במרכז השיח הציבורי בישראל ניצבת בשנה האחרונה דמותו של מרדכי דוד (מרדכי יעקב דוד), פעיל מחאה המזוהה עם מחנה הימין, אשר תומכיו מציגים אותו כמעין "גיבור לאומי" או "חוסם לאומי". מנגד, שורת נתונים פומביים ואירועים מתועדים מציבים סימני שאלה קשים באשר לדימוי זה, לפעילותו ולמקורות המימון שלה.

התוכנית "הצינור" בערוץ 13 הציגה תחקיר שבו נטען כי חלק מן הפעילים המוצגים כמתנדבים סביב פעילותו של דוד מקבלים בפועל שכר. ממצאים אלה עוררו דיון ציבורי בשאלת אופייה האמיתי של הפעילות, והאם מדובר בהתארגנות אזרחית ספונטנית או במערך מאורגן ומתוקצב.

צילום מתוך עמוד הפייסבוק הרשמי של תוכנית "הצינור" – שימוש בהתאם לסעיף 27א’ לחוק זכויות יוצרים

ביוני 2025 הקים דוד עמותה בשם "אחוות אחים לצדק – ביחד ננצח". מטרות העמותה, כפי שנרשמו במסמכים הרשמיים, הן “הסברה למען תמיכה בצבא, חיזוק חיילינו ואיחוד העם”. עם זאת, לציבור הרחב מוצגת העמותה בשם מקוצר: “אחים לצדק”. העמותה הוקמה יחד עם שלושה מייסדים נוספים מבני ברק, שאינם דמויות ציבוריות מוכרות.

לפי נתוני רשם העמותות, נכון למועד הבדיקה, העמותה מתנהלת ללא אישור ניהול תקין. עוד עולה כי הדוחות השנתיים הנדרשים על פי חוק טרם הוגשו בגין שנת 2025 – שנת הפעילות הראשונה של העמותה. בהיעדר דוחות כספיים, לא ניתן לדעת מה היקף התרומות, מי הגורמים התורמים, ולאן הופנו הכספים בפועל.

בסרטון שפרסם דוד ב-5 באוגוסט 2025, קרא לציבור לתרום לעמותה והסביר כי הכספים מיועדים, בין היתר, לארגון פעילים שיגיעו לכנסים ולבתיהם של פעילי שמאל, יעמדו בכניסות עם רמקולים, "לא יתנו להם לישון", ויחסמו את פעילותם. הדברים, שהופצו בפומבי, עוררו ביקורת ציבורית ושאלות באשר לגבולות המחאה, החוק והסדר הציבורי.

קראו את תחקיר "דה מרקר" – לחצו כאן

פעילותו של דוד כללה גם עימותים פומביים עם אנשי תקשורת ואישי ציבור, ובהם העיתונאי גיא פלג, איש יחסי הציבור רני רהב, וראש הממשלה לשעבר אהוד ברק. אחד האירועים הבולטים התרחש מול נשיא בית המשפט העליון בדימוס אהרן ברק, ניצול שואה בן 89, שלדבריו נחסם והוטרד במסגרת פעולות מחאה.

לצד פעילות זו, עברו הפלילי של דוד עולה אף הוא לדיון. לפי מקורות פומביים, הוא הורשע בעבר בניסיון הצתת אוטובוס במהלך הפגנה בבני ברק, ונגזרו עליו עבודות שירות. עוד עולה מאותם מקורות כי לא שירת בצה"ל.

במישור המשפטי, חסימת אדם, הטרדה, הגעה לבתים פרטיים תוך יצירת רעש מכוון או מניעת תנועה, עשויות לעורר טענות לעבירות שונות, ובהן הסגת גבול, הפרעה לסדר הציבורי או הטרדה. סוגיות אלו אינן תיאורטיות בלבד, שכן חלק מפעולות המחאה שתוארו על ידי דוד עצמו נוגעות לפעילות מסוג זה.

לצד הנתונים הללו, מתעוררות שאלות ציבוריות באשר לדימויו של דוד כ"גיבור לאומי". מבקריו מצביעים על פער בין הדימוי הציבורי לבין העובדות: עבר פלילי, פעילות מחאה אגרסיבית, עמותה ללא אישור ניהול תקין והיעדר דוחות כספיים.

