בזמן שהארץ רעדה, המערכות שאמורות להציל חיים נותרו משותקות; דוח נוקב של מבקר המדינה קובע: שורש המחדל נעוץ בכישלון ההגנה של צה"ל, שגרר קריסה בפינוי הפצועים. אלפי פצועים הופקרו לגורלם במשך שעות ארוכות, ללא הכוונה, ללא שליטה וללא מענה סדור. "הפתעה בסיסית" שהפכה למגה-מחדל לאומי.

בתאריך 30 ביוני 2026, הניח מבקר המדינה על שולחן הציבור דוח מטלטל, שאינו מותיר מקום לספק: אירועי השבעה באוקטובר 2023 לא היו רק כישלון מודיעיני ומבצעי בחזית הלחימה, אלא התפרקות מערכתית רחבת היקף של עורק החיים המרכזי של ישראל – מערך פינוי הפצועים. הדוח, פרי בדיקה מאומצת שנמשכה מחודש דצמבר 2023 ועד ספטמבר 2025, חושף כיצד אלפי אזרחים וחיילים, שנפצעו בטבח המחריד, מצאו את עצמם בשטח, תחת אש, ללא יד מכוונת, ללא סיוע מוסדר וללא תמונת מצב לאומית שתאפשר את הצלתם.

"שורש הכשל": הקריסה הביטחונית שהפכה למחדל רפואי

המבקר מתניהו אנגלמן קובע בפתח הדוח עובדה יסודית: "שורש הכשל בפינוי הפצועים ב-7 באוקטובר נבע מהכישלון של צה"ל בהגנה על יישובי הדרום". המצב המבצעי, שחלקו הוגדר כ"שגרה" עד לרגע הפריצה, התחלף בשבריר שנייה במציאות שצה"ל לא היה ערוך לה. מפקדי פיקוד הדרום ואוגדת עזה, האמונים על השטח, חוו, לדברי מפקד הפיקוד דאז, "הפתעה בסיסית" – פער תפיסתי שהוביל להלם מוחלט ולשיתוק קבלת ההחלטות.

במצב דברים זה, כאשר כוחות צה"ל נאבקו על עצם קיומם במוצבים וביישובים, הפינוי הרפואי הפך למשימה כמעט בלתי אפשרית. התוצאה הייתה מזעזעת: בהיעדר הנחיות סדורות, 49% מהפצועים שהגיעו לבתי החולים באזור העוטף (סורוקה, ברזילי ואסותא אשדוד) נאלצו לפנות את עצמם או להסתמך על אזרחים וגורמים מזדמנים שהיו בשטח. למעלה מ-1,340 פצועים זרמו לבתי החולים ביום הטבח, מתוכם כ-930 הגיעו לבתי החולים בדרום, רבים מהם כשהם במצב בינוני, קשה ואנוש.

שמונה שעות של ואקום פיקודי

אחד הממצאים המקוממים ביותר בדוח נוגע לנתק הפיקודי המוחלט בין הדרג המבצעי לבין גופי ההצלה. על פי הדוח, בעוד המתקפה החלה ב-06:29, הנחיה מסודרת מאוגדת עזה למד"א לפינוי פצועים לנקודות שחלוף ניתנה רק בשעה 14:23 – שמונה שעות תמימות של כאוס.

חמור מכך, מתברר כי מפקדת פיקוד הדרום הייתה מצויה בנתק מוחלט מהמציאות הרפואית. קצין האג"ם של הפיקוד העיד בפני צוות הביקורת כי בהערכות מצב שנערכו בשעה 8:30, 13:15 ובערב, "לא עלו בעיות בקשר לפינוי פצועים ולעובדה שמד"א אינו נכנס ליישובי העוטף". כיצד ייתכן כי בזמן שמאות אנשים מדממים בבתיהם, הפיקוד הבכיר כלל אינו מודע לכשל הפינוי? הדוח מותח ביקורת חריפה על העובדה כי צה"ל לא ערך ולו תחקיר ייעודי אחד על אופן פינוי הפצועים האזרחים.

חמ"ל הבריאות הלאומי: תפקוד לקוי במגה-אירוע

גם במשרד הבריאות, האמור להוות את הדרג המתווה והמנהל בעת חירום, נמצאו כשלים מבניים עמוקים. ה"שולחן המרכזי" בחמ"ל הבריאות הלאומי נפתח רק בשעה 8:39 – שעתיים לאחר פרוץ המתקפה – וזאת רק לאחר הנחיה מפורשת של מנהל האגף לשעת חירום. הרשות העליונה לאשפוז, הגוף שאמור לווסת משאבים ופצועים ברמה הלאומית, התכנסה לראשונה רק ב-14:00, כשכבר הגיעו לבתי החולים בדרום מעל 500 פצועים.

