מובלעת אקס-טריטוריאלית מול משכן הכנסת

מזה כ-3.5 שנים שבלב השלטוני של מדינת ישראל, אל מול משכן הכנסת ומשרד האוצר, מתקיימת מציאות חסרת תקדים המערערת את יסודות שלטון החוק. קבוצת מחאה המזוהה עם מחנה השמאל תפסה שטח ציבורי מרכזי, והפכה אותו ל"עיר אוהלים" קבועה, מבוצרת ומאובזרת היטב. בעוד שחברי הכנסת וראש הממשלה חולפים מדי יום בכיכר הכנסת בדרכם למשכן, במקום התבססה תשתית מגורים שלמה המשתרעת על פני כ-100 עד 150 מטרים.

המפגינים במתחם, הדורשים את פיטורי ראש הממשלה ומערכת פוליטית חדשה לצד חקירה רצינית של אירועי ה-07.10, מלינים מזה תקופה ארוכה על כך ש"אין דמוקרטיה בישראל". אולם, בדיקת המציאות בשטח מעלה תמונה הפוכה לחלוטין: עצם קיומו של מאחז בלתי חוקי ממושך כזה, בלב עיר הבירה וללא מענה או אכיפה משמעותית מצד הרשויות, מהווה הוכחה חותכת לעודף סובלנות דמוקרטית, הגובלת ברמיסת שלטון החוק. האמת מוכיחה שיש דמוקרטיה, ואפילו כזו שבה כיבוש שטח ציבורי נשאר ללא מענה, וגניבת משאבים נתפסת כמעשה לגיטימי.

מקרר, מזגנים ותשתיות פיראטיות: ה"סוויטה" הבלתי חוקית

אין מדובר במחאת קרטונים זמנית או באקט הפגנתי חולף, אלא במתחם מגורים משוכלל לכל דבר ועניין, הפוגע בצורה אנושה באסתטיקה של העיר ירושלים. סיור במקום חושף תשתית לוגיסטית רחבת היקף שאינה מביישת דירות קבע: במקום מותקנים רדיאטורים, מקרר, מחסן אוכל ייעודי, מזגן, מתקן מים של "תמי 4", מיטות, מזרנים, במה מובנית וחדר ישיבות מאולתר.

הממצאים בשטח מעלים שאלות קשות בנוגע למקורות האנרגיה והמים של עיר האוהלים. על פי החשד, פעילי המחאה מתחברים ישירות לעמודי התאורה הציבוריים ולוקחים חשמל באופן בלתי חוקי. מעדויות עולה כי מהתחלה עיריית ירושלים לא אפשרה זאת ונלחמה איתם על החשמל ועל תפיסת המדרכות, אך המצב נותר בעינו. חמור מכך, גם את המים המפגינים מקבלים ללא כל אישור; המים מגיעים ישירות מצינורות ההשקיה של כיכר הכנסת, המיועדים במקור לריסוס צמחים.

לצד הפגיעה הכלכלית והאסתטית, מדובר במפגע בטיחותי קשה. בעקבות ההשתלטות על פסי המדרכה, אין למעשה גישה חופשית לאנשים עם מוגבלויות במרחב. בני אדם הנעים בכיסאות גלגלים או עיוורים המבקשים לעבור באזור, נאלצים לסכן את חייהם באופן ממשי ולרדת אל כביש נסיעה סואן בשל חסימת נתיב ההליכה הציבורי.

חסר תקדים בעולם: עיריית ירושלים חוששת מאלימות?

מבדיקה שנערכה מול גורמים במתחם עולה כי המחאה מנוהלת ומתוחזקת בצורה קבועה ושיטתית. במקום פועל שומר, ככל הנראה בתשלום, לצד נציג מטעם המחאה הטוען כי הוא פועל ב"התנדבות" ומגיע באופן עקבי למשמרות ערב או לילה כבר 3.5 שנים. פעילי המחאה והנציגים במקום אף תקפו את כלי התקשורת "מעקב", בטענה כי מדובר בכלי תקשורת ימני אשר נותן במה למרדכי דוד – מחמאה המעידה כי פועלו של הערוץ מוכר היטב גם בתוך האוהלים הבלתי חוקיים בכיכר הכנסת.

באופן אבסורדי, אותם נציגים הטוענים לחנק דמוקרטי, שכחו ככל הנראה שהם תפסו שטח ציבורי באופן בלתי חוקי לחלוטין ומתגוררים שם כמעט ארבע שנים. נשאלת השאלה: באיזו מדינה בעולם ניתן לראות עיר אוהלים קבועה הפועלת ללא טאבו וללא היתר מול בית הפרלמנט? בוושנגטון, למשל, באמריקה היו משמידים ומפנים עיר אוהלים שכזו עוד לפני שהייתה מספיקה לקום. גם בבריסל או בגרמניה לא קיים תקדים כזה. אין אף עיר ומדינה בעולם שאפשרה לבנות עיר הפגנה ממושכת מול הפרלמנט שלה.

