דים אמור
אישור נוטריוני אינו פעולה טכנית, אינו סמל סטטוס ואינו פלטפורמה לשיווק עסקי. במדינת ישראל, המחוקק הפקיד בידיו של הנוטריון סמכות מעין שיפוטית ראשונה במעלה: חותמת המתכת, הסרט האדום והחתימה הנוטריונית מעניקים למסמך מעמד ראייתי מוגבר בבתי המשפט וברשויות המדינה. כאשר נוטריון מצהיר כי הוא שולט בשפה זרה ומאשר נכונות של תרגום משפטי, הציבור, שופטי ישראל ומשרדי הממשלה נדרשים, על פי חוק, ליתן בו אמון מוחלט.
אולם, תחקיר נרחב ומקיף של מערכת "מעקב", המתפרסם על בסיס מסמכים רשמיים, תמלילים, הקלטות, פרוטוקולים והליכים משפטיים, חושף מסכת עובדתית מדאיגה ומעלה שאלות חמורות ביותר באשר להתנהלותה המקצועית של עורכת הדין והנוטריונית לי קפלן (מ"ר 218175) מאילת.
התחקיר מעלה תמונה קשה: עו"ד ונוטריון המציגה עצמה בפני הציבור, הרשויות ובתי המשפט כמי שדוברת ושולטת בשפה האוקראינית, בעוד שממצאים עובדתיים רבים – ובהם שיחות מתועדות, תרשומות רשמיות של משרד המשפטים והודאות מפורשות – מעלים כי היא לכאורה אינה שולטת באוקראינית, לא למדה את השפה באופן פורמלי בבית ספר או באוניברסיטה, אינה מחזיקה בכל תעודה המעידה על יכולת תרגום משפטי מקצועי, וככל הנראה אף אינה מסוגלת לנהל שיחה בסיסית ואלמנטרית בשפה זו.
מעבר לכך, התחקיר חושף התנהלות תמוהה במנגנוני הפיקוח והאכיפה המשמעתית של משרד המשפטים: תלונה נגד עו"ד קפלן, שבמסגרתה קבע נציג משרד המשפטים במפורש כי "על פניו ישנו חשד לקיומה של עבירת משמעת", נסגרה לבסוף לאחר שאת קפלן ייצג עו"ד ונוטריון משה אלפסי – מי שמכהן כיו"ר משותף של ועדת הנוטריונים בלשכת עורכי הדין וכחבר בוועדת הרישיונות.
כאשר מערכת "מעקב" פנתה לעו"ד קפלן בפנייה עיתונאית לגיטימית לקבלת תגובה, בחרה קפלן לפנות לבית המשפט ולזכות בצו במעמד צד אחד למניעת הטרדה מאיימת – צעד אשר בלם באופן זמני את הפרסום.
אולם, בעקבות התייצבות מערכת "מעקב" בבית משפט השלום באילת והגשת תגובה מפורטת, הצו בוטל. נכון להיום, ההליך המשפטי חסוי לבקשת קפלן, ומערכת "מעקב" פועלת בדרכים המשפטיות לפתיחתו לעיון הציבור.
להלן מסכת הראיות, ציר הזמן המלא והממצאים העובדתיים – מן המסמך הראשון ועד להכרעת בית המשפט.
לי קפלן: בין הצהרות למציאות
עו"ד לי קפלן היא עורכת דין, מגשרת ונוטריון הפועלת באילת. על פי פרסומים שונים, משרד Lee Kaplan Law Office & Notary Eilat מציע שורה ארוכה של שירותים משפטיים ונוטריוניים, מעין "מולטי-טאלנט" משפטי: שירותים נוטריוניים בשפות אוקראינית, עברית, אנגלית, רוסית ולטבית; עריכת חוזים והסכמים לחברות ולשותפויות; טיפול בענייני מקרקעין ובעסקאות מכר דירות; רישוי עסקים; חריגות בנייה וליקויי בנייה – לצד ייעוץ, גישור, ייצוג וליווי משפטי.
בפרסומים שונים ובהצגות פומביות של שירותיה מציגה קפלן יכולות במספר שפות, ובהן רוסית, עברית, אנגלית, ובין היתר גם אוקראינית. אלא שדווקא סביב הסוגיה הלשונית הזאת מתעוררות שאלות המחייבות, לטעמנו, בדיקה עיתונאית מעמיקה.
עד כמה שקופה עו"ד והנוטריון לי קפלן כלפי הציבור וכלפי הגורמים האמונים על הפיקוח על עבודתם של נוטריונים? השאלה מקבלת משנה תוקף נוכח העובדה שקפלן מעניקה, בין היתר, שירותים גם למשרדי ממשלה, ובהם משרד הפנים. כאשר מדובר בתרגום נוטריוני, לכל מילה עשויה להיות משמעות מכרעת: תרגום שאינו מדויק עלול להשפיע על גורלו של אדם, על הליכי קבלת אזרחות, על קביעת מעמדו בישראל ועל זכויות מהותיות נוספות.
יש לציין כי נכון למועד פרסום התחקיר, לא עלה בידינו לאתר מסמך, אישור או אסמכתה רשמית מטעם משרד הפנים, המעידים כי עו"ד והנוטריון לי קפלן זכתה במכרז כלשהו של המשרד.
