איכות ההכשרה והמוכנות של כוח האדם בתפקידים אלה בתקופה שקדמה למלחמה.
בעוד שהדיון הציבורי עד כה התמקד בעיקר בכשלים המודיעיניים והמבצעיים של כוחות הקרקע, ההצהרה של סא"ל י' מפנה את הזרקור לחיל האוויר. האם היו סימנים מוקדמים לבעיות כשירות שלא טופלו? האם המערכת הצבאית הייתה מודעת לסיכונים הפוטנציאליים?
ככל שמתבהרת תמונת האירועים של 7 באוקטובר, ברור כי תהליך הפקת הלקחים חייב להיות מקיף ונוקב. ההודאה של סא"ל י' היא צעד חשוב בכיוון זה, אך היא גם מדגישה את הצורך בבחינה מעמיקה של ההשפעות ארוכות הטווח של מחאות ציבוריות על מוכנות צה"ל. האתגר העומד בפני מערכת הביטחון הוא למצוא את האיזון הנכון בין זכות המחאה לבין שמירה על כשירות מבצעית גבוהה בכל עת.
