גל פוליטי ותקשורתי רחב התעורר בעקבות הודעה משותפת וחריגה שפרסמו ראשי מפלגות וארגונים מהאופוזיציה והמרכז שמאל ברשת החברתית X. על ההצהרה חתומים ראש הממשלה ה-14, ראש האופוזיציה ויו"ר יש עתיד יאיר לפיד; יו"ר מפלגת 'הדמוקרטים', אלוף (במיל') וסגן הרמטכ"ל לשעבר יאיר גולן; יו"ר 'ביחד' נפתלי בנט; יו"ר 'ישראל ביתנו' אביגדור ליברמן; יו"ר 'ישר!' גדי איזנקוט; חבר הכנסת חילי טרופר; ותנועת המילואימניקים בראשות יועז הנדל.

בהודעה המשותפת, אשר הופצה במקביל על ידי המנהיגים השונים, קוראים החתומים לחברי הכנסת של הקואליציה להפגין אחריות לאומית ולבלום את החקיקה: "אנו, ראשי המפלגות החתומות מטה, קוראים לחברי הכנסת של הקואליציה לנהוג באחריות ולא להצביע בעד פגיעה קשה בצה״ל בזמן מלחמה ובניגוד לאזהרתו הדרמטית של הרמטכ״ל. רשימת הקלון של תומכי חוק ההשתמטות תהייה לנצח לנגד עיניהם של אזרחי ישראל המשרתים והעובדים".

לצד הלחץ הפוליטי וההצהרות התקיפות, המהלך מעורר פולמוס ציבורי ומורכבות פוליטית משמעותית בשני צידי המתרס. מנגד לקריאות החריפות, נשמעות טענות מוסדרות המבקרות את השימוש במונחים דוגמת "רשימות קלון". לפי גישה זו, חשיבותו של צה"ל וכשירותו ברורות לכלל הציבור, והניסיון לנהל את המדינה ואת סוגיית הגיוס הרגישה באמצעות איומים וסימון חברי כנסת אינו משרת את המטרה. המצדדים בקו זה מדגישים כי הפתרון להגדלת היקף המשרתים ושמירה על אחדות העם יושג באמצעות הידברות, פתרונות אמיתיים וחיבור בין חלקי החברה, ולא דרך הסתה או קמפיינים פוליטיים המייצרים כותרות בזמן מלחמה.

במקביל, המהלך מייצר טלטלה פוליטית פנימית בגוש הימין. חתימתו של ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט, המציג את עצמו כאיש ימין וכנציג של המחנה הלאומי, על כרוז משותף לצד דמויות כמו יאיר לפיד ויאיר גולן, מעוררת קושי תדמיתי ניכר. גורמים פוליטיים מצביעים על כך ששותפות זו עם מפלגות המזוהות עם המרכז-שמאל מטשטשת את ההבדלים האידיאולוגיים בין המחנות השונים, ומעלה תהיות בקרב חלק ממצביעי הימין לגבי מידת מחויבותו של בנט לייצוג הגוש השמרני.

ההתלכדות של דמויות ביטחוניות בכירות, בהן סגן הרמטכ"ל לשעבר יאיר גולן המוביל את המפלגה הדמוקרטית-ליברלית, מדגישה את עומק השבר בסוגיית השוויון בנטל. עם זאת, שאלת הלכידות הלאומית אל מול צורכי הביטחון נותרת במוקד הדיון, כאשר המערכת הפוליטית נדרשת להכריע בין התבצרות בעמדות לבין חתירה להסכמות רחבות במציאות ביטחונית מורכבת.

הפוסט הצהרת בנט עם גולן: סוף למחנה הלאומי? הופיע לראשונה ב-מעקב.

אירוע חמור של אלימות פוליטית התרחש בצהרי יום שישי בשוק התקווה בתל אביב, עת הותקפו פיזית ומילולית סגנית ראש העירייה, חן אריאלי, ופעילים ממפלגת "הדמוקרטים" שהציבו במקום דוכן הסברה. משטרת ישראל עדכנה כי שני חשודים במעורבות בתקיפה נעצרו והועברו לחקירה.

על פי דיווחים מהשטח, הפעילים, שביקשו לקיים דיאלוג עם הציבור, נתקלו בהתגודדות אלימה של מספר אנשים ברחוב האצ"ל. האירוע, שתועד והופץ ברשתות החברתיות, כלל דחיפות, מכות, יריקות וקללות שהוטחו כלפי הפעילים והסגנית אריאלי.

"נמשיך להפיץ אור על פני החושך"

חן אריאלי פרסמה פוסט חריף בחשבונה ברשת ה-X, שבו תיארה את השתלשלות האירועים: "תסתכלו על הסרטון הזה ועל האלימות שספגנו ברגעים אלה כשהגעתי עם פעילי 'הדמוקרטים' הצעירים לשוק התקווה, לדבר באופן פתוח וכנה גם עם מי שלא בהכרח מסכים איתנו".

אריאלי לא חסכה בביקורת כלפי הדרג המדיני, וטענה כי מדובר בתוצאה ישירה של מדיניות השלטון: "זו התוצאה של שלטון נתניהו שמפלג וזורע שנאה בתוך העם. שמעדיף את הכיסא שלו ומפעיל שטיפות מוח עד כדי שאנחנו לא מצליחים לפגוש אפילו את עצמנו בצהרי יום שישי ולנהל שיחה".

סגנית ראש העיר הדגישה כי על אף התקיפה, בכוונתם להמשיך בפעילותם: "חטפנו מכות ויריקות וקללות, אבל גם כל אלה לא יכבו בנו את התקווה שחייבים להילחם על המדינה שלנו. נמשיך להפיץ אור על פני החושך האיום של ממשלת החורבן שמכשירה אלימות ברחובות".

יאיר גולן: "מאבק על דמותה של מדינת ישראל"

יו"ר מפלגת "הדמוקרטים", יאיר גולן, הגיב בחריפות לאירוע וקשר בינו לבין התנהלות הממשלה. בציוץ שפרסם ב-X כתב גולן: "האלימות של 'מכונת הרעל' מבית בלפור לא תעצור אותנו ולא תרתיע אותנו. להפך. היא רק מחדדת עד כמה המאבק שלנו חשוב. זה כבר מזמן לא רק מאבק על בחירות. זה מאבק על דמותה של מדינת ישראל".

גולן הוסיף כי פעילי המפלגה ימשיכו להגיע לכל נקודה בארץ, כדבריו: "על אפם וחמתם של נתניהו, בן גביר ודרעי. תודה לחן, תודה לכל הפעילות והפעילים שלנו. אנחנו לא נירתע. אנחנו ננצח".

תגובת המשטרה

ממשטרת ישראל נמסר כי שוטרי תחנת תל אביב דרום הוזעקו למקום בעקבות דיווחים על התקיפה ברחוב האצ"ל. עם הגעתם, פעלו הכוחות להשבת הסדר ועצרו שני חשודים בחשד למעורבות בתקיפה הפיזית והמילולית של הפעילים. החשודים הועברו לחקירה בתחנה.

צילום של יאיר גולן מהכנסת – שימוש בהתאם לסעיף 27א לחוק זכויות יוצרים.

צילום של חן אריאלי נוצר באמצעות סוכן AI של מערכת "מעקב".

הפוסט סגנית ראש העיר ופעילי הדמוקרטים הותקפו; יאיר גולן: לא נירתע הופיע לראשונה ב-מעקב.

