דיווח מיוחד: מעקב מערכת "מעקב" אחר פרשת התקיפה בעפולה, ההליכים המשפטיים והממצאים לגבי בעלי העסק.

מערכת "מעקב" ממשיכה לתעד ולעדכן את הציבור באופן שוטף בהתפתחויות בפרשת התקיפה החמורה שאירעה בבית העסק לפנצ'רייה בעיר עפולה – המוכר בשמות "צמיגי סאלם ואחיו", "Top Wheels" או "טופ ויילס צמיגי סאלם", שבבעלות סאלם גזאווי. במקום זה נשפך דם יהודי, כאשר מר לוי, תושב המקום כבן 65, הותקף קשות בתוך בית העסק.

כנגד העובד בפנצ'רייה, מוחמד עיאדיה, הוגש כתב אישום חריף בגין המעשה. על פי גרסתו של לוי, עיאדיה תקף אותו על רקע לאומני מובהק: "מוחמד עיאדיה צעק 'יהודים מסריחים' והכה אותי", שחזר לוי בן ה-65, שפונה לקבלת טיפול רפואי דחוף כשהוא סובל משברים באפו ובצלעותיו וכן מזעזוע מוח.

בעוד האלימות בישראל חוגגת, באת כוחו של הנאשם עיאדיה טענה כי לחובתו אין עבר פלילי – נתון אשר הוביל את בית המשפט להורות על שחרורו ממעצר ולהעברתו למעצר בית. יצוין כי במהלך הסיקור השטח, גם צוות מערכת "מעקב" הותקף על ידי בני משפחתו של עיאדיה, אשר הטיחו בצוות אמירות גזעניות כלפי יהודים ואביו אף איים בהגשת תביעות – נתונים המלמדים כי המשפחה אינה תמימה כפי שנסה להצטייר.

תביעות ההשתקה ומהלכי הסתרת האמת

במקביל להליך הפלילי, פועל בעל העסק סאלם גזאווי, באמצעות עורכי הדין גסאן ביבאר ואביגיל אלקובי, להגשת תביעות השתקה וצווי עשה נגד המערכת. לבית המשפט נמסרו גרסאות שונות מטעמו של גזאווי. במסגרת ההליכים חייב בית המשפט את מערכת "מעקב" להסיר סרטון מסוים, וההחלטה קויימה באופן מכובד. עם זאת, סרטונים ופרסומים אחרים שהובאו לבחינת בית המשפט נותרו על כנם ללא הוראה להסרתם – נתון המהווה ניצחון ענק למערכת.

גזאווי ומייצגיו לא הסתפקו בכך והגישו בקשה שקרית לכאורה בגין ביזיון בית המשפט, בטענה כי הסרטון לא הוסר. בבירור קצר שערך בית המשפט התבררה האמת, והדיון בביזיון בית המשפט בוטל. סוגיית ההוצאות בגין הגשת הבקשה המטעה הועברה לדיון במסגרת תביעת ההשתקה עצמה.

בבקשה המקורית לצו עשה לא הגיש גזאווי סרטונים, אך במהלך הדיון נזכר לפתע לטעון כי הגיש מים לנפגע עם הגעת האמבולנס. טענה זו מעלה תהיות קשות: לוי, אשר הותקף במקום, מעיד ויעיד כעד בתביעת ההשתקה כי גזאווי כלל לא הזמין אמבולנס. גם בפרוטוקול חקירתו בבית המשפט טען גזאווי תחילה כי לא הוזמן אמבולנס, אך לפתע הוגש מטעמו סרטון המציג העברת מים בזירה.

• בפרוטוקול הדיון בבית המשפט מסר מר סאלם גזאווי כי הוא לא הזמין את המשטרה ולא הזעיק אמבולנס – עובדה העולה מדבריו בפרוטוקול. עוד הובהר כי הרכב המשטרתי שנכח במקום, רכב של משמר הגבול, לא הגיע בעקבות קריאה לאירוע, אלא היה במקום כלקוח של העסק ורכבו היה בטיפול בפנצ'רייה.

במערכת "מעקב" נותרת שורה של שאלות קשות: איזה אמבולנס מופיע בסרטון, מהו מספרו, ומה ביקש גזאווי להוכיח באמצעות התיעוד?

כמו כן, עולה השאלה האם הגשת כוס מים פוטרת מאחריות עסק שעובד שלו תקף אדם בן 65, שבר את אפו וצלעותיו וגרם לו לזעזוע מוח – ככל הנראה על רקע לאומני. הרי בעבר ציין מר גזאווי עצמו כי אינו עורך מיוני קבלה, אינו בודק עבר פלילי ואינו מבצע כל בדיקה מקדימה, למעט הדרישה להצגת תעודת זהות ישראלית. אף שמעסיק אינו יכול לשאת באחריות מוחלטת למעשי עובדיו, סינון ראשוני ובדיקות מינימליות הן הליבה של אחריות מעסיק, ובכוחן לצמצם נזקים אלו מראש.

סימני שאלה כבדים עולים גם באשר לעיתוי הגשת הסרטון: מדוע הוא לא צורף מלכתחילה לתצהיר, אלא הוגש, לכאורה, רק לאחר חקירתו של גזאווי – באופן שמנע את חקירתו על התיעוד? האם הסרטון הוגש בשלב זה כדי למנוע את עימותו של גזאווי עם תוכנו, והאם חשש גזאווי להיחקר על הסתירות והתמיהות העולות ממנו? אלו שאלות מהותיות שנותרו, נכון לעכשיו, ללא מענה.

ממצאי "מעקב": שורת הפרות חוק פיננסיות ורגולטוריות

מערכת "מעקב" המשכיה לחקור את העסק שבו הותקף האזרח היהודי, וחשפה כי העסק אינו מקיים את הוראות החוק כנדרש:

• מחדלי דיווח ברשות המסים: על פי מידע שהתקבל ממקורות המערכת, עד לתאריך 19.12.2023 פעל העסק כעוסק מורשה והעסיק כ-10 עובדים תוך הגשת דוחות כחוק. ואולם, החל משנת 2024 ועד למועד זה (ספטמבר 2026), העסק המורשה – שתיקו במע"מ נותר פעיל – לא הגיש דוחות תקופתיים לרשויות המס. אי הגשת דוחות תקופתיים במשך כערביים שנתיים בעסק פעיל מהווה הפרה מתמשכת של חובות הדיווח לפי חוק מס ערך מוסף. מחדל זה גורר קנסות, קביעת מס לפי הערכה, ריבית והליכי גבייה, ועלול להוביל לחקירות פליליות ולכתבי אישום. כמו כן, הדבר מעורר חשד להסתרת פעילות עסקית והכנסות שלא דווחו כדין.

אף שייתכן כי העוסק המורשה אוגד או מוזג לתוך החברה בע"מ החדשה, בדיקת מע"מ מעלה כי הוא עודנו רשום כעסק פעיל – אשר לכאורה אינו מגיש דוחות תקופתיים, כך לפי גורמים במערכת 'מעקב'.

• הגדרת החברה כ"מפרת חוק": בבקשות שהגיש גזאווי הוא מצהיר כי הוא פועל מטעם חברה שבבעלותו – "טופ ויילס ס.פ בע"מ" (ח.פ 516903226), אשר הוקמה בדצמבר 2023. מבדיקה רשמית במאגרי משרד המשפטים נכון לתאריך 02.09.2026, עולה עובדתית כי החברה מוגדרת בסטטוס הרשמי של "חברה מפרת חוק". סטטוס זה ניתן על ידי רשם החברות בשל אי-קיום חובות חוקיות, לרבות אי-הגשת דוחות שנתיים ואי-תשלום אגרות שנתיות, ולצידו הגבלות משפטיות והשלכות על נושאי המשרה.

בעסק של סאלם גזאווי הותקף יהודי בן 65, זו עובדה קיימת שבעקבותיה הוגש כתב אישום חריף. במקביל, העסק והחברה הקשורה אליו פועלים תוך הפרת חובות החוק אל מול רשויות המדינה. מערכת "מעקב" תמשיך לנהל את ההליך המשפטי ולחשוף את האמת בפרשה.

הפוסט התקיפה הקשה בפנצ'ריית סאלם בעפולה: עובד נאשם, והעסק מסתבך מול החוק הופיע לראשונה ב-מעקב.

צוות מערכת "מעקב" יצא לסיור שטח מקיף בעיר עפולה ונכנס ל-42 בתי עסק שונים. המציאות שנחשפה בפנינו מפחידה ומטלטלת: בעלי העסקים פועלים תחת אימה מתמדת. אף גורם אינו מוכן להתראיין בגילוי פנים, והסכמתם לשתף במידע ניתנה אך ורק תחת ההבטחה החד משמעית כי יישמרו כמקורות חסויים.

מהסיבה הזו בדיוק המציאות בשטח מעוררת חרדה: כל 42 בתי העסק שנסקרו משלמים דמי חסות (פרוטקשן) לגורמים עברייניים, המגיעים לפי הטענות מהכפרים הסובבים את עפולה. גובה הנתח שנלקח מהם נע בין 10% ל-20%, בהתאם לסוג העסק. בעוד שבעלי העסקים נאלצים לחתוך במרווחי הרווח ולהעניק הנחות בשל התחרות הקשה, ובעודם נושאים בנטל מיסים מלא, ארנונה עסקית, מע"מ, מס הכנסה, ביטוח לאומי, הפרשות פנסיוניות לעובדים ושכר דירה – נכפית עליהם תוספת תשלום של עד 20% לעבריינים (כך מסרו לנו בעלי עסקים שרואיינו על ידינו ושימשו כמקורות)

כשנשאלו בעלי העסקים מדוע אינם פונים למשטרה בגין סחיטה באיומים, ההפחדה וקבלת דבר במרמה, הם הגיבו בצחוק מר. חלקם הגישו תלונות בעבר, ובתגובה סבלו מניקוב גלגלי רכביהם ואף מתקיפות פיזיות. המרואיינים חוששים חרדה עמוקה לשלום משפחותיהם. כתוצאה מכך, ישנם עסקים שנסגרים כליל, בעליהם מעדיפים להעתק את פעילותם לתל אביב ולהתרחק מעפולה. בסופו של דבר, מדובר בעסקים שמשלמים מיסים ומספקים מקומות עבודה, מענה שהמדינה בעפולה אינה מסוגלת לספק בעצמה.

