שר החוץ גדעון סער פרסם ברשת X פוסט הדומה בתוכנו לדברים שנמסרו למערכת "מעקב" מטעם דוברות משרד החוץ.

חשיפת מנגנון השקר: מה עומד מאחורי הטענות?

ניתוח העובדות מלמד על קושי מהותי בטענות האוקראיניות. כבר ב-16 באפריל 2026, פנתה מערכת "מעקב" למשרד החוץ הישראלי בנושא. משרד החוץ מסר אז: "העברנו תשובות בנושא לידידינו האוקראינים בערוצים הדיפלומטים והמקצועיים". ניתן להסיק מכך כי ישראל דרשה מראש ראיות מוצקות לכניסת האונייה, ראיות שמעולם לא הוצגו.

יתרה מכך, מתעצם החשד כי אוקראינה עושה שימוש בטכנולוגיות בינה מלאכותית (AI) לצורך יצירת תצלומים מזויפים של כלי שיט בנמלי ישראל, דבר המעורר סימני שאלה כבדי משקל באשר לטוהר כוונותיהם של הגורמים המפיצים מידע זה. מנגד, מדגישה ישראל כי בהיעדר תשתית ראייתית משפטית, הטענות אינן חורגות מגדר רעש תקשורתי; כך נמסר, ככל הנראה, ממקור במשרד ראש הממשלה למערכת "מעקב".

התנהלות התקשורת והשלכות המצב

בתוך כך, עיתון "הארץ" פרסם תחקיר מאת אבי שרף תחת הכותרת: "מנגנון ההסתרה נחשף: כך מוברחת לישראל חיטה שרוסיה גנבה מאוקראינה". אולם, בדיקת מערכת "מעקב" העלתה כי התחקיר נשען כמעט אך ורק על מידע שפורסם על ידי אוקראינה ועל ציוציו של השר אנדריי סיביגה, מבלי שהוצגו ראיות עצמאיות או בוצע אימות נתונים. ניסיונות מצד מערכת "מעקב" לקבלת תגובתו של העיתונאי אבי שרף באשר למקורותיו לא נענו.

אין כל מניעה להסתמך על מקורות באוקראינה או על עמדות משרד החוץ הישראלי, ברם, ההתעלמות מראיות וממידע עובדתי הנמסרים על ידי גורמים ממשלתיים בישראל מעוררת קושי מהותי. אם משרדי הממשלה עצמם מצהירים כי אין בידיהם מידע באשר לסחורה, כיצד ניתן להתעלם מנתון מרכזי זה?

התנהלות זו מעוררת דאגה עמוקה. לא זו בלבד שמופצים פרסומים ללא בסיס עובדתי, אלא שניכרת עלייה מדאיגה בשיח עוין ואף אנטישמי נגד ישראל בתוך אוקראינה סביב הפרשה.

השאלות שנותרו פתוחות

נוכח חומרת המצב, מערכת "מעקב" פנתה למשרד החוץ בבקשה להבהרות נוספות:

1. האם דברי שר החוץ משקפים החמרה ביחסי המדינות או שמדובר באירוע נקודתי?

2. האם נשקלות השלכות מדיניות כתוצאה מפרסומי הכזב?

3. כיצד ישראל מתמודדת בזירה הבינלאומית עם תופעת המידע הכוזב המופץ על ידי גורמים רשמיים באוקראינה?

4. האם קיים מעקב אחר גילויי העוינות והאנטישמיות ברשתות החברתיות כלפי ישראל, והאם הנושא הועלה בשיחות מול גורמים אוקראינים?

5. מהן ההשלכות העתידיות במידה ויוגשו ראיות אמיתיות, ומה המנגנון המשפטי שיפעיל את הטיפול בהן?

עד למועד פרסום שורות אלו, לא התקבלה תגובה רשמית נוספת מטעם משרד החוץ הישראלי או גורמים מדיניים אחרים ביחס לשאלות שהועלו בפרשה, לרבות באשר להשלכותיה האפשריות על יחסי המדינות. לפי עקרונות הדין והנהלים המקובלים בתחום שיתופי הפעולה הבינלאומיים, בחינה של טענות בעלות אופי פלילי או מסחרי מחייבת הצגת תשתית ראייתית והעברת פנייה מסודרת באמצעות מנגנוני סיוע משפטי בין מדינתיים.

ככל הידוע בשלב זה, לא הועברה פנייה פורמלית המלווה בראיות כנדרש. בנסיבות אלו, הבדיקה, אם מתנהלת, נותרת בשלב מקדמי בלבד, וכל התפתחות עתידית תלויה בהיקף ובאיכות המידע שיועבר לרשויות המוסמכות. בהתאם לכך, הכרעות אינן מתקבלות על בסיס פרסומים פומביים בלבד, אלא במסגרת הליכים מוסדרים ועל יסוד נתונים הניתנים לאימות.

במישור הדיפלומטי, לא פורסמה עד כה הודעה רשמית בדבר שינוי מדיניות או נקיטת צעדים קונקרטיים מעבר להמשך הבירור. בהיעדר מידע מבוסס נוסף, מוקדם לקבוע מסקנות אופרטיביות או להעריך את השלכות הפרשה בטווח הארוך.

צילומיו של גדעון סער נלקחו מתוך אתר הכנסת; צילום שר החוץ האוקראיני נלקח מרשת X, שימוש בהתאם לסעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים.