דים אמור

בעוד העולם ממשיך להסתובב על צירו, היום הרביעי בנובמבר 2025 הביא עמו שרשרת ארוכה של אירועים משמעותיים שמעצבים את המציאות הגיאופוליטית, הכלכלית והחברתית בכל יבשות העולם. מקלפיות הבחירות בארה"ב ועד לשדות הקרב באוקראינה, מהמשברים ההומניטריים באפריקה ועד לפריצות דרך מדעיות במעבדות המחקר המובילות, היום מציג תמונה מורכבת של עולם בתנועה מתמדת.

בארצות הברית התקיים היום יום הבחירות המקומיות והמדינתיות, בשנה שאינה כוללת בחירות לקונגרס. מרוצי המפתח בניו יורק, ניו ג'רזי ווירג'יניה מושכים תשומת לב ארצית ונבחנים כמדד מהימן לאקלים הציבורי בשנה השנייה לכהונתו השנייה של הנשיא דונלד טראמפ. במקביל, הבית הלבן פרסם צו נשיאותי לעדכון מכסי ההדדיות מול סין, צעד שמגיע בעקבות הסדר כלכלי שנחתם ב-30 באוקטובר. ההסדר כולל התחייבויות סיניות להקלה בשליטת יצוא קריטיים ורכישות חקלאיות אמריקאיות, ונראה כי משקף ניסיון לאזן את היחסים הכלכליים המורכבים בין שתי המעצמות.

בחזית המזרחית של אירופה, הקרבות באוקראינה אינם פוסקים. קרבות עירוניים עזים מתרחשים בעיר פוקרובסק שבדונצק, כאשר רוסיה טוענת להידוק טבעת הלחץ סביב העיר, בעוד אוקראינה מדווחת על לחימה מתמשכת בתוך ההריסות. עיר נוספת שנשחקת במחיר אנושי וחומרי כבד, כשכל בית ורחוב הופכים לזירת קרב. במקביל לסבל בשטח, הנשיא זלנסקי מברך על חבילת ההרחבה של הנציבות האירופית לשנת 2025, צעד שמסמל את המסלול האירופי שאוקראינה ממשיכה לשאוף אליו גם בעיצומה של מלחמה קשה. בכירים באיחוד האירופי מדגישים התקדמות משמעותית, אך גם מציבים דרישות קשיחות בנושא שלטון החוק.

הנציבות האירופית פרסמה היום את דוח ההרחבה השנתי לשנת 2025, מסמך מקיף שמתווה את עתיד ההרחבה של האיחוד. מונטנגרו, אלבניה, מולדובה ואוקראינה מסומנות כמדינות המתקדמות ביותר בתהליך, עם יעד אפשרי של קבלה לאיחוד עד שנת 2030. עם זאת, הדוח אינו מתעלם מבעיות: הוא כולל אזהרות חדות לגבי נסיגות דמוקרטיות בסרביה ובגאורגיה. הנציבות מבהירה כי לא יהיו קיצורי דרך בתהליך ההצטרפות, והמדינות המועמדות יידרשו לעמוד בכל הקריטריונים הנדרשים.

במזרח התיכון, הזירה הפלסטינית ישראלית ממשיכה להיות במוקד תשומת הלב הבינלאומית. גורם בכיר בחמאס טען היום להסכמה עם הרשות הפלסטינית על הקמת ועדה זמנית לניהול רצועת עזה בשם הרשות. הדיווח מגיע בעיצומן של מחלוקות פנימיות עמוקות והמשך המגעים הבינלאומיים להסדרה. במקביל, לפי דיווח אוסטרלי, וושינגטון מקדמת רעיון להקמת כוח ייצוב בעזה עד שנת 2027 כחלק מתכנית רחבה יותר בשיתוף האו"ם, אם כי הפרטים עדיין מתגבשים ומדובר ברעיון שטרם גובש לכדי תכנית מפורטת.

באסיה, הנשיא הסיני שי ג'ינפינג קרא היום להעמקת שיתופי פעולה בתחומי אנרגיה, תשתיות, חקלאות וחלל, לצד דחיפה לפיתוח בינה מלאכותית, כלכלה דיגיטלית ופיתוח ירוק. בניתוח נפרד, סוכנות הידיעות רויטרס מדווחת על ירידה משמעותית בפליטות הפחמן של סין במחצית הראשונה של 2025, ירידה שמיוחסת להשקעות מסיביות בטכנולוגיות ירוקות. באוסטרליה, ראש שירות הביטחון והמודיעין האוסטרלי הוציא אזהרה חריגה: לפחות שלוש מדינות מוכנות לבצע התנקשויות בשטח אוסטרליה, והאזהרה כללה גם התייחסות לניסיונות גניבת סודות הקשורים לשותפות הביטחונית AUKUS. ביפן, לשכת הקבינט מסרה על מסיבות עיתונאים יומיות בנושאי מדיניות, בעוד סגן שר החוץ קיבל משלחת של תכנית שלום ובנייה, עדכון שגרתי אך המשקף המשך דיפלומטיה אזורית פעילה.

בקנדה, הממשלה הפדרלית פרסמה היום את תקציב 2025 שכותרתו "קנדה החזקה", התקציב הראשון של ראש הממשלה מארק קרני. לפי רויטרס, הגירעון התקציבי מוכפל בניסיון לבלום חיכוכים סחר מול ארצות הברית ולהמריץ השקעות פנימיות. במקביל, קנדה משתתפת בתרגיל הצבאי טליסמן סאבר באוסטרליה, כחלק מהידוק שותפויותיה באזור האינדו-פסיפיק.

באפריקה, המשבר בסודאן מחריף. ארגוני זכויות אדם קוראים היום למושב חירום של מועצת זכויות האדם בג'נבה בעקבות נפילת העיר אל-פאשר לידי כוחות RSF, לצד דיווחים קשים על פשעי מלחמה ואלימות אתנית. במערב אפריקה, ארגון ההגירה הבינלאומי משיק יוזמה אזורית לשיפור המענה לנעדרים במסלולי הגירה, בשיתוף פעולה עם ממשלות האזור.

בתחום המדע והרפואה נרשמו היום מספר פריצות דרך משמעותיות. חוקרים מאוניברסיטת סידני מיפו "מפת כאב" בגזע המוח, מחקר שיכול להוביל לפיתוח טיפולים ממוקדים לכאב שאינם מבוססים אופיאטים. במכון ויל קורנל, חוקרים הצליחו לחסום מקור רדיקלים חופשיים באסטרוציטים, צעד שצמצם דלקת והגן על נוירונים ויכול להוות יעד תרופתי חדש למחלות דמנציה. מדעני מכון ווייק-פורסט הדגימו דרך "להטביע" תאי סרטן באמצעות הפרעה לפינוי פסולת חמצנית בתא, גישה שעשויה להוליד כיווני טיפול חדשים במחלות ממאירות. במישור הטכנולוגי, משרד האנרגיה האמריקאי חידש מימון בהיקף 625 מיליון דולר לחמשת מרכזי המחשוב הקוונטי הלאומיים, כאשר מעבדת ברוקהייבן מפרטת יעדי חומרה וארכיטקטורות מודולריות. בסין, דיווחים מצביעים על יעד לפריצות דרך בהידרוגן ירוק בתכנית החומש ה-15 שתחל ב-2026.

בתחום התרבות והבידור, המוזיקה העולמית ממשיכה להרגיש את ההשלכות של המלחמה בעזה. מחאות, קריאות לחרם ודיונים סוערים לקראת האירוויזיון 2026 ממשיכים לטלטל את עולם הפופ והמוזיקה הקלאסית, כך מסכם העיתון הצרפתי לה מונד את תמונת המצב המורכבת.

בספורט האירופי, הערב הניב תוצאות מפתיעות בליגת האלופות: ליברפול הפסידה לריאל מדריד 1-0, אתלטיקו מדריד נכנעה לאוניון סן-ז'ילואז 3-1, ארסנל ניצחה את סלאביה 3-0, פ.ס.ז' הפסידה לבאיירן מינכן 2-1, וטוטנהאם השפילה את קופנהגן 4-0.

בתחום האנטישמיות, דוחות מעודכנים של גופים ישראליים ובינלאומיים מדגישים מגמת עלייה מתמשכת באנטישמיות מאז 2023, עם מעקבים רציפים הזמינים לציבור. בחזית הדיפלומטית, מלך ספרד מתכנן ביקור מדיני נדיר בבייג'ינג בין ה-10 ל-13 בנובמבר, איתות להעמקת קשרים כלכליים על רקע מתיחות בין סין לאיחוד האירופי. סין הארכה את פטור הויזה למדינות נוספות, ויפן מאותתת על רצון להגיע לפסגה עם צפון קוריאה בסוגיית החטופים היפניים.

יום אחד בעולם, שרשרת ארוכה של אירועים שמתחברים זה לזה ויוצרים את הפסיפס המורכב של המציאות הבינלאומית בשנת 2025.

צילומים מתוך מקורות: CNN, ABC, AP, Reuters, The Times of Israel, The Guardian – שימוש בצילומים בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות היוצרים

הפוסט העולם סוער: קרבות באוקראינה, אסון הומניטרי בסודאן והתרחבות האיחוד האירופי הופיע לראשונה ב-מעקב.

דים אמור

שישי, 24 באוקטובר 2025, התגלה כיום מורכב במיוחד על פני הבמה העולמית. בעוד ארצות הברית נותרה בשיתוק ממשלתי חלקי למשך 24 ימים רצופים ללא סימני פריצת דרך בקונגרס, אירועים דרמטיים מתרחשים במקביל בכל יבשות העולם. מהמלחמה באוקראינה ועד למתיחות במזרח התיכון, ממהלכים כלכליים גלובליים ועד לפריצות דרך מדעיות – העולם ממשיך להתגלגל אף כשהמעצמה הגדולה ביותר מתקשה להזיז את גלגליה המינהליים. הכתבה הזו מביאה את התמונה המלאה של יום שלם בתנועה, עם השלכות רחבות היקף על העולם של מחר.

