פרשה חמורה נחשפת בתאגיד השידור הציבורי "כאן 11", כאשר פסק דין של בית המשפט חושף את התנהלותו הבעייתית של כתב התאגיד דניאל אלעזר. השופטת הבכירה נאוה ברוורמן קבעה בפסיקה תקדימית כי אלעזר פרסם לשון הרע, השפיל אדם ופרסם שקרים לציבור הרחב. בפסק הדין המדובר, שעוסק בתחקיר שגוי ושקרי שפורסם על ידי אלעזר ו"כאן 11", נחשפת תמונה מטרידה של עיתונאות חסרת אחריות במימון כספי ציבור.

הפרשה החלה כאשר שגב ישראל אפריאט, הגיש תביעה נגד תאגיד "כאן 11" ונגד דניאל אלעזר בתיק מספר 42864-07-21. התביעה הוגשה בעקבות תחקיר שפרסם אלעזר, בו הועלו האשמות חמורות בדבר שוחד והונאות שונות. בפסק דינה, השופטת ברוורמן לא חסכה את שבט ביקורתה מהתנהלות התאגיד והכתב.

"חופש הביטוי אינו חופש הביזוי, והזכות להשמיע אינה הזכות להשפיל", קבעה השופטת בסעיף 42 לפסק הדין, והוסיפה כי "את הביטוי יש לפרש בהקשר אובייקטיבי, ולשאוב ממנו את המשמעות העולה ממנו, על-פי אמות מידה של 'האדם הסביר'".

הנזק שנגרם לאפריאט היה משמעותי. על פי סעיף 17 בפסק הדין, למעלה ממיליון איש צפו בכתבה השקרית. בעקבות הפרסום, מאות עוקבים נטשו את עמוד הרשת החברתית שלו, בעוד אלף עוקבים חדשים הצטרפו במטרה להכפיש ולקלל אותו. התוצאה הייתה פגיעה נפשית קשה, והתובע העיד כי הוא סובל מסיוטים עד היום.

בסעיף 50 לפסק הדין, מתייחסת השופטת ברוורמן לאופן שבו הוצג אפריאט: "ביני לביני, בנוגע לפרסום זה, צודק התובע כי הוא הוצג באור שלילי. אין די בטענת הנתבעים כי הפרסום מזכיר את התובע למשך זמן קצר, ואגבי, לשיטתם". השופטת מצאה כי בפרסום הייתה רמיזה כי התובע "הכשיר" חברה בתמורה לטובות הנאה – טענה אשר התבררה כחסרת בסיס.

חומרת המקרה מתעצמת נוכח התנהלותו של אלעזר בדוכן העדים, שם כינה את התובע "נוכל" ללא כל ביסוס משפטי. בסעיף 74 לפסק הדין נכתב: "במקרה דנן, כפי שהובא לעיל, נחה דעתי שהפרסום לא היה אמת, אך נתתי אמון בעדות אלעזר, כי האמין באמיתות הפרסום. אלעזר העיד שהוא חושב שהתובע שקרן, ושהוא נוכל".

ההתנהלות הבעייתית של אלעזר לא הסתכמה בכך. בתגובה למכתב התראה ששלח אפריאט, פרסם אלעזר ברשת X (לשעבר טוויטר) פוסט מזלזל ופוגעני. כפי שמצוטט בסעיפים 84-85 לפסק הדין: "ועכשיו השקרן הזה (שגב) גם שלח לנו מכתב איום לפני תביעה… הבנאדם מפיץ שקרים כי הוא יודע שגם אם יתבעו אותו לא יהיה לו מאיפה לשלם עם כל החובות שלו בהוצאה לפועל".

בתגובה לפרסום זה, קבעה השופטת בסעיף 88 כי "לא עומדת לאלעזר הגנה על פי החוק בנוגע לפרסום זה, ולבטח לא ניתן לומר שהפרסום נעשה בתום לב. נחה דעתי כי אלעזר התכוון לפגוע במידה גדולה יותר משהייתה סבירה".

