ארכיון בחירות - מעקב

הלם בנוף הגליל: סקר דרמטי חושף מפולת ותיעוב ציבורי נגד רונן פלוט

eztempus_admin — Tue, 09 Jun 2026 00:53:33 +0000

דים אמור

המילים 'מיצינו' אינן נכתבות בחלל ריק. הן מהדהדות ברחובותיה המפולגים של נוף הגליל ומשתקפות גם בנתוני סקר שנערך בפייסבוק, נתונים המעידים, ככל הנראה, על מגמה של אי שביעות רצון בקרב חלק מהציבור. עבור תושבים רבים, כך עולה מתגובותיהם ומהשתתפותם בסקר, העיר שהייתה פעם ביתם מזוהה כיום עם תחושות של שלטון כוחני, תביעות השתקה ונטל כבד המוטל על הקופה הציבורית.

מערכת "מעקב", אשר ניהלה ומנהלת לא פעם ולא פעמיים תחקירים מעמיקים על הניהול הכושל של ראש העירייה, רונן פלוט, מביאה כעת את תמונת המצב המלאה. מדובר במסכת מתמשכת של הידרדרות, כישלונות ניהוליים, וניסיונות בלתי פוסקים לסתום פיות של עיתונאים ותושבים המעזים להשמיע ביקורת לגיטימית נגד המערכת העירונית שאליה הם משלמים את מיסיהם וארנונתם.

קראו את כל התחקירים בנושא נוף הגליל – לחצו כאן

במוקד הסערה הנוכחית עומדים שני סקרים פוליטיים מקיפים שביצענו במערכת "מעקב" בקשר לבחירות המקומיות. הנתונים, התגובות וקולות הרשת חושפים מציאות דרמטית: רוב מוחלט של בעלי העמדה הברורה בעיר מראים לרונן פלוט את הדרך החוצה, ומביעים מיאוס עמוק כלפי מה שנראה, לכאורה, כסממנים של משטר דיקטטורי במסגרתו הכסף הציבורי מנוצל למלחמות אישיות נגד האזרח הקטן.

השבר הדמוגרפי: הפוליטיקה של כהונת פלוט

בשנים האחרונות משנה נוף הגליל את פניה לבלי הכר, ותהליכים אלו רשומים ישירות על שמו של ראש העירייה, רונן פלוט. העיר, שבמשך עשורים התאפיינה ברוב יהודי מוצק ובשורשים היסטוריים עמוקים, חוותה תהליך מואץ של שינוי דמוגרפי, עד שאיבדה כמעט לחלוטין את הרוב היהודי בה, העומד כיום על כ-51% בלבד.

להורדת הדו"ח – לחצו כאן

נתונים אלו מקבלים משנה תוקף נוכח מחקר אקדמי המבוסס על נתוני הלמ"ס, המראה כי אך בינואר 2015 מנתה אוכלוסיית נצרת עילית (כיום נוף הגליל) 40,312 תושבים, מתוכם כ-78.3% יהודים וכ-21.7% בלבד ערבים.

לעיון ולהורדת הדו"ח המלא – לחצו כאן

הזינוק החד בשיעור האוכלוסייה הערבית – מ-22% לפאתי ה-50% – אינו יד המקרה. זוהי תוצאה ישירה של המדיניות הפוליטית שמובילה הנהגת העירייה הנוכחית. מדיניות זו הובילה לנטישה המונית של משפחות צעירות, לקריסה מוחלטת של המרקם הדמוגרפי המקורי, ולמציאות שבה הקהילה היהודית נותרת עם זיכרונות ושורשים בלבד, ללא עוגני משיכה אמיתיים לאוכלוסייה.

תעשיית תביעות ההשתקה: לאן הולך כסף הארנונה?

כאשר מנהלים עירייה באמצעות פחד, הדרך הקלה ביותר להתמודד עם ליקויים היא לנסות ולסגור את הפה לעיתונאים ולתושבים, במקום לתקן את הדורש תיקון. רונן פלוט ועיריית נוף הגליל פיתחו, כך נדמה, תחביב של ממש: הגשת תביעות משפטיות נגד תושבי העיר המפרסמים ביקורת.

לאחרונה נחשף ניסיון מצד ד"ר שוכרי עואודה, סגן ראש עיריית נוף הגליל, להגיש תביעת דיבה נגד מערכת "מעקב". ואולם, בהמשך בחר סגן ראש העיר שלא להמשיך בניהול ההליך, והתביעה לא הגיעה לכדי הכרעה שיפוטית.

הליך זה מצטרף לשורה של מאבקים משפטיים שנוהלו בשנים האחרונות נגד גורמים ביקורתיים בעיר. במקביל, הליכים משפטיים שנוהלו נגד מקסים פלסטון ויוסי אבוטבול הסתיימו בהפסדי העירייה ובחיובה בהוצאות משפט.

הליכים אלה ממומנים מן הקופה הציבורית, הנשענת על כספי הארנונה, האגרות והמיסים המשולמים על ידי תושבי העיר. כאשר העירייה מפסידה בהליכים משפטיים, המשמעות היא כי הוצאות המשפט והחיובים הכספיים מוטלים בסופו של דבר על התקציב הציבורי.

ראש העירייה אוהב מאוד את השכר הגבוה שהוא מרוויח, והעירייה תחת הנהגתו מגלה ככל הנראה אובססיביות בגביית כספים מהתושבים. עבור פלוט ושותפיו לעירייה, כספם של תושבים כמו מקסים פלסטון אינו מסריח, ממנו הם מתעשרים ונהנים מתנאי שכר מופלגים. אולם, כאשר פלוט בוחר להשפיל את מר פלסטון, לפגוע בשמו הטוב ולנהל נגדו מאבקים, הוא כנראה שכח עובדה בסיסית אחת: אנשים כמו מר פלסטון הם אלו שמשלמים את משכורתו ואת משכורתם של שותפיו לחוג השלטון.