בוושינגטון, הבית הלבן הפתיע היום כשהכריז על נסיגה מתוכנית שנויה במחלוקת לפרוס כוחות פדרליים בסן פרנסיסקו. ההחלטה הגיעה לאחר לחץ אינטנסיבי שהפעילו הן עיריית סן פרנסיסקו והן ענקיות תעשיית ההיי-טק, שחששו מהשלכות על הפעילות העסקית באזור המפרץ. במקביל, ניתוח כלכלי חדש של בלומברג חושף מגמה מדאיגה: בום מרכזי הנתונים לבינה מלאכותית מאיים לדחוק השקעות קריטיות בייצור התעשייתי. מדובר במגמה כלכלית בולטת של 2025 שעלולה לעצב מחדש את הנוף התעשייתי האמריקאי לעשורים הבאים. כשהסנאט ובית הנבחרים נותרים בקיפאון, משרד המדינה וגורמי מדיניות אחרים נאלצים להמשיך בניהול יום-יומי תחת אילוצים תקציביים ופוליטיים חמורים.

חזית המלחמה באוקראינה המשיכה להתלקח היום, כאשר הנשיא זלנסקי הופיע בלונדון עם סדרת דרישות חדות מארצות הברית. במרכז נאומו עמדה דרישה להרחבת הסנקציות לכל מגזר הנפט הרוסי, יחד עם בקשה לאספקת טילי שיוט ארוכי טווח שיאפשרו לאוקראינה לפגוע עמוק בעורף הרוסי. התגובה הרוסית לא איחרה לבוא – גל תקיפות טילים וכלי טיס בלתי מאוישים פקד ערים אוקראיניות, עם פגיעות משמעותיות בתשתיות אנרגיה ותחבורה. כלי התקשורת המערביים מדווחים על מרוץ טכנולוגי שבו אוקראינה מגבירה את השימוש בכלי טיס בלתי מאוישים מתקדמים כדי להערים על מערכות ההגנה האווירית הרוסיות. במקביל, דיווחים לא מאומתים מערביים מציינים שימוש אוקראיני בטילי Storm Shadow נגד מתחם תעשייתי ברוסיה, מה שמעיד על הסלמה משמעותית ביכולות התקיפה של כוחות קייב.

האיחוד האירופי, מצדו, נמצא בעיצומה של מערכה דיפלומטית מורכבת. הצהרה משותפת של יושב ראש הממשלה הבריטי סטארמר והנשיא הצרפתי מקרון לאחר פגישה של קואליציית הנכונים לסייע הדגישה את המשך התיאום האירופי בנוגע לסיוע לאוקראינה. אולם, בריסל עומדת גם בפני אתגר אחר – שיחות מתוכננות בשבוע הבא עם סין על מגבלות יצוא של אדמות נדירות. מדובר בחומרים קריטיים לתעשיית הרכב, השבבים והמטוסים, ועימות רגולטורי זה עלול להיות בעל השלכות רוחב על כלל המשק האירופי. הנציבות האירופית מפרסמת גם ממצאים מקדמיים על הפרות של מטא וטיקטוק של חובות שקיפות לפי חוק השירותים הדיגיטליים, מה שמעיד על נחישות האיחוד לאכוף את הרגולציה החדשה שלו. בד בבד, בכיר בנציבות הביע ביקורת חריפה על חסמי מיזוגי הבנקאות באירופה, תמרור אזהרה למערכת הפיננסית היבשתית.

במזרח התיכון, מזכיר המדינה האמריקאי מרקו רוביו ביקר היום במתקן התיאום האמריקאי בינלאומי בישראל והעביר מסר ברור: אין תוכנית חלופית להסכם הפסקת האש, וישראל תהיה זו שתקבע את הרכב הכוח הבינלאומי המיועד לפעול בעזה. הביקור מגיע על רקע גינויים אזוריים נרחבים לקידום הצעות חוק ישראליות בדבר החלת ריבונות ביהודה ושומרון, אם כי דיווחים מדיניים אירופיים מצביעים על בלימה ישראלית בעקבות לחץ אמריקאי. בשטח עצמו, המתיחות נמשכת – לייבלוגים ישראליים מדווחים על מתיחות סביב סוגיית השבת גופות חטופים וחילופי אש עקביים עם חזבאללה בדרום לבנון. צה"ל תקף יעדים של הארגון, ולפי דיווחים ישראליים חוסל ראש הלוגיסטיקה של חזבאללה בדרום לבנון. הנשיא הטורקי ארדואן קרא ללחץ בינלאומי שיכפה על ישראל עמידה בהפסקת האש, אך עד כה נראה שהפוליטיקה הבינלאומית רחוקה מלהגיע לקונצנזוס בנושא.

קנדה מתמודדת עם משבר כלכלי-מסחרי משלה. ראש הממשלה מארק קרני הודיע היום על נכונות לחדש את שיחות הסחר עם ארצות הברית לאחר שהושעו בעקבות קמפיין פרסומי שנוי במחלוקת של מחוז אונטריו. המתיחות הכלכלית נותרת גבוהה, כאשר סקר רויטרס מראה שכלכלנים צופים הורדת ריבית נוספת של בנק קנדה ל-2.25 אחוזים ב-29 באוקטובר. קרני ניצל גם את יום האומות המאוחדות כדי להדגיש את תפקידה ההיסטורי של קנדה בבניית מערכת שמירת השלום הבינלאומית, בניסיון ברור לחזק את המעמד הדיפלומטי הקנדי בעת משבר.

ביפן, ראש הממשלה החדש סנאה טקאיצ'י נשא היום את נאום המדיניות הראשון שלו בפני הפרלמנט. במרכז הנאום עמדו שני יעדים מרכזיים: האצת היעד להגדלת תקציב ההגנה ל-2 אחוזים מהתוצר עד מרץ הקרוב, ורפורמות כלכליות להמרצת הצמיחה. מדובר בשינוי מדיניות בולט בהשוואה למדיניות היפנית המסורתית של צמצום ההוצאה הביטחונית. תנועה זו משקפת את החששות הגוברים מהתנהגות סין וצפון קוריאה באזור. אולם, אין הכל מושלם – נתוני S&P Global מראים האטה בתאוצה הכלכלית לצד לחצי מחירים גוברים באוקטובר, מה שמעיד על אתגרים כלכליים משמעותיים בפני הממשלה החדשה.

אוסטרליה חווה יום חיובי בשווקים, כאשר שוקי האנרגיה והבורסה הסתגלו בחיוב לסנקציות אמריקאיות חדשות על רוסיה. הסקירה השבועית נותרת זהירה אך אופטימית, משקפת את הרגישות האוסטרלית להתפתחויות גיאו-פוליטיות במזרח אסיה ובשווקי הסחורות העולמיים.

באפריקה, מהלך כלכלי משמעותי היה להודעת FATF על הסרת דרום אפריקה וניגריה מהרשימה האפורה של מדינות בסיכון גבוה להלבנת הון ומימון טרור. צעד זה צפוי לשפר משמעותית את יכולת המדינות הללו לגייס הון ולמשוך השקעות זרות. במקביל, משטרת גאנה חילצה 57 קורבנות של סחר בבני אדם הקשור לפשיעת סייבר, לאחר פירוק חוליה בינלאומית שפעלה בניגריה. בקמרון, דיווחים מצביעים על ניתוקי אינטרנט מתמשכים לאחר בחירות שנויות במחלוקת, תופעה מדאיגה המזכירה את השימוש הפוליטי במדיום הדיגיטלי כאמצעי שליטה.

על פני השווקים העולמיים, סנקציות הולכות ונעשות מהודקות על מגזר האנרגיה הרוסי. האיחוד האירופי וארצות הברית מתאמים את מהלכיהם, ובסין חלק מחברות הנפט הממלכתיות הודיעו על השהיית רכישות נפט ימיות מרוסיה. מהלך זה, אם יתרחב, עלול לפגוע באופן משמעותי ביכולת הכלכלית של מוסקבה להמשיך במלחמה. ארצות הברית מעמיקה גם את החקירה בדבר עמידתה של סין בהסכם הסחר מ-2020, כאשר הנשיא טראמפ מכוון לעסקת-על עם הנשיא שי בסבב אסייתי מתוכנן. איומי מכסים חדשים אמורים להיכנס לתוקף ב-1 בנובמבר אם לא תיווצר פריצת דרך דיפלומטית.

בזירת המדע והרפואה, יום זה הביא מספר פריצות דרך. מחקר חדש של בית החולים סנט-ג'וד חשף מנגנון מיטוכונדרי-ליזוזומלי חדש השולט בתאי T רגולטוריים, פיתוח שעשוי לשפר באופן משמעותי אימונותרפיות לסרטן ומחלות אוטואימוניות. באוניברסיטת קיימברידג', הדמיה חדשה אפשרה זיהוי אשכולות חלבון אלפא-סינוקלאין שעלולים להצית את מחלת הפרקינסון, פיתוח שעשוי לאפשר אבחון מוקדם ואולי גם התערבות טיפולית בטרם החל נזק בלתי הפיך. אלי לילי דיווחה על נתונים מבטיחים לתרופות חדשות לדרמטיטיס אטופית ואלופציה, צעדים נוספים בכיוון הרחבת התוויות לשוק התרופות העצום. אולם, לא הכל חיובי – דוח משותף של JAMA וארגון הבריאות העולמי חושף כי כמעט שליש מאנשי הצוות הרפואי באירופה מדווחים על תסמיני דיכאון, ויותר מ-10 אחוזים דיווחו על מחשבות אובדניות בשבועיים האחרונים. קריאת השכמה זו למערכות הבריאות מצביעה על המחיר האנושי הנסתר של מערכות בריאות עמוסות יתר על המידה.