הפרשה מעוררת שאלות כבדות משקל בנוגע לשימוש בכספי הציבור. מר אלעזר זכה לייצוג משפטי רם-מעלה ממשרד ליבליך מוזר, כאשר ההוצאות המשמעותיות נישאו על כתפי משלמי המיסים. זאת חרף העובדה כי מדובר בהתנהלותו הפרטית של הכתב, לרבות פרסומיו ברשתות החברתיות, ולא במסגרת פעילותו העיתונאית בתאגיד השידור הציבורי "כאן 11".

פסק הדין חייב את אלעזר בתשלום פיצויים בסך 15,000 שקלים. זהו לא המקרה הראשון בו נדרש אלעזר לפצות בגין פרסומים שקריים. במקרה קודם הוא חויב בתשלום של 8,000 שקלים, אך התשלום בוצע בסופו של דבר על ידי תאגיד השידור מכספי ציבור – קרא עוד

השופטת קבעה באופן חד משמעי בסעיף 94 לפסק הדין: "אין בלבי הספק כי האמירות שנאמרו על-ידי אלעזר כלפי התובע, בהקשרם, נאמרו על-מנת להשפילו ולבזותו בעיני הבריות". קביעה זו מצטרפת לשורה של החלטות שיפוטיות המטילות ספק בהתנהלות התאגיד וכתביו.

בסעיפים 53-55 לפסק הדין נקבע באופן ברור כי בפרסומי "כאן 11" יש לשון הרע. השופטת מצטטת את סעיף 3 בחוק הקובע כי "אין נפקא מינה אם לשון הרע הובעה במישרין ובשלמות, או אם היא והתייחסותה לאדם הטוען שנפגע בה משתמעות מן הפרסום או מנסיבות חיצוניות".

בסעיף 61 לפסק הדין, קבעה כבוד השופטת בפסיקתה המנומקת כי הכתבה אשר פורסמה אינה עולה בקנה אחד עם האמת העובדתית. ובלשונה המפורשת של כבוד השופטת: "אשר על כן, לא ניתן לומר, כי הרמיזה שבכתבה, הינה אמת". מכאן עולה כי הפרסום היה כוזב.

המקרה מעלה תהיות קשות לגבי התנהלות תאגיד השידור הציבורי. בעוד שעובדי ציבור אחרים נדרשים לשאת באחריות אישית למעשיהם, נראה כי ב"כאן 11" קיימת מערכת של הגנה והעברת אחריות לציבור משלמי המיסים. זוהי תופעה מטרידה במיוחד כאשר מדובר בגוף תקשורת ציבורי האמור לשמש כשומר סף ולפעול באחריות ובשקיפות.

תאגיד השידור 'כאן 11' נמנע מלדווח על פסק הדין האמור במהדורות החדשות שלו, ואף כתבו, אלעזר, מטעמים מובנים, לא פרסם התייחסות לכך ברשת החברתית X. אין זה מפתיע, שכן אין אדם נוטה לפרסם ברבים פסקי דין המטילים דופי בהתנהלותו העיתונאית ומייחסים לו פרסומי כזב (וזאת בפרט כאשר מדובר במספר פסקי דין ולא באחד בלבד).

שימו לב – בשנת 2021 פרסם תאגיד השידור 'כאן 11' תחקיר בעניינו של מר שגב ישראל אפריאט, אשר עסק בחשדות לשוחד והונאות. התחקיר הסב פגיעה חמורה לשמו הטוב, והשפלתו לא הסתכמה בפרסום בלבד, אלא נמשכה גם במהלך ההליכים המשפטיים, עת כונה "נוכל" ו"שקרן". באופן אירוני, בסופו של יום, דווקא כתב התאגיד, דניאל אלעזר, הוא שנקבע בפסק דין כי פרסם דברי שקר, וכל זאת במימון כספי ציבור.