יו"ר 'הדמוקרטים', סגן הרמטכ"ל לשעבר יאיר גולן, משגר איום חריף לעבר ממשלת נתניהו, ומאשים אותה בהובלת ישראל לאסון ביטחוני ביהודה ושומרון. בעוד תומכיו רואים בו קול שפוי השובר את הקיפאון המחשבתי, מבקריו מזכירים לו כי תחת הנהגתו הביטחונית בעבר, התפיסות היו שונות בתכלית.

ברשת החברתית X, פרסם גולן הצהרה חריפה שנועדה לטלטל את השיח הציבורי. לדבריו, המציאות הביטחונית המתהווה ביהודה ושומרון אינה גזירת גורל, אלא תוצאה ישירה של "קונספציה עיוורת" ומדיניות "ניהול הסכסוך", אותה הוא מזהה כגורם המרכזי למחדל השבעה באוקטובר.

"מה שקורה ביהודה ושומרון זו אותה הפקרה שהביאה עלינו את השבעה באוקטובר", כתב גולן. הוא הטיח בראש הממשלה נתניהו האשמות קשות, וטען כי הממשלה הנוכחית מאפשרת לתשתיות הטרור ביהודה ושומרון להתעצם תחת חסות איראנית, תוך שהיא פועלת להחלשת כל גורם פלסטיני מתון שעשוי להוות משקל נגד לטרור. גולן סיכם את משנתו במילים: "הממשלה הזו היא סכנה קיומית. כל עוד היא אוחזת בשלטון – לא יהיה פה ביטחון".

המתווה של גולן: יציאה מהבוץ או אשליה מסוכנת?

התוכנית שמציג גולן מציבה קו הפרדה ברור בין תפיסת עולמו לבין הקו של ממשלת הימין:

• אכיפה ביטחונית: הבטחה לשימוש ב"יד ברזל" נגד כל גורמי הטרור – פלסטיניים ויהודיים כאחד.

• הזירה המדינית: בלימת מהלכי סיפוח וחיזוק גורמים פלסטיניים מתונים כבלם לטרור.

• אסטרטגיה אזורית: יצירת קואליציה עם מדינות ערב המתונות לבידודה של איראן ופירוק שלטון חמאס.

מנגד, דבריו של גולן מציתים מחדש ביקורת נוקבת כלפי עברו. גורמים בימין מזכירים כי גולן עצמו היה חלק ממערכת הביטחון במשך שנים, וטוענים כי הגישה שהוא מציע כעת – חיזוק גורמים פלסטיניים – היא זו שהובילה בעבר לניסויים כושלים, שסופם היה התעצמות הטרור. "קל לתקוף מהאופוזיציה כשאין אחריות על הכתפיים", אמרו גורמים בממשלה, "הניסיון להציג את נתניהו כמי שמסכן את המדינה הוא ניסיון שקוף לייצר כותרות, תוך התעלמות מכך שהאלטרנטיבה של גולן כבר נבחנה ונכשלה בעבר".

בעוד גולן מציג את עצמו כמי שעתיד "להחזיר לישראל את היוזמה הביטחונית", יריביו הפוליטיים מבטלים את הטענות הללו כסיסמאות ריקות. מבקריו טוענים כי גולן מתעלם מהמורכבות של המזרח התיכון ומעדיף לדבוק בתיאוריות מדיניות שנשחקו במבחן המציאות.

כך או כך, דבריו של גולן מחדדים את השאלה המרכזית המונחת לפתחה של החברה הישראלית: האם הדרך לביטחון עוברת בשינוי דרמטי של התפיסה המדינית ביהודה ושומרון, או שמא הניסיון "לחזק גורמים מתונים" הוא טעות אסטרטגית מסוכנת שעלולה להוביל את ישראל לתהום עמוקה עוד יותר? נראה כי הקרב על הנרטיב הזה רק מתחיל.

צילום: אתר הכנסת | שימוש לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים.

הפוסט יאיר גולן מכריז מלחמה על מדיניות הממשלה ביו"ש הופיע לראשונה ב-מעקב.

מובלעת אקס-טריטוריאלית מול משכן הכנסת

מזה כ-3.5 שנים שבלב השלטוני של מדינת ישראל, אל מול משכן הכנסת ומשרד האוצר, מתקיימת מציאות חסרת תקדים המערערת את יסודות שלטון החוק. קבוצת מחאה המזוהה עם מחנה השמאל תפסה שטח ציבורי מרכזי, והפכה אותו ל"עיר אוהלים" קבועה, מבוצרת ומאובזרת היטב. בעוד שחברי הכנסת וראש הממשלה חולפים מדי יום בכיכר הכנסת בדרכם למשכן, במקום התבססה תשתית מגורים שלמה המשתרעת על פני כ-100 עד 150 מטרים.

המפגינים במתחם, הדורשים את פיטורי ראש הממשלה ומערכת פוליטית חדשה לצד חקירה רצינית של אירועי ה-07.10, מלינים מזה תקופה ארוכה על כך ש"אין דמוקרטיה בישראל". אולם, בדיקת המציאות בשטח מעלה תמונה הפוכה לחלוטין: עצם קיומו של מאחז בלתי חוקי ממושך כזה, בלב עיר הבירה וללא מענה או אכיפה משמעותית מצד הרשויות, מהווה הוכחה חותכת לעודף סובלנות דמוקרטית, הגובלת ברמיסת שלטון החוק. האמת מוכיחה שיש דמוקרטיה, ואפילו כזו שבה כיבוש שטח ציבורי נשאר ללא מענה, וגניבת משאבים נתפסת כמעשה לגיטימי.

מקרר, מזגנים ותשתיות פיראטיות: ה"סוויטה" הבלתי חוקית

אין מדובר במחאת קרטונים זמנית או באקט הפגנתי חולף, אלא במתחם מגורים משוכלל לכל דבר ועניין, הפוגע בצורה אנושה באסתטיקה של העיר ירושלים. סיור במקום חושף תשתית לוגיסטית רחבת היקף שאינה מביישת דירות קבע: במקום מותקנים רדיאטורים, מקרר, מחסן אוכל ייעודי, מזגן, מתקן מים של "תמי 4", מיטות, מזרנים, במה מובנית וחדר ישיבות מאולתר.

הממצאים בשטח מעלים שאלות קשות בנוגע למקורות האנרגיה והמים של עיר האוהלים. על פי החשד, פעילי המחאה מתחברים ישירות לעמודי התאורה הציבוריים ולוקחים חשמל באופן בלתי חוקי. מעדויות עולה כי מהתחלה עיריית ירושלים לא אפשרה זאת ונלחמה איתם על החשמל ועל תפיסת המדרכות, אך המצב נותר בעינו. חמור מכך, גם את המים המפגינים מקבלים ללא כל אישור; המים מגיעים ישירות מצינורות ההשקיה של כיכר הכנסת, המיועדים במקור לריסוס צמחים.

לצד הפגיעה הכלכלית והאסתטית, מדובר במפגע בטיחותי קשה. בעקבות ההשתלטות על פסי המדרכה, אין למעשה גישה חופשית לאנשים עם מוגבלויות במרחב. בני אדם הנעים בכיסאות גלגלים או עיוורים המבקשים לעבור באזור, נאלצים לסכן את חייהם באופן ממשי ולרדת אל כביש נסיעה סואן בשל חסימת נתיב ההליכה הציבורי.

חסר תקדים בעולם: עיריית ירושלים חוששת מאלימות?