הסיבה להמשך קיומו של המפגע נחשפת בדבריו של נציג מהמחאה, שמסר ללא נוכחות מצלמה כי עיריית ירושלים פשוט מפחדת להתעסק איתם – זאת מאחר שלטענתו, המפגינים הופכים ניידות משטרה בעת ניסיונות אכיפה.

התמיכה הבלעדית ביאיר גולן וההצהרות מול המציאות

כאשר נשאלו אנשי עיר האוהלים (בשיחה ללא מצלמה) למי ניתנה העדיפות במערכת הבחירות הקודמת, התשובה הייתה חד-משמעית: תמיכה בלעדית במפלגת "הדמוקרטים" וביו"ר המפלגה, יאיר גולן. לטענת יושבי האוהלים, מדובר ב"איש ערכים, אומץ, קצין צה"ל לשעבר ואיש שתמיד אומר את האמת".

הזיקה העמוקה הזו מייצרת אבסורד פוליטי חריף, במיוחד לאור הצהרותיו האחרונות של יו"ר הדמוקרטים. רק לאחרונה מסר גולן בפומבי:

"בעוד מספר חודשים כשנחליף את השר העבריין והכושל, מדיניות המשטרה תשתנה מקצה לקצה: המשטרה תפסיק לרדוף אזרחים ותחזור להגן עליהם. הביטחון ברחובות והמשילות בנגב יחזרו. כמו שאמרתי בעבר: אנחנו, הדמוקרטים, ניקח את תיק הבט״פ ונשקם את משטרת ישראל, נמגר את הפשיעה, האלימות והפוליטיזציה שבן גביר הכניס לתוכה. מי שלא ישרת את המדינה לא ישאר"

על אף הרטוריקה התקיפה של גולן בדבר "משילות", "שיקום המשטרה" ו"מיגור הפשיעה והאלימות", הוא בוחר בעקביות לעצום עיניים ואינו רואה כיצד קבוצת המחאה המרכזית התומכת בו, ועוברת על החוק מדי יום ביומו, פועלת מחוץ לגבולות המשילות שהוא מבטיח.

הסערות הציבוריות וביקורת העבר של "מעקב"

התמיכה של אנשי עיר האוהלים ביאיר גולן מתקיימת במקביל לשורה של עימותים ציבוריים חריפים המלווים את פעילותו הפוליטית. לאחרונה עורר גולן סערה ציבורית ופוליטית חריפה במיוחד לאחר שאמר, במסגרת ביקורת על התנהלות הממשלה והמלחמה ברצועת עזה, כי "מדינה שפויה לא הורגת תינוקות כתחביב". לדבריו, ישראל נמצאת על מסלול שעלול להפוך אותה ל"מדינה מוקצית בין העמים".

ההתבטאות הקיצונית עוררה תגובות זעם קשות במערכת הפוליטית. ראש הממשלה בנימין נתניהו תקף את הדברים בחריפות, ושרים וחברי כנסת הן מהקואליציה והן מהאופוזיציה גינו את האמירה. מנגד, תומכיו של גולן ניסו לגונן עליו וטענו כי מדובר בביקורת פוליטית המופנית כלפי הממשלה ולא כלפי חיילי צה"ל. בהמשך נאלץ גולן להבהיר כי אינו מאשים את לוחמי צה"ל, אותם הגדיר כ"גיבורים", אלא מבקר את מדיניות הדרג המדיני שלטענתו פוגעת במעמדה הבינלאומי של המדינה. הסערה הפכה בתוך שעות לאחד העימותים הציבוריים החריפים של התקופה סביב גבולות הביקורת בזמן מלחמה וחופש הביטוי בישראל, קרא עוד.

פער זה בין הצהרותיו הדמוקרטיות של גולן לבין מעשיו בפועל אינו חדש למערכת "מעקב". בעבר פורסמה כתבת תחקיר של "מעקב" העוסקת בטענות שלפיהן גולן פעל, לכאורה, באופן הפוגע ישירות בחופש הביטוי ובערכים דמוקרטיים, לאחר שהגיש תביעת דיבה נגד קריקטוריסט בעקבות פרסום סאטירי. המהלך עורר בשעתו ביקורת ציבורית רחבה וחשש מפני פגיעה של איש ציבור בחופש העיתונות והבעת דעה פוליטית.