הדוח מצביע על העדר הסדרה ארוכת שנים: משרד הבריאות לא הכין נוהל עבודה מול ארגון "איחוד הצלה", מה שהוביל למאבקי סמכויות וחוסר שיתוף פעולה בין גופי ההצלה, בזמן שכל דקה קובעת. המבקר מציין בטון חריף כי משרד הבריאות לא הפיק לקחים מדוחות קודמים (2007, 2014, 2019) שהצביעו על ליקויים דומים.

נתוני המציאות: פערי ציוד וחוסר תיאום

הדוח מציג תמונת מצב כמותית של מחדל:

• אמבולנסים ממוגני ירי: למרות המלצות ועדה קודמת להצטייד ב-50 אמבולנסים ממוגנים, עמדו לרשות מד"א רק 24. בבוקר ה-7 באוקטובר, רק אמבולנס ממוגן ירי אחד היה זמין בגזרת העוטף.

• איכון מידע: במוקד מד"א התקבלו כ-24,000 שיחות במהלך היום, מהן כ-1,640 קריאות מהעוטף – מידע זה לא הועבר לצה"ל, מה שהותיר את הצבא ללא תמונת מצב אזרחית על מיקום הפצועים.

• ויסות פצועים: העומס בבתי החולים סורוקה וברזילי היה עצום, אך הליך הוויסות לבתי חולים מרוחקים יותר היה איטי וחלקי מאוד בשעות הראשונות, מה שהקשה על הענקת טיפול מיטבי.

דרישה לשינוי דרמטי בניהול משברים

מבקר המדינה אינו מסתפק בציון הכשלים, ומגיש רשימת המלצות מרחיקת לכת. הוא דורש הסדרה חקיקתית של סמכויות הרשות העליונה לאשפוז, גיבוש תורת לחימה מפורטת לחבירה לפצועים המפנים את עצמם בעת אירועי קיצון, וכן קביעת סמכויות ברורות לכפיפות מד"א בעת חירום.

הביקורת שולחת מסר חד לדרג המדיני והביטחוני: "אירועי השבעה באוקטובר חרגו באופן קיצוני מתרחישי הייחוס". כעת, נוכח ההתפתחויות הביטחוניות בשנים האחרונות (מבצע "עם כלביא" מול איראן ומבצע "שאגת הארי"), המסקנות מקבלות משנה תוקף. ללא הפקת לקחים עמוקה, ביצוע תחקירים מלאים ושקיפות מלאה מול הציבור, המערכת תישאר פגיעה באותה נקודה קריטית שבה חיי אדם תלויים בפיקוד נכון ובתזמון מדויק.

המבקר אנגלמן חותם את דוחו באזהרה: "על צה"ל ומערכת הבריאות לשפר באופן משמעותי את מוכנותם בהיבטי הפיקוד והשליטה לניהול אירועי חירום, ובפרט אירועים רבי נפגעים". עבור הניצולים, עבור משפחות הנרצחים ועבור המערכת כולה, התיקון הזה אינו רק חובת המציאות – הוא חוב מוסרי עמוק שטרם נפרע.

לפי דוח מבקר המדינה, שפורסם ב-30 ביוני 2026, ערב אירועי 7 באוקטובר כיהן רב אלוף הרצי הלוי כרמטכ"ל, ואלוף ירון פינקלמן שימש מפקד פיקוד הדרום.

במשרד הבריאות כיהן ח"כ משה ארבל כשר הבריאות, עד שהוחלף בידי ח"כ אוריאל בוסו ביום 12 באוקטובר 2023. מנכ"ל משרד הבריאות ויו"ר הרשות העליונה לאשפוז היה משה בר סימן טוב.

במגן דוד אדום (מד"א) כיהן אלי בין כמנכ"ל הארגון.

לקריאת דוח מבקר המדינה במלואו – לחצו כאן

צילום ראשי: דובר צה"ל. גם צילום הרמטכ"ל דאז, רב אלוף הרצי הלוי, דובר צה"ל. צילום ח"כ לשעבר משה ארבל נוצר באמצעות סוכן ה-AI של מערכת "מעקב". שימוש בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים.

הפוסט דוח מבקר המדינה: צה"ל נכשל בפינוי פצועי הטבח הופיע לראשונה ב-מעקב.

החלטות האוסטרליה, בריטניה וקנדה להכיר במדינה פלסטינית זוכות להתנגדות נחרצת מכל הקשת הפוליטית בישראל. מנהיגים מהימין והשמאל מגנים בחריפות את הצעדים הבינלאומיים ומדגישים את כוחה העצמאי של ישראל.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הגיב בתקיפות לחלטות המדינות והכריז כי "נגמרו הימים שבריטניה ומדינות אחרות יקבעו את עתידנו, המנדט נגמר והתשובה היחידה לצעד האנטי ישראלי היא ריבונות על חבלי המולדת של העם היהודי ביהודה ושומרון והורדת רעיון האיוולת של המדינה הפלשתינית מסדר היום לתמיד." סמוטריץ' פנה לראש הממשלה ואמר: "אדוני ראש הממשלה, זו העת וזה בידיים שלך".