כמובן, בעפולה פועלים הרבה מעבר ל-42 בתי עסק, ולא כולם משלמים דמי חסות. בביקור שערכנו בקניון עפולה נמצא כי רשתות גדולות, כדוגמת סופר פארם וצומת ספרים, אינן משלמות פרוטקשן, אך עסקים פרטיים הפועלים בקניון כן נאלצים לשלם.

העובדות הללו מעלות שאלה נוקבת לגבי המשטרה: אם מערכת עיתונאית מסוגלת להגיע למידע זה, גם המודיעין המשטרתי יודע או מסוגל לדעת זאת. המשטרה מחויבת לספק ביטחון אישי ולשמור על אמון הציבור, אך אמון וביטחון אצל המרואיינים לא היו בשמיים. מקורות בשטח ציינו כי בעלי עסקים נרתעים מלהגיש תלונה, מתוך טענה כי כ-20 דקות בלבד לאחר ההגשה הם מוצאים את עצמם בסכנה ומקבלים איומים לכאורה.

לשאלה מדוע זה קורה אין תשובה ברורה. ישנם אזרחים ועסקים שחושבים אחרת וסומכים על המשטרה – אך בינינו, תושבי עפולה יודעים את התשובה בעצמם. ניסיוננו במערכת "מעקב" מראה כי תלונות שנפתחו על ידינו בתחנת עפולה בגין עבירות שונות, כולל איומים והתחזות לשוטר, נסגרו תוך זמן קצר ללא התקדמות, מעצרים או כתבי אישום. עם זאת, התושבים אינם מקשה אחת, ובביקור האחרון פגשנו גם אזרחים שעדיין בוחרים להתלונן.

כבר אין טעם לשאול איפה השר לבטחון לאומי איתמר בן גביר בעפולה ומדוע לאנשים אין ביטחון. מעבר לכך, התושבים אינם מקבלים תמיכה מעיריית עפולה. ואולם, אם כל בעלי העסקים יחליטו ביום אחד להפסיק לשלם את דמי החסות, התופעה תיפסק – שהרי העולם התחתון לא יוכל לנהל מערכה מול כל העסקים בעיר יחד. בנוסף, אם העסקים יסגרו ויעברו לתל אביב או לחיפה, שם אחוזי הפרוטקשן נמוכים יותר, וקופת העירייה תפסיק לקבל מיסים – אולי אז המדינה תתעורר. אנו קוראים לציבור לא לשתוק, להמשיך לפנות למשטרה ולא לאבד את האמון.

הכסף בורח לעבריינים: למעשה, הכתבה שלנו אינה היחידה העוסקת בתופעת הפרוטקשן בעפולה. לאורך השנים פורסמו כתבות, תחקירים ודיווחים רבים, שרובם מתמקדים דווקא בעיר אחת המונה כ-68.4 אלף תושבים בלבד. היקף הפרסומים יוצר לעיתים תחושה שמדובר בתופעה ארצית רחבת ממדים, אך בפועל חלק ניכר מהמידע העיתונאי מתייחס לעפולה ולמציאות עמה מתמודדים בעלי העסקים בעיר.

כדאי לעצור לרגע ולחשוב על המציאות האפשרית: אילו אותם כספים, המוערכים לעיתים בכ-10%-20% מהכנסותיהם של בעלי עסקים ונגבים לכאורה כדמי פרוטקשן בלתי חוקיים, היו מושקעים בפיתוח העסק, בהעסקת עובדים נוספים, בהרחבת הפעילות ובהשקעות כלכליות, ייתכן שעפולה הייתה נהנית מצמיחה משמעותית והופכת לעיר משגשגת ופורחת אף יותר. אלא שבמציאות הנוכחית, כך לפי עדויות של בעלי עסקים ופרסומים רבים בנושא, מי שנהנים מהכסף הם לכאורה גורמים עברייניים, בעוד שבעלי העסקים ממשיכים לשאת בנטל ולהתמודד עם קשיים כלכליים ואי־ודאות.

תגובת משטרת ישראל: משטרת ישראל בחרה שלא למסור מענה לפניות מערכת "מעקב" מזה זמן מה, ולכן לא נמסרה תגובה מטעמה (מצטערים שאנו כותבים את האמת, גם אם לא כולם מתחברים אליה). הדברים אינם מופנים כלפי כלל הארגון, ישנם המון שוטרים טובים, ולנו כמערכת עדיין שמור אמון במשטרת ישראל.

הפוסט אימת דמי החסות בעפולה: העבריינים חונקים את העסקים, והמשטרה חייבת להתעורר הופיע לראשונה ב-מעקב.

פרשת הגן בעפולה ממשיכה לעורר שאלות קשות ולהותיר הורים רבים בתחושת חוסר אונים. במוקד הפרשה עומדות טענות חמורות וחשדות להתעללות בפעוטות, לצד טענות קשות של הורי הילדים על התנהלות הרשויות ואוזל יד בטיפול באירוע.