יתרה מכך, התחקיר חשף פגיעה בשקיפות ובזכות הציבור לדעת: מערכת "מעקב" פנתה לקבלת תגובה רשמית מגולן טרם הפרסום, אולם לא התקבל מענה. דוברו של גולן הבטיח בזמנו להעביר תשובה מסודרת, אך זו לא נמסרה בפועל עד לרגע פרסום הכתבה – התנהלות המציגה סתירה מובהקת לערכים המוצהרים של יו"ר הדמוקרטים, קרא עוד.

האבסורד שבמסווה הדמוקרטי

בסופו של דבר, המציאות בכיכר הכנסת מציבה סימן שאלה גדול ומהדהד בפני הציבור הישראלי. זכות המחאה היא אבן יסוד מחייבת, אך חובה לבחור במקום חוקי להפגנה מבלי לפגוע בזכויותיהם של אזרחים אחרים.

כאשר מחנה פוליטי שלם מנהל עיר בלתי חוקית, ללא טאבו, תוך השתלטות על תשתיות מים וחשמל ציבוריות וחסימת נגישות לנכים – וכל זאת תחת חסותם השקטה של פוליטיקאים שמדברים על משילות – ברור לכל כי הטענות על "קץ הדמוקרטיה" מנותקות לחלוטין מהמציאות. עיר האוהלים בירושלים היא לא דמוקרטיה; היא עדות לאנרכיה מוחלטת שזוכה לחסינות פוליטית.

"מעקב" פנתה לעיריית ירושלים לקבלת תגובה רשמית, אולם עד למועד פרסום הכתבה לא התקבלה כל התייחסות מטעם העירייה.

עדכון מיום 25.05.2026:

מעיריית ירושלים נמסר:

"עיריית ירושלים מכבדת את חופש הביטוי והזכות למחאה, ורואה בהן זכויות יסוד במדינה דמוקרטית. לצד זאת, העירייה מחויבת לשמירה על הסדר הציבורי, הבטיחות, הנגישות והשימוש התקין במרחב הציבורי לטובת כלל התושבים והמבקרים בעיר.

העירייה פועלת לאורך השנים, בשיתוף משטרת ישראל והגורמים הרלוונטיים, לאיזון בין מימוש זכות המחאה לבין שמירה על החוק והסדר הציבורי. ככלל, הצבת אוהלים, מתקנים ותשתיות במרחב הציבורי מחייבת עמידה בהוראות הדין ובתיאום מול הגורמים המוסמכים.

במקרים שבהם מתגלים מפגעים, חסימות, פגיעה במעבר הציבורי או השתלטות בלתי מורשית על שטחים ציבוריים, העירייה פועלת בהתאם לסמכויותיה ועל פי שיקולים מקצועיים, בטיחותיים ומשפטיים. לאורך השנים נעשו גם ניסיונות הידברות מול גורמים שונים במטרה להגיע לפתרונות מוסכמים ולצמצם פגיעה במרחב הציבורי ובשגרת החיים באזור, דבר שבא לידי ביטוי בשטח.

באשר לטענות הנוגעות לחיבורי מים וחשמל, אין לעירייה סמכות לאשר או להנחות על חיבורי חשמל, וסמכות זו נתונה לגורמים המוסמכים בלבד ובהתאם להוראות הבטיחות והדין. ככל שמתקבלות פניות או טענות בנוגע לשימוש בלתי מורשה בתשתיות ציבוריות, הן מועברות לבחינת הגורמים הרלוונטיים.

העירייה תמשיך לאפשר מחאות והפגנות בהתאם לחוק, תוך שמירה על האיזון הנדרש בין חופש המחאה לבין הסדר הציבורי, בטיחות הציבור, הנגישות וזכויות כלל המשתמשים במרחב הציבורי".

הפוסט כ-4 שנים אנרכיה מול הכנסת: עיר האוהלים של מחנה השמאל הופיע לראשונה ב-מעקב.

הפוסט משבר הפיצויים בצפון: אלפים בלי בית ובלי פיצוי הופיע לראשונה ב-מעקב.

נתונים חדשים שפורסמו על ידי משרד האוצר חושפים תמונת מצב מדאיגה של המשק הישראלי, כאשר הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים עומד על 7.7% מהתוצר. למרות ירידה קלה של 0.25 נקודות אחוז, המספרים מצביעים על מציאות כלכלית מורכבת.

