דים אמור 

מערכת "מעקב" חושפת: דרמת כינוס הנכסים. בעוד כונסי הנכסים, עורכי הדין ישראל שפלר ואסף שמרת, פועלים למימוש הדירה במסגרת ההליך המשפטי, אמה של חיילת בשירות חובה נאבקת על קורת הגג שלה. ברקע ניצבים גם צווים נגד ארגון הסיוע לחייבים "מגן רפאל", תחקירים קודמים ודיון משפטי שבמהלכו נמנעה כניסת עיתונאים, אף שהדיון הוגדר כפתוח לציבור.

למעשה, טרגדיה אנושית ומשפטית קשה מתחוללת בימים אלה בין כותלי בתי המשפט בתל אביב. במוקד הפרשה ניצבים הליכי כינוס הנכסים, אשר על פי הנטען דוחקים אם לחיילת בשירות חובה אל סף אובדן ביתה.

הפרשה מקבלת ממד נוסף בעקבות ההליך המשפטי שמנהלים כונסי הנכסים נגד ארגון "מגן רפאל – סיוע לחייבים". בתוך כך, החלטת בית המשפט להורות על סגירת דלתות האולם בפני סיקור עיתונאי, חרף העובדה שהדיון הוגדר כפתוח לציבור, מעוררת תהיות באשר לאיזון שבין ניהולו התקין של ההליך המשפטי לבין עקרון פומביות הדיון, זכות הציבור לדעת וחופש העיתונות.

"משלמת משכנתא ורוצים להוציא אותי": עדותה של נטלי ביניאשוילי

גב' נטלי ביניאשוילי, אם לשניים בגילאי 19 ו-21, שאחת מהם משרתת כחיילת בצבא הגנה לישראל, מוצאת את עצמה מזה כחצי שנה במאבק קיומי מול מערכת עצומה של הליכים משפטיים.

בראיון שנערך עמה ביום 23 ביוני 2026, כשהיא נאבקת בדמעותיה בסמוך לאולם המשפט, תיארה ביניאשוילי את המציאות הקשה אליה נקלעה:

"הם רוצים להוציא אותי מהבית. בנק דיסקונט מנסים להוציא אותי מהבית. אני לא חייבת להם כלום ומשלמת להם משכנתא, הכל שולם, אבל הם פשוט באו ורוצים להוציא אותי מהבית. הטרטור נמשך כשנה וחצי, שנה וחצי אני בהליכים משפטיים איתם".

גב' ביניאשוילי, המיוצגת על ידי עו"ד ברק כהן, טוענת כי היא חוששת שההליכים המתנהלים נגדה עלולים להותירה ללא קורת גג, ובכך להפוך אותה, לדבריה, לאם לחיילת ולדיירת רחוב.

על רקע הפרשה התארגנו גם פעולות מחאה של ארגון "מגן רפאל – סיוע לחייבים", הפועל למען קידום זכויותיהם של חייבים בהליכי הוצאה לפועל, חדלות פירעון וכינוס נכסים.

תהיות באולם המשפט: סירוב כניסת העיתונאים

נדבך מרכזי ומעורר מחלוקת בפרשה התרחש במהלך הדיון בעניינה של ביניאשוילי. על אף שלפי נתוני מערכת "נט המשפט" נקבע כי הדיון פתוח לציבור הרחב, כב' השופטת מיטל צפרוני מנעה באופן חד משמעי את כניסתם של עיתונאי מערכת "מעקב" לאולם.

למרות שהוצגו לפני השופטת תעודות עיתונאי רשמיות, סירבה כב' השופטת צפרוני להתחיל בדיון כל עוד נוכחים באולם נציגי התקשורת, והתנתה את קיומו ביציאתם. התנהלות זו מעלה תהיות קשות בנוגע לעקרון פומביות הדיון, ומהי הסיבה שבגינה בחר בית המשפט למנוע את סיקור התיק, תוך הגבלת זכות הציבור לדעת.

בא-כוחה של גב' ביניאשוילי, עו"ד ברק כהן, התייחס לאירוע בשיחה עם "מעקב". לדבריו, הוא תומך באופן עקרוני בקיומם של דיונים פומביים. עם זאת, הבהיר כי אין מדובר בתופעה חריגה, וכי במקרים מסוימים דיון שנפתח לציבור מסתיים בהחלטת בית המשפט לפנות את האולם ולהותיר בו את עורכי הדין בלבד, מתוך תפיסה כי כך ניתן לנהל את הדיון באופן ענייני ויעיל יותר.