לקריאת המסמך המלא – לחצו כאן

שכרו של ראש עיריית נוף הגליל, רונן פלוט, עומד על כ-50 אלף ש"ח בחודש.

מן הראוי לשוב ולהדגיש כי שכר זה ממומן מכספי הציבור, באמצעות תקציב העירייה, תקציבי משרד הפנים ותקציבי מדינת ישראל. מקורות תקציביים אלה נשענים, בין היתר, על כספי הארנונה, האגרות והמיסים המשולמים על ידי תושבי העיר וכלל אזרחי המדינה, ובהם גם מקסים פלסטון ותושבי נוף הגליל כולם.

משכך, תפקידו של ראש עיר הוא לפעול למען כלל התושבים ללא הבדל, לשרת את האינטרס הציבורי, להקשיב לצורכי הקהילה ולזכור כי הסמכות הציבורית ניתנה לו מכוח אמון התושבים ומתוך מחויבות לרווחתם ולטובת העיר כולה.

הסקר המטלטל: הציבור אומר "מיצינו"

ב-5 ביוני 2026 פרסמה מערכת "מעקב" פוסט פתוח ברשת החברתית פייסבוק, שנועד לבחון את עמדת הציבור בצורה ישירה, שקופה ומכבדת. השאלה שהוצגה לתושבים הייתה פשוטה: "אם הבחירות לראשות העיר היו מתקיימות היום, האם הייתם תומכים ברונן פלוט לכהונה נוספת?".

התמונה עובדה באמצעות סוכן AI של "מעקב". ככל הנראה, צילום המקור נלקח מדף הפייסבוק של המצולם. השימוש נעשה בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים

התוצאות שהתקבלו הולידו רעידת אדמה פוליטית במסדרונות העירייה. בעוד שפלוט זוכה לתמיכה של כ-49.3% בלבד, רוב מוחלט של המשיבים – 50.7% – בחרו להביע התנגדות מפורשת למדיניותו, לדרכו הפוליטית, או שהציגו עמדה ניטרלית המעדיפה מועמד אחר.

המשמעות היא חד משמעית: רוב הציבור אינו רוצה לראות את רונן פלוט ממשיך בתפקידו כראש העיר.

החשיפה של הסקר הייתה חסרת תקדים והגיעה לכ-20,000 בני אדם. הנתון המפתיע ביותר, המעיד על העניין הציבורי העצום וחוסר השקט האזרחי בעיר, הוא שמעל 97% מהצופים בפוסט אינם נמנים עם עוקביו הקבועים של העמוד:

עוקבים: 509 בני אדם (2.6%)
שאינם עוקבים: 19,061 בני אדם (97.4%)

ניתוח דמוגרפי מדויק של קהל הצופים חושף כי רובם המכריע הם אנשים צעירים, המהווים את גרעין העבודה והמשפחה של העיר (גילאי 25-54 מהווים כ-76.7% מכלל הצופים):

גיל 35–44: 31.9% (כמעט שליש מהצופים)
גיל 25–34: 24.5%
גיל 45–54: 20.3%
גיל 55–64: 11.2%
גיל 65 ומעלה: 8.3%
גיל 18–24: 3.8%

הנתונים מוכיחים כי שכבת הגיל הצעירה והיצרנית בעיר היא זו שעוקבת באדיקות ובדאגה אחר המתרחש, ומביעה את מחאתה השקטה והרועמת נגד השלטון הנוכחי.

קולות הרשת: "עיר מושחתת, התנהגות בזויה"

התגובות לסקר של מערכת "מעקב" לא הותירו מקום לספק. הציבור בנוף הגליל פתח את סגור ליבו והטיח ביקורת קשה וישירה בראש העיר ובמדיניותו הכוחנית.

אלכסנדרה לוין ביטאה את ייאושן של המשפחות הצעירות בעיר: "בכמה שנים לא הגענו לפינוי בינוי. כל מה שבונים עכשיו במחירים שווים למרכז וגבוהים ממגדל העמק ועפולה. לא נשארו משפחות עם ילדים קטנים, סוגרים גנים ולא בכל בית ספר השנה פותחים כיתה א'… אתם, ששמים לבבות וצועקים שאין ראש העיר יותר טוב כנראה לא יצאתם מהעיר המון שנים… דבר הכי חשוב לראש העיר זאת רכבת, השאלה האם אנחנו צריכים אותה".

התושב יובל אדרי תקף ישירות את האופי הניהולי והמוסרי של השלטון: "אין ספק שהוא דואג פה לכבישים תשתיות וכל המסביב, הבעיה היחידה שהוא מכתים את הדברים האלה ביחס האנושי כלפי התושבים. הוא תובע, חוסם, משפיל ביחד עם הסגן שלו את התושבים שרק רוצים תשובות הגיוניות ולהאיר את העיניים לטובת העיר! הכל מושחת בעירייה, הכל מושחת במועדון הכדורגל בחסות העירייה. הוא בעצמו מושחת… זה לא ראש עיר שיכול להמשיך ולכהן עם ההתנהגות הבזויה שלו".

אורן חק התרכז בנזקים הכלכליים היומיומיים שנגרמים לתושבים בשל רשלנות בתשתיות הבסיסיות: "הדבר הראשון שצריך לתקן בעיר… זה פסי ההאטה. אין אחידות ביניהם… חלק אי אפשר לעלות עליהם בלי לעשות נזק לרכב. כל כמה חודשים צריך לבדוק את הבולמים והקפיצים ברכב… משפחות עם 2-3 רכבים צריכים להוציא הרבה כסף על משהו שבעיר אחרת לא מוציאים עליו".

תושב נוסף, דניס טולדו, העלה תמונת מצב קשה של קריסה חברתית וביטחונית ברחובות העיר: "נוף הגליל היא הבית שלנו, ודווקא בגלל זה אסור לפחד לדבר על מה שכואב. יש מספיק מחליפים… גל העזיבה הוא לא המצאה. יותר ויותר צעירים ומשפחות מחפשים עתיד במקום אחר… חברה מפולגת, תחושת בדידות… רעש בלתי פוסק, אלימות ברחובות, וחשיפה של ילדים למצבים שאף ילד לא אמור לגדול בהם. יש תושבים שמרגישים שהרחובות מוצפים בסמים, שיש פחות מדי אכיפה… כשמכורים לא מקבלים מענה אמיתי, כל הקהילה משלמת את המחיר".