הנתונים מראים כי בחודש נובמבר נרשם גירעון של 12.2 מיליארד שקלים, ירידה ביחס לגירעון של 16.6 מיליארד שקלים בנובמבר אשתקד. מתחילת השנה, הגירעון המצטבר הגיע ל-116.6 מיליארד שקלים, כאשר ב-12 החודשים האחרונים נרשם גירעון מצטבר של 150 מיליארד שקלים.

בצד ההכנסות, המדינה רשמה בחודש נובמבר הכנסות של 38.6 מיליארד שקלים. סך ההכנסות מתחילת השנה הסתכם ב-437.2 מיליארד שקלים, עלייה של 8.9% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, שעמדה על 401.4 מיליארד שקלים.

בחינת צד ההוצאות מגלה תמונה מטרידה יותר. בחודש נובמבר נרשמו הוצאות של 50.9 מיליארד שקלים, כאשר סך ההוצאות מתחילת השנה הגיע ל-553.8 מיליארד שקלים. מדובר בגידול משמעותי של 24.5% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, שבה עמדו ההוצאות על 444.9 מיליארד שקלים.

הפער בין הנתונים למציאות בשטח בולט במיוחד לאור התבטאויותיו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ', שטען כי "כלכלת ישראל חזקה ובעיקר אופטימית מאוד ביחס לעתיד". אולם, המציאות בשטח מספרת סיפור שונה, עם דיווחים על סגירת עסקים רבים והגשת בקשות פשיטת רגל בהיקפים גדלים והולכים.

הנתונים מצביעים על פער משמעותי בין קצב גידול ההכנסות (8.9%) לבין קצב גידול ההוצאות (24.5%), פער המדגיש את האתגרים הכלכליים העומדים בפני המשק הישראלי בתקופה זו.

הפוסט סמוטריץ' מנותק מהמציאות? גירעון של 150 מיליארד הופיע לראשונה ב-מעקב.

המלחמה וניהול משרדי הממשלה מעמיסים על תקציב המדינה והם הגורמים המרכזיים לעליית הגירעון הממשלתי. ההוצאות הממשלתיות חצו את רף ה-450 מיליארד שקל מתחילת השנה, עם גידול של 31.2% בהשוואה לשנה הקודמת. בעוד שההכנסות ממסים צמחו בשיעור מתון של 5.7%, הפער ההולך ומתרקם בין ההכנסות להוצאות מערער את היציבות הכלכלית ומחייב בדיקה מעמיקה של האסטרטגיה הכלכלית הלאומית.

לפי נתוני משרד האוצר, הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים בישראל גדל בכ-0.2 נקודות אחוז והגיע ל-8.5% מהתוצר המקומי הגולמי. בחודש ספטמבר 2024 נרשם גירעון חודשי של כ-8.8 מיליארד שקל, לעומת גירעון של כ-4.3 מיליארד שקל בספטמבר אשתקד.

מאז תחילת השנה, הגירעון המצטבר הגיע לסך של כ-92.8 מיליארד שקל, כאשר במשך 12 החודשים האחרונים הצטבר גירעון של כ-165.8 מיליארד שקל.

הכנסות והוצאות המדינה

בחודש ספטמבר האחרון, הכנסות המדינה עמדו על כ-42.2 מיליארד שקל. מתחילת השנה, ההכנסות הסתכמו בכ-357.3 מיליארד שקל, זאת בהשוואה ל-339.2 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד, מה שמעיד על גידול מצטבר של כ-5.4% בהכנסות.

מנגד, בחודש ספטמבר נרשמו הוצאות של כ-51.0 מיליארד שקל, כאשר מתחילת השנה ההוצאות הממשלתיות הגיעו לסך של כ-450.1 מיליארד שקל. מדובר בגידול מצטבר של כ-31.2% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, אז עמדו ההוצאות על כ-343.2 מיליארד שקל.

גידול בהוצאות ובהכנסות

באופן כללי, שיעור הגידול המצטבר בהוצאות, כולל הוצאות המלחמה, עומד על כ-131.2% בין ינואר לספטמבר 2024, בהשוואה לאותו פרק זמן בשנת 2023. כאשר נוטלים בחשבון את הוצאות המלחמה, שיעור הגידול המצטבר בנטרול הוצאות אלו עומד על כ-8.3%.

בנוגע להכנסות, שיעור הגידול המצטבר בהכנסות ממסים בין ינואר לספטמבר 2024 לעומת התקופה המקבילה אשתקד עומד על כ-5.7%.

במבט כולל, הגירעון הממשלתי ממשיך לעלות, כאשר ההוצאות גדלות בצורה משמעותית יותר מההכנסות. הציפיות לעתיד תלויות בשיפור הכלכלה וביכולת הממשלה לנהל את התקציב בצורה שתאפשר צמצום הגירעון, על מנת לשמור על יציבות כלכלית וביטחון כלפי הציבור.