עוד ציין עו"ד כהן כי אינו יודע מה היו הנסיבות שהובילו את השופטת לקבל החלטה זו במקרה הספציפי, אך אישר כי מדובר במהלך המתרחש מעת לעת בבתי המשפט.

החזית המשפטית השנייה: צו הרחקה מול "מגן רפאל"

המאבק סביב תיק הכינוס אינו נעצר בדירתה של ביניאשוילי. ארגון "מגן רפאל סיוע לחייבים", אשר התייצב לצדה של האם והפגין למען זכויות חייבים, מצא את עצמו במהרה בלבו של הליך משפטי מקביל שהובילו כונסי הנכסים.

ביום 23 ביולי 2026 נתן בית משפט השלום בתל אביב יפו, מפי השופט דניאל הורוביץ, החלטה במסגרת בקשה למתן צו למניעת הטרדה מאיימת. הבקשה הוגשה על ידי עורכי הדין ישראל שפלר ודורית פיכטמן רובין, באמצעות באת כוחם, עו"ד שולי זסלבסקי, נגד מייסד ומנהל ארגון "מגן רפאל", אשר יוצג בהליך בידי עו"ד ברק כהן.

בסיום הדיון הורה בית המשפט על מתן צו הרחקה נגד מייסד הארגון. לטענת הארגון ותומכיו, מדובר בהחלטה בלתי צודקת, שלה השלכות משמעותיות על פעילותו הציבורית של מייסד הארגון.

טענות כונסי הנכסים:

• עו"ד שפלר ועו"ד פיכטמן רובין טענו כי מנהל הארגון מנהל נגדם מסע הכפשות ממושך.

• המסע כלל, לפי הטענה, פרסומים יומיומיים ברשתות החברתיות, חלוקת עלונים והצבת שלטים בסמוך לבית מגוריו של שפלר, למשרדו ובאזור היכל המשפט בתל אביב.

• נטען כי ביום 23 ביוני 2026 הגיע מנהל הארגון לבית המשפט עם שלטים שכללו את תמונות המבקשים ובנו של שפלר, לצד כיתובים מכפישים, באופן שמנע מהם להשתתף כראוי בדיון.

• הבקשה פירטה טענות לצילומים, קללות, והטחת האשמות כגון "סופכם קרב" וכי יגיעו לכלא, במטרה להפעיל לחץ במסגרת הליכי הכינוס.

• כמו כן צוין כי בשנת 2025 הורשע המשיב במסגרת הסדר טיעון בעבירות של איומים, הפרת הוראה חוקית ופגיעה בפרטיות בגין מעשים דומים, וכי ביוני 2026 אף הורחק בצו משטרתי.

טענות ההגנה של מנהל הארגון:

• מנגד, טען מייסד "מגן רפאל" כי מדובר בביקורת לגיטימית על אופן פעילותם של כונסי הנכסים ומימוש זכות היסוד לחופש הביטוי במרחב הציבורי.

• נטען כי לא בוצעה הטרדה מאיימת ולא הושמעו איומים.

• המשיב טען כי ככל שהמבקשים סבורים שנפגע שמם הטוב, היה עליהם לנקוט בהליך של תביעת לשון הרע ולא בבקשה למניעת הטרדה מאיימת.

הכרעת בית המשפט והסתירה המשפטית: השופט דניאל הורוביץ קבע כי אין מחלוקת על עצם המעשים (חלוקת פליירים ושימוש בכינויים כגון "נוכלים", "רמאים", "עבריין" ו"גנב"). בית המשפט פסק כי התנהלות זו חורגת מגבולות חופש הביטוי ומהווה הטרדה מאיימת.

בית המשפט הוציא צו למשך שישה חודשים האוסר על מנהל הארגון להטריד, לאיים, לבלוש, לתלות שלטים, לחלק פליירים העוסקים במבקשים, לפרסם ביטויים מעליבים שאינם מתארים מעשים בפועל, או להתקרב למרחק של פחות מ-50 מטרים ממגוריהם, לצד חיוב בהוצאות משפט בסך 4,000 שקלים.

עם זאת, בעקבות ההחלטה התגלה אבסורד משפטי: מחד קבע בית המשפט כי מותר למייסד הארגון למתוח ביקורת עניינית על כונסי הנכסים כל עוד אינו משתמש בביטויים מעליבים; ומאידך אסר באופן גורף תליית שלטים וחלוקת פליירים. בעקבות זאת, הגיש עו"ד ברק כהן בקשת הבהרה לבית המשפט, שמטרתה לחדד כי הצו חל אך ורק על פרסומים פוגעניים ומעליבים, ולא על עצם הזכות למתוח ביקורת עובדתית ועניינית.