בתחום החלל והטכנולוגיה, SpaceX השלימה היום שיגור מוצלח נוסף של SpainSat NG-2, קובעת שיא שנתי חדש במספר השיגורים. ההישג מדגיש את ההשתלטות ההולכת וגוברת של חברות פרטיות על תעשיית החלל. בהודו, הארגון המרחבי ההודי ISRO דיווח כי תוכנית גאגניאן למשימת אסטרונאוטים הושלמה ב-90 אחוזים, צעד היסטורי שעשוי להפוך את הודו למעצמת חלל מאוישת בשנים הקרובות. בענף הבינה המלאכותית, דיווחים על עסקאות ענק בשבבי AI ועלייה בהשקעות במרכזי נתונים מצביעים על כך שהבום הטכנולוגי עדיין במרוץ מלא, למרות חששות כלכליים.

בתרבות והבידור, סוף השבוע בארצות הברית יראה בכורות של סרטים חדשים כולל Regretting You ו-Bugonia, כאשר תעשיית הקולנוע מנסה למשוך קהל בתקופת שפל יחסי. בהודו, סרטו של הכוכב דהנוש, Idli Kadai, יעלה לנטפליקס ב-31 באוקטובר, צעד שמדגיש את חשיבותן ההולכת וגדלה של פלטפורמות הסטרימינג בשוק הקולנוע ההודי.

אנטישמיות המשיכה להרים את ראשה במספר מקומות. בבוסטון ובאיי רוד איילנד, ארגונים יהודיים גינו את החזרת שחקני פוטבול שנחשדו בהטרדה אנטישמית לקבוצותיהם. בפרבר יהודי בשיקגו דווח על תקיפת ילדים יהודיים בירי רובי פלסטיק מלווה באמירות אנטישמיות. דיווח נוסף מווינה מציין תקיפה אלימה של ילד יהודי, אם כי החקירה עדיין נמשכת. בארצות הברית, חשיפה של צ'אטים פוליטיים עם תוכן גזעני ואנטישמי הובילה להתפטרויות וגינויים, אך התופעה מעידה על בעיה עמוקה יותר בתרבות הפוליטית האמריקאית.

בטורקיה, אסון הגירה נוסף התרחש כאשר יאכטה מתנפחת עם 18 מהגרים טבעה בים האגאי סמוך לחוף הטורקי. לפחות 14 נפצעו או נהרגו, תזכורת נוספת למשבר ההגירה המתמשך באזור הים התיכון. בווייטנאם, ארגון זכויות אדם דיווח כי רשויות המדינה מתעלמות באופן שיטתי מאשמות על הטרדות מיניות ותקיפות מיניות כלפי עובדות ממשלתיות, מה שמעיד על בעיה מבנית במערכת הממשלתית הווייטנאמית. בסודאן, בירת המדינה חרטום סובלת מיום רביעי של תקיפות בדרום העיר על ידי כוחות התמיכה המהירה באמצעות רחפנים, ממש רגע לפני שהשדה התעופה תוכנן להיפתח מחדש. המלחמה האזרחית בסודאן ממשיכה להתדרדר, כאשר עשרות אלפים נהרגו וחלקים נרחבים של המדינה נמצאים בסכנת רעב.

בממלכה המאוחדת, שופט בלונדון גזר היום מאסר על חמישה גברים שתקפו אדם שנחשד כמקושר לשירותי ביטחון רוסיים. התקיפה הייתה חלק מקמפיין חבלה וסבוטאז' בריטיים, מה שמדגיש את הפעילות הרוסית המתמשכת בשטח בריטניה ואת נחישות רשויות החוק הבריטיות להתמודד עם תופעה זו.

יום 24 באוקטובר 2025 היה יום של משברים מקבילים, מתיחויות גיאו פוליטיות מתמשכות, פריצות דרך מדעיות מרשימות, ואתגרים אנושיים עמוקים. מהשיתוק הממשלתי בוושינגטון ועד המלחמה באוקראינה, מהמשבר הכלכלי בקנדה ועד השינויים הביטחוניים ביפן, מהסרת המדינות האפריקאיות מהרשימה האפורה ועד ההשקעות העצומות בבינה מלאכותית – העולם נמצא בשלב מעבר. סנקציות הולכות ונעשות מהודקות על רוסיה, סין נמצאת בלחץ מסחרי גובר, והמזרח התיכון נותר חביות חומר נפץ.

ברם, לצד כל אלה, המדע ממשיך לפרוץ דרך, החלל הופך נגיש יותר, והחברה האנושית מתמודדת עם אתגרים מוסריים עמוקים של אפליה, טראומה מקצועית, ומשברי הגירה. לא ברור לאן העולם מוביל, אך ברור שהוא נמצא בתנועה מהירה. השאלה היחידה היא האם המוסדות הבינלאומיים והמדינות יצליחו להתאים את עצמם לקצב המהיר הזה, או שהם ימשיכו להתקשות בעוד העולם מתגלגל סביבם.

צילומים מתוך אתרי AP, CNN, BBC ו-The New York Times

הפוסט סיקור עולמי 24.10: משברים, מלחמות ופריצות דרך הופיע לראשונה ב-מעקב.

חבילת הסנקציות האחרונה של האיחוד האירופי כלפי רוסיה, הכוללת איסור מקיף על ייבוא גז טבעי נוזלי מרוסיה, יצרה חלון הזדמנויות כלכלי ואסטרטגי משמעותי עבור ישראל. בעוד אירופה מחפשת באורח דחוף חלופות לגז הרוסי, ישראל מוצאת עצמה במצב ייחודי שבו תשתיות הגז הטבעי שלה והיכולות היצואיות הקיימות הופכות אותה לשחקן פוטנציאלי במפת האנרגיה האירופית.

הנתונים מ-2024 מצביעים על כך שישראל כבר נמצאת בעמדת זינוק. יצוא הגז הטבעי הישראלי למדינות השכנות, בעיקר מצרים וירדן, עלה בכ-13.4 אחוזים והגיע לרמה של 13.11 מיליארד מטר מעוקב. במקביל, התפוקה הכוללת משדות הגז המרכזיים של המדינה – לוויתן, תמר וכריש – עמדה על כ-27.38 מיליארד מטר מעוקב, כאשר הצריכה הפנימית הסתכמה בכ-14.27 מיליארד מטר מעוקב. המשמעות הישירה של נתונים אלה היא שכמעט מחצית מהגז המופק בישראל, כ-49 אחוזים, מיועד כבר כיום ליצוא, עובדה ההופכת את ישראל לנכס אנרגטי בעל פוטנציאל אסטרטגי לאירופה.

התלות האירופית בגז רוסי הייתה במשך שנים נקודת תורפה משמעותית במדיניות האנרגיה של היבשת. הסנקציות החדשות, הכוללות איסור על ייבוא גז טבעי נוזלי מרוסיה, מחזקות את הצורך האירופי במקורות אנרגיה חלופיים ויציבים. ישראל, עם עתודות הגז המשמעותיות שלה ובסיס היצוא הפעיל שהקימה בשנים האחרונות, נמצאת במיקום אופטימלי להגדיל את חלקה בשוק האירופי. הסכם משמעותי שנחתם עם מצרים, המשתרע עד שנת 2040, קובע כי ישראל תייצא כ-130 מיליארד מטר מעוקב של גז דרך שותפות הכוללת את שדה לוויתן, מהלך המציב את המדינה כספק ארוך טווח בשוק האזורי והבינלאומי.

ההיבט הכלכלי של ההזדמנות אינו מבוטל. הגברת היצוא משמעה הגדלת הרווחים עבור חברות הגז הפועלות בישראל ועבור קופת המדינה דרך מיסים, רווחים ותמלוגים. על פי הערכות, סקטור הגז הטבעי צפוי להביא השנה להכנסות ממשלתיות בגובה של כ-5 מיליארד שקל, כאשר בטווח הבינוני הנתון עשוי להגיע לכ-10 מיליארד שקל בשנה. הכנסות אלה, המגיעות ממקור יצוא, תורמות לחיזוק השקל, למימון תשתיות ולפיתוח אזורי, ומהוות מנוע צמיחה כלכלי משמעותי למשק הישראלי.

מעבר להיבט הכלכלי הישיר, התמקמות ישראל כספק אנרגיה משמעותי לאירופה נושאת עמה השלכות אסטרטגיות ומדיניות. ישראל, הנמצאת בקואליציה של מדינות בעלות אינטרסים משותפים עם המערב, רואה בעצמה שחקן אנרגטי שיכול לתרום באופן ממשי לביטחון האנרגטי של אירופה. מעמד זה מחזק את מיקומה המדיני של ישראל בזירה הבינלאומית ופותח דלתות לשותפויות חדשות עם מדינות אירופה. העובדה שהסנקציות נגד רוסיה חיזקו את הצורך באפשרויות אנרגיה חלופיות באירופה מעמידה את ישראל בעמדה משופרת בהקשרים דיפלומטיים וכלכליים בינלאומיים.

ברם, מימוש ההזדמנות אינו חף מאתגרים. שוק היצוא דורש תשתיות נרחבות, הכוללות מתקני גז טבעי נוזלי, צינורות, תחנות קירור ויכולות שינוע מתקדמות. כיום, חלק ניכר מהיצוא הישראלי עובר דרך מצרים, עובדה היוצרת תלות במדינת תיווך ודורשת תיאום הדוק והסכמים יציבים. השיקולים הביטחוניים והסביבתיים מהווים גורם נוסף הדורש התייחסות רצינית. איומים מגורמים חיצוניים או מתיחות אזורית עלולים להשפיע על יכולות היצוא, כפי שהודגם בהפסקות זמניות בפעילות שדה לוויתן עקב סכסוכים ביטחוניים.