להורדת המסמך לחץ כאן

הפוסט גירעון המדינה זינק: נחשפו נתונים מדאיגים הופיע לראשונה ב-מעקב.

ועדת הכספים של הכנסת אישרה השבוע תוספת תקציבית של מיליארדים למערכת הביטחון ולסיוע למפונים, בזמן שהגירעון בתקציב המדינה מזנק לשיאים חדשים. האם הממשלה מובילה את ישראל לקריסה כלכלית?

בעוד שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ממשיך להבטיח ש"הכל בסדר" ושהכלכלה הישראלית "חזקה ויציבה", הנתונים בשטח מספרים סיפור אחר לגמרי. ועדת הכספים של הכנסת אישרה השבוע העברה של כ-21 מיליארד שקלים למשרד הביטחון, ועוד כ-396 מיליון שקלים להמשך הסיוע למפונים מהצפון ומהדרום. זאת, בזמן שהגירעון בתקציב המדינה מזנק לרמות שלא נראו מזה שנים.

לפי נתוני משרד האוצר, הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים הגיע לשיעור מדאיג של כ-8.1% מהתוצר – עלייה חדה של 0.4 נקודות אחוז בחודש אחד בלבד. מתחילת השנה נצבר גירעון של כ-72.1 מיליארד שקלים, וב-12 החודשים האחרונים הגירעון המצטבר מגיע לסכום אסטרונומי של 155.2 מיליארד שקלים.

המשמעות היא ברורה: הממשלה מוציאה הרבה יותר ממה שהיא מכניסה, והפער רק הולך וגדל. בחודש יולי בלבד נרשם גירעון של 8.5 מיליארד שקלים, לעומת 0.6 מיליארד בלבד ביולי אשתקד. ההוצאות גדלו ב-32.8% מתחילת השנה, בעוד ההכנסות עלו ב-3.1% בלבד.

הממשלה ממשיכה להגדיל את ההוצאות בקצב מסחרר, מבלי שיש לה מקורות מימון אמיתיים. זה כמו משק בית שממשיך לקנות ולבזבז בלי חשבון, כשהוא כבר שקוע עמוק במינוס.

אז מאיפה יבוא הכסף? שמועות על העלאת מיסים

בעוד שבכירים במשרד האוצר מנסים להרגיע ומבטיחים ש"הכל תחת שליטה", גורמים בכירים במערכת הכלכלית מזהירים כי ללא צעדים דרמטיים, המשק הישראלי עלול להידרדר למשבר חמור. אם הממשלה לא תתעשת ותתחיל לנהוג באחריות תקציבית, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו במצב של יוון לפני עשור.

על רקע המצב המדאיג, גוברות השמועות על כך שהממשלה מתכננת להעלות מיסים בקרוב. אין ספק שבשלב מסוים הממשלה תיאלץ להעלות מיסים כדי לכסות את הגירעון העצום. השאלה היא רק מתי זה יקרה ועל מי זה ייפול. כרגיל, סביר להניח שהמעמד הבינוני יספוג את מרבית הנטל.

במשרד האוצר מכחישים בתוקף את השמועות על העלאת מיסים, אך מקורות בכירים במשרד מודים בשיחות סגורות כי "כל האפשרויות נמצאות על השולחן". בין היתר נשקלות אפשרויות כמו העלאת מע"מ, ביטול פטורים ממס, והעלאת מס ההכנסה לשכירים ועצמאים.

ביטחון vs כלכלה: האם אפשר לעשות הכל?

הממשלה ממשיכה להזרים מיליארדים למערכת הביטחון ולסיוע למפונים. אין ספק שמדובר בצרכים חיוניים, אך אי אפשר להתעלם מהשאלה – מאיפה יבוא הכסף? הממשלה מתנהגת כאילו יש לה מכונת דפוס של שטרות, כמו גם בסוף החשבון יגיע לאזרחים.

לאן מועדות פנינו?

אם המגמה הזו תימשך, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו במיתון עמוק תוך שנה-שנתיים. הממשלה חייבת לגבש תכנית כלכלית רצינית, שתכלול קיצוצים נרחבים לצד צעדים לעידוד הצמיחה.

בני אדם כבר מרגישים את זה בכיס. המחירים עולים, הריבית על המשכנתא זינקה וכו'.