מכאן עולה השאלה המרכזית: האם עו"ד והנוטריון לי קפלן אכן שולטת בשפה האוקראינית ברמה הנדרשת לצורך מתן שירותים נוטריוניים בשפה זו, או שמא קיים פער בין האופן שבו מוצגים שירותיה לציבור ולגורמים הרשמיים לבין המציאות בפועל?
אז מי היא באמת עו"ד והנוטריון לי קפלן? עורכת דין ונוטריון מן השורה, או שמא מאחורי התדמית המקצועית מסתתרות הצהרות שאינן מתיישבות לכאורה עם המציאות?
לפני הכול יודגש: הסוגיה אינה מסתכמת בשאלה אם הצהרותיו של נוטריון בדבר שליטתו בשפה מסוימת מדויקות. היא עשויה לעורר שאלות רחבות יותר בדבר עמידה בהוראות הדין, חובות האתיקה והאמון הציבורי הנלווה למעמד הנוטריון. את המסקנות מן העובדות שיובאו בתחקיר נותיר לקוראים.
סעיף 15 לחוק הנוטריונים קובע כי נוטריון רשאי לאשר נכונות תרגום רק כאשר הוא שולט הן בשפת המקור והן בשפת התרגום, והוא עצמו תרגם את המסמך או בדק את נכונות התרגום. מכאן ששליטה בשתי השפות אינה פרט שולי, אלא תנאי מהותי להפעלת סמכות זו.
אם נוטריון אינו שולט באחת השפות, כיצד ניתן לוודא כי תרגום שאושר על ידו אכן נאמן למקור?
הדברים מקבלים משנה חשיבות כאשר אישור נוטריוני מוגש במסגרת הליך משפטי. סעיף 19 לחוק מקנה לאישור שנערך כדין מעמד ראייתי משמעותי, וקובע כי הוא מהווה ראיה מספקת בהליך משפטי לדברי הנוטריון, למעשיו ולדברים שנאמרו או נעשו בפניו, בהתאם לאמור באישור.
ומעבר להיבט המשפטי, ניצבת גם שאלת האמון: נוטריון ועורך דין נושאים באחריות מקצועית וציבורית מוגברת. אם יתברר כי בעל תפקיד כזה מסר ביודעין הצהרה שאינה אמת בעניין מהותי, הדבר עשוי לעורר תהיות גם באשר למהימנותן של הצהרות אחרות שנמסרו על ידו. במובן זה, אין מדובר רק בשאלה טכנית של ידיעת שפה, אלא בסוגיה הנוגעת לכאורה לאמון, ליושרה המקצועית ולחובות המוטלות על מי שמחזיק בסמכות נוטריונית.
פניית המקור "אלון בן דוד" והחשד להטעיה חמורה
במרכז הפרשה עומדת שאלה בעלת חשיבות ציבורית ראשונה במעלה: כיצד נוטריון, המטביע את חותמתו ואת הסרט האדום על גבי תרגומים משפטיים של הסכמי גירושין, פסקי דין, תעודות משרד הפנים ואישורים משטרתיים מאוקראינית לעברית – שבהם טעות באות אחת עלולה לגרום לעיוות דין ולפגיעה קשה בזכויות אזרחים – מצהירה כי היא שולטת בשפה, בעוד שככל הנראה אינה שולטת בה ברמה הנדרשת, לא למדה אוקראינית באופן רשמי, ואין ברשותה תעודה המעידה כי היא שולטת בשפה ברמה הנדרשת לתרגום משפטי מקצועי?
הפרשה החלה בחודש אפריל 2026, כאשר התקבלה במערכת "מעקב" פנייה בדואר האלקטרוני מאדם שביקש להישאר חסוי. לבקשתו, ובהתאם להתחייבותנו לשמור על זהותו כמקור עיתונאי, הוא יכונה בכתבה בשם הבדוי "אלון בן דוד".
צילומי מסך מתוך התלונה שהוגשה נגד עו"ד והנוטריון לי קפלן, ואשר הועברה למערכת "מעקב" על ידי מר בן דוד:
הפנייה לא הסתכמה בטענות כלליות. המקור העביר למערכת חומרי גלם רבים, ובהם הקלטות של שיחות, תמלילים, התכתבויות בדואר האלקטרוני ומסמכים נוספים. היקף החומרים והראיות שהועברו למערכת הצדיק פתיחה בתחקיר עיתונאי מעמיק ועצמאי.
בין היתר מסר "אלון בן דוד" למערכת "מעקב":
"ברשותי חומרים הנוגעים לפרשה שעשויה לעניין אתכם, ואשמח להעבירם לעיונכם ככל שהנושא יעורר את התעניינותכם.
עיקרי הדברים: מדובר בנוטריון שלטענתי אינה שולטת בשפה האוקראינית, אך למרות זאת מאשרת מסמכים בשפה זו. למיטב ידיעתי, לצורך רישום נוטריון כמי ששולט בשפה מסוימת, נמסרת הצהרה בדבר השליטה בשפה, מבלי שרמת השליטה נבחנת בפועל. במקרה הנוכחי הוגשה תלונה נגד הנוטריון; ניתנה לה האפשרות למסור את התייחסותה, ובתום הבירור התלונה נדחתה והתיק נסגר.
הכשלים המרכזיים שלטענתי עולים מהטיפול בתלונה:
הנוטריון יוצגה בהליך על ידי עורך הדין והנוטריון משה אלפסי, החבר בוועדת הנוטריונים.