מעבר לשאלת עלויות הטיפול המשפטי בתיקים הרבים המתנהלים נגד אלעזר, ראוי לציין כי הלה ממשיך לקבל שכר חודשי מקופת הציבור בהיותו עובד מדינה בתאגיד השידור 'כאן 11'. התנהלותו המשפילה כלפי מושא התחקיר באה לידי ביטוי הן בתחקיר עצמו, הן בפרסומיו האישיים והן בהתנהגותו בדיונים המשפטיים בנוכחות השופטת, עורכי הדין והקהל.

חרף האמור, אלעזר ממשיך בתפקידו בתאגיד השידור מדינת 'כאן 11', ללא קשר למספר פסקי הדין שניתנו בעניינו או תוכנם (תועדו מספר הליכים משפטיים, לרבות שלושה פסקי דין, כאשר בשניים מהם נקבע כי אלעזר פרסם דברי שקר, ובשלישי מתח בית המשפט ביקורת נוקבת על הפרת חוק בתי המשפט בגין צילום בלתי מורשה באולם בית המשפט, כפי שצוין בפסק הדין).

על רקע זה, החלטתו של שר התקשורת שלמה קרעי לבחון מחדש את פעילות חטיבת החדשות של "כאן 11" מקבלת משנה תוקף. פסק הדין החמור מצטרף לשורה של מקרים המעלים ספק ביכולתו של התאגיד לשמור על סטנדרטים עיתונאיים ראויים תוך שימוש אחראי בכספי ציבור.

הפרשה כולה משקפת כשל מערכתי בפיקוח על עבודתם של עיתונאים בגופי תקשורת ציבוריים ומעלה שאלות נוקבות לגבי האחריותיות של עובדי ציבור בתפקידים תקשורתיים. העובדה כי תאגיד השידור ממשיך לממן הגנה משפטית יקרה במקרים של התנהלות פוגענית מצד כתביו מעידה על הצורך בבחינה מחודשת של נהלי העבודה והאתיקה בתאגיד.

לא הוגש ערעור על פסק הדין, ותאגיד השידור הציבורי "כאן 11", בהתאם למדיניותם המסורתית, נמנעו ממתן תגובה. מר דניאל אלעזר אף הוא בחר שלא להגיב. יצוין כי בהתייחסותו האחרונה, הטיח בי האשמות חמורות, כינה אותי "נוכל", "שקרן" ו"אדם הזקוק לטיפול", תוך שהוא מבזה אותי ברבים. בין היתר, הטיח בי עלבונות הנוגעים למראי החיצוני וכינה אותי "רמאי". התנהלות זו מעידה על רמת חינוכו.

הגשנו פנייה רשמית למשרד מבקר המדינה ולמשרד התקשורת, זאת בעקבות היעדר מענה מצד דובר התאגיד והתנהלות בלתי תקינה לכאורה בכל הנוגע לניהול כספי ציבור. הנושא נמצא כעת בבדיקה, וטרם התקבלה תשובה מהגורמים המוסמכים.

בזמן שדניאל אלעזר, כתב "כאן 11", עסוק בלהטיף מוסר לאחרים ולחשוף "שחיתויות", מתברר שהוא עצמו מזלזל במערכת המשפט ומתעלם מהחלטות בית המשפט. תחקיר מיוחד חושף כיצד אלעזר, שנתפס בפרסום שקרים ונדרש לשלם פיצויים, מסרב לקיים את פסק הדין ומתנהג כמי שהחוק לא חל עליו.

קרא כתבה על פסק הדין ועל השקרים שפרסם דניאל אלעזר, כתב 'כאן 11', לחץ כאן

בית משפט השלום בתל אביב קבע בתיקים המאוחדים (10125-12-22, 22816-12-22) כי אלעזר הוציא את דיבתה של התובעת ופרסם עליה שקרים גסים. אלעזר פרסם שקר חמור על בת זוגו של דניס צ'רקוב, ובית המשפט חייב אותו לשלם 8,000 שקלים פיצויים.