בתוך כך, מערכת "מעקב", פנתה לדוד מספר פעמים בבקשה לראיון ולמסירת תגובה לשורה של שאלות, ובהן שאלות על פעילות העמותה, מקורות המימון, העימותים עם אישי הציבור והעבר הפלילי. עד למועד פרסום כתבה זו, לא נמסרה תגובה ולא התקבלה הסכמה להתראיין.

במקביל, מתנהלת בישראל מחלוקת ציבורית רחבה סביב דרכי המחאה, משני צדי המפה הפוליטית. חסימות כבישים, הפגנות מול בתים פרטיים ופעילות מחאה אגרסיבית הפכו לכלי פעולה נפוצים, אך גם למוקד ביקורת משפטית וציבורית. פעילותו של דוד משתלבת בתוך מציאות זו, אך מעוררת מחלוקת חריפה במיוחד בשל נסיבותיה ואופייה.

השאלות המרכזיות נותרות פתוחות: כיצד מנוהלות התרומות לעמותה; מי עומד מאחורי המימון; והאם פעילות המחאה חוצה גבולות חוקיים. בהיעדר דוחות כספיים פומביים, התשובות אינן ברורות.

עד להתבהרות התמונה, דמותו של מרדכי דוד תמשיך לעמוד בלב עימות ציבורי: בין מי שמציגים אותו כסמל אידיאולוגי, לבין מי שמעלים תהיות קשות על עברו, פעילותו ושקיפות הארגון שייסד.

-אנו במעקב-

הפוסט מרדכי דוד: גיבור מחאה או בובה על חוט? הופיע לראשונה ב-מעקב.

ראש הממשלה בנימין נתניהו הכריז הבוקר (ראשון) כי מתקני הגרעין המרכזיים של איראן הושמדו לחלוטין במתקפה אמריקנית שתואמה במלואה עם ישראל. בהצהרה מוקלטת שפורסמה ברשת X בשעה 05:40, הביע נתניהו הכרת תודה עמוקה לנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ ואמר כי "ההבטחה שנתתי בתחילת מבצע עם כלביא – קוימה".

נתניהו חזר על הבטחתו מתחילת המבצע, כי מתקני הגרעין האיראניים יושמדו "בדרך זו או אחרת". לדבריו, התקיפה האמריקנית בוצעה "בתיאום מלא ביני לבין הנשיא טראמפ, ובתיאום מבצעי מלא בין צה"ל וצבא ארצות הברית" ופגעה בשלושת מתקני הגרעין המרכזיים: פורדו, נתנז ואספהאן.

ראש הממשלה תיאר שיחה חמה ומרגשת עם הנשיא טראמפ שהתקיימה מייד לאחר השלמת הפעולה. "הוא בירך אותי, הוא בירך את צבאנו והוא בירך את עמנו. ואני ברכתי אותו, את טייסי ארצות הברית ואת העם האמריקני", סיפר נתניהו.

בהצהרתו הדגיש נתניהו כי התקיפה האמריקנית המשיכה "ביתר שאת ובעוצמה כבירה את התקיפות של צה"ל והמוסד על תוכנית הגרעין של איראן". לדבריו, התוכנית האיראנית "איימה על עצם קיומנו והיא גם סיכנה את שלום העולם כולו".

ראש הממשלה השבח את הנשיא טראמפ בכלל ונדיר: "הנשיא טראמפ מנהיג בעוז את העולם החופשי. הוא ידיד ענק של ישראל, ידיד שלא היה כמותו". נתניהו הוסיף כי הוא מדבר "מעומק הלב של כל אחד ואחת" מאזרחי ישראל ומטעם "העם היהודי כולו".

המתקפה האמריקנית שבוצעה הלילה סימנה את הפעם הראשונה בה ארצות הברית תוקפת ישירות מתקני גרעין איראניים. על פי דיווחים, ישראל וארצות הברית התאמנו על תקיפה מסוג זה כבר לפני כשנה, כאשר דמו במסגרת תרגיל את התקפה ההתקפית נגד התוכנית הגרעינית האיראנית.