נדמה כי בעתיד הקרוב תיאלץ הממשלה לקבל הכרעות הרות גורל ולנקוט בצעדים מרחיקי לכת על מנת לייצב את המצב הכלכלי. השאלה הניצבת בפנינו היא – האם תימצא בה העוז לפעול בנחישות, או שמא תוסיף להתחמק מאחריותה ולהעמיק את הגירעון? התשובה לשאלה זו תכריע במידה ניכרת את גורלה הכלכלי של ישראל בשנים הבאות.

הפוסט הגירעון מתפוצץ: הממשלה מובילה למשבר כלכלי? הופיע לראשונה ב-מעקב.

במסגרת ההחלטה, אושרה העברה של כ-21 מיליארד שקלים למשרד הביטחון. סכום זה מיועד למימון מגוון הוצאות ביטחוניות, אשר הפכו הכרחיות נוכח המציאות הביטחונית המורכבת. בנוסף, הקצתה הוועדה כ-396 מיליון שקלים להמשך הסיוע למפונים מהצפון ומהדרום עד סוף חודש ספטמבר.

יושב ראש ועדת הכספים, חבר הכנסת משה גפני, הדגיש את הדחיפות שבאישור התקציב: "הוצג בפנינו כי אם לא נאשר את התקציב הזה, לא יוכלו להמשיך לממן את המפונים מהצפון. זו חובתנו". דבריו משקפים את ההכרה בצורך המיידי להבטיח את המשך הסיוע לאזרחים שנאלצו לעזוב את בתיהם בעקבות המצב הביטחוני.

החלטת הוועדה מדגישה את המחויבות של ממשלת ישראל לספק מענה כולל לאתגרים הביטחוניים והאזרחיים כאחד. מצד אחד, התקציב המאושר למשרד הביטחון נועד לחזק את יכולות ההגנה והמבצעים של צה"ל. מצד שני, הסיוע למפונים מבטא את הדאגה לרווחתם של האזרחים שחייהם הושפעו ישירות מהמצב הביטחוני.

אישור התקציב מעיד על המורכבות של המצב הנוכחי, המחייב השקעה משמעותית הן בהיבט הביטחוני והן בהיבט האזרחי-הומניטרי. זהו צעד משמעותי בניסיון להתמודד עם השלכות המלחמה המתמשכת, תוך שמירה על חוסנה של החברה הישראלית ועל ביטחונם של אזרחי המדינה.

חרף זאת, משרד האוצר מפרסם נתונים מדאיגים ביותר, המעידים על גירעון עצום בקופת המדינה.

הגירעון המצטבר בשנים-עשר החודשים האחרונים התרחב בכ-0.4 נקודות אחוז והגיע לשיעור של כ-8.1% מהתוצר המקומי הגולמי.

הגירעון החודשי עמד על סך של כ-8.5 מיליארדי שקלים חדשים, לעומת חודש יולי אשתקד, אשר הסתיים בגירעון של כ-0.6 מיליארדי שקלים חדשים בלבד. מראשית השנה הנוכחית נצבר גירעון בסך כ-72.1 מיליארדי שקלים חדשים. בשנים-עשר החודשים האחרונים נרשם גירעון מצטבר של כ-155.2 מיליארדי שקלים חדשים.

בעקבות שינויים בהתפלגות ההוצאות השוטפות והוצאות המלחמה, צפויה מגמת הגידול בגירעון להימשך עד לתום הרבעון השלישי של השנה, ולאחר מכן חזויה מגמת ירידה בגירעון, בהינתן התרחיש המרכזי הצפוי.

בחודש יולי נרשמו הכנסות בסך כ-40.9 מיליארדי שקלים חדשים. הכנסות המדינה מתחילת השנה הסתכמו בכ-277.8 מיליארדי שקלים חדשים, לעומת כ-269.4 מיליארדי שקלים חדשים בתקופה המקבילה אשתקד (גידול מצטבר של כ-3.1% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד).

בחודש זה נרשמו הוצאות בסך כ-49.4 מיליארדי שקלים חדשים. הוצאות הממשלה מראשית השנה עמדו על כ-349.8 מיליארדי שקלים חדשים, לעומת כ-263.4 מיליארדי שקלים חדשים בתקופה המקבילה אשתקד (גידול מצטבר של כ-32.8% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד).

הפוסט מיליארדים לביטחון ולמפונים: הכנסת מאשרת תקציב-ענק הופיע לראשונה ב-מעקב.

מתחילת השנה נרשם גירעון מצטבר של כ-47.6 מיליארד ש"ח, כאשר בחודש מאי בלבד הגירעון עמד על כ-10 מיליארד ש"ח. אולם, התמונה אף חמורה יותר: בנטרול דחיית תשלומי מסים בעקבות חג הפסח, הגירעון בחודש מאי מוערך בכ-14.8 מיליארד ש"ח, זינוק דרמטי לעומת 4.5 מיליארד ש"ח בתקופה המקבילה אשתקד.