מקרים אנושיים קורעי לב נחשפו אף הם, כמו עדותה של שרית טל: "לנו הרסו את הבית והבניין וזרקו אנשים עם חוב ההריסה, כן חוב ההריסה על חשבון בעלי הדירות, כבר 5 שנים מנחם אריאב 9 ואין היתר בנייה, בלי בית".

התושבת ופא רואשדה הצביעה על מדיניות האכיפה הדרקונית: "מבחינת הדוחות שקיבלנו על שמאל וימין לא היה מוצדק, וכשהגשנו ערעור לא התחשבו בנו ובמיוחד רכב נכה. משקם העיר על חשבון התושבים". דברים אלו חזרו גם אצל אלי מישקרי: "התנהלות הפקחים על הפנים, אשכרה מרגישים שבאו לעבוד כי לקנוס אנשים. אפס שיקול דעת, מצלמים רכבים מרחוק ועוד מלא דברים מכעיסים".

אבי שק שיתף בהבטחות ריקות מתוכן שקיבל מראש העיר עצמו: "ישבתי עם רונן לפני שנתיים לערך, והבטיח לי שאוטוטו יש כביש עוקף כפרים לכיוון גולני… עד היום לא בוצע… זה נקרא לדאוג לתושבים!".

חסידי השלטון: אינטרסים אישיים או תמיכה עיוורת?

מערכת "מעקב" שומרת על הגינות עיתונאית ומציגה גם את קולות התמיכה שקיבל פלוט (כ-49%). בין המגיבים היו סוהיל שליאן ששיבח את עבודות הפיתוח, ודבורה שטיגליץ שציינה כי העיר שודרגה. אולם, מבט מעמיק לתוך פרופיל התומכים חושף תופעות מעניינות במיוחד המעבות את התחושה לגבי התנהלות המערכת המקורבת.

כך למשל, הגולש עובדיה סלע, אשר קבע בנחרצות כי פלוט הוא "ראש עיר מס' 1", מתגורר בכלל בעיר עפולה השכנה. התהייה העולה היא – מדוע מי שאינו משלם ארנונה בנוף הגליל ואינו חווה את מצוקותיה היומיומיות בוחר להלל את שלטונו של פלוט?

במקרה אחר, הגולש ראובן ברטפלד כתב בלהט: "אין ראש עיר כזה ולא יהיה, נוף הגליל זכתה". אלא שהבדיקה מעלה כי אשתו, כנרת ברטפלד, היא ככל הנראה עובדת בעיריית נוף הגליל, אשר מיהרה אף היא להגיב בפוסט בטקסט דומה: "איזה שאלה, רונן הוא ראש עיר מספר אחד והייתי שוב ושוב בוחרת בו". האם מדובר בדעה אובייקטיבית של תושבים, או שמא בפחד מאיבוד מקום העבודה או ברצון לרצות את ראש המערכת העוקב אחרי הפרסומים באובססיביות? התשובה נדמית ברורה מעליה.

הגולש Suleman Hamed סיכם את תמונת המצב השלטונית במילים מדויקות: "נכון שהפקחים לא מרחמים! אבל הוא החזק בנוף הגליל ונראה לי בכל הארץ". כוחנות ואפס רחמים כלפי האזרח, זהו כנראה כרטיס הביקור של השלטון הנוכחי.

מהפך בפתח? נתוני הסקר השני

אם לא די בנתוני פייסבוק הכלליים, מערכת "מעקב" מפרסמת כעת נתונים ראשוניים מסקר ממוקד נוסף שהסעיר את המערכת הפוליטית בעיר, תחת הכותרת: "תושבי נוף הגליל: האם הגיע הזמן לראות את מקסים פלסטון במועצת העיר?"

התמונה עובדה באמצעות סוכן AI של "מעקב"

הנתונים שנאספו ונחשפו כבר ליותר מ-3,000 גולשים מציגים מגמה ברורה של דרישה לשינוי פרסונלי ומערכתי:

תמיכה במקסים פלסטון: 50% מהמשתתפים.
תמיכה ברשימה הקיימת של העירייה: 40.9% בלבד.
ניטרליים / ללא עמדה: 9.1%.

כאשר מנתחים את בעלי העמדה הברורה בלבד (ללא הקולות הניטרליים), התמונה הופכת לחדה עוד יותר:

מקסים פלסטון: 55%
הרשימה הקיימת: 45%

מדובר ביתרון דרמטי של 10 נקודות אחוז לטובת מקסים פלסטון על פני הרשימה הממסדית הקיימת. מאחר שההצבעות והאינטראקציות ממשיכות להצטבר ברגעים אלו, הנתונים המלאים, המעודכנים והמדויקים ביותר יוצגו בכתבה נפרדת ומורחבת בהמשך.

נ.ב

בשלה העת כי רונן פלוט וחברי המועצה יקשיבו לרחשי הלב של השטח, יקיצו אל המציאות, ויבינו נכוחה כי ציבור התושבים תובע שינוי שורשי ויסודי באורחות ניהולה של העיר.

הבהרה לגבי סקר נוף הגליל: מגמות ברשת ואינן עובדות מוגמרות

בסקר המדובר נרשמו אלפי צפיות ומעורבויות, ומערכת "מעקב" השקיעה מאמצים רבים כדי לפנות לתושבי נוף הגליל ולשקף את עמדתם. עם זאת, מאחר שלא היה מדובר בסקר טלפוני מפוקח אלא במשאל פתוח ברשת החברתית פייסבוק, קיימת סבירות כי בין המשיבים היו גם מי שאינם תושבי העיר, משתמשים מזדמנים וכו'.