איש מהגורמים שטיפלו בתלונה לא בדק בפועל את רמת שליטתה של הנוטריון באוקראינית.
במהלך הבירור אמר אלפסי כי אינו יכול לקבוע אם הנוטריון שולטת באוקראינית אם לאו.
הועברו שתי הקלטות של שיחות עם הנוטריון, שבהן, לטענתי, היא אומרת במפורש כי אינה דוברת אוקראינית; למרות זאת, ההקלטות לא זכו לבדיקה עניינית מספקת.
הנוטריון נרשמה כמי ששולטת באוקראינית רק בתקופה האחרונה.
באישורים נוטריוניים היא מציינת כי היא 'שולטת בשפה באופן מושלם', בעוד שלטענתי היא אינה מבינה אוקראינית ברמה הנדרשת.
לבירור לא צורף נוטריון ניטרלי השולט באוקראינית, אשר יכול היה לבחון באופן מקצועי את רמת שליטתה בשפה.
אופן הטיפול בתלונה יוצר בעיניי רושם כי היא לא נבדקה לעומק, בין היתר לנוכח מעמדו וקשריו של אלפסי.
לאחר דחיית התלונה, האפשרות המשפטית הבאה היא הגשת עתירה מינהלית, אולם בשלב זה אין ברשותי המשאבים הדרושים לכך.
ברשותי מלוא חומרי הפרשה וההתכתבויות, ואני מוכן להעבירם לעיונכם. אני מבקש את מעורבותכם כדי להביא לבירור העובדות, למנוע מהנוטריון לאשר מסמכים באוקראינית ככל שאכן אינה שולטת בשפה ברמה הנדרשת, ולהביא את הפרשה לידיעת הציבור".
המקור הוסיף ומסר למערכת:
"ברשותי שתי הקלטות של שיחות עם הנוטריון – אחת באוקראינית והשנייה בעברית – שבהן, לטענתי, היא אומרת כי אינה שולטת באוקראינית. בתגובה לכך טענה הנוטריון כי לא רצתה להעניק שירות לאותם אנשים ולכן אמרה שאינה דוברת את השפה. לטענתי, הסבר זה אינו אמת: מדובר באנשים שלא הכירו אותה ולא פנו אליה קודם לכן.
ברשותי גם פרסומים שבהם הנוטריון מציעה את שירותיה. בתחילה היא כלל לא הופיעה במרשם הנוטריונים כמי ששולטת באוקראינית, וברשותי אסמכתה לכך. קיימים גם מסמכים שלפיהם בעבר אישרה תרגומים באמצעות הצהרת מתרגם. למיטב ידיעתי, הנוטריון היא ממוצא לטבי או ליטאי ודוברת רוסית ברמת שיחה, אך לטענתי לא ברמה הנדרשת לעריכת מסמכים. רק בתקופה האחרונה נוספה האוקראינית לרישומה במרשם.
במקביל, לטענתי, היא עצמה נעזרת בשירותיו של מתרגם, וגם לכך קיים תיעוד בהקלטה. מדובר במתרגם המוכר בעיר ופועל בסמוך למשרדה. בקרבת מקום פועל גם משרד מתווכים המספק שירותי תרגום ואישור נוטריוני באמצעות צדדים שלישיים ומפנה אליה לקוחות. ברשותי שמות ופרטי קשר של המעורבים.
כל חומרי הפרשה שהעברתי אליכם הם חסויים ואינם מיועדים להפצה פומבית. אני מוכן לשתף פעולה וסבור שמדובר בעניין בעל חשיבות ציבורית. לשיטתי, היה מקום לבצע בדיקה מקצועית ועצמאית של רמת שליטתה של הנוטריון באוקראינית, באמצעות נוטריון ניטרלי השולט בשפה. כאשר מדובר בסמכות לאשר מסמכים ותרגומים נוטריוניים, שאלת השליטה בשפה היא עניין מהותי שיש לבררו לעומק. ככל שהיה מתברר שאינה שולטת באוקראינית ברמה הנדרשת, היה מקום למנוע ממנה לבצע אישורים נוטריוניים בשפה זו.
בפועל, לטענתי, הראיות לא נבדקו במידה מספקת, רמת השליטה בשפה לא נבחנה באופן ממשי והתיק נסגר. נראה כי גרסת הנוטריון הועדפה על פני ראיות משמעותיות שהועברו במסגרת התלונה – וכל זאת לאחר הליך שנמשך קרוב לשנה. התנהלות זו מעוררת שאלות קשות באשר לאופן פעולתם של מנגנוני הבדיקה והפיקוח. הציבור זכאי לדעת מי מעניק לו שירותים נוטריוניים, ובפרט כאשר מדובר באישור מסמכים בשפה זרה, ולהיות בטוח כי השירות שהוא מקבל עומד בדרישות המקצועיות והדין".
תיעוד: עו"ד והנוטריון לי קפלן מוסרת כי אינה דוברת אוקראינית
לידי מערכת "מעקב" הגיעו סרטונים והקלטות שבהם נשמעת עו"ד והנוטריון לי קפלן מציינת כי אינה יודעת אוקראינית. בשל החיסיון שהובטח למקור, החומרים לא יפורסמו במתכונתם המקורית; אחת ההקלטות תפורסם לאחר שינוי הקול, לשם הגנה על זהות המקור.