הנתונים מצביעים על מגמה מדאיגה של גידול בהוצאות הממשלה לצד האטה בקצב גידול ההכנסות. הוצאות הממשלה מתחילת השנה הגיעו ל-249.3 מיליארד ש"ח, עלייה של 35% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. מנגד, הכנסות המדינה גדלו בקצב מתון של 2% בלבד, והסתכמו ב-201.6 מיליארד ש"ח.

קרא את דוח – לחץ כאן

הפוסט משבר תקציבי חמור: הגירעון הממשלתי מזנק ל-7.2% מהתוצר הופיע לראשונה ב-מעקב.

הקרן החדשה תעניק מענקים בסכומים שנעים בין 7,000 ל-40,000 שקל לכל זכאי, כאשר הזכאות תיקבע על פי קריטריונים שיגובשו בהמשך. המוטבים העיקריים יהיו חיילי מילואים עצמאים, בעלי עסקים ובני זוגם, אשר חוו פגיעה משמעותית בהכנסותיהם עקב השירות הממושך.

על פי הדיווח שפורסם היום ב"מעריב", כל אחד מהבנקים המובילים בישראל צפוי להזרים לקרן סכום המוערך בין 20 ל-30 מיליון שקל. החלוקה בין הבנקים תתבצע על פי ממוצע הרווחים של כל בנק בשנים האחרונות ועל פי היקף המאזן שלו. כתוצאה מכך, בנק לאומי ובנק הפועלים, שני הבנקים בעלי ממוצע הרווחים הגבוה ביותר בישראל, צפויים להעביר את הסכומים הגדולים ביותר לקרן.

יוזמה זו מהווה צעד משמעותי בהתמודדות עם ההשלכות הכלכליות של המלחמה על חיילי המילואים ומשפחותיהם. רבים מהם נאלצו לעצור את פעילותם העסקית ב-7 באוקטובר, עם פרוץ הלחימה, וחלקם אף איבדו את מקור פרנסתם. הקרן החדשה נועדה לספק סיוע כלכלי מיידי ולהקל על הקשיים הפיננסיים שנוצרו בעקבות השירות הממושך.

מומחים כלכליים מעריכים כי יוזמה זו עשויה לשמש כמודל לשיתוף פעולה בין המגזר הפרטי לממשלה בעתות משבר. הם מציינים כי הקמת הקרן מדגישה את המחויבות החברתית של המערכת הבנקאית ואת הכרתה בחשיבות התמיכה בחיילי המילואים ובמשפחותיהם.

עם זאת, ישנם קולות הקוראים להרחבת היקף הסיוע ולהכללת קבוצות נוספות שנפגעו כלכלית מהמלחמה. בימים הקרובים צפויים להתפרסם פרטים נוספים אודות הקריטריונים לזכאות ואופן הגשת הבקשות למענקים.

יוזמה זו מצטרפת לשורה של צעדים כלכליים שננקטו מאז תחילת המלחמה, במטרה לתמוך באזרחים ובעסקים שנפגעו. היא מדגישה את החשיבות של שיתוף פעולה בין כל מגזרי המשק בהתמודדות עם האתגרים הכלכליים והחברתיים שמציבה המלחמה המתמשכת.

הפוסט בשורה לחיילי המילואים: קרן מענקים חדשה בסך 100 מיליון שקל מוקמת על ידי הבנקים הופיע לראשונה ב-מעקב.

בין הצעדים המתוכננים, הבולט ביותר הוא העלאת המע"מ באחוז נוסף. צעד זה צפוי להשפיע על מחירי כלל המוצרים והשירותים במשק, ולהכביד על יוקר המחיה שכבר נמצא ברמות גבוהות. בנוסף, מתוכנן קיצוץ בקצבאות הילדים, מהלך שיפגע במיוחד במשפחות מרובות ילדים ובשכבות החלשות.

צעד נוסף שעלול להשפיע על השכירים במשק הוא הקפאת מדרגות מס הכנסה. משמעות הדבר היא שעובדים רבים עלולים למצוא את עצמם משלמים שיעור מס גבוה יותר על הכנסתם, גם אם לא חל גידול ריאלי בשכרם.

מקורות במשרד האוצר מסבירים כי הצעדים הדרסטיים נדרשים כדי לממן את הגידול בתקציב הביטחון, את שיקום היישובים שנפגעו במלחמה ואת הוצאות הטיפול במפונים. כמו כן, קיים חשש מפני עלייה חדה בגירעון התקציבי, דבר שעלול להוביל להורדה נוספת בדירוג האשראי של ישראל על ידי סוכנויות הדירוג הבינלאומיות.