אתגר נוסף טמון באיזון הדק בין הגדלת היצוא לבין שמירה על אספקה יציבה לשוק המקומי. פיתוח יתר של יכולות היצוא עלול להותיר פחות גז זמין לצריכה הפנימית הגדלה, דבר הדורש תכנון זהיר ומאזן עדין בין האינטרסים הכלכליים של היצוא לבין הצורך לשמור על ביטחון אנרגטי מקומי. המדיניות הממשלתית תצטרך לטפל בדילמה זו ולוודא שההזדמנות הכלכלית לא תבוא על חשבון הצורך בגז של התעשייה והמשק הישראלי.

ההזדמנות שנוצרה בעקבות הסנקציות האירופיות כלפי רוסיה היא משמעותית ורב-ממדית. היא משלבת פוטנציאל כלכלי ישיר דרך הגדלת היצוא והכנסות המדינה, חיזוק המעמד האסטרטגי של ישראל בזירה הבינלאומית, ופתיחת דלתות לשיתופי פעולה חדשים עם מדינות אירופה. עם זאת, תרגום ההזדמנות למציאות מעשית דורש השקעות בתשתיות, פיתוח יכולות לוגיסטיות, גיבוש הסכמים מדיניים יציבים, ושמירה על איזון נבון בין יצוא לצריכה פנימית.

מאגרי הגז הטבעי של ישראל, בראשם לוויתן ותמר, מהווים נכס לאומי אסטרטגי שיכולתו לתרום הן למשק הישראלי והן לביטחון האנרגטי של אירופה ניכרת. ככל שאירופה ממשיכה להפחית את תלותה בגז רוסי ומחפשת ספקים חלופיים יציבים, הביקוש לגז ישראלי צפוי לגדול.

השאלה אינה האם ישראל יכולה להיות שחקן משמעותי בשוק האנרגיה האירופי, אלא כיצד היא תנהל את ההזדמנות הזו בצורה שתשרת את האינטרסים הלאומיים בטווח הארוך, תחזק את המשק הישראלי, ותבסס את מעמדה כספק אנרגיה אמין ואסטרטגי בזירה הבינלאומית.

בנוסף, יש לזכור כי יוון וכפריסין – שתיהן חברות באיחוד האירופי – היו עד לאחרונה תלויות באספקת גז מרוסיה. אך הסנקציות שהוטלו על מוסקבה והטלטלה בשוקי האנרגיה באירופה הובילו למפת אנרגיה חדשה, שבה ישראל ממלאת תפקיד מרכזי. ישראל מייצאת כיום גז טבעי למדינות שכנות, בהן מצרים וירדן, ומבססת את מעמדה כמעצמת אנרגיה אזורית.

בהתאם לכך, משרד האנרגיה אישר כי נחתמו הסכמים בין ישראל, קפריסין (Cyprus) ויוון (Greece) לקידום ייצוא גז טבעי מהים המזרח־תיכוני באמצעות פרויקט צינור EastMed. מדובר בתוכנית אסטרטגית שמטרתה לחבר את מאגרי הגז של האזור לשוק האירופי, כשישראל עשויה לשמש ספקית או חוליה מרכזית בשרשרת ההובלה. עם זאת, נכון לעכשיו, אין אינדיקציה לקיומו של ייצוא נפט גולמי מישראל ליוון או לקפריסין.

צילום: AP

מדובר בכתבה המבוססת על דעה הנסמכת על למידת השוק, איסוף נתונים ותיעוד מעמיק שנערכו במסגרת תהליך תחקירי. הכתבה משקפת ניתוח מעמיק של מגמות השוק ולמידתן, לצד הבעת עמדה מקצועית ומבוססת.

הפוסט ישראל מגדילה יצוא גז בעקבות סנקציות נגד רוסיה הופיע לראשונה ב-מעקב.

יום חמישי עמוס זה, 23 באוקטובר 2025, מתאפיין במתיחות גלובלית רחבת היקף שממשיכה להסלים בזירות מרכזיות ברחבי העולם. בוושינגטון מזהיר הבית הלבן כי המשך השבתת הממשל הפדרלי עלול לשתק את תנועת הטיסות בארצות הברית בתקופת החגים הקרובה, כאשר הסיכון לעיכובים רחבי היקף בתעבורה האווירית גדל מיום ליום על רקע המשבר התקציבי המתמשך. במקביל פרסמו ראשי המפלגה הדמוקרטית בקונגרס מכתב רשמי חריף בו הם דורשים מהנשיא דונלד טראמפ למסור מסמכים הנוגעים לדרישה לכאורה לקבלת תשלומים מהאוצר האמריקאי, כאשר הדמוקרטים מצטטים במכתב את הסעיף החוקתי המכונה Domestic Emoluments. הדרישה מעלה שאלות רציניות אודות ניגוד עניינים אפשרי ומהווה חזית נוספת במאבק הפוליטי הסוער בין הממשל לבין מתנגדיו.

בחזית האנרגטית הבינלאומית מתרחשים התפתחויות דרמטיות כאשר ארצות הברית מטילה עיצומים כבדים וחסרי תקדים על ענקיות האנרגיה הרוסיות Rosneft ו-Lukoil, במה שמהווה את הסנקציות הראשונות בקדנציה הנוכחית של טראמפ המכוונות ישירות נגד ליבת תעשיית האנרגיה הרוסית. באירופה מאמץ האיחוד האירופי את חבילת הסנקציות התשע עשרה נגד רוסיה, הכוללת לראשונה איסור מדורג על יבוא גז נוזלי מרוסיה והקשחה משמעותית של הצעדים נגד מה שמכונה "צי הצללים" של מכליות הנפט המעבירות נפט רוסי בעקיפת תקרת המחיר המערבית. חבילת הסנקציות האירופית כוללת גם צעדים נגד בנקים רוסיים נוספים והגבלות על תנועת דיפלומטים. הקרמלין הגיב במהירות כאשר הנשיא ולדימיר פוטין הגדיר את הסנקציות כ"רציניות" אך קבע בנחרצות שהן לא יביאו להפסקת המלחמה באוקראינה. בקייב התקבלו הצעדים בהתלהבות כאשר גורמים אוקראינים ראו בהם לחץ קריטי על מוסקבה שיכול לסייע בהפיכת מאזן הכוחות.

במזרח התיכון מתחדדת המתיחות סביב יוזמות סיפוח ישראליות אפשריות בגדה המערבית. בראיון חריף אמר הנשיא טראמפ כי ישראל "תאבד את כל התמיכה האמריקאית" אם תבצע צעדי סיפוח חד צדדיים בגדה, כאשר סגן הנשיא ואנס (Vance) הצטרף לאזהרה וכינה את ההצבעות בכנסת הישראלית בנושא זה "מהלך פוליטי טיפשי". למרות האזהרות הקשות מוושינגטון, נראה כי ראש הממשלה בנימין נתניהו ומזכיר המדינה מרקו רוביו מציגים אופטימיות זהירה בירושלים, אם כי לא ברור מה עומד מאחורי האופטימיות הזו לאור החריפות של האזהרות האמריקאיות. בנושא רצועת עזה בוחנת וושינגטון מודל חלופי להפעלת סיוע הומניטרי שיחליף את המנגנון הקיים, כאשר המודל החדש המוצע מכונה "חגורת הומניטרית" ויכלול מרכזי חלוקה מפוקחים שנועדו להבטיח הגעת סיוע לאוכלוסייה האזרחית בצורה יעילה ומבוקרת יותר.

באירופה, מעבר לנושא הסנקציות על רוסיה, הותיר הבנק המרכזי האירופי את הריבית ללא שינוי בישיבת ספטמבר, כאשר בכירים בבנק מאותתים כי הסיכוי לקיצוצי ריבית נוספים במהלך שנת 2025 פוחת אם הנתונים הכלכליים יישארו יציבים. ההחלטה משקפת את האיזון העדין שהבנק מנסה לשמור בין הצורך לתמוך בצמיחה הכלכלית לבין המאבק באינפלציה.

בזירה האסיאתית מתרחשות התפתחויות משמעותיות במספר מדינות. ביפן מתכננת ממשלת ראש הממשלה טאקאיצ'י חבילת תמרוץ כלכלית רחבה, אך בו זמנית מזהה הבנק המרכזי היפני "סימני התחממות יתר" בשוק המניות המקומי בדוח היציבות הפיננסית שפורסם לאוקטובר. הדואליות הזו מעידה על האתגר המורכב שעומד בפני קובעי המדיניות היפנים. בין ארצות הברית לסין אישר הבית הלבן כי הנשיא טראמפ ייפגש עם המנהיג הסיני שי ג'ינפינג בשבוע הבא בבוסאן שבדרום קוריאה, על רקע עימות מסחרי מתחריף בין שתי המעצמות ושיחות סחר שנקבעו למלזיה החל ממחר. הפגישה מתרחשת בעיצומה של משבר סחר המתמקד במתכות קריטיות ורכיבים לתעשיית הרכב החשמלי והבינה המלאכותית, כאשר המתיחות מגדילה את התנודתיות בסקטורי הכרייה והטכנולוגיה ברחבי העולם. צפון קוריאה מגבירה את הלחץ לקראת הביקור כאשר אתמול שיגרה טילים קצרי טווח במה שנראה כמהלך המיועד להזכיר את נוכחותה בזירה האזורית.

באוסטרליה נמצאת הנהלת הבורסה בסידני תחת לחץ רגולטורי לעמוד בתוכנית תיקון על רקע חששות מפקחים, בעוד נבחרת הקריקט האוסטרלית חוגגת ניצחון צמוד על הודו באדלייד שנועל את הסדרה. אולם אירוע בטיחות חמור מטיל צל כאשר שני גולשים, בהם תייר בריטי, טבעו בסערה במלבורן.