ציר הזמן המלא של הטיפול בתלונה במשרד המשפטים
חומרי התיק שהועברו למערכת "מעקב" חושפים את ציר הזמן המפורט של הטיפול בתלונה שהוגשה נגד עו"ד לי קפלן ביחידה לאכיפת דין משמעתי במשרד המשפטים:
-
24.05.2025 – הוגשה למשרד המשפטים תלונה נגד עו"ד והנוטריון לי קפלן.
-
מאי-אוקטובר 2025 – משרד המשפטים דרש וקיבל בהדרגה תמלולים, הקלטות וחומרים נוספים, ובהם שיחה שבה, לטענת המתלונן, קפלן אומרת כי אינה דוברת אוקראינית. לאחר תזכורות חוזרות הועבר העניין לבירור משמעתי, ומלוא החומרים נמסרו לעו"ד דוד גונן.
-
04.11.2025 – לאחר בחינת החומרים קבע עו"ד דוד גונן מהיחידה לדין משמעתי קביעה דרמטית: "על פניו ישנו חשד לקיומה של עבירת משמעת המצריכה התייחסותה של הנוטריונית הנילונה".
-
06.11.2025 – משרד המשפטים הודיע כי לא יבצע בדיקה עצמאית של שליטתה של קפלן באוקראינית (כגון בחינה על ידי נוטריון ניטרלי), אלא יבחן את התלונה על בסיס החומרים שהוגשו ותגובתה בלבד.
-
04.02.2026 – לאחר חודשים של בירור, התלונה נדחתה והתיק נסגר.
-
15-16.04.2026 – המתלונן טען כי לא נערכה בדיקה ממשית של שליטת קפלן באוקראינית. משרד המשפטים השיב כי באפשרותו לפנות לבית המשפט. תגובתה המלאה של קפלן והסרטון המוזכר לא נמסרו לו עד היום.
הודאת משרד המשפטים, ההקלטות והייצוג בידי בכיר בלשכה
מכתב רשמי של משרד המשפטים מיום 4 בפברואר 2026 מספק אישור רשמי לאחת העובדות המרכזיות שעמדו במוקד התלונה שהוגשה נגד עו"ד לי קפלן. בסעיף 2 למכתב מציין משרד המשפטים במפורש כי בשתי השיחות המוקלטות שצורפו כראיה: "הנילונה נשמעת אומרת כי אינה דוברת את השפה האוקראינית".
בכך מעניק משרד המשפטים אישור רשמי לכך שבהקלטות שהוגשו נשמעת קפלן עצמה אומרת כי אינה דוברת אוקראינית.
על פי תמלול אחת השיחות המוקלטות, כאשר נשאלה עו"ד לי קפלן: "האם את מדברת בשפה האוקראינית?", היא השיבה: "אתה יכול לדבר ברוסית? אני לא מדברת בשפה האוקראינית".
- ראיות ותמלול מתוך שיחה נוספת שצורפה לתלונה שהגיש מר בן דוד למשרד המשפטים נגד עו"ד והנוטריון לי קפלן – ואשר אינה השיחה שפורסמה בתחקיר "מעקב":
• חשד משמעתי, גרסאות סותרות – וסימני שאלה
כבר ב-29 ביוני 2025 השיבה עו"ד יונית רוזנפלד, ממחלקת הנוטריונים במשרד המשפטים, כי התנהלות של נוטריון המאשר נכונות תרגום מבלי שהוא שולט בשפה הרלוונטית מנוגדת לחובתו לפי סעיף 15 לחוק הנוטריונים, ועלולה להוות עבירת משמעת בהתאם לסעיף 34(2) לחוק. רוזנפלד ביקשה לקבל את המסמכים שלגביהם נטען כי עו"ד והנוטריון לי קפלן ערכה לכאורה אישור תרגום נוטריוני מאוקראינית לעברית, אף שאינה שולטת בשפה.
בספטמבר 2025 נכנס לתמונה עו"ד דוד גונן, מאשכול חקיקה ותביעה משמעתית בלשכת היועצת המשפטית למשרד המשפטים. גונן לא הסתפק בטענות המתלונן: הוא דרש הקלטות, מסמכים מקוריים, תרגומים נוטריוניים וחומרים שיאפשרו לבחון אם קיימת תשתית לעבירת משמעת. באוקטובר אף הבהיר כי ללא החומרים לא ניתן יהיה לבסס עבירה משמעתית והתלונה תיסגר. מן התכתובת עולה אפוא כי ביקש לבנות תשתית ראייתית ולא לקבל אוטומטית את גרסת המתלונן.
ואז, ב־4 בנובמבר 2025, לאחר שהחומרים הועברו ונבחנו, כתב גונן:
"על פניו ישנו חשד לקיומה של עבירת משמעת המצריכה התייחסותה של הנוטריונית הנילונה".
זהו אחד המסמכים המשמעותיים בפרשה: לא המתלונן הוא שקבע כי קיים חשד, אלא הגורם שטיפל בתיק מטעם משרד המשפטים, לאחר שעיין בחומרים.
לאחר שנמצאה אותה תשתית לכאורית, התבקשה תגובתה של קפלן. ב-1 בדצמבר 2025 הודיע גונן לבן דרור: "ביקשנו את התייחסותה של הנוטריונית לתלונתך. אנו נבחן את תלונתך אל מול התייחסותה ונחליט".
