בנק ישראל פרסם היום את תוצאות סקר שביעות רצון הלקוחות השנתי לשנת 2024, המצביע על פערים משמעותיים בתפיסת ההוגנות של הבנקים השונים בעיני לקוחותיהם. הממצאים מעלים תמונה מורכבת של המערכת הבנקאית בישראל, כאשר בנק יהב מוביל באופן משמעותי את דירוג ההוגנות.

על פי הסקר, 74% מלקוחות בנק יהב מאמינים כי הבנק מתנהל בצורה הוגנת כלפיהם – נתון המציב אותו בראש הדירוג הארצי. בקצה השני של הסקאלה נמצא בנק הפועלים, שם רק 54% מהלקוחות חשים כי הבנק מתנהל כלפיהם בהוגנות.

הפער המשמעותי של 20 נקודות האחוז בין המוביל למדורג האחרון מעיד על שונות גבוהה באיכות השירות הנתפסת במערכת הבנקאית הישראלית. ממצא זה מדגיש את החשיבות של בחירת בנק המתאים לצרכי הלקוח ואת הצורך בשקיפות ובתחרות בשוק הבנקאות.

בנק ישראל, כרגולטור האמון על פיקוח המערכת הבנקאית, הצהיר כי ימשיך לעקוב אחר רמת השירות ואיכותו, הן במערכת הבנקאית והן בחברות כרטיסי האשראי. הפיקוח נועד להבטיח שיפור מתמיד באיכות השירות ללקוחות.

כחלק ממאמצי הבנק המרכזי לקדם שקיפות ותחרות, הושק כלי השוואה מקוון בשם "קו המשווה". הכלי מאפשר לצרכנים להשוות בין השירותים והמוצרים של הבנקים השונים, ולבחור את המוסד הפיננסי המתאים ביותר לצורכיהם.

סקר שביעות הרצון משקף את חשיבות ההוגנות והשקיפות במערכת הבנקאית המודרנית. הוא מהווה כלי חשוב עבור הרגולטור בפיקוח על המערכת הבנקאית ובקידום תחרות הוגנת בענף. הסקר גם מספק מידע חיוני לצרכנים בבואם לבחור את הבנק שבו ינהלו את חשבונם.

בנק ישראל מעודד את הציבור לשתף את חוויותיהם עם הבנקים השונים ולהשתמש בכלי ההשוואה המקוון לצורך קבלת החלטות מושכלות בבחירת הבנק המתאים להם. שקיפות זו, יחד עם המשך הפיקוח ההדוק, נועדו להבטיח שיפור מתמיד באיכות השירות הבנקאי בישראל.

הפוסט סקר חושף: בנק יהב מוביל בהוגנות כלפי לקוחות הופיע לראשונה ב-מעקב.

הפוסט בנק ישראל בודק: מהפכת ה-AI בבנק הפועלים הופיע לראשונה ב-מעקב.

בנק הפועלים משיק שיתוף פעולה חדשני עם חברת Marketeam.ai במטרה להציע פתרונות שיווק דיגיטליים מבוססי בינה מלאכותית ללקוחותיו העסקיים, אך המהלך מעלה שאלות מהותיות בנוגע לאבטחת מידע ופרטיות.

השקת שירות ה-AI החדש מגיעה על רקע נתונים מטרידים: על פי סקר שערך הבנק באמצעות מכון Sapio, 73% מבעלי העסקים בישראל רואים בשיווק דיגיטלי גורם חיוני להצלחה, אך 89% מהם נאלצים לנהל את מאמצי השיווק בעצמם. בממוצע, בעלי עסקים מקדישים חמש שעות שבועיות לניהול הנוכחות הדיגיטלית שלהם, תוך התמודדות מתמדת עם אתגרי יצירת תוכן רלוונטי ועדכני.

הפתרון שמציע הבנק מגיע בדמות Ella, מנהלת שיווק וירטואלית המבוססת על בינה מלאכותית. המערכת, שפותחה על ידי Marketeam.ai, מציעה ניהול אוטומטי של תוכן שיווקי ברשתות החברתיות. השירות יוצע ללקוחות העסקיים של הבנק ללא עלות למשך שישה חודשים, ולאחר מכן במחיר מוזל של 8 דולר לחודש במקום 99 דולר.

אולם מאחורי ההבטחות השיווקיות עולות שאלות מהותיות. בדיקת "מעקב" העלתה כי רבים מהלקוחות העסקיים אינם מודעים למלוא ההשלכות של שילוב טכנולוגיות AI בשירותים הבנקאיים. סוגיית העברת המידע לחברות צד שלישי, שאינן כפופות לאותה רמת רגולציה כמו הבנק עצמו, מעוררת חששות בנוגע לאבטחת מידע ופרטיות.