בקנדה משדר ראש הממשלה מארק קרני עמדה קשיחה בנושאי סחר כאשר הוא מזהיר שאם השיחות עם וושינגטון ייכשלו, קנדה "לא תאפשר גישה לא הוגנת לשווקים" הקנדיים. במקביל שוקל קרני מפגש עם הנשיא הסיני שי ג'ינפינג בשולי פסגה באסיה. בחזית האנרגיה הנקייה הכריזה ממשלת קנדה על השקעה ממשלתית גדולה "להנעת עתיד אנרגיה נקי" בהודעה רשמית שמדגישה את המחויבות של אוטווה למעבר אנרגטי.

באפריקה סוכלו מתקפות מתואמות של ארגונים איסלאמיסטים בצפון מזרח ניגריה, כאשר הצבא הניגרי מדווח על חיסול של עשרות לוחמי בוקו חראם במבצע שכלל שימוש ברחפנים על ידי המורדים שנוטרל על ידי כוחות הביטחון.

חזית החדשנות הטכנולוגית פרסמה חברת גוגל את "Quantum Echoes", צעד משמעותי נוסף לקראת מה שהחברה מכנה "יתרון קוונטי בר אימות" המבוסס על שבב Willow, כאשר הפרסום מאתמול זוכה לסיקור כלכלי וניתוחי נרחב היום. ברפואה חושף מחקר חדש ממרכז פוקס צ'ייס מנגנון חיסוני סמוי שניתן לרתום למלחמה בסרטן, בפרסום שיצא לאור היום ומעורר תקוות בקהילה האונקולוגית.

בעולם התרבות והקולנוע ממשיך הסרט "Black Phone 2" לשמור על מומנטום בקופות האמריקאיות לקראת חג ההלואווין, בעוד אולפני IMAX מדווחים על קפיצה מרשימה של חמישים אחוז בהכנסות הרבעון עם תרומה חזקה של סרט האנימה היפני "Demon Slayer: Infinity Castle". בהודו מכין להיט האימה קומדיה "Thamma" שיצא ב-21 באוקטובר את דרכו לשחרור בפלטפורמות הזרמה, אם כי תאריך רשמי טרם נקבע.

בחזית המאבק באנטישמיות בבריטניה בוחנת רשות הצדקה טענות לאנטישמיות בכנס של ארגון פמיניסטי, כאשר רשויות הפיקוח מצהירות שהן "בקשר" עם העמותה הרלוונטית. בזירה הדיגיטלית מעלה דוח עדכני של ארגון Combat Antisemitism Movement החמרה בשיח האנטישמי ברשת החברתית X וקורא להקשחת אכיפה מצד הרשת והרשויות.

הבית הלבן אישר רשמית כי פסגת טראמפ-שי תיקבע ל-30 באוקטובר בבוסאן כאשר לוח הזמנים האסיאתי של הנשיא האמריקאי ננעל סופית. ביפן דווח על רעידות אדמה קלות שלא הובילו להתרעת צונאמי וללא דיווחים על נפגעים. בספורט הקיצון זכה האוסטרלי פיל גור באליפות העולם Backyard Ultra לאחר שהשלים 475 מייל בהישג סיבולת קיצוני שמדגיש את גבולות היכולת האנושית.

צילומים מתוך: AP, Reuters, Politico, The Economic Times – שימוש לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים

הפוסט סיקור עולמי 23.10: סנקציות כבדות על רוסיה, טראמפ מזהיר ישראל מסיפוח הופיע לראשונה ב-מעקב.

בעוד שמנהיגי העולם הגבירו אתמול את מאמציהם להביא לסיום המלחמה באוקראינה במסגרת פסגה היסטורית שנערכה בבית הלבן, הוסיפה רוסיה להפגין את כוונותיה האמיתיות בגל תקיפות נוסף, אשר הופנה לעבר מחוז פולטבה שבמרכז אוקראינה. כעת מונח הכדור בידי פוטין, שעליו להכריע אם להיענות לקריאה הבינלאומית לדיאלוג ישיר עם זלנסקי – או להמשיך בדרך הלחימה.

רוסיה שיגרה אתמול כ-270 כטב"מים ועשרה טילים לעבר מספר יעדים אוקראיניים, כאשר רק חלק מהנשק הרוסי הגיע ליעדיו למרות מאמצי היירוט האוקראיניים. ארבעה טילים ו-40 כטב"מים פגעו ב-16 מוקדים, ושברי יירוט נפלו בשלושה מוקדים נוספים. העיתוי המדויק של התקיפה, שהתרחשה במקביל ובעקבות הפסגה בוושינגטון, העביר מסר חד לכל המשתתפים: פוטין ממשיך לפעול על פי רצונו, ללא קשר לדיונים הדיפלומטיים.

הפסגה בבית הלבן אתמול הביאה יחד את הנשיא טראמפ, הנשיא האוקראיני זלנסקי ושבעה מנהיגים אירופיים חשובים, במטרה לחפש דרכים לסיום הסכסוך. הדיונים התמקדו בעיקר בסוגיית הערבויות הבטחוניות שאוקראינה אמורה לקבל, כולל פרטי היקף הערבויות, אופן תפקודן והמנגנונים הנדרשים ליישומן.

בשלב מסוים עזב טראמפ את חדר הדיונים וניהל שיחת טלפון עם פוטין, ולאחר מכן חזר לדון עם זלנסקי ושאר המשתתפים. זמן קצר לאחר השיחה הסתיימה הפסגה, וטראמפ הודיע על התפתחות מרכזית: פוטין הסכים לפגישה ישירה פנים אל פנים עם זלנסקי, שאחריה תתקיים פסגה משולשת נוספת בהשתתפותו.

לדברי טראמפ, פגישת פוטין-זלנסקי אמורה להתקיים תוך שבועיים. למרות שהנשיא האמריקני לא ציין מיקום מדויק, דיווחים בינלאומיים מציינים את בודפשט כאופציה סבירה לאירוח הפגישה. עד כה הקרמלין לא אישר רשמית את הסכמת פוטין לפגישה, והצהרה רוסית רשמית עדיין ממתינה.

ההודעה על הפגישה המיועדת מהווה שינוי דרמטי בעמדה הרוסית. פוטין עשה עד כה הכל כדי להתעלם מזלנסקי, הכריז עליו כמנהיג לא לגיטימי וסירב בתוקף לשקול פגישה ישירה איתו. זלנסקי, לעומתו, הביע מזמן מוכנות לפגישה כזו אם הנסיבות יחייבו זאת, במטרה לדון ברצינות בסיום הלחימה. בימים האחרונים אמר הנשיא האוקראיני כי ארצו מוכנה להיפגש עם רוסיה "בכל פורמט" ושסוגיות טריטוריאליות יידונו ברמה דו-צדדית עם פוטין.

הקאנצלר הגרמני מרץ וראש הממשלה הבריטי סטארמר אישרו את הכוונה לארגן מפגש בין המנהיגים הלוחמים. מרץ הוסיף אזהרה משמעותית: "אנחנו לא יודעים אם לנשיא רוסיה יהיה את האומץ להשתתף בפסגה כזו. לכן, יש צורך בשכנוע". למרות שפוטין הביע בעבר מוכנות מסויימת לשיחות ישירות עם האוקראיניים, הוא עדיין לא אישר באופן חד משמעי פגישה עם זלנסקי.

במקביל לדיונים הדיפלומטיים, הועלתה סוגיית הערבויות הבטחוניות האמריקניות לאוקראינה. זלנסקי גילה כי קייב הציעה לרכוש נשק אמריקני בשווי 90 מיליארד דולר כחלק מהערבויות הבטחוניות. "החבילה כוללת בעיקר מטוסים ומערכות הגנה אווירית. אכן יש חבילה עם ההצעות שלנו בשווי 90 מיליארד דולר, ויש לנו הסכמים עם נשיא ארהב שכאשר הייצוא שלנו ייפתח, הם יקנו כטבמים אוקראיניים. זה חשוב לנו", הסביר הנשיא האוקראיני.

העסקה המוצעת משתלבת במסגרת רחבה יותר של ערבויות ביטחוניות, שנועדו להבטיח את ביטחונה של אוקראינה לאורך זמן. הדיונים בנושא עתידים להימשך בימים הקרובים, שעה שוושינגטון וקייב יבחינו בפרטי התוכנית ויבחנו את דרכי יישומה.

נושא מורכב נוסף שעלה בדיונים הוא הדרישה הרוסית מאוקראינה לסגת ממחוז דונייצק במזרח המדינה. זלנסקי שומר את עמדתו קרוב לחזה ולא הצהיר באופן חד משמעי מה עמדת ארצו בנושא. הדרישה הרוסית נתפסת כבלתי מתקבלת על הדעת, שכן מדובר בקריאה למסירת שטח אוקראיני ריבוני לידי מוסקבה ללא כל תמורה טריטוריאלית מצד רוסיה. מדובר במעין "רכישה" של שטח אוקראיני ללא תשלום או חילופין, ולא בהסכם חילופי שטחים הדדי.

האוקראיניים והאירופיים רוצים כעת להעביר את הלחץ לצד הרוסי ולבחון את רצינותו של פוטין בכל הנוגע למאמצי השלום. הם מנסים להעמיד אותו למבחן ולראות עד כמה הוא מחויב למהלך אמיתי של סיום המלחמה, או האם מדובר במשחקי זמן נוספים מצידו.

פגישה ישירה בין פוטין לזלנסקי תהיה ללא ספק התקדמות משמעותית לכיוון סיום המלחמה, גם אם תוצאותיה אינן ברורות מראש. עצם העובדה שהמנהיגים ייפגשו פנים אל פנים לראשונה מאז הרחבת הפלישה הרוסית לפני שלוש שנים וחצי היא בעלת חשיבות סמלית ומעשית רבה.