פנייה נשלחה לעו"ד משה אלפסי, שייצג את עו"ד לי קפלן בבירור במשרד המשפטים בעקבות התלונה נגדה, לאחר שקפלן הכניסה לתמונה את "התותחים הכבדים", ולכאורה ניצלה את קשרי החברות הקרובים ביניהם לטובתה במסגרת בירור התלונה.
• קפלן מגייסת את אלפסי להגנתה
ב-22 בינואר 2026 נערכה שיחת Zoom בהשתתפות עו"ד דוד גונן, עו"ד והנוטריון לי קפלן ופרקליטה, עו"ד והנוטריון משה אלפסי.
כניסתו של אלפסי לתמונה אינה פרט שולי. הוא אינו רק עורך דין פרטי העוסק בתחום: כבר ב-2015 פורסם דבר מינויו ליו"ר ועדת הנוטריונים בלשכת עורכי הדין; בפרסומים רשמיים של מערך ההשתלמויות בלשכה הוא מופיע גם בשנים 2025 ו-2026 כיו"ר משותף של ועדת הנוטריונים, ובפרסומים קודמים הוצג גם כחבר ועדת הרישיונות לרישוי נוטריונים במשרד המשפטים.
בשאלת ניגוד העניינים לכאורה ובקשר שבין אלפסי לקפלן נעסוק בהמשך התחקיר. כעת נתמקד בהשתלשלות האירועים.
• קפלן: לא דוברת אוקראינית – אך מעניקה שירותים באוקראינית?
תרשומת השיחה מ-22 בינואר היא מהחלקים המעניינים בפרשה. במהלך ישיבת ה-Zoom נדונה טענתו של בן דרור שלפיה עו"ד והנוטריון לי קפלן אינה דוברת אוקראינית, אף שלפי החומרים והצהרותיה היא מעניקה שירותים בשפה זו, לרבות למשרד הפנים ולמשרדים נוספים. לתלונה צורפו גם סרטונים ותמלול שיחה, שאותו כבר פרסמנו.
אלא שבשלב זה הוצגה גרסה אחרת: קפלן טענה כי אמרה שאינה יודעת אוקראינית משום שלא רצתה להעניק שירות לאותו אדם. אלא שבתמלול ובהקלטה שבידינו לא עולה כי היא מסרבת להעניק לו שירות מטעם זה; היא נשמעת אומרת שאינה דוברת אוקראינית. גם לא נשמעת אמירה שלפיה היא עמוסה, אינה פנויה או אינה מעוניינת לקבל את הפנייה.
לפרט זה משמעות ציבורית מיוחדת: לפי דבריה של קפלן עצמה בתרשומת, אין מדובר רק בלקוחות פרטיים, אלא גם בשירותים הניתנים למשרד הפנים ולמשרדים נוספים.
מערכת "מעקב" לא איתרה זכייה של קפלן במכרז בעניין זה. בעקבות הצהרתה כי היא מעניקה שירותים למשרד הפנים ולמשרדים ממשלתיים נוספים, הגשנו בקשות לפי חוק חופש המידע כדי לברר מה טיב השירותים, מכוח איזו התקשרות ניתנו, האם נערך מכרז – ואם כן, מהם פרטיו. נכון למועד הפרסום טרם התקבלה תשובה, ואנו נעדכן עם קבלתה.
קפלן סיפרה גם על מקרה שבו אדם פנה אליה והטריד אותה מספר פעמים באוקראינית, ולדבריה היא אמרה לו שאינה מעניקה לו שירות. בחומרים שבידינו לא הוצגה ראיה המאמתת הסבר זה. מנגד, לפי הראיות שהועברו למערכת, במספר שיחות עם גברים שונים נשמעת קפלן אומרת כי אינה דוברת אוקראינית.
• אלפסי מציג את קו ההגנה
לפי תרשומת השיחה, אלפסי מכיר את קפלן מהשתלמות נוטריונים כבר מ-2017, זוכר אותה כמי שהתעניינה בתחום והרבתה לשאול שאלות מקצועיות, והעיד על אמינותה ועל כך שהיא מסוג הנוטריונים שניתן לסמוך עליהם. קפלן הוסיפה כי לאחרונה אף סייעה בעניין תוכנת הנוטריונים.
כך, בשלב שבו משרד המשפטים כבר כתב כי "על פניו ישנו חשד לקיומה של עבירת משמעת", הופיע לצדה של קפלן כפרקליטה עו"ד והנוטריון משה אלפסי – בעל תפקיד בכיר בוועדת הנוטריונים בלשכת עורכי הדין, שבעבר הוצג גם כחבר ועדת הרישיונות לרישוי נוטריונים – והציג במסגרת הבירור עמדה חיובית באשר למקצועיותה ולאמינותה.
בין גרסת אלפסי לגרסת עו"ד לי קפלן עולה סתירה מסוימת: מעל דוכן העדים בבית המשפט הצהירה קפלן כי היא ואלפסי "חברים מאוד טובים". ייתכן שהכירו בהשתלמות, אך לדבריה הקשר התפתח לחברות קרובה והדוקה – שהרי לא כל מכר מכונה "חבר מאוד טוב". וחבר במעמדו של עו"ד אלפסי הוא, ככל הנראה, חבר שעורכי דין רבים היו שמחים שיהיה לצדם.
את שאלת הקשר בין השניים ואת סוגיית ניגוד העניינים לכאורה נבחן בנפרד בהמשך התחקיר.
• התיק נסגר – והמקור שקל עתירה
בסופו של דבר החליט משרד המשפטים לסגור את התלונה, וב-4 בפברואר 2026 נשלחה הודעה על סיום הטיפול.
בן דרור לא קיבל את ההחלטה בשתיקה. ב-29 במרץ ביקש לקבל את תגובת קפלן ואת החומרים שעל בסיסם התקבלה ההחלטה, והבהיר כי הם דרושים לו לצורך בחינת עתירה מינהלית נגד ההחלטה.
ב-13 באפריל העביר לו גונן את תרשומת הפגישה עם קפלן ובא כוחה. לאחר בקשות נוספות הועברה גם תגובתה של קפלן. סרטון שנכלל בחומר לא ניתן היה להעביר בדואר אלקטרוני, וגונן הודיע כי ניתן יהיה לצפות בו במשרדי משרד המשפטים בירושלים.
• מבחן מעשי לשליטה בשפה – לא נערך
אחרי ההתכתבויות, ההקלטות, התמלולים, תגובת קפלן וישיבת ה-Zoom, נותרה שאלה מרכזית: עד כמה עו"ד והנוטריון לי קפלן אכן שולטת באוקראינית?
מן החומרים שבידינו לא עולה כי נערך לקפלן מבחן מעשי לבדיקת שליטתה בשפה. לא מצאנו כי גורם מקצועי בדק בפועל את יכולתה לקרוא, לכתוב ולהבין אוקראינית, או בחן באופן מעשי את רמת שליטתה בשפות האחרות שבהן היא מצהירה כי היא מעניקה שירותים נוטריוניים.
וכך נותר הפער בלב הפרשה: מצד אחד, הקלטות ותמלולים שבהם נשמעת קפלן אומרת כי אינה דוברת אוקראינית; מצד אחר, הסברה המאוחר שלפיו הדברים נאמרו משום שלא רצתה להעניק שירות לאותו פונה, לצד הצהרות על מתן שירותים באוקראינית -לרבות למשרד הפנים ולמשרדים נוספים. כל זאת, מבלי שמצאנו כי במסגרת הבירור נערכה בדיקה מעשית של שליטתה בשפה.
ניגוד העניינים לכאורה: מעורבותו של עו"ד משה אלפסי
אז מי הוא עו"ד משה אלפסי?
עו"ד ונוטריון משה אלפסי אינו עורך דין מן השורה. לאורך השנים מילא שורה של תפקידים במוסדות לשכת עורכי הדין ובתחום הנוטריונים. כבר בשנת 2015 פורסם על מינויו ליו"ר ועדת הנוטריונים בלשכה, והוא המשיך להיות מזוהה עם הנהגת הוועדה גם בשנים 2024, 2025 ו־2026 – לרבות בתקופה שבה ייצג את עו"ד והנוטריון לי קפלן במסגרת הטיפול בתלונה נגדה.
אלפסי נמנה כיום גם עם חברי בית הדין המשמעתי של מחוז תל אביב בלשכת עורכי הדין. מסמך מינויים רשמי משנת 2023 מאשר את מינוי חברי בית הדין, ובאתר המדרשה הוא מופיע בין חבריו. במקביל, בפרסומים משנת 2026 הוא מוצג כיו"ר משותף של ועדת הנוטריונים במחוז תל אביב.
אלא שאחד ההיבטים המרכזיים שעלו במסגרת הבירור נוגע דווקא לזהותו של עורך הדין שייצג את קפלן בהליך המשמעתי. מחומרי התלונה נגד עו"ד והנוטריון לי קפלן עולה כי אלפסי הוא שייצג אותה במסגרת הטיפול בתלונה. בהתכתבות שנכללה בחומרים כתב נציג משרד המשפטים במפורש: "מכתבו של עו"ד אלפסי המייצג את הנוטריונית – מהווה את תגובתה".
כלומר, בעת שאלפסי נשא בתפקיד בכיר וממושך בתחום הנוטריונים בלשכת עורכי הדין, הוא שימש במקביל כבא-כוחה של קפלן במסגרת הבירור שנערך בעניינה.
נחזור לעובדות העומדות במרכז התחקיר: עו"ד והנוטריון משה אלפסי מכהן זה שנים רבות כיו"ר ועדת הנוטריונים בלשכת עורכי הדין וכחבר הוועדה לרישוי נוטריונים – תפקידים המקנים לו מעמד ומוניטין מקצועי ניכרים, אך בה בעת מטילים עליו אחריות ציבורית ומקצועית משמעותית.
במסגרת הליך של צו למניעת הטרדה מאיימת, שיזמה עו"ד והנוטריון לי קפלן נגד מערכת "מעקב", מסרה קפלן במהלך עדותה בבית המשפט כי עו"ד והנוטריון משה אלפסי, יו"ר ועדת הנוטריונים, הוא חבר קרוב מאוד שלה.
הצהרתה של קפלן בדבר החברות הקרובה עם אלפסי מעוררת שאלות, במיוחד נוכח הטענות העומדות במרכז תחקיר "מעקב": האם קשר חברי קרוב בין נוטריון לבין מי שמכהן בתפקיד בכיר בתחום הנוטריונים עלול לעורר חשש לניגוד עניינים כאשר מתעוררות טענות הנוגעות להתנהלותה המקצועית? ומה משמעותו של קשר כזה כאשר עולה טענה שלפיה נוטריון הציג עצמו בפני הציבור כמי ששולט בשפה האוקראינית ואף העניק שירותים נוטריוניים הכרוכים בשפה זו, בעוד שלכאורה אינו שולט בה כנדרש?