גם ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט הצטרף למקהלת הגינויים וכינה את החלטת בריטניה להכיר במדינת פלסטין "צינית, מזיקה וריקה מתוכן." בנט דחה בתוקף את הטענה כי פעולות ישראל ברצועת עזה הן שגרמו למדינות נוספות לקבל החלטה דומה.

מהשמאל הפוליטי הגיעה תגובה חריפה לא פחות. חברת הכנסת מרב מיכאלי, יושבת ראש מפלגת העבודה לשעבר, פרסמה ברשת החברתית X: "מעבר לכל דבר אחר, רצף ההכרות במדינה פלסטינית לוקח את כל תשומת לב מהחטופים. כל ראשי המדינה האלה שמכירים במדינה פלסטינית יודעים שזה לא יקים מדינה פלסטינית. זאת פשוט הדרך היחידה שלהם לקרוא קריאת חירום – די למלחמה הארורה הזאת, די להתנהלות המשיחית החד צדדית, די להפוך פוטנציאל לשלום ושגשוג למוות והרס, חוסר יציבות וחוסר ביטחון".

מיכאלי המשיכה וטענה כי זוהי "דרכם המנומסת של ראשי מדינות שכן מתנהגים לפי מה שמקובל, להגיד – ישראל מנוהלת על ידי עבריינים כושלים שפועלים לפי גחמות פוליטיות קצרות טווח והרסניות לעתיד המדינה והאזור".

יושב ראש מפלגת ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, הצטרף לגינויים וכינה את ההחלטות "הצביעות בהתגלמותה ופרס לטרור." ליברמן ייחס את ההחלטות ל"עוד כישלון נוראי של ממשלת ה-7 באוקטובר".

ראש הממשלה בנימין נתניהו השמיע מסר ברור כלפי מנהיגי המדינות המכירות במדינה פלסטינית: "יש לי מסר ברור לאותם מנהיגים שמכירים במדינה פלסטינית לאחר הטבח הנורא ב-7 באוקטובר: אתם מעניקים פרס עצום לטרור".

הביקורת הישראלית משקפת עמדה רחבה החוצה קווים פוליטיים וממחישה את התפיסה כי ישראל חזקה מספיק כדי לעמוד בפני לחצים בינלאומיים. גישה זו מבוססת על התפיסה כי מאז הקמת המדינה ב-1948, ישראל התחייבה להגן על יהודי העולם והיהדות, בניגוד למצב שהיה קיים בשנות הארבעים של המאה הקודמת.

האירועים הנוכחיים מעלים שאלות מהותיות לגבי היכולת של מדינות זרות להשפיע על מדיניות ישראל ולגבי העצמאות הישראלית במול קהילה בינלאומית שמנסה להכתיב לה את דרכה. מנהיגים ישראליים מדגישים כי המדינה יכולה לשרוד ולהתקיים גם ללא תמיכה בריטית או אוסטרלית, וכי היא אינה זקוקה להשתתפות בארגונים בינלאומיים כמו אופיפ"א, האולימפיאדה או האירוויזיון כדי לשמר את עצמאותה ולהגן על גבולותיה.

הממשלה הישראלית מדגישה את התחייבותה לדאוג ליהודי העולם ולאזרחי מדינת ישראל, ורואה בהחלטות ההכרה במדינה פלסטינית צעד שמתגמל טרור ופוגע באפשרויות להשגת שלום אמיתי. הקונצנזוס הרחב הזה מימין ומשמאל מהווה תופעה נדירה במפה הפוליטית הישראלית הקטובה והמשקף את חומרת המצב כפי שהוא נתפס על ידי המעמד הפוליטי.

הביקורת הנוקבת מכל חלקי הקשת הפוליטית מדגישה את הרגש שמדינות המערב נוהגות בסטנדרט כפול כלפי ישראל ומנסות להחליש אותה דווקא בעת שהיא נאבקת על ביטחונה לאחר הטבח ב-7 באוקטובר. מנהיגים ישראליים רואים בכך ניסיון להחזיר את ישראל למצב של חולשה ותלות, מצב שהיה קיים לפני הקמת המדינה ואפשר השמדות המוניות של יהודים.

צילומים של מרב מיכאלי ונפתלי בנט מאתר הכנסת; צילומים של בנימין נתניהו ואביגדור ליברמן מרשת X, וכן וידאו של נתניהו מאותה רשת – שימוש לפי סעיף 27א' לחוק

הפוסט ישראל נגד העולם: ימין ושמאל מתאחדים נגד הכרת פלסטין הופיע לראשונה ב-מעקב.