מבדיקה שנערכה מול גורמים במתחם עולה כי המחאה מנוהלת ומתוחזקת בצורה קבועה ושיטתית. במקום פועל שומר, ככל הנראה בתשלום, לצד נציג מטעם המחאה הטוען כי הוא פועל ב"התנדבות" ומגיע באופן עקבי למשמרות ערב או לילה כבר 3.5 שנים. פעילי המחאה והנציגים במקום אף תקפו את כלי התקשורת "מעקב", בטענה כי מדובר בכלי תקשורת ימני אשר נותן במה למרדכי דוד – מחמאה המעידה כי פועלו של הערוץ מוכר היטב גם בתוך האוהלים הבלתי חוקיים בכיכר הכנסת.

באופן אבסורדי, אותם נציגים הטוענים לחנק דמוקרטי, שכחו ככל הנראה שהם תפסו שטח ציבורי באופן בלתי חוקי לחלוטין ומתגוררים שם כמעט ארבע שנים. נשאלת השאלה: באיזו מדינה בעולם ניתן לראות עיר אוהלים קבועה הפועלת ללא טאבו וללא היתר מול בית הפרלמנט? בוושנגטון, למשל, באמריקה היו משמידים ומפנים עיר אוהלים שכזו עוד לפני שהייתה מספיקה לקום. גם בבריסל או בגרמניה לא קיים תקדים כזה. אין אף עיר ומדינה בעולם שאפשרה לבנות עיר הפגנה ממושכת מול הפרלמנט שלה.

הסיבה להמשך קיומו של המפגע נחשפת בדבריו של נציג מהמחאה, שמסר ללא נוכחות מצלמה כי עיריית ירושלים פשוט מפחדת להתעסק איתם – זאת מאחר שלטענתו, המפגינים הופכים ניידות משטרה בעת ניסיונות אכיפה.

התמיכה הבלעדית ביאיר גולן וההצהרות מול המציאות

כאשר נשאלו אנשי עיר האוהלים (בשיחה ללא מצלמה) למי ניתנה העדיפות במערכת הבחירות הקודמת, התשובה הייתה חד-משמעית: תמיכה בלעדית במפלגת "הדמוקרטים" וביו"ר המפלגה, יאיר גולן. לטענת יושבי האוהלים, מדובר ב"איש ערכים, אומץ, קצין צה"ל לשעבר ואיש שתמיד אומר את האמת".

הזיקה העמוקה הזו מייצרת אבסורד פוליטי חריף, במיוחד לאור הצהרותיו האחרונות של יו"ר הדמוקרטים. רק לאחרונה מסר גולן בפומבי:

"בעוד מספר חודשים כשנחליף את השר העבריין והכושל, מדיניות המשטרה תשתנה מקצה לקצה: המשטרה תפסיק לרדוף אזרחים ותחזור להגן עליהם. הביטחון ברחובות והמשילות בנגב יחזרו. כמו שאמרתי בעבר: אנחנו, הדמוקרטים, ניקח את תיק הבט״פ ונשקם את משטרת ישראל, נמגר את הפשיעה, האלימות והפוליטיזציה שבן גביר הכניס לתוכה. מי שלא ישרת את המדינה לא ישאר"

על אף הרטוריקה התקיפה של גולן בדבר "משילות", "שיקום המשטרה" ו"מיגור הפשיעה והאלימות", הוא בוחר בעקביות לעצום עיניים ואינו רואה כיצד קבוצת המחאה המרכזית התומכת בו, ועוברת על החוק מדי יום ביומו, פועלת מחוץ לגבולות המשילות שהוא מבטיח.

הסערות הציבוריות וביקורת העבר של "מעקב"

התמיכה של אנשי עיר האוהלים ביאיר גולן מתקיימת במקביל לשורה של עימותים ציבוריים חריפים המלווים את פעילותו הפוליטית. לאחרונה עורר גולן סערה ציבורית ופוליטית חריפה במיוחד לאחר שאמר, במסגרת ביקורת על התנהלות הממשלה והמלחמה ברצועת עזה, כי "מדינה שפויה לא הורגת תינוקות כתחביב". לדבריו, ישראל נמצאת על מסלול שעלול להפוך אותה ל"מדינה מוקצית בין העמים".

ההתבטאות הקיצונית עוררה תגובות זעם קשות במערכת הפוליטית. ראש הממשלה בנימין נתניהו תקף את הדברים בחריפות, ושרים וחברי כנסת הן מהקואליציה והן מהאופוזיציה גינו את האמירה. מנגד, תומכיו של גולן ניסו לגונן עליו וטענו כי מדובר בביקורת פוליטית המופנית כלפי הממשלה ולא כלפי חיילי צה"ל. בהמשך נאלץ גולן להבהיר כי אינו מאשים את לוחמי צה"ל, אותם הגדיר כ"גיבורים", אלא מבקר את מדיניות הדרג המדיני שלטענתו פוגעת במעמדה הבינלאומי של המדינה. הסערה הפכה בתוך שעות לאחד העימותים הציבוריים החריפים של התקופה סביב גבולות הביקורת בזמן מלחמה וחופש הביטוי בישראל, קרא עוד.

פער זה בין הצהרותיו הדמוקרטיות של גולן לבין מעשיו בפועל אינו חדש למערכת "מעקב". בעבר פורסמה כתבת תחקיר של "מעקב" העוסקת בטענות שלפיהן גולן פעל, לכאורה, באופן הפוגע ישירות בחופש הביטוי ובערכים דמוקרטיים, לאחר שהגיש תביעת דיבה נגד קריקטוריסט בעקבות פרסום סאטירי. המהלך עורר בשעתו ביקורת ציבורית רחבה וחשש מפני פגיעה של איש ציבור בחופש העיתונות והבעת דעה פוליטית.

יתרה מכך, התחקיר חשף פגיעה בשקיפות ובזכות הציבור לדעת: מערכת "מעקב" פנתה לקבלת תגובה רשמית מגולן טרם הפרסום, אולם לא התקבל מענה. דוברו של גולן הבטיח בזמנו להעביר תשובה מסודרת, אך זו לא נמסרה בפועל עד לרגע פרסום הכתבה – התנהלות המציגה סתירה מובהקת לערכים המוצהרים של יו"ר הדמוקרטים, קרא עוד.

האבסורד שבמסווה הדמוקרטי

בסופו של דבר, המציאות בכיכר הכנסת מציבה סימן שאלה גדול ומהדהד בפני הציבור הישראלי. זכות המחאה היא אבן יסוד מחייבת, אך חובה לבחור במקום חוקי להפגנה מבלי לפגוע בזכויותיהם של אזרחים אחרים.

כאשר מחנה פוליטי שלם מנהל עיר בלתי חוקית, ללא טאבו, תוך השתלטות על תשתיות מים וחשמל ציבוריות וחסימת נגישות לנכים – וכל זאת תחת חסותם השקטה של פוליטיקאים שמדברים על משילות – ברור לכל כי הטענות על "קץ הדמוקרטיה" מנותקות לחלוטין מהמציאות. עיר האוהלים בירושלים היא לא דמוקרטיה; היא עדות לאנרכיה מוחלטת שזוכה לחסינות פוליטית.

"מעקב" פנתה לעיריית ירושלים לקבלת תגובה רשמית, אולם עד למועד פרסום הכתבה לא התקבלה כל התייחסות מטעם העירייה.

