בעיצומה של מלחמת העולם השנייה מקבל האיכר האוסטרי פרנץ יגרשטטר צו התייצבות לשרות מילואים פעיל בוורמאכט הגרמני.
דים אמור || 07.12.2022
המחזה אקטואלי לכל מדינה ולכל עם! מדוע? לצערנו כמעט כל מדינה אי פעם בהיסטוריה הייתה כובשת שטחים של מדינה זרה או הייתה נכבשת.
המדינות אשר החליטו לכבוש שטחים של מדינה אחרת פוגעות בחופש ועצמאות של בני אדם, אין כיבוש נעים או הומני, בוודאי שהמנהגים שכובשים מסתתרים מאחורי המילים היפות, כמו: צדק היסטורי, ביטוחן לאומי וכו'.
חופש הוא יסוד של כל אדם! כל אדם זקוק לחופש וכאשר אדם לא יקבל את החופש הוא ילחם למענו!
המחזה מעלה דילמה קשה, למעשה ללבוש את המדים הנאצים ולהצטרף לצבא הגרמני ( וורמאכט הגרמני ) או למות?!? ערכים או חיים? עדר או אינדיבידואל?!?
יהושע סובול גאון!
לגופו של העניין: פרנץ יגרשטטר לא נשבר! חברים, כנסיה, משפחה, מערכת הממשלתית ניסו לשכנע אותו ללבוש את המדים של גרמניה הנאצית ולחיות ( בתמורה )!
לצערנו ההיסטוריה חוזרת, הכומר הראשי של רוסיה ( קיריל גונדייב ) ב-2022 מברך את ההשמדה של אזרחי אוקראינה! ולדימיר פוטין, למד על השואה וכנראה מנסה להיות המתחרה של היטלר!
חשוב לזכור בני אדם כמו פרנץ יגרשטטר, בזמנים הקשים הם הסמל של השפיות.
פרנץ יגרשטטר נולד בעיירה קטנה הסמוכה לערים זלצבורג ובראונאו אם אין באוסטריה, כבן מחוץ לנישואים של רוזליה הובר ופרנץ באכמייר. תחילה חי אצל סבתו מצד האם, אליזבת הובר. אביו נהרג במלחמת העולם הראשונה כשהיה ילד ואמו נישאה בשנית להינרייך יגרשטטר, שאת שם משפחתו אימץ פרנץ. בשנת 1933, כשהיה בן 26, נולדה לו בת מחוץ לנישואין, הילגרד אוור שמה. בשנת 1936 הוא נישא לפרנציסקה שוואניגר, נערה מכפר סמוך ואת ירח הדבש הזוג בילה ברומא, שם חווה פרנץ, שהיה קתולי מלידה, התעוררות דתית. אחרי חזרתו החל לעבוד בכנסייה הקתולית המקומית.
בשנת 1938, כאשר הגרמנים נכנסו לאוסטריה, היה יגרשטטר האדם היחיד בכפרו שהצביע נגד סיפוח אוסטריה לגרמניה. אף שלא היה מעורב בשום תנועה פוליטית, הוא התנגד גלויות לנאצים והכריז שלא ילחם במלחמה, זאת למרות אימון צבאי קצר שעבר. לאחר מספר דחיות, נקרא בפברואר 1943 לשירות פעיל בצבא הגרמני. באותו זמן כבר היה אב לשלוש בנות, הגדולה בהן בת שש. ב-1 במרץ התייצב במשרד הגיוס והצהיר שאינו מוכן להילחם מטעמי מצפון, אולם הסכים לבצע כל משימה בלתי-מלחמתית. הוא נענה בשלילה ונכלא, ראשית בלינץ, ואחר כך בברלין. ב-6 ביולי הועמד למשפט צבאי באשמת פגיעה במאמץ המלחמתי. הוא הורשע, נגזר עליו עונש מוות, והוא הוצא להורג בגיליוטינה ב-9 באוגוסט 1943, בגיל 36.
בקשר להצגה, בימוי די מיוחד, יש לומר תודה לבמאי אביב זמר וגם כן לתיאטרון הסימטה!
על השואה חובה לדבר לא רק ביום הזיכרון לשואה ולגבורה.
לדעתי רצוי להקטין את קטעי הוידאו ( מדובר על משך הזמן של סרטוני הוידאו בהצגה ), וידאו "גונב" את הפוקוס ( שוב – לפי דעתי ).
גם כן הייתי משתמש בסרטונים מקורים, אך אולי מדבר על ויז'ן של הבמאי.
לגבי קול רקע אשר הושמע במהלך ההצגה – אפשר להקליט ילדה אמיתית ( באולפן הקלטות ), יחד עם זאת מאוד קל לתת טיפים מהצד, לעתים עניין התקציבי גם כן קובע.
השחקן הראשי לעיתים לא היה מחובר לסצנה, אך בכללי שיחק לא רע! בחזרות הייתי שם דגש על הדיקציה ושבירת צבע ( כדי שלא ישמע מונוטוני ).
כמובן הקהל מאוד משפיע על השחקנים, במיוחד שחלק מהקהל יוצא מההצגה בהפגניות, ובנוסף חודר לבמה ואומר לשחקנים מה דעתו!
לדעתי כל במאי חולם לעורר רגשות של הקהל, כאשר עובדים על ההצגה הבאים אמורים לגרום לבני אדם לעצור ולחשוב, להרגיש!
יומיים חשבתי על ההצגה, על הבימוי, וכלל על המחזה!
אם לתת ציון מ 1 עד 100, הייתי נותן 80, יש לומר שחזרתי הביתה ושוב קראתי את החזה ולכן מודה מעומק ליבי לסובול על הגאונות – מחזה מדהים וחשוב!





תמונות: תיאטרון ( הצגה ) .
צילום: דים אמור
זכויות שמרות: Ⓒ דים אמור Dim Amor Ⓒ
שימוש בתמונות אך ורק באישור: [email protected] ( או פניה דיגיטלית – לחץ כאן )
התמונות מכילות קוד אישי לזיהוי וחיפוש ( הפרת זכויות יוצרים ).
יצירת קשר: 050-3350753