המערכת החדשה של Marketeam.ai, שכבר צברה פופולריות בקרב עסקים קטנים ובינוניים בארה"ב ובאירופה, מציעה יכולות מרשימות: החל מיצירת תוכנית תוכן חודשית ועד להפקת פוסטים אוטומטיים לרשתות החברתיות. אך השאלה המרכזית נותרת – כיצד מובטחת הגנת המידע העסקי הרגיש במסגרת השירות החדש?

"מעקב" פנתה לבנק הפועלים ולבנק ישראל בשורת שאלות הנוגעות למנגנוני אבטחת המידע, שקיפות מול לקוחות, ואפשרויות הבחירה העומדות בפני לקוחות שאינם מעוניינים בשירותים מבוססי AI. תגובות הבנק ובנק ישראל יפורסמו עם קבלתן.

בעידן שבו טכנולוגיות AI הופכות לחלק בלתי נפרד מהשירותים הבנקאיים, האיזון בין חדשנות לבין אבטחת מידע ופרטיות הופך למורכב מתמיד. המקרה של בנק הפועלים מדגיש את הצורך הדחוף בהגדרת סטנדרטים ברורים לשימוש במערכות AI בסקטור הפיננסי.

צילום: עמוס תמס עם מנהלת השיווק הווירטואלית של בנק הפועלים

הפוסט בנק הפועלים משיק מהפכת AI בשיווק העסקי הופיע לראשונה ב-מעקב.

הקרן החדשה תעניק מענקים בסכומים שנעים בין 7,000 ל-40,000 שקל לכל זכאי, כאשר הזכאות תיקבע על פי קריטריונים שיגובשו בהמשך. המוטבים העיקריים יהיו חיילי מילואים עצמאים, בעלי עסקים ובני זוגם, אשר חוו פגיעה משמעותית בהכנסותיהם עקב השירות הממושך.

על פי הדיווח שפורסם היום ב"מעריב", כל אחד מהבנקים המובילים בישראל צפוי להזרים לקרן סכום המוערך בין 20 ל-30 מיליון שקל. החלוקה בין הבנקים תתבצע על פי ממוצע הרווחים של כל בנק בשנים האחרונות ועל פי היקף המאזן שלו. כתוצאה מכך, בנק לאומי ובנק הפועלים, שני הבנקים בעלי ממוצע הרווחים הגבוה ביותר בישראל, צפויים להעביר את הסכומים הגדולים ביותר לקרן.

יוזמה זו מהווה צעד משמעותי בהתמודדות עם ההשלכות הכלכליות של המלחמה על חיילי המילואים ומשפחותיהם. רבים מהם נאלצו לעצור את פעילותם העסקית ב-7 באוקטובר, עם פרוץ הלחימה, וחלקם אף איבדו את מקור פרנסתם. הקרן החדשה נועדה לספק סיוע כלכלי מיידי ולהקל על הקשיים הפיננסיים שנוצרו בעקבות השירות הממושך.

מומחים כלכליים מעריכים כי יוזמה זו עשויה לשמש כמודל לשיתוף פעולה בין המגזר הפרטי לממשלה בעתות משבר. הם מציינים כי הקמת הקרן מדגישה את המחויבות החברתית של המערכת הבנקאית ואת הכרתה בחשיבות התמיכה בחיילי המילואים ובמשפחותיהם.

עם זאת, ישנם קולות הקוראים להרחבת היקף הסיוע ולהכללת קבוצות נוספות שנפגעו כלכלית מהמלחמה. בימים הקרובים צפויים להתפרסם פרטים נוספים אודות הקריטריונים לזכאות ואופן הגשת הבקשות למענקים.

יוזמה זו מצטרפת לשורה של צעדים כלכליים שננקטו מאז תחילת המלחמה, במטרה לתמוך באזרחים ובעסקים שנפגעו. היא מדגישה את החשיבות של שיתוף פעולה בין כל מגזרי המשק בהתמודדות עם האתגרים הכלכליים והחברתיים שמציבה המלחמה המתמשכת.

הפוסט בשורה לחיילי המילואים: קרן מענקים חדשה בסך 100 מיליון שקל מוקמת על ידי הבנקים הופיע לראשונה ב-מעקב.

לפי הודעת הבנק, כ-90% ממשתמשי "ביט" לא יושפעו מההנחיות החדשות. זאת מכיוון שטיוטת ההוראה מאפשרת גביית עמלות רק ממשתמשים המעבירים או מקבלים סכומים העולים על 25,000 ש"ח בשנה. משמעות הדבר היא כי הרוב המכריע של הלקוחות ימשיכו ליהנות משירותי התשלומים ללא עלות נוספת.

בנק הפועלים מדגיש את מעמדו כ"שחקן הגדול והמשמעותי בשוק התשלומים הישראלי" באמצעות אפליקציית "ביט". הבנק מביע את מחויבותו להמשיך ולספק שירותים איכותיים ונגישים ללקוחותיו, תוך התאמה לרגולציה החדשה.