עדכון מיום 25.05.2026:

מעיריית ירושלים נמסר:

"עיריית ירושלים מכבדת את חופש הביטוי והזכות למחאה, ורואה בהן זכויות יסוד במדינה דמוקרטית. לצד זאת, העירייה מחויבת לשמירה על הסדר הציבורי, הבטיחות, הנגישות והשימוש התקין במרחב הציבורי לטובת כלל התושבים והמבקרים בעיר.

העירייה פועלת לאורך השנים, בשיתוף משטרת ישראל והגורמים הרלוונטיים, לאיזון בין מימוש זכות המחאה לבין שמירה על החוק והסדר הציבורי. ככלל, הצבת אוהלים, מתקנים ותשתיות במרחב הציבורי מחייבת עמידה בהוראות הדין ובתיאום מול הגורמים המוסמכים.

במקרים שבהם מתגלים מפגעים, חסימות, פגיעה במעבר הציבורי או השתלטות בלתי מורשית על שטחים ציבוריים, העירייה פועלת בהתאם לסמכויותיה ועל פי שיקולים מקצועיים, בטיחותיים ומשפטיים. לאורך השנים נעשו גם ניסיונות הידברות מול גורמים שונים במטרה להגיע לפתרונות מוסכמים ולצמצם פגיעה במרחב הציבורי ובשגרת החיים באזור, דבר שבא לידי ביטוי בשטח.

באשר לטענות הנוגעות לחיבורי מים וחשמל, אין לעירייה סמכות לאשר או להנחות על חיבורי חשמל, וסמכות זו נתונה לגורמים המוסמכים בלבד ובהתאם להוראות הבטיחות והדין. ככל שמתקבלות פניות או טענות בנוגע לשימוש בלתי מורשה בתשתיות ציבוריות, הן מועברות לבחינת הגורמים הרלוונטיים.

העירייה תמשיך לאפשר מחאות והפגנות בהתאם לחוק, תוך שמירה על האיזון הנדרש בין חופש המחאה לבין הסדר הציבורי, בטיחות הציבור, הנגישות וזכויות כלל המשתמשים במרחב הציבורי".

הפוסט כ-4 שנים אנרכיה מול הכנסת: עיר האוהלים של מחנה השמאל הופיע לראשונה ב-מעקב.

סקר פוליטי חדש שערכה מערכת "מעקב" חושף תמונה פוליטית דרמטית ומעוררת עניין לקראת האפשרות של בחירות מוקדמות. על פי הנתונים, מפלגת הליכוד בראשות ראש הממשלה בנימין נתניהו ממשיכה להוביל במרוץ אך נותרת רחוקה מקבלת רוב עצמאי, עם 33 מנדטים צפויים אילו הבחירות היו מתקיימות היום.

הממצא הבולט ביותר בסקר הוא עלייתו המשמעותית של נפתלי בנט, שמפלגתו צפויה לזכות ב-21 מנדטים. מדובר בתוצאה שהופכת את בנט לשחקן מרכזי במפה הפוליטית ומציבה אותו כמועמד ריאלי לראשות הממשלה במסלול אלטרנטיבי. עליית בנט משקפת לכאורה תסכול גובר בציבור הימני והמרכז ימני מהמצב הפוליטי הנוכחי, ושאיפה למנהיגות חדשה שתוכל לאתגר את נתניהו מימין.

יאיר לפיד, שעד לא מזמן נתפס כמועמד המרכזי להחליף את נתניהו, צפוי על פי הסקר לקבל רק 7 מנדטים. מדובר בירידה דרסטית שמעידה על שחיקה משמעותית בכוחו הפוליטי ועל אובדן אמון של הציבור במנהיגותו. גם אביגדור ליברמן צפוי לזכות ב-7 מנדטים בלבד, נתון שמלמד על המשך המגמה של צמצום כוחה של ישראל ביתנו.

בצד הימין, איתמר בן גביר צפוי לזכות ב-8 מנדטים, ואריה דרעי בראשות ש"ס צפוי לקבל 9 מנדטים. שתי התוצאות הללו משקפות יציבות יחסית של הציבור החרדי והלאומי הקיצוני, שממשיך להצביע באופן עקבי למפלגות אלו.

סקר_פוליטי_מעקב

יאיר גולן בראשות מפלגת "הדמוקרטים" צפוי על פי הסקר לזכות ב-4 מנדטים. התוצאה מבטאת המשך נוכחותה של המפלגה בזירה הפוליטית, אך גם מעידה על קושי לפרוץ ולהרחיב את בסיס התמיכה מעבר לציבור הליבה.

גדי איזנקוט, שנכנס לפוליטיקה לאחר כהונתו כרמטכל, צפוי לזכות ב-10 מנדטים. התוצאה הזו מבטאה אמון מסוים בדמות צבאית בכירה שמייצגת ערכים של מקצועיות וביטחון, אך עדיין לא הצליח לפרוץ באופן מרשים במיוחד.

הפתעה נוספת בסקר היא הישגו של יצחק גולדקנופף, שמפלגתו צפויה לזכות ב-11 מנדטים. מדובר בתוצאה חזקה שמציבה אותו כשחקן משמעותי בזירה הפוליטית ומצביעה על קיומו של ציבור רחב שמזדהה עם המסרים והערכים שהוא מייצג.

המפלגות הערביות, כולל מנסור עבאס וחדש, צפויות יחדיו לזכות בכ-10 מנדטים. תוצאה זו משקפת המשך מגמת הפילוג בציבור הערבי והקושי של המפלגות הערביות להתאחד תחת מטריה אחת.

אולם הממצא הדרמטי והמדאיג ביותר בסקר הוא כישלונן של מפלגות ותיקות לעבור את אחוז החסימה. מפלגת העבודה, שהייתה בעבר מפלגה מובילה בפוליטיקה הישראלית וממשיכתה ההיסטורית של מפאי, צפויה להישאר מתחת לאחוז החסימה ולא לזכות באף מנדט. גם מפלגת מרצ, שייצגה במשך עשרות שנים את הציבור השמאלי ליברלי בישראל, צפויה שלא לעבור את אחוז החסימה ולהישאר עם אפס מנדטים. מדובר בנתון חסר תקדים שמעיד על קריסה כמעט מוחלטת של המחנה השמאלי המסורתי בישראל ועל תהליך היעלמות של מפלגות שעיצבו את הפוליטיקה הישראלית במשך דורות.

סך כל המנדטים בסקר עומד על 120, כנדרש על פי חוק. הניתוח הפוליטי של הנתונים מצביע על כך שלקואליציה הקיימת עדיין יש רוב פוטנציאלי, אם תצליח לגבש את כל השותפים הטבעיים. עם זאת, עלייתו הדרמטית של בנט בסקרים מהווה איום אמיתי על היציבות הפוליטית הנוכחית ועשויה לשנות באופן מהותי את המפה הפוליטית בישראל.

המשמעות המעשית של הסקר היא שנתניהו נדרש לשותפים רבים כדי להרכיב קואליציה, בעוד שבנט הופך לשחקן שאי אפשר להתעלם ממנו. השאלה המרכזית שעולה מהסקר היא האם בנט ימשיך לחזק ויוכל להתחרות ברצינות על ראשות הממשלה, או שמדובר בבועה זמנית שתתפוצץ עם התקרבות הבחירות בפועל. מעבר לכך, השאלה הגדולה היא מה יהיה גורלן של מפלגות ותיקות כמו העבודה ומרצ שנמצאות על סף היעלמות מהזירה הפוליטית.