הכדור נמצא כעת במגרשו של פוטין. טראמפ, זלנסקי ומנהיגי אירופה הנוכחים בפסגה ממתינים לראות האם הנשיא הרוסי ירים את הכפפה ויסכים לפגישה הישירה עם מקבילו האוקראיני. תשובתו תשקף את כוונותיו האמיתיות לגבי סיום הסכסוך או המשכו.

בו בזמן, המציאות המלחמתית ממשיכה להכתיב את קצב האירועים. הטילים והכטבמים הרוסים שהופגזו אתמול על פולטבה מזכירים לכל הצדדים שהזמן עובד נגד הדיפלומטיה, ושכל יום של דיונים הוא יום נוסף של סבל ונפגעים. הבחירה בין דיאלוג לתותחים נותרת בידי מוסקבה, והעולם מחכה לתשובתה.

צילום: AP, שימוש מותר בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים

הפוסט פוטין מפציץ את אוקראינה בעיצומה של פסגת השלום הופיע לראשונה ב-מעקב.

לפחות 23 בני אדם נפצעו הלילה במתקפה רוסית חריגה בעוצמתה על העיר קייב, שהחלה זמן קצר לאחר שיחת הטלפון בין הנשיאים ולדימיר פוטין ודונלד טראמפ. המתקפה, שכללה מאות כטב"מים ו-11 טילי שיוט וטילים בליסטיים, גרמה לנזקים כבדים במספר מוקדים בעיר הבירה האוקראינית.

חלק מהטילים והכטב"מים פגעו במספר מוקדים בקייב, וגרמו נזקים כבדים לעשרות בנייני מגורים ומאות רכבים. בעקבות הפגיעות נשברו שמשות במספר מוקדים ברחבי העיר, ובמשך שעות רבות התנשאו עמודי עשן שחורים בשמי קייב, שניתן היה לראותם מרחוק.

הכוחות האוקראיניים הצליחו ליירט את רוב הכטב"מים שהושגרו לעבר העיר, אולם רק שניים מתוך 11 הטילים שיורו נוטרלו על ידי מערכות ההגנה. שיעור היירוט הנמוך של הטילים הוסיף לעוצמת הנזקים הכבדים שנגרמו ברחבי העיר.

שר החוץ האוקראיני דמיטרו קולבה הגיב למתקפה הלילית בפוסט חריף ברשתות החברתיות, בו כתב: "לילה נורא וחסר שינה בקייב. אחד הגרועים ביותר עד כה. מאות רחפנים וטילים בליסטיים רוסיים נפלו על בירת אוקראינה. מיד לאחר שפוטין שוחח עם הנשיא טראמפ. והוא עושה זאת במכוון. תפסיקו לחכות! פוטין מראה בבירור את זלזולו המוחלט בארה"ב ובכל מי שקרא לסיום המלחמה".

קולבה קרא להטיל סנקציות קשות ביותר על מוסקבה ולספק לאוקראינה את כל האמצעים הדרושים להגנה עצמית. דבריו מגיעים על רקע דיווחים שארה"ב מקפיאה משלוחי נשק לאוקראינה שעליהם כבר הוסכם בתקופת הממשל הקודם.

"החלטות שגויות יכולות רק לדחוף את התוקפן להסלים את הטרור", הוסיף שר החוץ האוקראיני. "כל המשטרים הפושעים בעולם עוקבים כעת מקרוב אחר מעשיו של פוטין ותגובתו אליהם. אם הוא ייצא מזה בשלום, כולם יקבלו מסר ברור מאוד. תפסיקו לחכות לשלום. פעלו כדי להשיג שלום. שלום באמצעות כוח".

העיתוי של המתקפה מעורר שאלות לגבי הקשר בינה לבין השיחה שהתקיימה זמן קצר לפניה בין הנשיאים טראמפ ופוטין. מדובר בדפוס המוכר של הנשיא הרוסי, שבעבר כבר הפגין מספר פעמים התנהגות של התרסה ושליחת מסרים בזמנים קריטיים.

המתקפה הלילית מצטרפת לשורה ארוכה של התקפות רוסיות על קייב מאז תחילת הפלישה לאוקראינה לפני כמעט שלוש שנים. עם זאת, העוצמה והתזמון של מתקפה זו מבליטים את המסר שמוסקבה מבקשת להעביר בעת הזו הרגישה, בה מתנהלים נסיונות דיפלומטיים לסיום הסכסוך.

הפגיעות הכבדות בעיר הבירה האוקראינית מדגישות את המשך האלימות וההרס במלחמה, למרות הדיונים הדיפלומטיים שמתקיימים ברמות הבכירות ביותר. המתקפה הלילית מהווה תזכורת חדה לכך שעל פי קרקע המציאות, המלחמה ממשיכה להסתער על האוכלוסייה האזרחית באוקראינה.

השימוש בתמונות נעשה בהתאם להוראות סעיף 27א לחוק זכות יוצרים

הפוסט פוטין לא סופר את טראמפ: הפצצת קייב אחרי השיחה הופיע לראשונה ב-מעקב.

על מסכי הענק במוסקבה, בלב בירת רוסיה, הופיעו לכאורה השבוע תמונות של הודעות תמיכה מפתיעות באיראן, שהופצו ברשתות החברתיות. בולט בין התמונות הנפוצות הכיתוב: "איראן היא עם אח, ואיראן – רוסיה איתך!", לצד כתובות נוספות שהוקרנו על מסכי הקולנוע במרכז מוסקבה. משתמשי הרשת סבורים כי ההודעות הן עכשוויות, אך המציאות מורכבת יותר.

הבירור מגלה שהתמונות אכן אמיתיות, אך הן מתוארכות ל-30 בנובמבר 2022. במהלך אותו יום הוקרנו על מסך הקולנוע "אוקטיובר" ברחוב נובי ארבאט הודעות תמיכה באיראן, שנועדו לעודד את הנבחרת האיראנית לקראת המשחק מול ארצות הברית במסגרת גביע העולם בכדורגל שנערך אז בקטאר. בפועל, המהלך היה הרבה יותר מתמיכה ספורטיבית חפה מפשע. – הוא גילה את עומק הקשרים בין שתי המדינות ואת הניסיון הרוסי להציג חזית משותפת נגד המערב.

ההודעה הרוסית כללה לא רק תמיכה באיראן, אלא גם התקפה גלויה על ארצות הברית. לאחר הכיתוב התומך, הופיעה על המסך הודעה נוספת באנגלית: "USA is always little, Iran is always big" – במילים אחרות, "ארה"ב תמיד קטנה, איראן תמיד גדולה". מסר זה חושף את המניע האמיתי מאחורי המהלך הרוסי: לא רק תמיכה באיראן, אלא ניסיון מכוון לעקוץ ולהשפיל את ארצות הברית.

האירוניה התגלתה כאשר הרוסים, בחתירה להפגין תמיכה בברית החדשה שלהם, טעו בכתיב במילה "רוסים" ברוסית. שגיאה זו הפכה במהירות למטרה ללעג ברשתות החברתיות, כאשר גולשים רבים הצביעו על הפער בין הרצון הרוסי להשפיע ולהתערב בפוליטיקה הבינלאומית לבין הביצוע החובבני של המהלך.

ההודעות במוסקבה לא היו אירוע מבודד, אלא חלק ממגמה רחבה יותר של התקרבות בין רוסיה לאיראן. מאז תחילת המלחמה באוקראינה, שתי המדינות הדקו את שיתופן הצבאי והכלכלי. איראן סיפקה לרוסיה מל"טים ותחמושת לשימוש בחזית האוקראינית, בעוד רוסיה העבירה לאיראן טכנולוגיות צבאיות מתקדמות ותמיכה דיפלומטית בזירות בינלאומיות.

הברית הזו מעמיקה כאשר שתי המדינות מוצאות עצמן מתחת לסנקציות מערביות כבדות. רוסיה, בשל פלישתה לאוקראינה, ואיראן, בשל תוכנית הגרעין שלה ותמיכתה בארגוני טרור, מחפשות דרכים לעקוף את הבידוד הכלכלי והדיפלומטי שהטיל עליהן המערב. התוצאה היא ברית של נוחות שמשרתת את האינטרסים של שתי המדינות.

הפגנת התמיכה הרוסית באיראן במסגרת גביע העולם לא הייתה רק מחווה ספורטיבית. היא סימלה את הקמתה של חזית אנטי-מערבית, שבה רוסיה ואיראן משתפות פעולה במטרה לערער את ההגמוניה האמריקאית והאירופית. המסר "ארה"ב תמיד קטנה, איראן תמיד גדולה" הוא הד למדיניות רוסיה שמחפשת לאתגר את הסדר העולמי הקיים.

התמיכה הרוסית הגלויה באיראן מעוררת דאגות לגבי העתיד הקרוב. כאשר מדינות עם שאיפות אזוריות וגלובליות מאחדות כוחות נגד המערב, ההשלכות עשויות להיות מרחיקות לכת. הברית הרוסית-איראנית עלולה להוביל להסלמה במזרח התיכון, לחיזוק משטרים אוטוריטריים ולפגיעה ביציבות הבינלאומית.

מה שהתחיל כהפגנת תמיכה בגביע העולם הפך לחלון אל הדינמיקה הגיאופוליטיקה החדשה. הברית בין מוסקבה לטהראן, שהוכרזה על מסכי מוסקבה, מייצגת אתגר אמיתי למערב ולסדר הבינלאומי הליברלי.

שימוש בתמונות בהתאם לסעיף 27א'

הפוסט שלטי תמיכה ברוסיה: "איראן – רוסיה איתך!" הופיע לראשונה ב-מעקב.

