דים אמור
עלבון לצדק: החשודות בהתעללות בפעוטות מפגינות אפס חרטה – והתייצבו להעיד לטובת נאשם בניסיון רצח.
מציאות אבסורדית ומקוממת נחשפת בצל מחדל אכיפה מתמשך, שני רגינסקי ומזל בידגלין, החשודות המרכזיות בפרשת ההתעללות הקשה בפעוטות בגן הילדים הפרטי, ממשיכות להסתובב חופשיות, ללא כתבי אישום ומבלי לתת את הדין מאחורי סורג ובריח. בעוד עשרות משפחות שרויות עד היום בסערת רגשות עמוקה, וילדיהן הקטנים נאלצים לעבור טיפולים נפשיים ורפואיים מורכבים בעקבות המעשים שחוו בגן, החשודות מפגינות אפס לקיחת אחריות ואפס חרטה על הזוועות שהתרחשו תחת ניהולן.

עזות המצח וחוסר הבושה של השתיים הגיעו לשיא חדש בין כותלי בית המשפט בבת ים. רגינסקי ובידגלין התייצבו באולם הדיונים במטרה מוצהרת למסור עדות הגנה ולסייע ללירן אלחרר – בריון המצוי תחת חקירה משטרתית בחשד חמור לניסיון רצח וחיסול ממוקד של אזרח.
הנוכחות הפרובוקטיבית של מי שמזוהות עם פגיעה קשה בחסרי ישע, כשהן מתגייסות לטובת מי שמסומן כעבריין אלים, עוררה זעזוע עמוק. עם זאת, בית המשפט סירב בתוקף להעניק להן במה, דחה את עמדתן על הסף ושלח אותן כלעומת שבאו. הקשרים הפסולים והעמוקים בין רגינסקי לאלחרר נמצאים כעת בעיצומו של תחקיר עיתונאי מקיף שצפוי להתפרסם במלואו בהמשך.
הפרשה החמורה, אשר נחשפה לראשונה בקול רועש על ידי הדס חכימי ויוליה ברזני, הובילה בעבר לצעד חריג וקיצוני מצד רשויות המדינה, אשר סגרו את הגן של רגינסקי בצו מינהלי.
הדס חכימי היא פעילה חברתית ויזמת ישראלית מהוד השרון. היא הקימה את מיזם "שומרת הטף" כדי להילחם בהתעללות בילדים בגנים. היא מסייעת להורים לחשוף מטפלות וגננות אלימות בעזרת מכשירי הקלטה סמויים. העבודה שלה מביאה לחשיפה של מקרים קשים ולסגירת גנים פוגעניים.

אולם חרף חומרת הממצאים הראייתיים שהביאו לנעילת המוסד, רגינסקי מתנערת לחלוטין מכל אחריות שילוחית או מוסרית לנעשה בתוך המבנה שהיה בניהולה הישיר. במקום להביע צער בפני ההורים השבורים, נקטה רגינסקי בטקטיקה כוחנית והגישה תביעות משפטיות וכלכליות נגד אמהות פגועות, אשר מימשו את זכותן הלגיטימית, קיימו הפגנות חוקיות לחלוטין מול שערי הגן ופרסמו פוסטים של מחאה מוצדקת ברשתות החברתיות. יתרה מכך, בשלבים מוקדמים של הפרשה, גויס מטעמה גורם עברייני המכונה "סיזר", אשר הפעיל מסכת איומים והפחדות ישירה במטרה להשתיק את משפחות הקורבנות.
במקביל, אוזלת יד חריפה מופנית לעבר רשויות החוק והמשטרה בעפולה, אשר נראה כי אינן פועלות בנחרצות הנדרשת. הדבר בא לידי ביטוי מובהק בעניינה של הסייעת, הגב' מזל בידגלין. למרות תלונות פליליות מרובות שהוגשו נגדה, בידגלין נותרת חופשיה וללא כל מגבלה משמעותית.
בשנת 2024 עלה רף הפעילות המאיימת שלה, כאשר שיגרה איומים קשים וישירים לעבר משפחה. האירוע החמור אילץ את נפגעי העבירה לפנות לערכאות משפטיות, ובעקבות כך אף ניתן נגדה צו שיפוטי בגין הטרדה מאיימת בבית משפט השלום בעפולה (במסגרת תיק שמספרו 53292-11-24).
בזמן שההורים והילדים נושאים יום יום את נזקי הגוף והנפש ומנסים לאסוף את השברים, החשודות במעשים אינן מגלות שמץ של רחמים או בושה. הן ממשיכות לנהל שגרת חיים חופשית לחלוטין, לחבור לגורמים עבריינים ולייצר פרובוקציות משפטיות, תוך פגיעה מתמשכת ברגשות הציבור ובערכי הצדק הבסיסיים ביותר. החקירה בעניינן נמשכת תחת ביקורת ציבורית נוקבת.