כאשר עורך דין ונוטריון המכהן בתפקיד בכיר בוועדת הנוטריונים מייצג במקביל נוטריון שבעניינה מתנהל בירור – כיצד מובטחים עצמאות הבדיקה, מראית פני הצדק ואמון הציבור בהליך?
תרשומת השיחה מ-22 בינואר 2026 מעלה כי במהלך שיחת Zoom, שבה השתתפו עו"ד דוד גונן, עו"ד והנוטריון לי קפלן ועו"ד והנוטריון משה אלפסי, הציג אלפסי את עמדתו בעניינה של קפלן. לפי התרשומת, אלפסי סיפר כי הוא מכיר את קפלן מאז השתלמות נוטריונים בשנת 2017, וזוכר אותה כמי שגילתה עניין רב ואף הרבתה להציג שאלות מקצועיות. עוד העיד על אמינותה וציין כי היא נמנית עם הנוטריונים שלדבריו ניתן לסמוך עליהם. עם זאת, בכל הנוגע לסוגיה שעמדה בלב הבירור, צוין כי אלפסי אינו יכול לקבוע אם קפלן אכן שולטת בשפה האוקראינית.
מערכת "מעקב" פנתה לעו"ד והנוטריון משה אלפסי וביקשה את תגובתו. אלפסי לא הכחיש את הקשר עם עו"ד והנוטריון לי קפלן, אך סירב למסור תגובה וניתק את השיחה. בהמשך נשלחה אליו גם פנייה עיתונאית בכתב, אולם גם לה בחר שלא להגיב.
הבדיקה העיתונאית הישירה, הניסיון להשתקה והניצחון בבית המשפט באילת
כאשר החלטנו במערכת "מעקב" להיכנס לעובי הקורה ולפתוח בתחקיר, נחשפנו לפרסומים שבהם עו"ד לי קפלן מציגה את עצמה, בין היתר, כמי שיודעת את השפה האוקראינית. בנוסף, נחשפנו לאישור נוטריוני מיום 27 במאי 2025, שבו קפלן מצהירה: "אני שולטת היטב בשפות האוקראינית והעברית", ומאשרת את נכונותו של תרגום מאוקראינית לעברית.
לנוכח הפרסומים, החלטנו לבצע בדיקה פשוטה וישירה: להתקשר אליה ולנהל עמה שיחה באוקראינית.
• יובהר כי כותב שורות אלה, המשמש כתב במערכת "מעקב", דובר אוקראינית כשפת אם ומחזיק באישורים רשמיים המעידים על לימודיו בשפה.
29 באפריל 2026 – השיחה והאירועים
ביום 29.04.2026 בשעה 16:21 יצר "מעקב" קשר עם קפלן במסגרת התחקיר. השיחה בוצעה למספר העסקי שפורסם לציבור ולא למספר פרטי. מאחר שבפרסומיה של קפלן הוצגה האוקראינית כאחת משפות השירות, השיחה נפתחה באוקראינית.
לשיחת הטלפון השיבה עו"ד קפלן ברוסית בלבד. כעיתונאי במערכת "מעקב" וכעורך תחקיר זה, ביקשתי ממנה להמשיך את השיחה באוקראינית, במטרה לבחון את הפער הנטען בין הפרסומים לבין מידת שליטתה בשפה בפועל. השיחה נמשכה 46 שניות בלבד, ולאחר מכן נותקה. במהלך השיחה התרשמתי כי קפלן, לכאורה, לא הבינה את הדברים שאמרתי לה באוקראינית, או למצער התקשתה בהבנתם ובניהול שיחה בשפה.
בשעה 16:28 נשלחה לקפלן הודעת WhatsApp שבה נכתב, בתמצית, כי הפסקת השיחה אינה עולה בקנה אחד עם כללי הנימוס, והתבקשה אפשרות להמשיך את השיחה באוקראינית באופן תקין וענייני.
בהמשך נשלחה לעו"ד לי קפלן הודעת WhatsApp באוקראינית, בניסיון נוסף לקבל את תגובתה ולבחון את מידת שליטתה בשפה. אמנם כיום ניתן לנסח ואף לתרגם התכתבות באמצעות כלי בינה מלאכותית, אך בכל זאת הזמנו את קפלן לשוב אלינו ולקיים שיחה באוקראינית, ככל שהשיחה הקודמת אכן נותקה בשל תקלה טכנית ולא במכוון.
אלא שבמקום להיענות להזמנה לשיחה, השיבה קפלן בתגובה תקיפה, וממנה התרשמנו כי הייתה נסערת ולחוצה. האם מדובר בתגובה מקרית, או שמא, כמאמר הפתגם, "על ראש הגנב בוער הכובע"? את המסקנה נשאיר לקוראים.
בשעה 16:30 התקשרה אל "מעקב" אישה בשם נדיה חייטס, מטעם קפלן. בניגוד לשיחה עם קפלן, נדיה ניהלה את השיחה באוקראינית שוטפת ואישרה כי היא עובדת עמה זה כשלוש שנים.
במרכז השיחה עמדה שאלה פשוטה: אם עו"ד קפלן מציגה את עצמה כמי שיודעת אוקראינית, מדוע כאשר פנינו אליה באוקראינית היא השיבה דווקא ברוסית – והיכן ובאיזה אופן למדה את השפה האוקראינית?