המערכת עשתה כל שביכולתה כדי להציג את הנתונים המדויקים והקרובים ביותר למציאות בהתאם לכלי המדידה הקיימים. יחד עם זאת, אין לראות בנתונים אלו עובדות מוגמרות או ממצאים חד משמעיים. מדובר בסקר רשת עצמאי המבוסס על פלטפורמת פייסבוק בלבד, ואין להשוותו או להתייחס אליו כאל סקר רשמי של גוף ממשלתי, סטטיסטי או מחקרי מוסמך.

הפוסט הלם בנוף הגליל: סקר דרמטי חושף מפולת ותיעוב ציבורי נגד רונן פלוט הופיע לראשונה ב-מעקב.

תקיפות סייבר על ישראל גדלו פי 2.5

eztempus_admin — Fri, 30 May 2025 23:04:38 +0000

דים אמור

הבחירות לרשויות המקומיות שהתקיימו ב-27 בפברואר 2024 היו ייחודיות מכל בחינה. בפעם הראשונה בתולדות המדינה, נדרשה ישראל לקיים תהליך בחירות דמוקרטי נרחב בעודה שרויה במלחמת חרבות ברזל, כאשר מערכות המידע הממוחשבות שתומכות בתהליך הבחירות עמדו במוקד איומים סייבר חסרי תקדים.

המועד המקורי לבחירות נקבע על פי חוק ל-31 באוקטובר 2023, אך פרוץ המלחמה ב-7 באוקטובר הוביל לדחיות חוזרות ונשנות. תחילה נדחו הבחירות ל-30 בינואר 2024, ולאחר מכן למועד הסופי – 27 בפברואר. התהליך הדמוקרטי נערך בסופו של דבר בכל הרשויות המקומיות ברחבי הארץ, למעט 12 רשויות שתושביהן פונו מבתיהם וזכו לדחייה נוספת עד נובמבר 2024.

העובדה שהבחירות התקיימו בזמן מלחמה יצרה חשיפה משמעותית לסיכונים ביטחוניים חדשים. תהליך הבחירות, המהווה אבן יסוד מרכזית בדמוקרטיה המקומית ומשפיע על היבטים נרחבים בחיי היום-יום של כלל תושבי ישראל, הפך למטרה אטרקטיבית לגורמים עוינים השואפים לפגוע בתחושות הביטחון והאמון במוסדות המדינה.

מאז תחילת מלחמת חרבות ברזל זיהה מערך הסייבר הישראלי עלייה דרמטית בהיקף התקיפות הסייבר. הנתונים מגלים מציאות מטרידה: מספר האירועים המשמעותיים בתקופת המלחמה, משבעה באוקטובר 2023 ועד לסוף אותה שנה, הגיע ל-3,380 – גידול של פי 2.5 מבעת שגרה. מעבר לעלייה במספר התקיפות, חלה גם שינוי איכותי באופיין: בעוד שלפני המלחמה מטרותיהן העיקריות של התקיפות היו ריגול וגניבת מידע, מטרת מרבית התקיפות בזמן המלחמה הייתה גרימת נזק ישיר.

על רקע זה, מערכות המידע המשמשות בתהליך הבחירות הפכו לאתגר ביטחוני מורכב. אמנם ליבת תהליך הבחירות נותרה ידנית – הצבעה באמצעות פתקים במעטפות שכל בוחר משלשל לתיבת הקלפי – אך תהליכי ההיערכות לבחירות וניהולן נשענים בכבדות על מערכות מידע ממוחשבות.

הקשת הרחבה של המערכות הללו כוללת מערכות לגיוס והכשרה של כוח האדם הנדרש להפעלת הבחירות, מערכות לניהול המשימות השונות לקראת מועד הבחירות, מערכות להעברת מידע על בעלי זכות בחירה, פלטפורמות להנגשת המידע על הבחירות ואיתור מקום ההצבעה לציבור הרחב, וכן מערכות להזנת תוצאות הבחירות במערכות הממוחשבות ופרסומן לציבור.

האחריות לתהליך הבחירות מוטלת על שר הפנים מכוח חוק, והוא נדרש להבטיח כי הבחירות ברשויות המקומיות יתקיימו כהלכה ובהתאם לחוק. זה כולל שמירה על העקרונות המנחים לקיומן: בחירות כלליות, ישירות, שוות, חשאיות ויחסיות. האחריות המבצעית מוטלת על אגף בכיר בחירות ברשויות המקומיות במשרד הפנים, הידוע כיחידת המפקח, בראשות המפקח הארצי על הבחירות.

המבנה הארגוני המורכב יוצר חלוקת אחריות רב-שכבתית: המפקח משמש כגורם העסקי שמגדיר את הדרישות למערכות המידע ולהיבטי הסייבר שלהן, בעוד שאגף בכיר טכנולוגיות דיגיטליות ומידע במשרד הפנים מספק את שירותי הפיתוח והתחזוקה של מערכות אלו. חלק מהמערכות מפותחות ומתוחזקות על ידי משרדי ממשלה נוספים, כשכל אחד מהם מונחה על ידי גופים אסדרתיים מדינתיים שונים בתחום הסייבר.

הסיטואציה הביטחונית המורכבת בזמן המלחמה הפכה את הסיכונים הסייבר לאתגר ממשי ומיידי. גורמים עוינים עלולים לנסות לפגוע במערכות המידע התומכות בתהליך הבחירות במטרה לערער את האמון הציבורי בתהליך הדמוקרטי, ליצור כאוס ואי-וודאות, או אף לנסות להשפיע על תוצאות הבחירות באופן ישיר או עקיף.

הרגישות המיוחדת של תקופת המלחמה מעצימה את הפוטנציאל לנזק מתקיפות כאלה. כאשר החברה הישראלית נתונה ללחץ וחששות ביטחוניים, כל פגיעה במערכות הדמוקרטיות עלולה להחריף את תחושת חוסר הביטחון ולפגוע באמון הציבורי במוסדות המדינה באופן בלתי הפיך.