בעוד הבנק ממשיך לנתח את השלכות ההנחיות, הוא מבטיח לשמור על שקיפות מלאה מול לקוחותיו ולעדכן בכל התפתחות משמעותית. המהלך של בנק ישראל נתפס כצעד משמעותי בהסדרת שוק התשלומים הדיגיטליים, ותגובת בנק הפועלים מדגישה את הצורך באיזון בין רגולציה לבין שמירה על נוחות הלקוחות.

הפוסט בנק הפועלים מגיב למהלך המהפכני של בנק ישראל: "רוב הלקוחות לא ייפגעו" הופיע לראשונה ב-מעקב.

דים אמור  || 07.05.2024

המצב הזה הפך למעשה לנורמה בישראל, כ-75% מהאוכלוסייה נמצאת כלואה במעגל האשראי הבנקאי. מדי חודש, הבנקים וחברות האשראי פונים ללקוחות במטרה לשכנע אותם לרכוש הלוואות, משכנתאות וכרטיסי אשראי חדשים, תוך ניצול נואש של דחפי הצריכה האנושיים הבסיסיים ביותר.

משפחה צעירה, למשל, עשויה למצוא את עצמה מוקפת בפיתויים מכל עבר: דירה חדשה, רכב חדש, חופשה בחו"ל – הכל בהישג יד, בתנאי שתיקח הלוואה. בתחילה, ההלוואות הללו עשויות להיראות כפתרון זמני למצוקה הכלכלית, אך במהרה הן הופכות למעגל קסמים של חובות.

חיי האדם הופכים לאשראי. הכל מוגדר בצורה של "תשלום חודשי". האזרח נקלע למצב שבו הוא עובד כעבד, כאשר מרבית משכורתו מועברת לבנקים ולחברות האשראי. יותר ויותר בני אדם מוצאים את עצמם בהליכי גבייה ואיומים של עורכי דין ומשרדי הוצאה לפועל. אנשים רבים חיים בסכנה תמידית של חדלות פירעון וחשיפת הטאבו הגדול ביותר בחברה שלנו – חוסר יכולת לשלם חובות.

מנגנון האשראי הוא מתוחכם ומציג את עצמו כדבר החיובי והנעלה ביותר. הבנקים משלמים לפרזנטורים יפים הרבה כסף, כמו כן מאחורי החיוכים שלהם מסתתרת מציאות אכזרית בה הבנקים לעיתים קרובות מפעילים שיטות גבייה ברוטליות.

כמובן כל אדם חייב להיות אחראי ועל כן צריך לקחת אחריות על מעשיו, אך תסכימו אף אדם צעיר לא לוקח בחשבון את המגפות, מלחמות, מחלות קשות, תאונות וכו'.

במקרים קיצוניים, לא פעם נחשפים סיפורים מזעזעים על אנשים אשר מצבם הכלכלי הידרדר כל כך עד שהם איבדו את כל רכושם, בתיהם, כלי רכבם ומשפחותיהם התפרקו, והכול בגלל ההתמכרות לאשראי.

מומחי כלכלה גורסים כי המדינה נכשלה בהגנה על אזרחיה מפני הפיתויים של האשראי הקל והזול. המפקחים לא מצליחים להכיל את ההסתה הבלתי פוסקת של הבנקים לקחת הלוואות, והמחוקקים נרתעים מלהגביל את כוחם של ענקי הפיננסים.

במקביל לכך, המגמה העולמית כיום היא לא לצמצם את ההתמכרות והתלות באשראי, אלא להוסיף עליה ממדים חדשים. היצרנים מגייסים אמצעים טכנולוגיים מתוחכמים, ניתוחי מידע ואלגוריתמים מסובכים כדי לספק בצורה יעילה ככל הניתן את הצורך של האדם בצריכה – גם אם היא חורגת מגבולות הסבירות. התמכרות לחובות ולצרכנות הפכה לצורה מקובלת של להיות "מודרני".

וכך, הבנקים בישראל דואגים לשלוט בחיי כולנו – בלתי-מודעים מגיל צעיר לעלית הצריכה והריביות הנמשכת.

הפוסט הבנקים בישראל – צינור חמצן או מכבלי עבדות? הופיע לראשונה ב-מעקב.

גלריית תמונות של דים אמור, תל אביב 2022 ( ישראל ).

תמונות: תל אביב ישראל, סוג הצילום: רחוב.

צילום: דים אמור

זכויות שמרות למר דים אמור Ⓒ דים אמור

שימוש בתמונות אך ורק באישור: ‫info.dimamor@gmail.com‬ ( או פניה דיגיטלית – לחץ כאן )

התמונות מכילות קוד אישי לזיהוי וחיפוש ( הפרת זכויות יוצרים ).

זכויות שמרות למר דים אמור Ⓒ דים אמור

הפוסט גלריית תמונות של דים אמור, תל אביב 17.08.2022 Ⓒ דים אמור הופיע לראשונה ב-מעקב.