כמו בכל סקר, יש לזכור שמדובר בתמונת מצב נקודתית שעשויה להשתנות בהתאם להתפתחויות מדיניות, ביטחוניות וחברתיות. עם זאת, המגמות שעולות מהסקר הזה מלמדות על שינויים משמעותיים בנוף הפוליטי הישראלי ועל תהליכים מעניינים שמתרחשים במפת הכוחות בין המפלגות והמועמדים השונים.

להורדת הקובץ – לחץ כאן

הפוסט שמאל בקריסה – עבודה ומרצ אפס מנדטים הופיע לראשונה ב-מעקב.

סערה פוליטית פרצה בעקבות התנצלות ראש הממשלה בנימין נתניהו בפני ראש ממשלת קטאר, כאשר יו"ר הדמוקרטים יאיר גולן וראש האופוזיציה יאיר לפיד פרסמו ביקורת חריפה נגדו. גולן, סגן הרמטכ"ל לשעבר, פרסם הודעה חריפה ברשת החברתית X בה תקף את ראש הממשלה על כך שלא התנצל בפני משפחות החטופים, משפחות ההרוגים, הקיבוצים שנשרפו והורי הלוחמים שנפלו, אך כן ביקש סליחה מראש ממשלת קטאר.

גולן כתב כי נתניהו התנצל בפני האיש שלטענתו מימן במאות מיליוני דולרים את אירועי אוקטובר, שבכספו נבנו המנהרות ונקנו הנשקים. הוא הוסיף שבפני אויב ישראל ושונא יהודים נתניהו השפיל את עצמו והתרפס. יו"ר הדמוקרטים, המהווה את האלטרנטיבה השלטונית הרחבה של המחנה הליברלי דמוקרטי בישראל, כתב כי ראש הממשלה חלש וסחיט, וטען שהוא היה ונשאר משתף פעולה מלא של חמאס וקטאר. גולן הדגיש שעל כך לא תהיה לנתניהו מחילה, לא ביום הכיפורים הקרוב ולא במאה ימי כיפורים הבאים.

גולן, שמוביל את הדמוקרטים במטרה להחזיר את הביטחון והתקווה למדינת ישראל, ציין את העדר ההתנצלות בפני מאות אלפי המילואימניקים שלדבריו נמכרו לחרדים. הוא הביע תחושה שלא משנה מה יעשה בנימין נתניהו, הוא לא יהיה מרוצה מכך.

גם ראש האופוזיציה יאיר לפיד הצטרף לתקיפה הפוליטית של ראש הממשלה. לפיד, שכיהן כראש הממשלה ה־14 וכיום מכהן כיו"ר מפלגת יש עתיד, כתב ברשת X כי לא בפני אזרחי קטאר צריך נתניהו להתנצל, אלא בפני אזרחי ישראל. לפיד פירט מספר נושאים שלדעתו מחייבים התנצלות: אירועי השביעי באוקטובר, ההרס המדיני, הניסיון לקדם חוק השתמטות בזמן מלחמה, והקמת מה שהוא כינה הממשלה הקיצונית וההרסנית בתולדות המדינה.

התקפותיהם של גולן ולפיד מצביעות על מתח פוליטי עז המתנהל בזירה הציבורית הישראלית. שני המנהיגים מהמחנה המרכז־שמאל רואים בהתנצלות בפני קטאר צעד בעייתי במיוחד על רקע האירועים הביטחוניים והמדיניים שהמדינה עוברת. לפיד, שבכל הזדמנות מחפש לעקוץ את ראש הממשלה, רואה בהתנצלות הזו הזדמנות נוספת להדגיש את מה שהוא תופס כמחדלים של נתניהו.

הביקורת החריפה מגיעה בתקופה רגישה מבחינה פוליטית וביטחונית, כאשר שאלות לגבי ניהול המשבר הביטחוני ומדיניות החוץ של ישראל נמצאות במרכז השיח הציבורי. גולן, המנסה לבסס את מעמדו כאלטרנטיבה אמינה לממשלה הנוכחית, רואה בנושא ההתנצלות בפני קטאר דוגמה לכשלים מדיניים. הוא מדגיש את העדר ההתנצלות בפני משפחות שספגו את מלוא כובד האירועים הביטחוניים, בניגוד להתנצלות בפני גורם זר שלטענתו מעורב בתמיכה בפעילות עוינת.

לפיד, כראש האופוזיציה, ממשיך במסע הביקורת שלו נגד הממשלה הנוכחית ומנסה להציב את עצמו כאלטרנטיבה מובילה. ביקורתו מתמקדת לא רק בנושא ההתנצלות הספציפי, אלא במכלול של נושאים שלדעתו מעידים על כישלון מדיני וביטחוני רחב יותר. הוא מדגיש את הצורך בהתנצלות בפני האזרחים הישראלים על מגוון נושאים, ורואה בהתנצלות בפני קטאר סימן לסדרי עדיפויות מוטעים.

הדרמה הפוליטית הנוכחית ממחישה את עומק המתיחות בזירה הציבורית בישראל ואת המאבק על עיצוב ההכוונה המדינית והביטחונית של המדינה. שני מנהיגי האופוזיציה מבקשים לנצל את הסוגיה כדי לבצר את מעמדם הפוליטי ולהציע אלטרנטיבה למדיניות הממשלה. התקפותיהם מחדדות את הפערים המהותיים בתפיסת הביטחון והמדיניות החוץ־פנים בין המחנה הימני בראשות נתניהו לבין המחנה המרכז־שמאלי שמובילים גולן ולפיד.

בקרב הציבור שורה תחושה עקבית: לא משנה מה יעשה ראש הממשלה – בעיני מתנגדיו משמאל, הדבר לעולם לא ייחשב כמספק או כראוי.

צילומים של גולן ולפיד מתוך דפי הפייסבוק הרשמיים – שימוש לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים

הפוסט "משת"פ של חמאס": גולן ולפיד תוקפים את התנצלות נתניהו הופיע לראשונה ב-מעקב.

ראש הממשלה בנימין נתניהו פרסם בתאריך 13.09.2025 הודעה ברורה ומדויקת ברשתות החברתיות, שבה הצביע על המכשול המרכזי למימוש הסכם שחרור החטופים וסיום המלחמה. הודעתו עוררה תגובות מצד גורמים פוליטיים באופוזיציה, אך אלה אינם חברים בקבינט הביטחוני ואין להם גישה למידע המסווג הנדרש להבנת המצב האמיתי.

בפרסום ברשת X, הבהיר נתניהו: "ראשי החמאס היושבים בקטר אינם נותנים דעתם לגורל תושבי עזה. הם חוסמים כל ניסיון להפסקת אש במטרה להמשיך ולגרור את המלחמה עד אין קץ. סילוקם יסיר את המכשול המרכזי לשחרור כל החטופים ולסיומה של המלחמה".

הפרסום זוכה לתמיכה ציבורית רחבה, עם כ-24 אלף לבבות, 4.1 אלף שיתופים וכ-6 אלף תגובות ברשת X, ומספרים דומים בפייסבוק.

ח"כ אחמד טיבי הגיב בחריפות לפרסום, כשהאשים את ראש הממשלה ב"סיכול המו״מ על העסקה" וטען כי הוא "מקריב את החטופים משיקולים קואליציוניים".

ברם, יש להדגיש כי ח"כ טיבי אינו נמנה עם חברי הקבינט הביטחוני, ולפיכך אין בידיו גישה למידע רגיש הנוגע למגעים הסודיים והמורכבים לשחרור החטופים. טענותיו אינן נשענות על מקור מוסמך או על ראיות ממשיות, ונראות יותר כהאשמות פוליטיות נעדרות בסיס של ממש.