המורכבות הטכנולוגית של מערכות המידע הממוחשבות המשמשות בתהליך הבחירות יוצרת משטח תקיפה נרחב. כל מערכת בנפרד עלולה להיות חשופה לפרצות ביטחון, ושילוב מערכות מרובות המפותחות ומתוחזקות על ידי גופים שונים מגדיל את הסיכון לפרצות ביטחון ופגיעות בתיאום ובשיתוף פעולה.

האתגר מתחדד עוד יותר לאור העובדה שמערכות הבחירות פועלות באופן מחזורי – פעם בחמש שנים לבחירות המקומיות. זה אומר שהמערכות עלולות להיות פחות מוכנות למצבי חירום וסיכונים מתפתחים, וכי הניסיון המצטבר בהתמודדות עם איומים ספציפיים עלול להיות מוגבל.

בתקופת המלחמה, כאשר משאבי הביטחון מופנים בעיקר למאמץ הביטחוני הישיר, עלולה לקום שאלה באשר לרמת ההגנה והמוכנות של מערכות המידע התומכות בתהליכים אזרחיים כמו בחירות. הצורך לאזן בין הקצאת משאבים למאמץ המלחמתי לבין הבטחת פעילות תקינה של מערכות אזרחיות חיוניות מהווה אתגר ניהולי ואסטרטגי משמעותי.

תהליך הבחירות שהתקיים ב-27 בפברואר 2024 הפך אפוא לבוחן חשוב ליכולת המדינה לשמור על פעילות דמוקרטית תקינה גם בזמן מלחמה, תוך התמודדות עם איומים סייבר חסרי תקדים. הלקחים מתקופה זו יהיו קריטיים להכנת מערכות הבחירות העתידיות לאתגרים דומים ולחיזוק החוסן הדמוקרטי של המדינה מול איומים טכנולוגיים מתפתחים.

לעיון בדוח מבקר המדינה, לחץ כאן

הפוסט תקיפות סייבר על ישראל גדלו פי 2.5 הופיע לראשונה ב-מעקב.

בג"ץ: למה בכלל ללכת לבחירות?

eztempus_admin — Sat, 22 Mar 2025 03:06:41 +0000

• דים אמור

בעוד ראש הממשלה והממשלה לכאורה מנהלים את ענייני המדינה, נראה כי מאחורי הקלעים מתחוללת מציאות שונה לחלוטין. בית המשפט העליון, המוסד שאמור להוות שומר סף ולהגן על החוק והדמוקרטיה, הפך בשנים האחרונות לגורם דומיננטי בעיצוב המדיניות הלאומית באופן שמעורר שאלות נוקבות לגבי טיב המשטר בישראל.

כאשר בוחנים את המציאות הפוליטית-משפטית בישראל, קשה שלא לתהות – מדוע בכלל אנו זקוקים לראש ממשלה? מדוע לטרוח בהליך דמוקרטי מורכב של בחירות, הקמת קואליציה ומינוי שרים, כאשר בסופו של דבר, בג"ץ מתערב ומבטל החלטות ממשלה באופן שיטתי? המציאות מראה כי החלטות הממשלה הנבחרת עומדות למבחן שיפוטי לא רק מבחינת חוקיותן, אלא גם מבחינת התאמתן לתפיסת העולם של שופטי בג"ץ.

בעוד שמערכת איזונים ובלמים היא עמוד תווך בכל דמוקרטיה בריאה, נראה כי בישראל המטוטלת נעה באופן מסוכן לעבר עליונות שיפוטית. בג"ץ, שקיבל במהלך השנים סמכויות נרחבות במטרה לשמור על יסודות הדמוקרטיה, חצה זה מכבר את הקו הדק בין שמירה על החוק לבין התערבות בסוגיות שבמהותן הן פוליטיות.

דוגמה בולטת לכך היא הדיון בעניין כהונתו של רונן בר כראש השב"כ. האם זהו תפקידו של בג"ץ להכריע מי ראוי לכהן בתפקיד בטחוני רגיש? האם שופטי בג"ץ מחזיקים בידע, בניסיון ובסמכות המקצועית להכריע בסוגיה מעין זו? דומה כי "תחושות" ו"מוסר" של שופטים הפכו לגורם מכריע בקבלת החלטות, והחוקים עצמם נדחקים לשוליים.

התופעה אינה מוגבלת רק לבג"ץ. היא מחלחלת לכל רובדי מערכת המשפט בישראל. רשמי הוצאה לפועל ושופטים בתביעות קטנות פועלים כאילו הוענקה להם סמכות אלוהית. פסקי הדין מלאים בביטויים כמו "מורגש לי", ו"לפי תחושת בית המשפט" – ביטויים שאינם מעוגנים בחוק אלא בעולמם הסובייקטיבי של השופטים.

אם החוק כבר אינו הבסיס לפסיקות בית המשפט, ובמקומו באות תחושות ורגשות, מדוע לא נקים אוניברסיטה ללימוד רגשות במקום ללימודי משפטים? ואם החלטות קריטיות מתקבלות על בסיס "תחושות" של שופטים, האם לא ראוי שהעם יבחר את אותם האנשים שתחושותיהם מעצבות את חיינו?

המציאות הנוכחית מעמידה בסימן שאלה את עצם קיומה של הדמוקרטיה הישראלית. כאשר שופט בג"ץ מחליט על דעת עצמו לבטל חוק שעבר בתמיכת רוב חברי הכנסת, 120 נציגי ציבור שנבחרו על ידי העם, האם עדיין ניתן לדבר על שלטון העם? הכנסת, הגוף הנבחר שאמור לייצג את רצון הציבור, הופכת למעין פיקציה, כאשר בג"ץ הוא זה שמכתיב את המדיניות ומנהל את המדינה.