במקום להגיש ערעור על פסק הדין – צעד שהיה מתבקש אם היה סבור שנגרם לו עוול – העדיף אלעזר פשוט להתעלם מההחלטה השיפוטית. הרי לכאן 11 יש עוד המון כספי ציבור לבזבז על כתבים כמו אלעזר, אך משום מה לא הוגש ערעור. זו הודאה שקטה בכך שאכן פרסם שקרים.

עקב סירובו העיקש לשלם את הפיצויים שנפסקו נגדו, נפתח נגד אלעזר תיק בהוצאה לפועל (מספר 512362-01-25). כתב שרגיל לתקוף אחרים על התנהלותם מוצא את עצמו כעת כחייב בהוצאה לפועל.

---

כספי ציבור במימון ההגנה המשפטית

אך הסיפור לא נגמר כאן. במהלך ההליך המשפטי התגלתה שערורייה נוספת: תאגיד השידור הציבורי מימן מכספי משלם המיסים את הגנתו המשפטית של אלעזר, לכאורה ללא מכרז שקוף. עו"ד מיה כץ ממשרד ליבליך-מוזר ייצגה את אלעזר, אך באתר התאגיד אין זכר למכרז בנושא.

בעוד שכל אזרח יכול לדעת את עלות שכרם של ראש הממשלה ונשיא המדינה, עלות העסקתו של אלעזר אינה שקופה לציבור. פניות חוזרות ונשנות לממונה על חופש המידע בנושא לא זכו למענה.

שתיקת הדוברות והתנהגות פוגענית

דוברות תאגיד השידור הציבורי "כאן 11", אשר ניזונה היטב מקופת הציבור, נמנעה מלהשיב על שורת שאלות מהותיות הנוגעות לפסק הדין בעניינו של כתבּה, לסוגיית מימון ההליך המשפטי ולבזבוז משאבי הציבור. כמו כן, היא מתעלמת משאלות בדבר אי-מתן מענה לבקשות חופש מידע ומפניות עיתונאיות – התנהלות המהווה כשלעצמה בזבוז של משאבי ציבור.

יצוין כי הדוברות, שעלותה החודשית לקופה הציבורית מסתכמת במאות אלפי שקלים, מפגינה בהתנהלותה זו זלזול בוטה בכספי משלם המסים.

אף שבפעם זו נמנע אלעזר מתגובה, הרי שבפניות קודמות חשף כעובד ציבור את טיבו האמיתי: חלף התייחסות עניינית לגופם של דברים, נהג להשיב בדברי נאצה והשפלה, תוך שימוש בכינויי גנאי משפילים כגון "שמן", "בעל פיגור שכלי", "רמאי", "נוכל", "מתורלל" ו"דביל" – התנהגות הנוגדת את כללי ההתנהגות הראויים לעובד ציבור ומפרה באופן בוטה את כללי האתיקה העיתונאית.

חשדות לשוחד ואי-דיווח

נדבך נוסף של חומרה נוסף לפרשה עם היוודע דבר קיומה של תלונה במשטרת ישראל כנגד אלעזר בחשד לכאורה לקבלת שוחד. חרף העובדה כי הנהלת התאגיד קיבלה לידיה דיווחים חוזרים ונשנים אודות חשדות אלו, נמנעה היא מלהעביר את המידע לרשויות האכיפה כמתחייב על פי דין, קרא עוד – לחץ כאן

האם אי-דיווח על חשד לעבירה פלילית של עובד ציבור אינה מהווה עבירה נוספת מצד הנהלת הערוץ? האם זו התנהלות ראויה מצד תאגיד ציבורי האמון על חשיפת שחיתויות? קרא עוד – לחץ כאן

מה שמדהים במיוחד הוא הסטנדרטים הכפולים: בעוד שאלעזר מרבה להפעיל ביקורת קשה על נבחרי ציבור ולחשוף "שחיתויות", הוא עצמו מתנהל בחוסר שקיפות מוחלט. מעניין מה הייתה תגובת 'כאן 11' לו היה מתגלה כי ראש ממשלה או איש ציבור אחר אינו מקיים פסק דין. איזה סוג תחקיר היה מר אלעזר מפרסם על כך?