פרסומו של טיבי עורר הדים מצומצמים בלבד – 62 סימוני 'אהבתי' וחמש תגובות – נתון המעיד על תמיכה ציבורית מוגבלת בעמדתו.

יאיר גולן, סגן הרמטכ״ל לשעבר ויו״ר מפלגת הדמוקרטים, פרסם תגובה נוקבת שבה טען: "נתניהו מודה באנגלית שהמתקפה בקטאר נכשלה. החלטה שהוא קיבל למרות התנגדות ראש המוסד והרמטכ״ל ותוך סיכון אכזרי של החטופים. למי שלשכתו הוצפה בכסף קטארי בזמן מלחמה, אין שום לגיטימציה לקבל החלטות ביטחוניות". גולן הוסיף האשמות חמורות נוספות ותבע להרחיק את נתניהו מהשלטון.

גם גולן, על אף עברו הצבאי, איננו חבר בקבינט הביטחוני הנוכחי ואף אינו מכהן כשר בממשלה; לפיכך, אין לו גישה למידע ביטחוני מסווג הנוגע לפעילות השוטפת. טענותיו בדבר התנגדותם של בכירי מערכת הביטחון אינן נשענות על מידע מתועד או מאומת העומד לרשותו.

ההאשמות בדבר "כסף קטארי" הן אמנם חמורות, אך בהיעדר הצגת ראיות מוצקות הן עלולות להיחשב כהשמצות פוליטיות גרידא.

הצהרותיו של גולן מתמצות, אפוא, בפנטזיה או בהבעת דעה אישית בלבד, ולא בקביעות המבוססות על עובדות מוכחות.

יאיר לפיד, ראש האופוזיציה ויו״ר מפלגת יש עתיד, הגיב לתקיפת ישראל בקטאר עם דברים שנשמעים כאילו הוא דובר רשמי של מצרים. לפיד טען: "הדיווח על הצעת מצרים להקמת כוח ערבי משותף מול התקיפות הישראליות היא פגיעה קשה בהסכמי השלום, שבאה מיד אחרי הפגיעה הקשה בהסכמי אברהם". הוא האשים את הממשלה בהרס המעמד הבינלאומי של ישראל ותבע להחליף אותה.

לפיד, למרות ניסיונו כראש ממשלה לשעבר, אינו נציג מצרים או דובר רשמי שלה, ואין לו מנדט לפרש את עמדותיה או להכריז על החלטותיה. טענותיו מבוססות על דיווחים ולא על מידע רשמי ממקורות מצריים או ישראליים מוסמכים.

לפיד כשל בתקופת כהונתו כראש ממשלה, והכלכלה הידרדרה תחת הנהגתו. לעומת זאת, בממשלת נתניהו הכלכלה נמצאת במגמת עלייה, וזאת על אף המלחמה הקשה. בקרוב יתקיימו הבחירות, ואז יתברר עד כמה תזכה דרכו הפוליטית של "הגאון" לפיד לאמון הציבור.

מנהיגות ישראל תחת נתניהו מתמודדת עם אתגרים ביטחוניים מורכבים שדורשים החלטות קשות ומדויקות. ההחלטות הללו מתקבלות בהתבסס על מידע ביטחוני מסווג ושיקולים אסטרטגיים שאינם זמינים לציבור הרחב או לאופוזיציה. נתניהו, כראש ממשלה המכהן בתפקיד זה תקופה ממושכת, צבר ניסיון רב בטיפול במשברים ביטחוניים מורכבים.

הפעילות לשחרור החטופים מתנהלת בערוצים מרובים ומורכבים, הכוללים מגעים דיפלומטיים, לחץ ביטחוני ותמרונים אסטרטגיים. מנהיגי חמאס, הנמצאים בקטאר, אכן מהווים מכשול מרכזי להשגת הסכם, כפי שציין נתניהו בפרסומו. הם נהנים ממעמד מוגן במדינה התומכת בהם ומנצלים זאת כדי להמשיך ולסרב להצעות שחרור החטופים.

ביקורת האופוזיציה, למרות היותה חלק לגיטימי מהדמוקרטיה הישראלית, חייבת להיות מבוססת על עובדות ולא על השערות או מידע חלקי. כאשר מדובר בנושא רגיש כמו שחרור החטופים, חשוב שהביקורת תהיה אחראית ומבוססת על הבנה מלאה של המצב.

נתניהו המשיך לנהל את המלחמה תוך שמירה על עקרונות ברורים: השבת כל החטופים, חיסול חמאס כארגון טרור ומניעת הישנות איומים על ישראל מרצועת עזה. מטרות אלה זוכות לתמיכה רחבה בקרב הציבור הישראלי, כפי שמעיד מספר הלייקים והשיתופים של פרסום ראש הממשלה.

המצב הבינלאומי אכן מורכב, אך ישראל פועלת תוך שמירה על זכותה להגנה עצמית ותוך מאמצים להשגת יעדיה הביטחוניים. הממשלה מתמודדת עם לחצים בינלאומיים תוך שמירה על האינטרסים הביטחוניים הישראליים החיוניים.

ההבדל בין הביקורת הפוליטית מחוץ לקבינט לבין קבלת ההחלטות בפועל הוא משמעותי. מי שמחוץ למעגלי ההחלטה אינו חשוף למלוא המידע, לדילמות המורכבות ולשיקולים הביטחוניים המנחים את מקבלי ההחלטות. זוהי אחת הסיבות לכך שבמדינות דמוקרטיות קיימים מנגנוני בקרה פנימיים בממשלה ולא רק ביקורת חיצונית.

מחובתה של מדינת ישראל להגן על עצמה, על יהדות העולם ועל אזרחיה מכל לאום ודת. כל איום ייענה ביד תקיפה, וראש הממשלה פועל למילוי חובה זו. אכן, קיימים בשעה זו חילוקי דעות באשר לאופן ניהול המערכה, אך ראוי כי הקהילה הבינלאומית תתמקד במלחמה באוקראינה ובעבירות המיוחסות לפוטין, ולא בישראל, הפועלת באחריות ובתום לב.

חשיבותה של הדמוקרטיה הישראלית מחייבת שמירה על איזון בין הצורך בביקורת ציבורית לבין ההבנה שמי שאינם שותפים לתהליכי קבלת ההחלטות אינם יכולים לעמוד על מלוא מורכבותם. פרסומו של ראש הממשלה נתניהו מעניק לציבור הבהרה חיונית באשר לזהות המכשול האמיתי לפתרון המשבר: הנהגת חמאס המתבצרת בקטאר, המונעת את הסרת הסבל מעל תושבי עזה ואת שחרור החטופים הישראלים.

צילום של גולן מתוך עמוד הפייסבוק הרשמי שלו, וצילומי ח"כ טיבי ולפיד מאתר הכנסת – שימוש בהתאם להוראות סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים

הפוסט טיבי, גולן ולפיד בהתקפה חריפה על נתניהו הופיע לראשונה ב-מעקב.

יאיר גולן מתגלה כאיש ציבור הפועל בניגוד מוחלט לעקרונות שעליהם הוא מתיימר להגן. האיש אשר מציג עצמו כלוחם עיקש למען הדמוקרטיה ולמען חופש הביטוי, הוא דווקא זה הפוגע בהם פגיעה אנושה. גולן, אשר בנה את דימויו הציבורי כמי שמגן על חירות האזרח, בוחר להשתמש בכלים משפטיים כבדים כדי להצר את צעדי מבקריו ולהטיל אימה על מי שמעז להעמיד אותו ללעג סאטירי.