נתוני ביצוע תקציב לחודש מאי 2024 – לחץ כאן

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' נדרש כעת לאזן בין הצורך בצמצום הגירעון לבין ההשלכות החברתיות והכלכליות של הצעדים המתוכננים. גורמים במשרד האוצר מדגישים כי על השר לנהוג באחריות פיסקלית, תוך התחשבות במצבם של האזרחים ובצורך לשמור על יציבות כלכלית.

מומחים כלכליים מזהירים כי הצעדים המתוכננים עלולים להעמיק את הפערים החברתיים ולפגוע בצמיחה הכלכלית. הם קוראים לממשלה לשקול חלופות, כגון העלאת מיסים על בעלי הכנסות גבוהות או צמצום הוצאות ממשלתיות שאינן חיוניות.

ארגוני צרכנים וארגונים חברתיים כבר הביעו התנגדות נחרצת לתוכניות הקיצוצים וההעלאות במיסים. הם טוענים כי הנטל הכבד ביותר ייפול על כתפי השכבות החלשות והמעמד הבינוני, שכבר מתמודדים עם קשיים כלכליים בעקבות המלחמה והמשבר הכלכלי שקדם לה.

קרא את הדוח – לחץ כאן

בימים הקרובים צפויים דיונים אינטנסיביים בממשלה ובכנסת סביב התוכניות הכלכליות המוצעות. ההחלטות שיתקבלו צפויות להשפיע באופן משמעותי על המשק הישראלי ועל רווחתם של אזרחי המדינה בשנים הקרובות. נותר לראות האם יימצא האיזון הנכון בין הצורך בריסון תקציבי לבין שמירה על רמת החיים של האזרחים.

צילום: דים אמור (בצלאל סמוטריץ')

הפוסט גזירות כלכליות חדשות: המע"מ יעלה, הטבות מס יבוטלו הופיע לראשונה ב-מעקב.

היוזמה, פרי שיתוף פעולה בין משרד התחבורה, משרד האוצר ועיריית אילת, נועדה להקל על תושבי האזור ולחזק את הקשר בין הפריפריה הדרומית למרכז הארץ. שרת התחבורה, מירי רגב, הובילה את המהלך מתוך הבנה עמוקה לצורכי התושבים ורצון לשפר את נגישות התחבורה עבורם.

מנכ"ל משרד התחבורה, משה בן זקן, הוציא לפועל את התוכנית באמצעות רשות התעופה האזרחית (רת"א). במסגרת זו, פורסמו מבחני תמיכה לחברות התעופה ארקיע וישראייר, המאפשרים סבסוד ממשלתי למחירי הטיסות. צעד זה מבטיח כי ההוזלה המשמעותית לא תבוא על חשבון רווחיות חברות התעופה, ובכך מאזן בין צורכי הנוסעים לבין יציבות הענף.

יש לציין כי הטבה זו מצטרפת למהלך קודם, במסגרתו זוכים תושבי הדרום שפונו מבתיהם עקב המצב הביטחוני, ושוהים כעת במלונות באילת וסביבתה, לטיסות חינם. שילוב שתי היוזמות מדגים את המחויבות הממשלתית לרווחת תושבי הדרום ולחיזוק החוסן הלאומי.

מומחי תעופה מעריכים כי המהלך עשוי להוביל לעלייה משמעותית בתנועת הנוסעים בקו אילת-תל אביב, ולתרום לפיתוח הכלכלי של העיר אילת. בנוסף, הם מציינים כי הוזלת מחירי הטיסות עשויה לעודד תיירות פנים ולהקל על אנשי עסקים המתגוררים בדרום.

עם זאת, ישנם גם קולות המביעים דאגה לגבי ההשלכות הסביבתיות של הגברת התנועה האווירית. ארגונים סביבתיים קוראים לממשלה לשקול צעדים מקבילים לצמצום טביעת הרגל הפחמנית של ענף התעופה.

לסיכום, יוזמת הטיסות המוזלות מסמנת צעד משמעותי בהתמודדות עם אתגרי הפריפריה בישראל. היא משקפת גישה הוליסטית המשלבת בין צרכים חברתיים, כלכליים ותחבורתיים, ומציבה רף חדש בנגישות התחבורה האווירית עבור כלל אזרחי המדינה.

הפוסט טיסות במחיר מוזל 99 ש"ח: מהפכה בתעופה הישראלית הופיע לראשונה ב-מעקב.