לטענת ההורים, הגננת נעמה שירה לוי היא העומדת במרכז החשדות לעבירות ההתעללות בילדי הגן. על פי המידע שהצטבר, לחובתה של לוי הוצא צו הרחקה ממתחם הגן לתקופה של 15 ימים, לצד צו הרחקה נוסף האוסר עליה ליצור מגע או להתקרב להורי הילדים למשך 30 ימים. בנוסף, מקור במשטרת ישראל מסר באופן חד משמעי כי במסגרת המגבלות שהוטלו עליה, נאסר על הגננת להתקרב לסביבת הגן וכן ליצור קשר, במישרין או בעקיפין, עם כלל המעורבים בפרשה, לרבות ההורים ובני משפחותיהם.

במישור החקירתי, בשלב זה נגבות עדויות והילדים נחקרים במשטרה באמצעות גורמים המוסמכים לכך. עם זאת, לפי המידע שבידי מערכת "מעקב", הגננת עצמה טרם נחקרה באזהרה על ידי חוקרי המשטרה.

במקביל להתפתחות החקירה, ההורים מדווחים כי ניסיונותיהם החוזרים ונשנים לקבל מענה רשמי וברור מגורמי האכיפה נתקלים בחוסר תגובה. לטענתם, גם עיריית עפולה אינה משיבה לפניותיהם הרבות. תחושת ההתעלמות מצד הרשויות המוסמכות מעמיקה את התסכול, חוסר האמון והדאגה הגוברת בקרב הורי הילדים.

במערכת "מעקב" נמשיך לעקוב מקרוב אחר ההתפתחויות, לעמוד לצד ההורים והילדים ולפעול כדי שהציבור יקבל תשובות מוסמכות. כאשר עולות טענות כה חמורות, אסור להשתיק את השיח הציבורי, ויש לאפשר בירור מלא, מקצועי ובלתי תלוי של העובדות. הילדים וההורים זכאים לאמת, לשקיפות מלאה ולמיצוי הדין, בהתאם לממצאי החקירה.

הפוסט סערת הגן בעפולה: חשד להתעללות נגד נעמה שירה לוי הופיע לראשונה ב-מעקב.

עלבון לצדק: החשודות בהתעללות בפעוטות מפגינות אפס חרטה – והתייצבו להעיד לטובת נאשם בניסיון רצח.

מציאות אבסורדית ומקוממת נחשפת בצל מחדל אכיפה מתמשך, שני רגינסקי ומזל בידגלין, החשודות המרכזיות בפרשת ההתעללות הקשה בפעוטות בגן הילדים הפרטי, ממשיכות להסתובב חופשיות, ללא כתבי אישום ומבלי לתת את הדין מאחורי סורג ובריח. בעוד עשרות משפחות שרויות עד היום בסערת רגשות עמוקה, וילדיהן הקטנים נאלצים לעבור טיפולים נפשיים ורפואיים מורכבים בעקבות המעשים שחוו בגן, החשודות מפגינות אפס לקיחת אחריות ואפס חרטה על הזוועות שהתרחשו תחת ניהולן.

עזות המצח וחוסר הבושה של השתיים הגיעו לשיא חדש בין כותלי בית המשפט בבת ים. רגינסקי ובידגלין התייצבו באולם הדיונים במטרה מוצהרת למסור עדות הגנה ולסייע ללירן אלחרר – בריון המצוי תחת חקירה משטרתית בחשד חמור לניסיון רצח וחיסול ממוקד של אזרח.

קרא עוד – לחץ כאן

הנוכחות הפרובוקטיבית של מי שמזוהות עם פגיעה קשה בחסרי ישע, כשהן מתגייסות לטובת מי שמסומן כעבריין אלים, עוררה זעזוע עמוק. עם זאת, בית המשפט סירב בתוקף להעניק להן במה, דחה את עמדתן על הסף ושלח אותן כלעומת שבאו. הקשרים הפסולים והעמוקים בין רגינסקי לאלחרר נמצאים כעת בעיצומו של תחקיר עיתונאי מקיף שצפוי להתפרסם במלואו בהמשך.

הפרשה החמורה, אשר נחשפה לראשונה בקול רועש על ידי הדס חכימי ויוליה ברזני, הובילה בעבר לצעד חריג וקיצוני מצד רשויות המדינה, אשר סגרו את הגן של רגינסקי בצו מינהלי.

הדס חכימי היא פעילה חברתית ויזמת ישראלית מהוד השרון. היא הקימה את מיזם "שומרת הטף" כדי להילחם בהתעללות בילדים בגנים. היא מסייעת להורים לחשוף מטפלות וגננות אלימות בעזרת מכשירי הקלטה סמויים. העבודה שלה מביאה לחשיפה של מקרים קשים ולסגירת גנים פוגעניים.

אולם חרף חומרת הממצאים הראייתיים שהביאו לנעילת המוסד, רגינסקי מתנערת לחלוטין מכל אחריות שילוחית או מוסרית לנעשה בתוך המבנה שהיה בניהולה הישיר. במקום להביע צער בפני ההורים השבורים, נקטה רגינסקי בטקטיקה כוחנית והגישה תביעות משפטיות וכלכליות נגד אמהות פגועות, אשר מימשו את זכותן הלגיטימית, קיימו הפגנות חוקיות לחלוטין מול שערי הגן ופרסמו פוסטים של מחאה מוצדקת ברשתות החברתיות. יתרה מכך, בשלבים מוקדמים של הפרשה, גויס מטעמה גורם עברייני המכונה "סיזר", אשר הפעיל מסכת איומים והפחדות ישירה במטרה להשתיק את משפחות הקורבנות.