ב־25 במאי 2025 פרסם הקריקטוריסט אור רייכרט איור סאטירי ששם ללעג את גולן. באקט שהיה אמור להיות מופת מובהק לחופש יצירה ולביטוי דמוקרטי, נענה רייכרט בתביעה אזרחית על סך שלוש־מאות אלף שקלים שהגיש נגדו גולן עצמו. וכך, האיש המתיימר להיאבק למען החירות, עושה שימוש בכוחו ובמשאביו כדי להכות בבסיס החירות – בחופש הביטוי.

• צילומים מסך מעמוד הפייסבוק של אור רייכרט – שימוש בהתאם לסעיף 27א' ובמסגרת דיווח תקשורתי

חופש הביטוי, אבן היסוד של כל משטר דמוקרטי, הוא הערובה היחידה לשלטון החוק, לשקיפות ולביקורת ציבורית. בלעדיו לא תיכון דמוקרטיה אמיתית. הוא המנגנון המאפשר לאזרח להביע דעה, גם אם היא צורמת או מנוגדת לעמדת הרוב; הוא הכלי שבאמצעותו מתאפשרת ביקורת נוקבת על בעלי השררה; והוא המגן מפני עריצות הרוב והשתקת המיעוט. בהיעדרו – החברה כולה עלולה להיגרר אל מחוזות שבהם מותר להלל את השלטון בלבד, וכל קול ביקורתי מושתק עד עפר.

דווקא במדינת ישראל, על גווניה החברתיים, התרבותיים והפוליטיים, חופש הביטוי איננו מותרות אלא הכרח קיומי. הוא המבטיח כי כל מגזר, כל קבוצה וכל יחיד יוכלו להשמיע את עמדתם. מגבלות על זכות זו אינן רק פגיעה פרטית, אלא חבלה ישירה בלב־לבה של המערכת הדמוקרטית.

ואולם, חרף כל סיסמאותיו, ב־24 באוגוסט פרסם יאיר גולן הצהרה רשמית בזו הלשון: “הגשתי תביעת לשון הרע בסך 300 אלף ש״ח נגד אור רייכרט, שפרסומיו מהווים גם הסתה פרועה. כבר שילמנו מחיר כבד מדי מהסתה כזו – ונראה כי בסביבת נתניהו לא למדו דבר. במכונת הרעל חייבים להיאבק, ואנחנו נמגר אותה מתוכנו בכל הכלים שברשותנו. מי שמרעיל ומסית – ישלם”.

מלים אלה מגלמות את מהותה של הצביעות: האיש המדבר גבוהה־גבוהה על חירות ודמוקרטיה, מתגלה כמי שמוכן להפעיל את כוחו כדי לדכא ביקורת אומנותית. זוהי אינה מלחמה בהסתה – אלא מלחמה בחירות היצירה.

גולן מתהדר כי הוא נושא הדגל של מחנה "הליברל דמוקרטים", אך בפועל מוכיח כי הוא סובלני רק כלפי מי שמשמיע דברים התואמים את עמדותיו. דעה שונה? קריקטורה נוקבת? מיד הוא שולף תביעה דרקונית. זהו איננו חזון דמוקרטי – זהו עיוות מסוכן של מושגי יסוד.

יתרה מזו, דמותו הפוליטית של גולן מצטיירת כזיקית מתמדת. הוא מחליף עמדות בקצב מסחרר – פעם ליברל מובהק, פעם קיצוני מתון – הכול לפי צורכי הרגע. בהיעדר עקביות וביושרה מתערערת, מאבד הציבור את אמונו במנהיגות ובשיח הפוליטי. במקום לגלם דמות מופת של יושרה, מתגלה גולן כמי שמתחפש למצפון מוסרי, אך בפועל מערער את יסודות הדמוקרטיה עצמה.

פנינו לאור רייכרט, אשר מסר כי טרם קיבל את כתב התביעה ולכן אינו יכול להגיב לגופה של הפרשה. לדבריו, לכשיקבל את המסמכים ויתייעץ עם עורך דינו, יוציא הודעה מסודרת לתקשורת.

נציין כי יאיר גולן – סגן הרמטכ״ל לשעבר ויו״ר מפלגת "הדמוקרטים" – מציג את תנועתו כאלטרנטיבה שלטונית רחבה למחנה הליברלי־דמוקרטי בישראל. הוא מצהיר כי מפלגתו "נחושה להחזיר את הביטחון והתקווה". אלא שהפער בין הסיסמאות לבין המעשה גדול ורב: מי שמתיימר להוביל מאבק למען חירות, נוטל חלק בפגיעה ישירה בזכות יסוד זו.

המסר החריף העולה מן האירוע פשוט וברור: הדמוקרטיה איננה זקוקה למנהיגים המניפים את דגלה מן הפה ולחוץ, אלא לאנשים המגשימים אותה במעשיהם. חופש הביטוי איננו קלף פוליטי – הוא יסוד שאין בלתו. מי שמכריז על עצמו כמגנה של הדמוקרטיה אך חותר תחתיה במעשיו, אינו מגן אלא מאיים עליה מבפנים. בכך מתגלה יאיר גולן לא כדוברה של החירות, אלא כסמל לסתירה הקטלנית שבין סיסמאות נאות ובין מציאות של דיכוי והשתקה.

יאיר גולן נמנע מלהשיב לפניית מערכת "מעקב".

צילום: מתוך דף הפייסבוק הרשמי של גולן, שימוש בהתאם לסעיף 27א'

הפוסט יאיר גולן: דיקטטור בתחפושת דמוקרט? הופיע לראשונה ב-מעקב.

דים אמור

בימים שקדמו לפרוץ המלחמה הנוכחית בין ישראל לאיראן ב-13 ביוני, נשמעו הקולות הביקורתיים של חברי כנסת שונים כלפי מערכת הביטחון וממשלת ישראל, במועדים הבאים עתה לכותרות בעיצומה של המלחמה.

חבר הכנסת אחמד טיבי, שמשפיל בכל הזדמנות את מערכת הביטחון ואת ראש הממשלה ושרי הממשלה, התבטא באופן הרגיל שלו במהלך התקופה שקדמה למלחמה. לפי התיעוד, טיבי השווה חיילים לפאשיזם וכינה יהודים "מחבלים" ו"כובשים" בהתבטאויות שונות.

לקריאת הכתבות – לחץ כאן

שר הבריאות גינה את התבטאויותיו של ד"ר גטאס, ולשכתו מסרה: "שר הבריאות רואה בחומרה רבה התבטאויות מעין אלה במערכת הבריאות. השר קורא מעל לכל במה להוציא את מערכת הבריאות מהמגרש הפוליטי ולהתמקד במשימות המרכזיות של המערכת – הצלת חיים, שמירה על בריאות הציבור והבטחת עתידה ואיתנותה של המערכת לדורות הבאים".