השאלה המתבקשת היא – מיהם אותם שופטים שנטלו לעצמם את הסמכות לקבוע את גורל המדינה? מדובר בקבוצה מצומצמת של אנשים שסיימו לימודי משפטים, לעיתים במכללות שאינן יוקרתיות במיוחד, ומעולם לא קיבלו את אמון הציבור בבחירות דמוקרטיות. והנה, הם מנהלים את המדינה, מבטלים החלטות של נבחרי ציבור, וקובעים מדיניות לאומית.

ההשלכות של מצב זה חמורות. כאשר העם מרגיש שקולו אינו נשמע, שהצבעתו בקלפי היא חסרת משמעות, וששופטים שלא נבחרו על ידו מכתיבים את חייו, נוצר ניכור עמוק כלפי המערכת הדמוקרטית. העם מרגיש מושפל, כאילו יורקים בפניו. אמון הציבור במוסדות המדינה נשחק, והדמוקרטיה עצמה מתערערת.

הפרדוקס המטריד הוא שבג"ץ, שאמור להגן על הדמוקרטיה, הוא זה שמאיים עליה. בהתערבותו הגוברת בהחלטות פוליטיות, בכניסתו לנעליהם של נבחרי ציבור, ובהעדפת "תחושותיו" על פני חוקים שנחקקו בהליך דמוקרטי, בג"ץ מערער את היסודות עליהם מושתתת הדמוקרטיה הישראלית.

אם המצב הנוכחי יימשך, אם בג"ץ ימשיך להרחיב את סמכויותיו ולהתערב בהחלטות פוליטיות, ייתכן שנגיע למצב בו נשאל – מדוע לא למנות את נשיא בית המשפט העליון לראש הממשלה? הרי ממילא הוא וחבריו הם אלה שמנהלים את המדינה בפועל.

הדמוקרטיה אינה רק הליך טכני של הצבעה בקלפי. היא מבוססת על העיקרון שהעם הוא הריבון, ושנציגיו, שנבחרו בבחירות חופשיות, הם אלה שמקבלים את ההחלטות בשמו. כאשר קבוצה קטנה של שופטים שלא נבחרו על ידי העם מכתיבה את המדיניות, זוהי אינה דמוקרטיה, אלא צורה של שלטון אוליגרכי.

בעוד שביקורת שיפוטית היא כלי חיוני בדמוקרטיה, יש לה גבולות. בג"ץ אינו יכול להחליף את הממשלה והכנסת. תפקידו לוודא שהחוקים והחלטות הממשלה תואמים את חוקי היסוד ואת עקרונות היסוד של המדינה, לא להכתיב מדיניות על פי השקפת עולמו.

הדיון הציבורי בישראל חייב להתמקד בשאלה זו – האם אנו רוצים דמוקרטיה אמיתית, שבה העם באמצעות נציגיו קובע את גורלו, או שמא אנו משלימים עם מצב שבו קבוצה קטנה של שופטים, שלא נבחרו על ידי העם, מכתיבה את חיינו?

התשובה לשאלה זו תקבע את אופייה של מדינת ישראל בעתיד. האם היא תהיה דמוקרטיה אמיתית, שבה רצון העם, כפי שהוא משתקף בבחירות, הוא שקובע, או שמא היא תהפוך למעין אוליגרכיה שיפוטית, שבה שופטי בג"ץ הם השליטים האמיתיים?

הזמן לדיון ציבורי עמוק בשאלות אלה הגיע. העם הישראלי חייב להכריע – האם הוא רוצה להיות ריבון במדינתו, או שהוא מוכן להפקיד את גורלו בידי קבוצה קטנה של שופטים שלא נבחרו על ידו? האם הוא רוצה דמוקרטיה אמיתית, או שהוא משלים עם מצב שבו בג"ץ הפך למעשה לשליט האמיתי של המדינה?

התשובה לשאלות אלה תעצב את פני המדינה לשנים רבות. היא תקבע האם ישראל תהיה דמוקרטיה שבה העם הוא הריבון, או מדינה שבה קבוצה קטנה של שופטים קובעת את גורלו של העם מבלי שהוא בחר בהם.

הגיע הזמן להחזיר את הכוח לעם, להחזיר את הריבונות לנבחריו, ולהגדיר מחדש את תפקידו של בג"ץ בדמוקרטיה הישראלית. רק כך נוכל להבטיח שישראל תישאר דמוקרטיה אמיתית, שבה העם, באמצעות נציגיו, קובע את גורלו.

המציאות הנוכחית, שבה בג"ץ מתפקד כמעין "ממשלת צללים", אינה דמוקרטיה. היא סוג של שלטון שיפוטי, שאינו משקף את רצון העם ואינו מחויב לו. בדמוקרטיה, העם הוא הריבון, והוא זה שצריך לקבוע את גורלו באמצעות נציגיו שנבחרו בבחירות חופשיות. כל הסדר אחר, שבו כוח רב מדי מרוכז בידי שופטים שלא נבחרו על ידי העם, אינו תואם את עקרונות היסוד של הדמוקרטיה.

המשך המצב הנוכחי עלול להוביל לשחיקה נוספת באמון הציבור במערכת הפוליטית והמשפטית, ולהעמיק את הניכור שחשים רבים כלפי מוסדות המדינה. בסופו של דבר, דמוקרטיה מבוססת על אמון הציבור במערכת ועל תחושתו שקולו נשמע ומשפיע. כאשר אמון זה נשחק, הדמוקרטיה כולה נמצאת בסכנה.

ההחלטה בידי העם הישראלי – האם הוא רוצה להמשיך במצב הנוכחי, שבו בג"ץ הוא למעשה השליט האמיתי של המדינה, או שהוא רוצה להחזיר את הכוח לידיו, באמצעות נציגיו שנבחרו בבחירות דמוקרטיות? התשובה לשאלה זו תקבע את אופייה של מדינת ישראל בעתיד, ואת מידת נאמנותה לעקרונות הדמוקרטיה.

הפוסט בג"ץ: למה בכלל ללכת לבחירות? הופיע לראשונה ב-מעקב.