קרא עוד – לחץ כאן

במקביל, אוזלת יד חריפה מופנית לעבר רשויות החוק והמשטרה בעפולה, אשר נראה כי אינן פועלות בנחרצות הנדרשת. הדבר בא לידי ביטוי מובהק בעניינה של הסייעת, הגב' מזל בידגלין. למרות תלונות פליליות מרובות שהוגשו נגדה, בידגלין נותרת חופשיה וללא כל מגבלה משמעותית.

בשנת 2024 עלה רף הפעילות המאיימת שלה, כאשר שיגרה איומים קשים וישירים לעבר משפחה. האירוע החמור אילץ את נפגעי העבירה לפנות לערכאות משפטיות, ובעקבות כך אף ניתן נגדה צו שיפוטי בגין הטרדה מאיימת בבית משפט השלום בעפולה (במסגרת תיק שמספרו 53292-11-24).

בזמן שההורים והילדים נושאים יום יום את נזקי הגוף והנפש ומנסים לאסוף את השברים, החשודות במעשים אינן מגלות שמץ של רחמים או בושה. הן ממשיכות לנהל שגרת חיים חופשית לחלוטין, לחבור לגורמים עבריינים ולייצר פרובוקציות משפטיות, תוך פגיעה מתמשכת ברגשות הציבור ובערכי הצדק הבסיסיים ביותר. החקירה בעניינן נמשכת תחת ביקורת ציבורית נוקבת.

הפוסט אפס בושה: המעורבות בפרשת ההתעללות חופשיות ופועלות להשתקת הכתב הופיע לראשונה ב-מעקב.

חשיפת פרשת התקיפה החמורה של בן ה-65 בעפולה מעלה שאלות נוקבות: כיצד פעל העסק ללא רישיון תקף שנים, מדוע העירייה לא הכירה מבנים רחבי ממדים במתחם, וכיצד נקשרו למקום חשדות פליליים חמורים ותקיפה לאומנית אכזרית? תמונת מצב מדאיגה של היעדר פיקוח.

חשיפת פרשת התקיפה החמורה של מר לוי, אזרח בן 65, ב"פנצ'ריית סאלם" שבעיר עפולה, מציפה שרשרת מחדלים מדאיגה ומתמשכת מצד הרשויות המקומיות. מענה רשמי שהתקבל מעיריית עפולה חושף כי לעסק המדובר אין רישיון עסק תקף מאז שנת 2023. בעירייה נימקו נתון זה בטענה כי חובת הרישוי בוטלה באופן גורף לכלל הפנצ'ריות ברחבי הארץ – קביעה מעוררת תהיות המותירה חלל פיקוחי משמעותי ומעבירה מסר בעייתי של היעדר יד מכוונת.

אלא שמחדל הרישוי אינו נעצר כאן. בדיקה מעמיקה מעלה כי במתחם הפנצ'רייה פועלים שני מבנים נוספים שקיומם כלל לא היה מוכר לעיריית עפולה: מחסן צמיגים רחב ממדים, ששטחו מוערך ב-100 עד 200 מ"ר, וחנות ייעודית לממכר מוצרים שונים. רק בעקבות פנייה ישירה בנושא, הבטיחה העירייה לשגר פקח עירוני לבחינת המצב בשטח – מהלך המעלה את הצורך בתיעוד קפדני ומלא של הפיקוח כדי לחשוף את פעילותם של המחסן והחנות הפועלים לכאורה ללא היתר ובצללים.

התנהלות עיריית עפולה מעוררת סימני שאלה קשים. קשה להבין כיצד לא הבחינה, לכאורה, כי במתחם "פנצ'ריית סאלם" פועלים גם חנות ומחסן רחב היקף, אף שהדבר עולה מפרסומים ומתיעוד פומבי. האם מדובר בעיוורון מערכתי, בעצימת עיניים מכוונת, או באינטרס שלא לראות? אלו שאלות ציבוריות הראויות למענה ברור מצד העירייה.

התנהלותה של מחלקת רישוי העסקים בעיריית עפולה מעוררת סימני שאלה קשים באשר לאופן הפיקוח והרישום של בתי עסק בשטחה. עם הצגת השאלות הנוקבות למנהלת אגף רישוי העסקים בעירייה, בחרה האחרונה להתחמק ממתן תשובות ענייניות והפנתה את הפונים לכתב המסקר את האזור. מדובר במציאות חריגה: אלמלא קיומה של השיחה הנוקבת בעקבות התקיפה האכזרית, ואלמלא הותקף מר לוי על רקע לאומני – ספק רב אם ליקויי הבנייה ועבירות הרישוי החמורות הללו היו מגיעים לידיעת הציבור והרשויות.