לקריאת הכתבות – לחץ כאן

• תמונות מתוך ההפגנה שנערכה בעיר נוף הגליל (14.05.25). ההפגנה התקיימה במחאה נגד חבר מועצת העיר, ד"ר ראיד גטאס. המוחים קראו לפיטוריו של גטאס, אולם ראש העיר, מר רונן פלוט, לא נענה לדרישה. נראה כי מטעמים אישיים ובהתאם להבנות פוליטיות, נוח לפלוט להותיר במועצה אדם שלכאורה מחזיק בעמדות עוינות כלפי צה"ל, ואף טוען כי בעזה מתרחשת "השמדת עם". צילום: מעקב

מקופת חולים כללית נמסר בתגובה: "בעקבות הפוסט ולמרות שאין בין הרופא לכללית יחסי עובד מעביד ומדובר ברופא עצמאי במעמד של ספק שירותים, התקיימה שיחת בירור עם הרופא על ידי המנהל הרפואי של האיזור בו הוא עובד, הרופא הבהיר כי לא הייתה כל כוונה לפגוע ואף התנצל אם דבריו הובנו אחרת".

חבר הכנסת איימן עודה, שנודע בביקורתו החריפה כלפי צה"ל והממשלה, המשיך גם בתקופה שקדמה למלחמה להסית ולמתוח ביקורת נגד המדינה. ב-16 ביוני 2025, ימים אחדים לאחר פרוץ המלחמה, פרסם עודה ברשת X: "הקואליציה והאופוזיציה הצביעו שתיהן להמשך מלחמתו של נתניהו. רק הרשימה שלנו, חד"ש-תע"ל, הצביעה נגד. הצבעת אי אמון בממשלה הפלילית הזו של מלחמה אינסופית".

בנוסף, עודה כתב: "אתמול ביקרתי בטמרה. ראיתי את ההרס. את ההלם. את הדממה המוחלטת. חברי, קאסם אבו אל-היג'א, שאיבד את בתו ואת נכדותיו, אמר אתמול: 'האובדן כבד מאוד. אני קורא לאחיי בחברה היהודית ולכל מי שאיבד את יקיריו – מלחמות אינן הפתרון. אנחנו צריכים להפגין יחד ולצעוק: עצרו את המלחמה!' אני מצטרף לקריאתו של חברי קאסם, ואומר את הדברים הללו, בקול ברור, חד, ובזעקה גדולה: די למלחמה עם איראן! די למלחמה על עזה! כן לעסקה כוללת! די לכיבוש – וכן, כן לשלום!".

בעוד שישראל נאבקת על זכותה לקיום אל מול איומים איראניים המתמשכים באיום על חייה, חבר הכנסת איימן עודה תומך במאבק נגד המדינה, תוך הסתה ופגיעה באחדות הלאומית. במקביל, פוסטים של חברי סיעתו קוראים להפסקת המלחמות ומציעים פתרונות המבקשים לבטל את האיום הביטחוני, בעוד שבפועל איראן ממשיכה להוות סכנה ישירה לקיומה של ישראל.

הרצח בטמרה בוצע על ידי איראן, ולא על ידי ממשלת ישראל. לפיכך, פוסט של חבר כנסת המביע הסתה הוא חסר אחריות, מתחת לרף הנדרש ומזיק (אנו משתתפים בצערן של המשפחות).

• תרגום:

"הקואליציה והאופוזיציה הצביעו שתיהן בעד המשך המלחמה של נתניהו.

רק הרשימה שלנו, חד"ש-תע"ל, הצביעה נגד. זו הייתה הצבעת אי-אמון בממשלה הפלילית הזו של מלחמה אינסופית.

צפו בנאום המלא שלי מהכנסת היום כאן"

באמתחתה של ישראל עומדת זכות מוצדקת להגן על עצמה במלחמה נגד איראן, ומדינות רבות בעולם תומכות בעמדה זו. איראן מאיימת להשמיד את המדינה היהודית, וליהודים יש מדינה אחת בלבד. לעומת זאת, לערבי איימן עודה עומדות לרשותו מדינות כמו איראן, לבנון, סוריה, ירדן, מצרים — אך ליהודים אין מדינות נוספות. על כן, כאשר נשקפת איום להשמדת מדינת ישראל, היא פועלת להגנה על עצמה.

הרצח בטמרה בוצע על ידי גורמים הממומנים ומונחים על ידי איראן, ולא על ידי ממשלת ישראל. לפיכך, פוסט של חבר כנסת המביע הסתה הוא חסר אחריות, מתחת לרף הנדרש ומזיק.

הפוסט פוליטיקאים שהתבטאו באמירות קשות נגד צה"ל בערב המלחמה הופיע לראשונה ב-מעקב.

יו"ר מפלגת הדמוקרטים יאיר גולן עורר הבוקר סערה פוליטית עזה לאחר שהאשים במהלך ראיון רדיו את מדינת ישראל ב"הרג תינוקות כתחביב" וטען כי המדינה בדרך להפוך ל"דרום אפריקה של פעם". הצהרותיו החריפות גררו גינויים רוחב ממפלגות הקואליציה והאופוזיציה כאחד, כאשר גולן לא רק שלא חזר בו מדבריו אלא אף הכפיל והחריף בהם.

בראיון לכאן ב' הבוקר, גולן אמר כי "ישראל בדרך להיות מדינה מוקצית בין העמים, דרום אפריקה של פעם – אם לא תחזור ותתנהל כמו מדינה שפויה. ומדינה שפויה לא מנהלת לחימה נגד אזרחים, לא הורגת תינוקות כתחביב ולא שמה לעצמה מטרות של גירוש אוכלוסייה". יו"ר הדמוקרטים המשיך והאשים את הממשלה בהיותה "מלאה בטיפוסים שבינם לבין היהדות אין דבר וחצי דבר, מלאה בטיפוסים נקמניים, חסרי מוסר וחסרי יכולת ניהול של מדינה בעת חירום".

גולן טען כי מצב זה "מסוכן לעצם קיומנו" והדגיש כי הממשלה מורכבת מדמויות שלדעתו מנוכרות ליהדות ואינן מסוגלות לנהל את המדינה בתקופת משבר. הצהרותיו המקוריות והחמורות יצרו גל תגובות זועמות מכל קצוות המפה הפוליטית.

יו"ר מפלגת המחנה הממלכתי בני גנץ דרש מגולן להתנצל ולחזור בו מדבריו, בעוד שמנהיגים אחרים באופוزיציה הגיבו באופן דומה. מהקואליציה הגיעו גינויים חריפים עוד יותר, כאשר חברי כנסת מתקוממים תיארו את דבריו כבוגדניים. השר שלמה קרעי אפילו כינה את גולן "מחבל" בעקבות הצהרותיו.

במקום לחזור בו או להתנצל, גולן פרסם זמן קצר לאחר הראיון הודעה שבה ניסה להבהיר את כוונתו אך המשיך לעמוד על דבריו. "את השיטה של גנץ להתחנף לנתניהו, סמוטריץ' ובן גביר כבר ניסינו – והיא נכשלה", כתב גולן. הוא הוסיף כי "הכוונה בדבריי הייתה ברורה: המלחמה הזו היא מימוש הפנטזיות של בן גביר וסמוטריץ'. ואם ניתן להם לממש אותן, נהפוך למדינה מוקצית".

גולן המשיך בהודעתו וטען כי "הגיע הזמן שיהיה לנו עמוד שדרה מפלדה מחושלת – עלינו לעמוד על הערכים שלנו כמדינה ציונית, יהודית ודמוקרטית". הוא הבחין בין לוחמי צה"ל, אותם תיאר כ"גיבורים", לבין שרי הממשלה שכינה "מושחתים".

צילום: יאיר גולן מתוך רשת פייסבוק, השימוש נעשה בהתאם להוראות סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים

הפוסט גולן: "מדינה שפויה לא הורגת תינוקות כתחביב" הופיע לראשונה ב-מעקב.