בצל המתיחות הגוברת בין ישראל לאיראן והמלחמה המתמשכת באוקראינה, התכנסו היום ראשי מדינות G7 לפסגה חריגה בעיירה קננאסקיס שבפרובינציית אלברטה הקנדית. הפסגה, שמתקיימת על רקע חילוקי דעות חדים בין הנשיא טראמפ לבין בעלות בריתו האירופיות, עמדה במוקדה הסוגיה האיראנית וההתמודדות הבינלאומית עם המשבר הרוסי-אוקראיני.

נשיא צרפת עמנואל מקרון הגיע לפסגה ישירות מביקור דיפלומטי מתוקשר בגרינלנד, שם נפגש עם ראש ממשלת דנמרק וראש ממשלת גרינלנד. הביקור, שנתפס כמהלך דיפלומטי מחושב, נועד להביע תמיכה ברמה הגבוהה ביותר בריבונות ובשלמות הטריטוריאלית של האי הארקטי. מעבר לכך, הביקור נתפס כמסר ברור ומיידי לנשיא טראמפ, שהביע בעבר עניין רב ברכישת גרינלנד ואף לא פסל שימוש בכוח צבאי להשגת מטרה זו, למרות שהאי נמצא תחת ריבונות דנמרק, בעלת בריתה של ארצות הברית.

המתיחות בין טראמפ לבין האיחוד האירופי מתבטאת בשורה של נושאים מרכזיים. האירופיים דוחקים בהקשחת העמדה כלפי רוסיה על רקע סירובה להסכים להפסקת אש באוקראינה, ומעוניינים לקדם סבב סנקציות נוסף שיכלול הורדה נוספת של תקרת מחיר הנפט הרוסי. המהלך נועד למנוע מרוסיה ליהנות מעליית מחירי הנפט העולמיים, שזינקו בעקבות הלחימה בין ישראל לאיראן ומכניסים כעת הון עתק לקופת המדינה הרוסית.

הנשיא טראמפ המחיש את עומק המחלוקת עם אירופה בנוגע ליחס כלפי רוסיה, כשמתח ביקורת על החלטת G8 לסלק את רוסיה מהארגון בעקבות סיפוח חצי האי קרים במרץ 2014. במהלך הדיונים אמר טראמפ: "זו הייתה טעות גדולה. לא הייתם עושים את המלחמה הזו. פוטין מדבר איתי, הוא לא מדבר עם אף אחד אחר כי הוא נעלב כשהוא סולק מה-G8". דבריו של טראמפ, שנתפסים כהגנה על הנשיא הרוסי, מדגישים את הפער בין עמדתו לבין זו של בעלות הברית האירופיות, שרואות בסילוק רוסיה מהארגון מהלך הכרחי במסגרת הענישה על הפרת החוק הבינלאומי.

מחר צפוי להגיע לקנדה הנשיא האוקראיני וולודימיר זלנסקי כאורח כבוד, והוא ייפגש עם טראמפ ועם שאר המנהיגים. הגעתו של זלנסקי צפויה להוסיף מימד נוסף לדיונים, במיוחד לאור העמדות השונות בנוגע למהלך הרצוי להתמודדות עם האגרסיה הרוסית.

אולם, המלחמה בין ישראל לאיראן היא זו שעומדת במוקד המרכזי של הדיונים. מנהיגי G7 ניסחו הצהרה הקובעת בבירור כי לישראל זכות מלאה להגן על עצמה וכי אסור לאיראן להחזיק בנשק גרעיני. ההצהרה, שנועדה לשקף עמדה מאוחדת של המערב בנוגע למשבר המזרח תיכוני, נתקלה בהתנגדות בלתי צפויה מצד הנשיא טראמפ, שסירב לחתום על הנוסח המוצע.

התנגדותו של טראמפ להצהרה היא בעלת משמעות דיפלומטית רחבה, במיוחד לאור העובדה שישראל נחשבת לבעלת ברית מרכזית של ארצות הברית במזרח התיכון. הסירוב מעורר שאלות לגבי עמדתו של הנשיא האמריקני בנוגע לטיפול במשבר האיראני ועלול להקשות על יכולת המערב לגבש חזית מאוחדת מול איראן.

סערת המכסים שיזם טראמפ מוסיפה שכבה נוספת של מורכבות לדיונים. המכסים, שמטילים לחץ כלכלי על בעלות הברית האירופיות, מחריפים את האקלים הדיפלומטי ומקשים על הגעה להסכמות בנושאים אחרים. השילוב של המתיחות הכלכלית עם חילוקי הדעות בנושאי ביטחון יוצר אתגר משמעותי למארגני הפסגה.

הפסגה בקננאסקיס חושפת את עומק הסדקים בחזית המערבית בתקופה קריטית זו. בעוד העולם מתמודד עם משברים מרובים – מהמלחמה באוקראינה ועד המתיחות במזרח התיכון – הקושי להגיע להסכמות בין בעלות הברית מטיל צל כבד על יכולת המערב להוביל תגובה מתואמת ויעילה לאתגרים הבטחוניים של הזמן הנוכחי.

מדוע טראמפ לא חתם?

לפי המסרים שהגיעו מתוך פסגת G7, נראה כי ההצהרה או ניסוח ההצהרה המקורי אינם מדויקים. מדינות G7 הביעו רצונן שהנשיא טראמפ יחתום על הסכם להפסקת האש בין ישראל לאיראן, אך הנשיא סירב לעמוד על הדרישה, עזב את הפסגה בטרם עת, ושב לוושינגטון.

צילום: AP

הפוסט טראמפ התנגד לחתום על הצהרת G7 הופיע לראשונה ב-מעקב.

ב-12 ביוני 2025 ביצעה ישראל תקיפה צבאית נגד מטרות באיראן במטרה להגן על בטחונה. התקיפה הובילה לגל תגובות בינלאומיות חריפות שחושפות את המפה הגיאופוליטיקה החדשה ומגלות מי נמצא לצד ישראל ומי מתנגד לפעולותיה.

רוסיה הובילה את מחנה המגנים בחריפות את התקיפה הישראלית. הנשיא ולדימיר פוטין כינה את הפעולה "הסלמה חדה" והכריז שהיא מפרה את אמנת האו"ם. פוטין קרא לפתור את הסוגיה באמצעים דיפלומטיים. הגינוי הרוסי משקף את היחסים המורכבים בין מוסקבה לטהראן, במיוחד לאור הקשרים הצבאיים ההדוקים שנרקמו בין שתי המדינות במהלך המלחמה באוקראינה.

גם מדינות המפרץ הפרסי הביעו התנגדות לתקיפה. ערב הסעודית גינתה את הפעולה וכינתה אותה פגיעה בריבונות האיראנית, למרות היחסים המורכבים והעויינות ההיסטורית בין ריאד לטהראן. עומאן, שמשמשת לא פעם כמתווכת בין המערב לאיראן, הזהירה מפני הסלמה וקראה לעצור את התקיפה תוך התייחסות לחשש שהיא עלולה לפגוע במשא ומתן הגרעיני. גם פקיסטן גינתה בחומרה את התקיפה והגנה על זכותה של איראן להגיב.

טורקיה, שמנהלת מדיניות מורכבת כלפי שכנותיה במזרח התיכון, קראה לדיפלומטיה ולריסון תגובות.

במזרח הרחוק, מדינות אסיה-פסיפיק כולל הודו, יפן, אוסטרליה וניו זילנד הביעו דאגה משמעותית וקראו להימנע מהסלמה נוספת. התגובות הללו משקפות את החשש הגובר מפני השפעה על היציבות הגלובלית ועל שרשראות האספקה הבינלאומיות.

אירופה מצאה את עצמה במצב מורכב. גרמניה קראה לעצור את ההסלמה אך במקביל הכירה בזכותה של ישראל להגן על עצמה, והכריזה על נכונותה לסייע בפתרון דיפלומטי. צ'כיה הביעה עמדה שונה – שר החוץ הצ'כי הביע תמיכה בזכותה של ישראל להגנה עצמית וכינה את התקיפה "תגובה לגיטימית לאיום ממשי על קיומה". הממשלה הצ'כית לא דרשה ריסון אלא הביעה הבנה לפעולה הצבאית, בדומה לעמדות שהביעה במערכות קודמות.

איחוד האירופי כמוסד קרא לדיפלומטיה ולהימנעות מהסלמה אלימה והביע דאגה אמיתית להשפעה האזורית של התקיפה. הגישה האירופית המשותפת משקפת את הניסיון לשמור על איזון בין התחייבויות לביטחון ישראל לבין החשש מפני מלחמה אזורית רחבת היקף.

בארצות הברית נחשפה פיצול חד לאורך קווים מפלגתיים. הרפובליקנים הביעו תמיכה חזקה בתקיפה. הדמוקרטים מצידם הראו חלוקה בדעות.

בריטניה נקטה עמדה מאוזנת. ראש הממשלה קיר סטארמר תמך בזכות ההגנה העצמית של ישראל אבל קרא לעצור התפרצויות ולהימנע ממלחמה אזורית. הגישה הבריטית משקפת את הרצון לשמור על הקשר המיוחד עם ישראל תוך הימנעות מעידוד להסלמה נוספת.

קנדה הביעה תמיכה בזכות ההגנה של ישראל תוך קריאה לריסון והסלמה מינימלית. אוקראינה, העסוקה במלחמתה עם רוסיה, לא פרסמה תגובה רשמית ישירה לתקיפה, אם כי בעבר תמכה במניעת הסלמות במזרח התיכון.

מעניין לציין שסוריה, למרות קרבתה הגיאוגרפית והקשרים עם איראן, לא הוציאה גינויים רשמיים מהממשלה. הדיווחים מדמשק עוסקים בעיקר בפעולות עבר של ישראל בשטח הסורי, אך לא בתגובה ישירה למתקפה על איראן.