עצם העובדה שעובד ציבור בערוץ ממלכתי מרשה לעצמו להתבטא בצורה כה פוגענית כלפי עיתונאי המבקש מידע לגיטימי, רק מחזקת את הצורך בחשיפת התנהלות זו לציבור.

חוק בזיון בית המשפט

חשוב לציין כי חוק בזיון בית המשפט נועד להבטיח את כבודו, מעמדו וסמכותו של בית המשפט במדינה. החוק מאפשר להטיל סנקציות על מי שמבזה או מפר את הוראות בית המשפט, או מי שמונע או מסכל את יישום החלטותיו.

התנהלותו של אלעזר מהווה זלזול בוטה בחוק זה ובמערכת המשפט בכללותה. זה מקרה קלאסי של 'עשה כדבריי ולא כמעשיי'. אלעזר דורש מאחרים סטנדרטים שהוא עצמו אינו עומד בהם.

הפרשה מעלה שאלות קשות לגבי התנהלות תאגיד השידור הציבורי בכללותו. כיצד ייתכן שגוף ציבורי המתיימר לחשוף שחיתויות, מאפשר לכתב שלו להתנהל בצורה כה בעייתית?

מדאיגה במיוחד העובדה כי מדובר בערוץ ציבורי הנסמך על כספי משלמי המסים, אשר מפגין זלזול בוטה בהחלטות שיפוטיות ומסרב להעניק שקיפות בסיסית לציבור מממניו. אירוניה צורמת היא כי לו היה מדובר באדם מן השורה, היה אלעזר ממהר לערוך את תחקירו המפוקפק, ברם הפעם ניצב כתב "כאן 11" עצמו במוקד הפרשה המקוממת.

נשאלת השאלה מהו השלב הבא בהתפתחות העגומה – האם נחזה באי-ציות להליכי ההוצאה לפועל? הזמנה לחקירת יכולת? או שמא נתבשר על הטלת עיקולים חשבונות הבנק?

התנהלותו של דניאל אלעזר מהווה דוגמה מובהקת לכשל מערכתי בתאגיד השידור הציבורי. כתב שאמור לשמש דוגמה לאתיקה עיתונאית ושמירה על החוק, מתגלה כמי שמזלזל בהחלטות בית המשפט ומתנהג בבריונות כלפי עמיתים למקצוע.

נכון להיום, תיק ההוצאה לפועל נגד אלעזר עדיין פתוח, והפיצויים טרם שולמו. השאלות הקשות לגבי מימון הגנתו המשפטית מכספי ציבור והחשדות לקבלת שוחד נותרו ללא מענה.

הציבור זכאי לדעת כיצד מתנהלים עובדי ציבור שאמורים לשמור על טוהר המידות. התנהלות כזו מצד כתב בערוץ ציבורי היא פגיעה באמון הציבור ובשלטון החוק.

הכדור כעת בידי הנהלת תאגיד השידור הציבורי: האם תמשיך לגבות את התנהלותו הבעייתית של אלעזר, או שמא תפעל בשקיפות ותדרוש ממנו לקיים את פסק הדין?

דוברות "כאן 11" ודניאל אלעזר בחרו שלא להגיב לפניות בנושא.

בית משפט השלום בתל אביב חייב את בורוכוב לשלם פיצויים לדניס צ'רקוב. בתגובה לפוסט ברשת החברתית, בורוכוב כתב 'גנב' ו'גנב בן גנב', ובית המשפט פסק שעליו לשלם 80,000 שקל.

ביום 20 בנובמבר 2024, ניתנה פסיקתא אשר קיבלה תוקף של פסק דין בתיק מספר 40918-08-24. פסק הדין התקבל בהיעדר הגנה, ומשכך, לא התקיים דיון מהותי לגופו של עניין.

יצוין כי התובענה הוגשה בעילת לשון הרע. מעיון בכתב התביעה עולה כי התביעה, אשר הוגשה על ידי מר צ'רקוב, נסמכה על פרסומים בהם כונה "גנב" ו"גונב חיילים". אף על פי כן, הנתבע, מר בורוכוב, נמנע מלהגיש כתב הגנה מטעמו, ובהתאם לכך לא התקיים דיון להוכחת התביעה.

*****

כאשר פנתה מערכת "מעקב" לבורוכוב לקבלת תגובה, הוא הגיב בתמיהה: "תבדוק את העובדות אתה מדבר שטויות". תגובה זו מדגישה את הפער בין התנהלותו ברשתות החברתיות לבין התמודדותו עם ההשלכות המשפטיות.

חוק איסור לשון הרע נועד להגן על כבוד האדם, והפרתו גוררת סנקציות משפטיות משמעותיות. פגיעה בשמו הטוב של אדם אינה חלק מחופש הביטוי, והמפר זאת – ישא בתוצאות.

למען הסר ספק, על פי הוראות הדין, זכותו של מר בורוכוב לבקש את ביטול פסק הדין שמורה לו. בהתאם למידע שנתקבל ב'מעקב' ביום 24.11, הודיע עורך הדין אלעד אביטן, בא כוחו של מר עמי בורוכוב, על הגשת בקשה לביטול פסק הדין.

עורך הדין אהב כהן, המייצג את דניס צ'רקוב, מסר למערכת 'מעקב' את התייחסותו החריפה להתנהלות הנתבע: 'מר בורוכוב, אשר לא בחל באמצעים וראה עצמו בן חורין להטיח האשמות חמורות כגון ״גנב״ ו״גונב חיילים״ ביחס למרשי, נמנע מלהתייצב ולהגן על טענותיו בפני בית המשפט. התנהגות זו משקפת תופעה מטרידה במרחב הדיגיטלי – אנשים המרשים לעצמם לפגוע בכבודו של הזולת, אך נרתעים מלשאת באחריות למעשיהם בפני הערכאות השיפוטיות'.

בתאריך 24.11.2024 נתקבלה בידינו תגובתו של עורך דין אלעד אביטן, אשר הינו מיופה כוחו של מר עמי בורוכוב:

'מדובר בפרסום מגמתי ומטעה, אשר מעיד על עצמו כי הוכתב במישרין על ידי התובע ובא כוחו. ראיה מובהקת לכך היא השימוש בכינויו של מרשי – כינוי הידוע אך ורק לתובע ולבא כוחו, ואשר אינו מופיע בשום מסמך משפטי רשמי, לא בכתב התביעה ולא בפסיקתא. עובדה זו חושפת את המניפולציה התקשורתית המכוונת שבוצעה כאן.

הפרסום המגמתי, הכולל ציטוטים סלקטיביים מכתב התביעה, נועד ליצור מצג שווא כאילו התקיים דיון משפטי מהותי בטענות. כאשר בפועל מדובר בפסק דין טכני בלבד, שניתן בהעדר הגנה, תוך ניצול ציני של מגעים שהתקיימו בין הצדדים, ומבלי שבית המשפט נדרש ולו לרגע לגופן של הטענות.

חומרה יתרה יש לייחס להתנהלות התובע ובא כוחו, אשר לא רק שפעלו בחוסר תום לב משווע בניהול ההליך המשפטי, אלא אף בחרו לנצל את כלי התקשורת באופן מניפולטיבי במטרה לפגוע במרשי.

בימים אלה הוגשה בקשה לביטול פסק הדין שניתן בהעדר הגנה. מרשי יפעל בכל האמצעים המשפטיים העומדים לרשותו, לרבות הגשת תלונה ללשכת עורכי הדין בגין ההתנהלות החמורה המתוארת והפרת כללי האתיקה המקצועית.

אנו רואים בחומרה רבה את השימוש הציני בכלי התקשורת להפצת מידע מטעה ומגמתי, ונשקול נקיטת הליכים משפטיים נוספים גם בגין פרסום זה.

מערכת אתר "מעקב" נדרשת לפרסם הבהרה מיידית בדבר אופיו האמיתי של פסק הדין ולהסיר את הפרסום המטעה'.