יאיר לפיד במתקפה חריפה על הממשלה – "הגיע הזמן להחליף את השלטון"

eztempus_admin — Sun, 19 May 2024 10:32:29 +0000

דים אמור

"אנחנו לא פראיירים", אמר לפיד בנאומו, "לא יכול להיות שרובם המכריע של חיילי צה"ל הם חילונים ודתיים לאומיים, בזמן שחרדים אומרים בפומבי 'נמות ולא נתגייס'. הילדים שלנו נופלים היום בקרבות בעזה ובצפון, ואנחנו נשלם את המחיר על חופש הפטור שהם תובעים?"

במהלך דבריו התייחס לפיד לגיוס החרדים לצבא שהיה אמור להיכנס לתוקף בשנה האחרונה אך עוכב שוב ושוב. "זה בלתי נתפס שאנחנו ממשיכים לקבל את הסירוב הזה. מי שלא משרת בצבא ולא עובד לא יכול לקבל מהמדינה אפילו אגורה אחת מכספי המיסים. הגיע הזמן לשים סוף לשלטון הזה שמחניק את הרוב החילוני והדמוקרטי."

לפיד הוסיף ואמר כי זוהי ממשלת קואליציה רעועה שכבר אינה יכולה לתפקד ולקדם את האינטרסים של המדינה. "הממשלה הזאת מונעת על ידי שיקולים צרים של שרידות פוליטית בלבד. היא אבדה את הלגיטימציה לכהן כי היא נכנעת שוב ושוב ללחצים של המפלגות החרדיות על חשבון האזרחים".

בסיום דבריו קרא לפיד לראש הממשלה בנימין נתניהו להכריז על פיזור הכנסת ועריכת בחירות מוקדמות בהקדם. "כל יום נוסף שהממשלה הזאת נשארת בשלטון היא מסכנת את דמוקרטיית ישראל ואת ביטחונה. הגיע הזמן שהעם יחליט מי ינהיג אותו בדרך חדשה של שוויון וצדק חברתי".

הפוסט יאיר לפיד במתקפה חריפה על הממשלה – "הגיע הזמן להחליף את השלטון" הופיע לראשונה ב-מעקב.

גוש הימין עולה, לפי הסקר 74 מנדטים (08.05): רק הליכוד 38 ועוצמה יהודית 21

eztempus_admin — Wed, 08 May 2024 06:51:42 +0000

סקר חדש שנערך על ידי 'מעקב' מראה עלייה חדה של מפלגות הימין.

דים אמור || 08.05.2024

הליכוד, המפלגה הגדולה בישראל, נהנית מתמיכה של 38% מהנשאלים – רמה גבוהה שמשקפת אמון ציבורי רחב בראשות בנימין נתניהו.

התופעה המפתיעה ביותר היא הזינוק של מפלגת "עוצמה יהודית", זוכה ל-21% מקולות הבוחרים בסקר זה. מנהיג המפלגה, איתמר בן-גביר, מצליח להציג עמדות לאומניות קיצוניות כפתרון הרצוי למצב הביטחוני הרעוע.יש עתיד: 10%;

ישראל ביתנו: 8%;

הימין הממלכתי: 7%;

ש"ס: 4%;

הציונות הדתית: 4%;

מרץ: 3%;

עבודה: 3%;

חד"ש/בל"ד/רע"ם: 2%.

ניתוח הנתונים מראה שמגמה זו נובעת ישירות מתחושות הפטריוטיות והרוח הלוחמנית שאחזה בציבור הישראלי בתקופת הלחימה הממושכת. רבים מאשימים את הממשלה הקודמת, אך כמו גם יש רבים שבכלל לא מאשימים.

ואולם, חשוב לציין שזוהי בדיוק הסיבה שהובילה למלחמה הארוכה והיקרה. סירובן של ממשלות קודמות, להתמודד (בנט/לפיד וביבי) עם איום הטרור הבא מרצועת עזה. תמיכה כספית בארגון "חמאס" ועצימת עין מפני הפרות החוק והסכמי השלום על ידי הארגון, הביאו למצב הנוכחי שבו תושבי דרום ובצפון עדיין נמצאים בסכנה ממשית.

עם זאת, העלייה הבולטת במפלגות הימין המתון והקיצוני מציבה דילמה קשה לציבור הישראלי. מצד אחד, קיימת כמיהה עזה לשלום ולביטחון משופרים לאחר תקופה כה קשה. מצד שני, הנטייה לפתרונות קיצוניים עלולה להחריף עוד יותר את המצב ולהשית מחיר דמים כבד על אזרחים חפים מפשע משני הצדדים.

במצב זה, על מנהיגי ישראל להפגין שיקול דעת וראיית טווח ארוכה. השיבה לשלטון של גוש הימין, עם או בלי רוב יציב, מחייבת דרך פעולה מאוזנת מבלי לוותר על הדרישה לביטחון ראוי לאזרחי ישראל.

נכון לציין: בגלל העיוורות של הממשלה ואכזריות של ארגון חמאס במתקפה (07.10) נרצחו ונהרגו כ-1,145 ישראלים וזרים, רובם אזרחים, ונפצעו יותר מ-1,941,בהם כ־360 במצב קשה-אנוש. , ו-132 עדיין בשבי.

*בסקר השתתפו 653 בני אדם מעל גיל 18 (מתוך האוכלוסיות השונות).

הפוסט גוש הימין עולה, לפי הסקר 74 מנדטים (08.05): רק הליכוד 38 ועוצמה יהודית 21 הופיע לראשונה ב-מעקב.

במידה והבחירות היו ב-07.04: ביבי 29%, גנץ 21%. אך 16% מוכנים להצביע למען בני אדם שלעולם לא היו בפוליטיקה.

eztempus_admin — Sun, 07 Apr 2024 20:17:24 +0000

במידה והבחירות היו ב-07.04: ביבי 29%, גנץ 21%. אך 16% מוכנים להצביע למען בני אדם שלעולם לא היו בפוליטיקה.