לצד ההיבטים המנהלתיים, חומרת האירועים מתעצמת לנוכח הפן הפלילי והביטחוני. במהלך התקיפה הלאומנית הקשה, שבר עובד המקום את אפו ואת צלעותיו של הקורבן וגרם לו לזעזוע מוח. בד בבד, עובד אחר בבית העסק חשוד בעבירה חמורה נוספת של התחזות לשוטר ולעובד ציבור, עבירה פלילית המתווספת למסכת הראיות ומחדדת את תחושת האנרכיה וחוסר הפיקוח האופפים את המקום.

הפוסט אנרכיה בפנצ'ריית סאלם: עיריית עפולה הזניחה את מחדלי הרישוי הופיע לראשונה ב-מעקב.

פרשת הפנצ'רייה בעפולה מסתעפת: חשד כי עובד במקום התחזה לשוטר ברשתות החברתיות.

מערכת "מעקב" ממשיכה לחקור את שרשרת האירועים סביב בית העסק "פנצ'ריה סאלם עפולה" (המוכר גם כ"צמיגי סאלם ואחיו"). ככל שהבדיקה העיתונאית מעמיקה, מתברר כי המציאות בשטח מורכבת ואינה עולה בקנה אחד עם התמונה המלאה שמסר בעל העסק בשיחותיו הראשוניות עם המערכת.

כזכור, בשיחה מוקדמת טען בעל העסק כי אינו בוחן את עברם הפלילי של עובדיו, אך הצהיר במקביל כי אין בקרבם אנשים בעלי רקע אלים.

אלא שממצאים חדשים שהגיעו לידי מערכת "מעקב" חושפים מציאות שונה. בבית העסק מועסק צעיר ערבי, אשר על פי החשד נקשר בעבר לאירועים המפרים את החוק. על פי מידע שהגיע למערכת, העובד היה מעורב בעבר באירוע של אלימות ואיומים כלפי אישה. על פי מקורות במשטרת ישראל, מדובר בשוטר לשעבר אשר פוטר משורות הארגון בעקבות אותה תקרית אלימה. חרף הרקע האמור, הוא ממשיך להוות חלק ממצבת העובדים בפנצ'רייה, דבר שעל פי התנהלות בעל העסק אינו מעורר קושי.

אולם הפרשה אינה נעצרת כאן. העובד משתמש בפרופיל הפייסבוק הרשמי והפרטי שלו תחת השם "אייל ח'אלדיייי" (כאשר על פי התרשמות משמו בערבית, שם משפחתו הוא ככל הנראה אלח'אלדי).

נכון לתאריך 12.07.2026, בפרופיל זה עדיין מצוין כי הוא מועסק במשטרת ישראל, ואף מופיעות בו תמונות שלו כשהוא לבוש במדי הארגון. בעקבות ממצאים אלו, התעורר חשד מבוסס לעבירה פלילית של התחזות לעובד ציבור – עבירה חמורה לפי החוק המקומי, שכן שוטר מוגדר כעובד ציבור לכל דבר ועניין. בעניין זה אף נפתח נגדו תיק משטרתי שמספרו 306267/2026, הכולל חשד מוגדר להתחזות לשוטר.

חומרת החשדות מקבלת משנה תוקף נוכח הוראות החוק המפורשות. סעיף 283 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, קובע כי אדם המתחזה לעובד ציבור, כאשר אותו עובד נדרש מכוח תפקידו לבצע פעולה או להיות נוכח, או מציג את עצמו בכזב כעובד ציבור ומתיימר מכוח תפקידו לבצע פעולה או להיות נוכח במקום – דינו עד שלוש שנות מאסר.

התנהלות זו מעלה תהיות מורכבות גם בנוגע לחובת הדיווח והושטת העזרה. בעל העסק מסר בעבר למערכת כי עובדיו בחרו שלא ליצור קשר עם המשטרה במהלך אירועים קודמים – התנהלות תמוהה כשלעצמה מצד עסק המבקש לפעול כחוק. והנה, מתברר כי במקום מועסק אדם המציג עצמו ברשתות החברתיות כשוטר, ומחזיק לכאורה במודעות מוגברת להליכי אכיפת החוק בשל עברו בארגון. נוכח אירוע אלים קודם בעל רקע לאומני, שבו הותקף מר לוי בן ה-65, ספג זעזוע מוח ונותר מדמם במקום תוך השמעת קריאות גנאי וגרימת נזק לרכוש, מצופה היה מכל אדם – ובפרט ממי שמציג עצמו כאיש חוק – להזעיק עזרה מיידית.

אי הזמנת כוחות הביטחון בנסיבות אלה עשויה לעלות כדי עבירה על חוק "לא תעמוד על דם רעך", התשנ"ח-1998.

לפי חוק זה, אם אדם רואה לנגד עיניו אדם הנמצא עקב אירוע פתאומי בסכנה חמורה ומיידית לחייו, לשלמות גופו או לבריאותו, חלה עליו חובה להושיט עזרה ככל שהוא יכול לעשות זאת ללא סיכון ממשי לעצמו או לאחרים. לפי סעיף 4 לחוק, העונש על הפרת חובה זו הוא קנס כספי. מאחר שהחוק אינו נוקב בסכום ספציפי, חל קנס ברירת המחדל לפי סעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, שעומד כיום על סך של עד 14,400 ש"ח.