ברקע: תחקיר "מעקב" על מנגנון הכינוסים

ההתפתחויות הדרמטיות בתיק זה מצטרפות לתחקיר מקיף שפרסמה מערכת "מעקב" ביום 31 במאי 2026, תחת הכותרת: "משטר האימה בשוק הכינוסים: חשיפת טענות הניצול נגד עו"ד ישראל שפלר ו-BTB".

התחקיר הביא שורה של עדויות מצד חייבים, פעילים חברתיים ועורכי דין, אשר טענו להתנהלות הדורסנית לכאורה של גורמים בתחום חדלות הפירעון וכינוס הנכסים – בהם עו"ד ישראל שפלר, משרדו, חברת BTB ומנכ"לה שלומי תורג'מן. במסגרת הסיקור הובאו עדויות של אזרחים שאיבדו את בתיהם, לצד סקירת ביקורת שיפוטית שנמתחה בעבר בהליכים שונים שבהם היה מעורב עו"ד שפלר, כדוגמת פרשת "גן אורנים" ופרויקט הנדל"ן "ישראל ב"ק" בתל אביב.

לצד הטענות הקשות, הובהר בתחקיר כי כונסי נכסים ונאמנים פועלים מכוח מינוי והחלטות של בתי המשפט ובהתאם להוראות החוק, ותפקידם המוגדר הוא לנהל ולממש נכסים לצורך פירעון חובות לכלל הנושים.

המאבק נמשך

בעוד הליכים משפטיים אלו נמשכים, נטלי ביניאשוילי ובתה החיילת המשרתת את המדינה מוצאות את עצמן בחרדה יויומית מתמדת מפני פינוי כפוי והשלכתן לרחוב.

טרם פרסום כתבה זו, וכפי שנעשה גם במסגרת תחקיר מערכת "מעקב" שפורסם בחודש מאי 2026, פנתה המערכת לקבלת תגובתם של כונסי הנכסים, בנק דיסקונט ויתר הגורמים הרלוונטיים.

עד למועד פרסום כתבה זו לא התקבלו תגובות מטעמם. ככל שתתקבלנה תגובות בהמשך, הן תפורסמנה במלואן ובלא שינוי.

נ.ב 

רותם סלע, המכהנת כפרזנטורית המובילה של בנק דיסקונט תחת הטיעון השיווקי "בדיסקונט מקבלים יותר" (כנראה שיותר זורקים בני אדם לרחוב ומייסדים חסרי בית חדשים).

אלא שמאחורי הסיסמאות המלוטשות עולה טענה קשה: במקום להפגין רגישות מינימלית כלפי אם לחיילת, בחרו בבנק לנקוט נגדה בהליכים משפטיים ותקיפים, אשר גורמים לה למצוקה נפשית ולחרדה עמוקה ומתמשכת.

הניגוד החריף בין המסר הפרסומי לבין המציאות בשטח מעורר תהיות נוקבות. בעוד המבקרים טוענים כי התנהלות זו משקפת אטימות מנותקת כלפי אדם השרוי במצוקה קיומית וחשוף לסכנת אובדן ביתו, מופנית כעת אלומת האור אל חזית הקמפיין.

השאלה הציבורית המהדהדת היא האם תבחר רותם סלע, המרוויחה מהיותה סמל האחריות החברתית של הבנק, להתערב בסוגיה ולנסות להושיט יד, או שמא תבחר להימנע מתגובה ולהסתתר תחת הטיעון הרשמי כי מדובר בהחלטות שרשאיות לקבל אך ורק דרגי ההנהלה.

ראוי לציין כי על פי הפרסומים, רותם סלע מרוויחה סכומי עתק עבור הובלת הקמפיינים של בנק דיסקונט, סכומים המסתכמים במאות אלפי שקלים לכל פרסומת. בשעה שמשפחות רבות נאנקות תחת נטל החובות וכורעות תחת איום ההוצאה לפועל, ראוי לזכור כי תקציבו של קמפיין בודד כזה יכול היה לחלץ עשרות משפחות מאבדון כלכלי ולהוות גילוי ראשון במעלה של אחריות חברתית אמיתית.

צילום ראשי: מערכת "מעקב", בשילוב סוכן AI של מערכת "מעקב"