נתניהו סיים את הצהרתו במסר של אחדות ונחישות: "אנחנו עומדים יחד, אנחנו נלחמים יחד, ובעזרת השם – אנחנו מנצחים יחד". ובסיום ציטט מפרשת השבוע: "עלה נעלה כי יכול נוכל להם".

צילומים: צילום מדף X של בנימין נתניהו בהתאם לסעיף 27א לחוק זכות יוצרים

הפוסט נתניהו מכריז: מתקני הגרעין של איראן הושמדו הופיע לראשונה ב-מעקב.

בנוף התקשורת הישראלי, שלעיתים סוער ומוטה, אתר החדשות "מעקב" בולט בגישתו הייחודית לעיתונאות אחראית ומאוזנת. האתר פועל בסביבה תחרותית, לצד שחקנים גדולים כמו מאקו, אך מצליח לבסס לעצמו מקום משמעותי בתודעה הציבורית הודות למאפיינים ייחודיים ולמחויבות לאיכות.

"מעקב" מספק חדשות מישראל ומהעולם תוך הקפדה על ערכי היסוד של עיתונאות אמיתית. "אמת ורק אמת" – זוהי הסיסמה שמנחה את צוות העיתונאים של האתר, המתבטאת במעשים ולא רק במילים. ייחודיות בולטת של האתר היא הפרסום המיידי ב-4 שפות שונות, מאפיין המרחיב את קהל היעד שלו מעבר לגבולות ישראל ומסביר חלק מהפופולריות הבינלאומית שהוא צובר.

בעידן של "פייק ניוז" והתעמולה ברשתות החברתיות, "מעקב" מקפיד על בדיקת עובדות שיטתית. כל פריט מידע עובר תהליך אימות לפני פרסומו, תהליך שמעניק לקוראים ביטחון במהימנות המידע. זוהי גישה שהופכת נדירה בנוף התקשורתי העכשווי, כאשר מרבית האתרים מתחרים על מהירות פרסום הידיעות, לעיתים על חשבון הדיוק.

עניין זה מניב תועלת רבה, כפי שמעידים נתוני התעבורה באתר, אשר מסתכמים בכ-858,961 ביקורים בירח האחרון, נכון לתאריך 12.03.2025.

מה שמייחד את "מעקב" הוא המחויבות לתת במה לכל הצדדים בכל סיפור חדשותי. בעוד שאתרי חדשות רבים נוטים להציג נרטיב אחד דומיננטי, "מעקב" מקפיד להביא את מגוון הדעות והעמדות הרלוונטיות. גישה זו מאפשרת לקוראים לקבל תמונה מלאה ומאוזנת, ולגבש דעה עצמאית המבוססת על מכלול העובדות והפרספקטיבות.

תחום נוסף שבו "מעקב" משקיע משאבים רבים הוא התחקירים העיתונאיים. בעוד שרבים מאתרי החדשות מתמקדים בדיווח שוטף, "מעקב" משקיע בעבודה עיתונאית מעמיקה וחושף מידע שאינו נגיש בדרך אחרת. תחקירים אלה מתפרסמים במקביל בכל ארבע השפות שבהן פועל האתר, מה שמאפשר חשיפה גלובלית לנושאים שלעיתים קרובות בעלי משמעות מקומית.

האתר מסקר באופן נרחב את החדשות המקומיות והבינלאומיות, מהפוליטיקה ועד הספורט, מהכלכלה ועד התרבות. בכל התחומים הללו, הסטנדרטים הגבוהים של אמינות ואיזון נשמרים. "מעקב" גם אינו חושש לעסוק בנושאים רגישים ומורכבים, אך עושה זאת ברגישות ותוך כיבוד כל הצדדים המעורבים.

הגישה של "מעקב" לעיתונאות משקפת את ההבנה שתפקיד התקשורת בחברה דמוקרטית הוא לא רק לדווח, אלא גם לבדוק, לחקור ולהציג את העובדות באופן שמאפשר לציבור להיות מיודע. זוהי תפיסה שמחזירה את העיתונאות לשורשיה כ"כלב השמירה של הדמוקרטיה".