נדבך נוסף בפרשה נוגע להודעות שנשלחו לאחרונה ברשת החברתית. העובד, המציג עצמו כ"אייל", שלח למשתמשת פייסבוק שהגיבה לאחד מפרסומי המערכת הודעות בעלות אופי מאיים הכוללות כוונות להגשת תביעות לשון הרע, תוך שהוא מדגיש את היותו שוטר. בין היתר כתב לה: "צילמתי הכל ואנחנו נפגש בבית המשפט".

נוכח סימני השאלה הרבים סביב מעמדו הרשמי, פנתה מערכת "מעקב" באופן ישיר לאותו עובד בבקשה לקבלת תגובה מפורטת. הפנייה העיתונאית נשלחה בתאריך 11.07.2026 בשעה 21:24 (מוצאי שבת), וכללה שאלות נוקבות: האם הוא מועסק בפנצ'ריית סלאם בעפולה, האם שירת או משרת כעת במשטרת ישראל, מהי תגובתו לטענות בדבר אלימות ואיומים בעבר כלפי אשתו, האם השם "אייל" הוא שמו האמיתי, ומהי תגובתו לחשד ששלח הודעות מאיימות לגולשת. בשעה 21:49 התקבלה תגובתו הקצרה והחריגה, שנכתבה בלשון זו (במקור): "לא מועניין לשתף פעולה ואל תפנה אליי הבנתה".

יצוין כי חרף הפנייה הרשמית שהציפה בפניו את הטענות המיוחסות לו, העובד בחר שלא לשנות דבר בפרופיל הפייסבוק שלו והוא ממשיך להציג עצמו כשוטר פעיל. המערכת מוסיפה לברר מול הגורמים המוסמכים את סטטוס העסקתו, שכן המידע בדבר פיטוריו בעבר מהמשטרה נשען כעת על מקורות פנימיים, ועם קבלת המסמכים הרשמיים הם יובאו לידיעת הציבור. גם לבית העסק "פנצ'ריה סאלם עפולה" נשלחה פנייה עיתונאית רשמית לקבלת תגובה, אך הנהלת המקום בחרה שלא להגיב לממצאים.

פניות אלו נעשו בהתאם לחובות האתיקה העיתונאות ופסיקות בית המשפט העליון, המורות על מתן זכות תגובה הוגנת, אף שאין חובה חוקית מצד הגורמים להשיב להן.

נזכיר כי ביום 8 ביולי 2026 פרסמה מערכת "מעקב" כתבת תחקיר מקיפה שעסקה באירוע התקיפה שאירע בפנצ'רייה בעיר עפולה ובנסיבות הטיפול בו. במסגרת התחקיר, תיעדו כתבי המערכת את השתלשלות העניינים החל מיום האירוע ב-6 ביולי 2026 ועד לימים שלאחר מכן. הכתבה סקרה באופן כרונולוגי ועובדתי את מצבו הרפואי של הקורבן, ביקורים בתחנת המשטרה, פניות לדוברות המשטרה ולגורמים רפואיים, וכן שאלות שעלו בנוגע להתנהלות גורמי אכיפת החוק והעיכוב במעצר החשוד, קרא עוד.

לאורך כל הדרך, הקפידה מערכת "מעקב" להפריד בין עובדות מוצקות לבין טענות המצויות עדיין בבדיקת הרשויות, והדגישה כי אין להסיק מסקנות שאינן מבוססות על ממצאי חקירה רשמיים. כמו כן הובהר, כי אין בממצאים שנאספו כדי לייחס לבעל העסק מניע גזעני, וכי הטיפול המשפטי מתמקד במעשיו הפליליים של החשוד בתקיפה. המערכת תמשיך לעקוב אחר התפתחות החקירה בתיק ההתחזות ותביא את הממצאים המלאים בפני הציבור.

הפוסט חשד בפנצ'ריית עפולה: עובד במקום מתחזה לשוטר הופיע לראשונה ב-מעקב.

הזירה והתקיפה: "יהודים מסריחים" והפקרה מדממת

בתאריך 06.07.2027 זועזעה העיר עפולה בעקבות אירוע אלימות אכזרי בבית העסק "פנצ'רייה סאלם". מר לוי, אזרח יהודי בן 65, הותקף קשות על ידי מוחמד עיאדיה (20) מנצרת. על פי העדויות, התקיפה נשאה אופי לאומני מובהק, כאשר החשוד צעק לעבר הקורבן המבוגר "יהודים מסריחים" בטרם החל להכותו נמרצות.

צוות מערכת "מעקב" ליווה ותיעד את השלכות האירוע לאורך יום שלם בתאריך 07.07.2026. מר לוי פונה לקבלת טיפול רפואי כשהוא סובל מחבלות קשות ביותר: אף שבור, צלעות שבורות וזעזוע מוח. לטענת מר לוי, הרקע הלאומני לא הותיר מקום לספק, אך חמור מכך, בית העסק שבו התרחש המעשה לא טרח כלל להזמין את כוחות המשטרה או את אנשי מגן דוד אדום (מד"א), והותיר אדם מבוגר מדמם וללא סיוע בזמן שהתוקף נעלם.