דים אמור || 07.04.2024

בנימין נתניהו: 29%

בני גנץ: 21%

איתמר בן גביר: 11%

נפתלי בנט: 10%

אביגדור ליברמן: 6%

יאיר לפיד: 4%

אריה דרעי: 2%

איילת שקד: 1%

______________

16% לאיש או אישה שאר לעולם לא היה (הייתה) בפוליטיקה.

*סקר אנונימי (נעשה בטלגרם), 201 בני אדם נשאלו והוזמנו להצביע (מגזרים שונים, דעות שונות, לאום שונה, מעל גיל 18 ובין הגילאים 18-85).

הפוסט במידה והבחירות היו ב-07.04: ביבי 29%, גנץ 21%. אך 16% מוכנים להצביע למען בני אדם שלעולם לא היו בפוליטיקה. הופיע לראשונה ב-מעקב.

סקר מעקב: 63% לא בעד ביבי, 39% בעדו 12% ללא דעה על ראש הממשלה.

eztempus_admin — Sun, 07 Apr 2024 19:11:18 +0000

סקר מעקב: 63% לא בעד ביבי, כלומר סימנו בסקר ש"לא אוהבים אותו", 39% בעדו 12% ללא דעה על ראש הממשלה.

דים אמור || 07.04.2024

בסקר השתתפו כמעט 2,000 בני אדם.

מה בני אדם בישראל חושבים על בנימין נתניהו:

37% – לוזר.

26% לא אוהבים אותו.

23% – גיבור.

16% – "רק ביבי".

12% – ללא דעה.

(סקר אנונימי נעשה קבוצת טלגרם "ללא גבולות").

הפוסט סקר מעקב: 63% לא בעד ביבי, 39% בעדו 12% ללא דעה על ראש הממשלה. הופיע לראשונה ב-מעקב.

החבר של מקסים בביצקי, סגן ראש עיריית ראשל"צ חושף: פטר אותי מחובות ב-2.5 מיליון שקל והביא לי בחורה ללילה

eztempus_admin — Thu, 22 Feb 2024 18:10:10 +0000

דים אמור

בתאריך ה-12.10.2024 "מעקב" ראיין את משה נגר, חברו של בביצקי, ברצון רב מסר כמה דברים טובים על סגן ראש העיר, למעשה:

ביום אחד עיריית ראשון לציון נתנה קנס לנגר בסך של 2.5 מיליון ש"ח, לכן הוא פנה לחברו מקסים בביצקי, לפי הסיפורים של נגר בביצקי "עזר" לו לא לשלם את הקנס.

עוד סיפר משה נגר, בביצקי סידר לו "עולה חדשה" מאוקראינה ללילה אחד. ניסינו להבין האם מדובר על עולה חדש או פליטה מאוקראינה, ואז באופן פתאומי נגר התעצבן וצעק מזעם "מה אתה חוקר אותי?", וגם הוסיף "אנו הומויים, יאללה ביי".

שיחה מוקלטת עם משה נגר:

לא ברור מדוע בביצקי הביא למשה נגר "עולה חדשה" מאוקראינה רק ללילה אחד, ואיך כסגן ראש העיר עזר לחברו לבטל קנס בסך של 2.5 מיליון ש"ח? למעשה אולי המדינה לא קיבלה לקופה שלה 2.5 מיליון ש"ח, ייתכן יש מקום לניצול הסמכות?

נכון לציין: נכון להיום נגד מקסים בביצקי הוגש כתב אישום.

פרטי התיק: פרקליטות מחוז מרכז הגישה לבית משפט השלום בראשון לציון כתב אישום נגד מקסים בביצקי, סגן ראש עיריית ראשון לציון, בגין עבירות של מרמה והפרת אמונים, שיבוש מהלכי משפט, מתן ידיעה כוזבת, זיוף בידי עובד ציבור וקשירת קשר לפשע.

בעבר "מעקב" פרסם כתבה: מקסים בביצקי, סגן ראש העיר ראשון לציון הטריד מינית את העוזרת האישית לאחר התלונה שכרה קוצץ, כך סיפרה אביטל ב' (קרא עוד).

מוקדם יותר התקבל איום מטעם הגורם הלא ידוע:

ההפחדות סביב בביצקי – קרא עוד.

עקב האיומים סניה ולדברג פרסם פוסט שבו פנה למקסים בביצקי: "נא לא לאיים על עיתונאים! קצת הזוי שבביצקי בכלל מתמודד" – קרא עוד.

צילום: פייסבוק סניה ולדברג

תגובת עיריית ראשון לציון (הפניה הייתה על קנס ועל "עולה חדשה" ללילה אחד):

כאמור זה תקף לשני המקרים 11:44 (13.02.2024):
משניהם מדיף ריח חריף של חיסול חשבונות והעירייה לא תיקח בכך חלק.
אם יתברר במשטרה שנעשה משהו לא תקין – נגיב במלוא החומרה.
כרגע את התגובות למקרים ובירורים, אתה צריך למול בביצקי עצמו.

יחד עם זאת, בשעה 13:10 (13.02.2024) שלחו תגובה מתוקנת:

באשר למשפט המתנהל שיש לו – לא קשור אלינו, תקבל ממנו תגובה
באשר לתגובה רשמית: ״אנו לא מכירים את הטענות המיוחסות בכתבה ומעולם לא קיבלנו תלונה באשר אליהם. מאחר והוגשה על ידכם תלונה במשטרה, אנו ניתן למשטרה לעשות את עבודתה ונגיב בהתאם לממצאיה״.

למקסים בביצקי נמסרו שאלות רבות על הקנס וחובות (משה נגר / עיריית ראשון לציון), על האיומים וגם כן על "עולה חדשה" מאוקראינה אשר בילה ללילה אחד עם משה נגר!

מקסים בביצקי: לא טרח להגיב.

אי תגובה – גם כן תגובה!

הפוסט החבר של מקסים בביצקי, סגן ראש עיריית ראשל"צ חושף: פטר אותי מחובות ב-2.5 מיליון שקל והביא לי בחורה ללילה הופיע לראשונה ב-מעקב.