התגובות הבינלאומיות לתקיפה הישראלית מגלות מפה גיאופוליטית מורכבת שבה ישראל זוכה לתמיכה מצד מדינות מסוימות, בעיקר בעלות הברית המסורתיות שלה, אך מתמודדת עם גינויים מצד מדינות רבות אחרות. הפיצול בארצות הברית לאורך קווים מפלגתיים, התמיכה הצ'כית הבולטת, והגינויים מצד רוסיה ומדינות המפרץ, כולם מצביעים על המורכבות הגוברת של היחסים הבינלאומיים במזרח התיכון.

הקהילה הבינלאומית מוצאת את עצמה מתמודדת עם דילמה מוכרת: כיצד לאזן בין תמיכה בזכותה של מדינה להגן על עצמה לבין החשש מפני הסלמה שעלולה להוביל למלחמה אזורית רחבת היקף. התקיפה הישראלית ב-12 ביוני חושפת את הקווים החדשים שמתגבשים במזרח התיכון ואת האתגרים העומדים בפני הקהילה הבינלאומית בניסיונה למנוע הסלמה נוספת באזור הרגיש ביותר בעולם.

הפוסט התקיפה באיראן: מדינות תומכות ומגנות הופיע לראשונה ב-מעקב.

המלחמה באוקראינה עומדת בפני שינוי דרמטי עם התקרבותו של ביקורו החשוב של הנשיא האוקראיני וולודימיר זלנסקי בברלין ביום רביעי. הביקור, שבמהלכו יפגש זלנסקי עם הקאנצלר הגרמני פרידריך מרץ, צפוי להוביל להודעה גרמנית דרמטית שתשנה את מאזן הכוחות במלחמה.

לאחר חודשים של התלבטות ומתיחות דיפלומטית, מתגבשת ההערכה במערב כי גרמניה עומדת לספק לאוקראינה טילי שיוט ארוכי טווח מדגם "טאורוס", צעד שהנשיא זלנסקי דחף אליו זמן רב אך הקאנצלר הקודם אולף שולץ סירב לבצע. ההחלטה המיוחלת מגיעה בעקבות ההסלמה הברורה בתקיפות של רוסיה וסירובה של מוסקבה להסכים להפסקת אש.

בהצהרה מפתיעה בפאנל תקשורתי שקיים לקראת הביקור, הבהיר הקאנצלר מרץ כי בעלות בריתה המערביות העיקריות של אוקראינה הסירו את המגבלות על טווח הנשק המערבי המסופק לקייב. "אין עוד הגבלות על טווח הנשק המסופק לאוקראינה – לא על ידי בריטניה, צרפת ולא על ידינו. אין גם הגבלות מצד ארהב. משמעות הדבר היא שאוקראינה יכולה כעת להגן על עצמה, למשל על ידי תקיפת עמדות צבאיות בתוך רוסיה. עד לאחרונה היא לא יכלה לעשות זאת, ומלבד יוצאים מן הכלל מעטים מאוד, היא גם לא עשתה זאת", הסביר מרץ.

החלטה זו אינה מגיעה בריק. כבר ב-13 באפריל, עוד בטרם אושר מינויו בבונדסטג, הודיע מרץ על האפשרות להעביר את הטילים לקייב בתיאום עם השותפים האירופיים. הנושא נדון בהרחבה במהלך ביקור מנהיגי גרמניה, בריטניה, צרפת ופולין בקייב ב-9 במאי, ומאז מתגבשת האסטרטגיה האירופית החדשה.

השינוי בעמדה הגרמנית מקבל משנה תוקף כאשר בוחנים את ההבדל המהותי בין המדיניות הנוכחית לזו של הממשל הקודם. בריטניה וצרפת כבר סיפקו לאוקראינים טילי שיוט ארוכי טווח מדגם "Storm Shadow", ונעשה בהם שימוש קטלני נגד מטרות רוסיות, בעוד גרמניה תחת שולץ התעקשה שלא לספק את הטילים הגרמניים לאוקראינה.

אם אכן ברלין תספק את טילי ה"טאורוס" לצבא אוקראינה, יחד עם הסרת האיסור על תקיפת מטרות באמצעותם בתוך שטח רוסיה, זו תהיה התפתחות משמעותית במהלך המלחמה. לטיל טווח של 500 קילומטר, הרבה מעבר לטילי השיוט הבריטיים וה-ATACMS מתוצרת ארהב, והוא יעניק לאוקראינה יכולת לפגוע במטרות אסטרטגיות גם במוסקבה ובערים מרכזיות אחרות ברוסיה.

המהלך האירופי הזה מבטא מגמה ברורה של הגברת התמיכה הצבאית באוקראינה, אך הוא מגיע בעיתוי מורכב של חוסר ודאות גדולה לגבי המשך התמיכה הצבאית של ארהב. מאז שובו של דונלד טראמפ לבית הלבן, לא אישר הנשיא האמריקאי חבילות סיוע צבאיות חדשות לאוקראינה ולא פירט האם בכוונתו להוציא את 3.85 מיליארד הדולר שכבר הוקצו על ידי הקונגרס לקייב.

המצב הנוכחי מראה כי מסופקות לאוקראינים חבילות הנשק האחרונות שהובטחו על ידי ממשל ביידן, אך לא צפויים לעת עתה משלוחים חדשים לאחר מכן. לא ברור האם הבית הלבן יאפשר לאוקראינה להמשיך לרכוש נשק אמריקאי, ובינתיים חוסר הוודאות הזה כשלעצמו מעודד את הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין ונוסך בו ביטחון להמשיך בתקיפות נגד אוקראינה ולהגבירן.

באופן מפתיע, בתאריך 26 ביוני 2025, הציג הנשיא טראמפ עמדה חדה ביותר כנגד פוטין באמצעות הרשת החברתית Truth Social. בהודעה נדירה בחריפותها, כתב טראמפ: "תמיד היו לי יחסים טובים מאוד עם ולדימיר פוטין מרוסיה, אבל משהו קרה לו. הוא פשוט השתגע לחלוטין! הוא הורג אנשים רבים ללא כל צורך – ולא מדובר רק בחיילים. טילים ומלטים נורים לעבר ערים באוקראינה ללא כל סיבה".

טראמפ המשיך והוסיף: "תמיד אמרתי שהוא רוצה את כל אוקראינה, לא רק חלק ממנה, ואולי זה מתברר כנכון – אבל אם הוא יפעל כך, זה יוביל לנפילה של רוסיה!" ההצהרה הזו מסמנת שינוי משמעותי בטון של הנשיא האמריקאי כלפי המנהיג הרוסי, ועשויה להשפיע על הדינמיקה הגיאופוליטית של הקונפליקט.

עם זאת, טראמפ גם הפנה ביקורת כלפי הנשיא האוקראיני: "הנשיא זלנסקי לא מועיל למדינתו כשהוא מדבר כפי שהוא מדבר. כל דבר שיוצא לו מהפה יוצר בעיות. אני לא אוהב את זה, וזה חייב להיפסק". למרות הביקורת, טראמפ הבהיר את עמדתו כלפי המלחמה עצמה: "זוהי מלחמה שלעולם לא הייתה מתחילה אם אני הייתי נשיא. זו המלחמה של זלנסקי, פוטין וביידן – לא של טראמפ. אני רק מנסה לכבות את הלהבות הגדולות והמכוערות, שהוצתו בשל חוסר כשירות חמור ושנאה".

ההצהרות הללו מגיעות בעת שרוסיה ממשיכה להסלים את תקיפותיה נגד אוקראינה, כולל פגיעות במטרות אזרחיות וחפות מפשע. המציאות הקשה בשטח מעוררת לחץ בינלאומי גובר להגיב בתקיפות נגד המדיניות הרוסית, ובמקביל מציבה את האיחוד האירופי בפני האתגר של מילוי החלל שנוצר בעקבות חוסר הוודאות לגבי המשך התמיכה האמריקאית.

הביקור של זלנסקי בברלין מגיע אפוא ברגע קריטי, כאשר גרמניה עשויה להוביל מהלך אירופי מתואם שיכול לשנות את מהלך המלחמה. אספקת טילי ה"טאורוס" ארוכי הטווח, יחד עם הסרת המגבלות על השימוש בהם נגד מטרות ברוסיה, עשויה ליצור מציאות חדשה בקונפליקט ולאפשר לאוקראינה לנקוט בגישה התקפית יותר.

המציאות הביטחונית החדשה שבה מוצאת עצמה רוסיה מעידה על תמורה דרמטית במאזן הכוחות האסטרטגי. התקפות הכטב"מים האוקראיניים, החודרים עמוק אל השטח הרוסי ומגיעים עד ללבה של מוסקבה, יוצרות מצב של חוסר וודאות חסר תקדים עבור הנהגת הקרמלין.

אם כבר בשלב זה, כאשר אוקראינה פועלת בעיקרה באמצעות כטב"מים, רוסיה חושפת פגיעות כה ניכרת, מה יארע כאשר טילים משוכללים יותר יגיעו אל עיר הבירה? שאלה זו מטרידה לא רק את האוכלוסייה הרוסית, אלא גם את חוגיו הקרובים של נשיא רוסיה ולדימיר פוטין.

דיווחים ממקורות שונים מצביעים על כך שפוטין שוקל לעזוב את מוסקבה ולעבור למתחם המבוצר שלו בחבל ולדאי – צעד שיעיד על הכרה בחומרת המצב הביטחוני.

הבירה הרוסית אינה עוד מעוז בטוח עבור הנהגת המדינה.

רוסיה, שיזמה את המלחמה בתור המדינה התוקפת, מוצאת עצמה כעת במצב של הגנה לא רק בזירה האוקראינית אלא גם בתוך גבולותיها. מצב זה עלול להוביל לסיומה של המלחמה ההרסנית הזו.

צילום: AP

הפוסט גרמניה תספק לאוקראינה טילים שיגיעו למוסקבה, פוטין בלחץ הופיע לראשונה ב-מעקב.