המרדף המשטרתי שלא היה

בתאריך 07.06.2026, בשעה 09:30 בבוקר, הגיעו נציגי מערכת "מעקב" אל תחנת המשטרה בעפולה. במקום התברר כי למרות שהחשוד היה מוכר למערכת, תחת מספר אירוע משטרתי 3643, משטרת ישראל לא מיהרה לעצור את החשוד. מסיבה שאינה ברורה, המשטרה בחרה להמתין שעות ארוכות עד שמר לוי יגיע פיזית, בכוחותיו האחרונים, להגיש תלונה בתחנה.

ההחלטה להמתין עם המעצר עוררה זעם בקרב תושבי עפולה. תושבים תוהים לשם מה ניתן לחשוד חלון זמן חופשי – האם כדי שיוכל להמשיך בשגרת יומו, או כדי לסכן אזרחים נוספים? שיקול הדעת של משטרת עפולה באירוע זה נותר תחת סימן שאלה כבד.

נבהיר: מערכת "מעקב" פנתה למשטרת ישראל ביום 06.07.2026 בבקשת תגובה ובשאלות הנוגעות למעצר החשוד, לאחר שבאותה עת נמסר למערכת על ידי בני משפחת הקורבן כי טרם בוצע מעצר.

ביום 07.07.2026 אישרה המשטרה כי הפנייה התקבלה, אולם בחרה שלא להשיב לשאלות מערכת "מעקב" ולא מסרה תגובה עניינית. היעדר המענה מעורר שאלות באשר להתנהלות דוברות המשטרה ולמדיניות אי מסירת המידע במקרה זה.

כאשר שוחרר מר לוי מהטיפול הרפואי, הוא נאלץ לנסוע ישירות לתחנת המשטרה להגשת תלונה (מספר תיק: 297393/2026). העובדה כי המשטרה עצרה את החשוד רק לקראת הבוקר, ורק לאחר שסרטון האירוע הופץ וזכה למאות אלפי צפיות ולאחר פנייה לשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, מעלה חשש כבד: האם הגענו למצב שבו למשטרה אין שיקול דעת מבצעי ללא לחץ תקשורתי?

מחדל רפואי: שרשרת הכשלים בבית החולים

ההפקרה לא נעצרה בזירה. לאחר שמר לוי שוחרר מבית החולים, מצבו הרפואי החמיר והוא נאלץ לשוב לטיפול דחוף. בביקורו השני בלבד נזכר הצוות הרפואי כי חובה לבצע בדיקת CT במקרים של חבלות ראש קשות. מחדל זה, המצטרף לעובדה כי בית החולים לא הזמין משטרה עבור הפצוע בניגוד לנוהל הקיים, מעלה שאלות קשות על התנהלות המוסד הרפואי.

מערכת "מעקב" ממתינה כעת לתשובת דוברות משרד הבריאות והנהלת בית החולים, ותכין תחקיר נפרד ומעמיק בנושא רשלנות רפואית זו.

העימות בפנצ'רייה: ניסיונות השתקה וקוד שתיקה

בשעה 11:15 הגיע צוות המערכת לבית העסק לשיחת בירור. במהלך השיחה נתקלו הכתבים בניסיונות הטעיה לכאורה ודרישה מפורשת מצד בעל העסק שלא לפרסם את שמו. למרות טענותיו כי ליווה את הפצוע, לא נמצאה לכך כל אינדיקציה.

השאלה המרכזית נותרה בעינה: כיצד הפך עסק לגיטימי לנתיב בריחה עבור חשוד בתקיפה לאומנית? עובדי המקום, בהם קטין, בחרו לעמוד מנגד ולשתוק. בעל העסק, שבחר לגבות את עובדיו במקום להוקיע את התנהגותם, מואשם כעת בהפקרה ערכית ומוסרית.

ציבור האזרחים דורש תשובות: האם נחקרו המעורבים בשיבוש הליכי חקירה בתוך הפנצ'רייה? בעוד המשטרה מוסרת ל"חדשות 13" כי היא "בוחנת" את האירוע הלאומני, מר לוי נותר פצוע ומתקשה לקום ממיטתו.

מערכת "מעקב" תמשיך לחשוף את המחדלים – במשטרה, בבית החולים ובזירה – עד למיצוי הדין עם כל המעורבים.

נ.ב.

בית העסק שגה, לדעתנו, בשיקול הדעת כאשר העסיק עובד אשר על פי החשד תקף לקוח בן 65.

מן העבר השני, מעיון בדף הפייסבוק של בית העסק עולה כי הוא מפרסם באופן קבוע ברכות לרגל חגי ישראל, ככל הנראה עבור קהל לקוחותיו היהודי. על כן, על בסיס מידע זה בלבד, אין מקום לייחס לבעל העסק מניע גזעני או לקבוע כי הוא גזען.

עם זאת, העובדה כי עובד של בית העסק חשוד בתקיפת אדם בן 65 היא חלק מהאירוע הנחקר, וההליך בעניינו מתנהל על ידי רשויות האכיפה.

הפוסט תקיפה לאומנית ברוטלית? המחדל המשטרתי בעיר עפולה הופיע לראשונה ב-מעקב.

הפוסט אימה בעפולה: קרב יריות בלב שכונת מגורים הופיע לראשונה ב-מעקב.