הנתונים מדברים בעד עצמם: נתוני גוגל אנליטיקס מגלים כי בחודש האחרון בלבד (נכון ל-12.03.2025), "מעקב" רשם כמעט 860,000 כניסות. הרוב המכריע – כ-600,047 כניסות (כ-70%) – הגיעו מישראל, אך האתר זוכה לחשיפה משמעותית גם במדינות אחרות. בארצות הברית נרשמו 70,001 כניסות, בבריטניה 45,058, באיי הפיליפינים 30,458, בהודו 22,977, בקנדה 22,698, בצרפת 19,036, ובאוסטרליה 18,030. מעניין לציין גם את 7,401 הכניסות מדרום אפריקה, 6,583 מפקיסטן, ו-6,553 מפלסטין.

נרשמו כניסות משמעותיות גם מדרום אפריקה (2,540), מאזורים לא מזוהים (1,651), מגרמניה (1,425), מאיטליה (959), מהולנד (773), מפלסטין בפעם נוספת (753), מאוסטרליה (730), מספרד (661), וממלזיה (627). החשיפה הבינלאומית הזו מדגישה את התועלת של פרסום התוכן בארבע שפות, והופכת את האתר לגשר מידע בין ישראל לקהילות ברחבי העולם.

לא רק באתר עצמו "מעקב" זוכה לנראות משמעותית. נתוני הרשת החברתית פייסבוק מעידים כי דף המותג מושך כרבע מיליון מבקרים, עם התפלגות מרתקת של קהל היעד המיועד. מבחינת מגדר, 55% מהעוקבים הן נשים ו-45% הם גברים, בעוד שמבחינת גיל, העוקבים מתפרסים על פני הטווח שבין 18 ל-65+, עם ריכוז משמעותי בגילאי 25-45.

מבחינת מדינות המוצא של העוקבים בפייסבוק, המספרים משקפים פיזור גיאוגרפי מעניין: 68.94% מישראל, 19.49% מאוקראינה, 3.59% מארצות הברית, 1.92% מאינדונזיה, 1.36% מגרמניה, 1.18% מפולין, 1.11% מצ'כיה, 1.05% מאיטליה, 0.74% מקנדה, ו-0.62% ממצרים. נתונים אלה, שעדכניים לתאריך 13.03.2025 ומייצגים את 28 הימים האחרונים, מספקים תמונה של הפריסה הגלובלית של קהל הקוראים.

המספרים הללו הם תוצאה של המחויבות של "מעקב" לעקרונות עיתונאיים של אמת, דיוק ואיזון, יחד עם היכולת להנגיש את התוכן במגוון שפות. בעולם שבו קל להיסחף אחר סנסציות ושמועות, "מעקב" בחר להקפיד על בדיקת עובדות, לתת במה לכל הצדדים, ולהציג את החדשות באופן מאוזן ואחראי.

האתגרים הניצבים בפני עיתונאות אחראית בעידן הדיגיטלי הינם כבירים, בפרט עבור מיזם תקשורתי בהיקף כדוגמת "מעקב" המתמודד אל מול קונצרני תקשורת בעלי משאבים נרחבים. ברם, "מעקב" מוכיח כי באמצעות התמקדות ביתרונות ייחודיים – כגון פרסום בארבע לשונות, תחקירים עיתונאיים איכותיים, ומחויבות לאיזון – ניתן לתפוס עמדה משמעותית בשוק התקשורת הרווי.

בעידן של קיטוב וקוטביות, "מעקב" ממחיש כיצד כלי תקשורת יכול לשרת את הציבור באמצעות הנגשת מידע מדויק ומהימן, תוך מתן במה לכלל הדעות. אמנם אין הוא הנרחב או המוביל בתחומו, אולם התמקדותו באיכות, ברב-גוניות ובנגישות בינלאומית הופכת אותו לגורם ייחודי ובעל חשיבות בנוף התקשורת הישראלי, עם השפעה המתרחבת בהדרגתיות אף לזירה הבינלאומית.

הפוסט אתר חדשות ישראל – 'מעקב': דיווחים 24/7 מהארץ ומהעולם הופיע לראשונה ב-מעקב.