חייטס מסרה כי קפלן למדה אוקראינית, כפי שלמדה גם רוסית, "באופן עצמאי". לדבריה, לא ידוע לה על אישור רשמי כלשהו המעיד על ידיעת השפה האוקראינית בידי קפלן. בשלב מסוים בשיחה החלה חייטס לומר: "היא אינה יודעת…" – אולם המשפט לא הושלם, והשיחה עברה לנושא אחר. מטעמי דיוק והגינות עיתונאית, אין בכוונתנו להשלים עבורה משפט שלא נאמר במלואו.
בהמשך חזר נציג "מעקב" על הנקודה המרכזית: כאשר פנה אל עו"ד קפלן באוקראינית, היא השיבה ברוסית, והובהר כי השאלה היכן וכיצד למדה קפלן אוקראינית היא שאלה עיתונאית לגיטימית. חייטס הסכימה לכך והשיבה במפורש: "כן, זו אכן שאלה לגיטימית".
בשעה 17:24 שלחה מערכת "מעקב" לקפלן בדואר אלקטרוני פנייה רשמית שכותרתה: "בקשת תגובה והבהרות באשר להצהרות בדבר שליטה בשפה האוקראינית". בפנייה פורט הפער הנטען והועברו שאלות מפורטות. באותו יום, בשעה 17:50, יצר "מעקב" קשר גם עם עו"ד משה אלפסי. אלפסי אמר שאינו מעוניין להגיב, והשיחה הסתיימה.
המתקפה והניסיון להשתקה משפטית
עוד באותו ערב, 29.04.2026, פרסמה קפלן בפייסבוק פוסט שבו כינתה אותי, דים אמור, עיתונאי מערכת "מעקב", "נוכל מסוכן מאוד", וטענה כי אני מפעיל אתר המתחזה לאתר עיתונאי. היא אף הפנתה לאתר חיצוני שפורסם נגדי' אתר שלטענתי הוקם במטרה להשחיר את שמי ומכיל מידע כוזב, ואשר בעניינו הוגשו תלונה במשטרה וננקט הליך משפטי.
קפלן אף שיתפה וקידמה את אותו אתר, שבו פורסמו, בין היתר, פרטים אישיים ומידע רפואי רגיש הנוגע אליי, לצד תכנים שמקורם בהליכים שהתנהלו בדלתיים סגורות או שהגישה אליהם הוגבלה. בין היתר פורסם מידע הנוגע לפוסט טראומה על רקע השירות בצה"ל. התנהלות זו מעוררת שאלות, בפרט כאשר מדובר בעורכת דין, באשר לפרסום מידע רגיש שמקורו לכאורה בהליכים שאינם פתוחים לעיון הציבור.
במקום להשיב לגופן של השאלות שהופנו אליה במסגרת הפנייה העיתונאית, בחרה קפלן לפרסם כלפיי את הכינוי "נוכל מסוכן מאוד". העובדה שהופנו אליה שאלות שאינן נוחות אינה מייתרת את תפקידו של עיתונאי לבדוק, לתעד ולפרסם מידע בעל עניין ציבורי. אלמלא הפרסומים בדבר שליטתה באוקראינית והטענות שהועלו בעניין זה, הנושא כלל לא היה מגיע לבדיקת מערכת "מעקב". תפקידנו אינו להימנע משאלות קשות, אלא לבדוק אותן באחריות – ולציבור עומדת הזכות לדעת.
למחרת, 30.04.2026, מסרה קפלן גרסה שלפיה הפניות כלפיה היו מאיימות ומטרידות ואפילו הגישה תלונה במשטרה (תלונה הוגשה על איומים – במקרה שבכלל לא היה איום, הגשת תלונה שקרית למשטרה שגם לכאורה מעשה בלתי חוקי לכאורה).
את השיחה ואת הפנייה העיתונאית פירשה קפלן כהטרדה מאיימת ופנתה לבית המשפט, שם ניצלה, ככל הנראה, את ההליך המשפטי ומסרה הצהרה שקרית לבית המשפט – ללא ראיות וללא עובדות – וקיבלה תחילה צו במעמד צד אחד, ובכך הצליחה באופן זמני לסגור לנו את הפה.
התחקיר הזה הביא אותנו עד אילת ועד לבית המשפט באילת. בדרך נשפכו עלינו הרבה זבל ולשון הרע. אלא שבבית המשפט נעשה צדק: הצו בוטל – ובוטל בענק.
נכון לעכשיו, לבקשתה של עו"ד לי קפלן, התיק סגור לציבור ("חסוי"). מערכת "מעקב" פועלת כדי לפתוח אותו לעיון הציבור בכפוף להחלטות בית המשפט. בשלב זה נוכל לתת פרטים יבשים בלבד של ההליך עקב החלטה שיפוטית ובהתאם לדרישה של קפלן.
עם זאת, ניתן לציין כי בית המשפט ביטל את הצו, וכי במסגרת הפרוטוקולים תועד, במהלך עדותה וחקירתה של עו"ד והנוטריון לי קפלן, כי היא לא למדה את השפה האוקראינית באופן רשמי, אינה ילידת אוקראינה ולא למדה שם בבית ספר או באוניברסיטה. עו"ד ונוטריון לי קפלן ניסתה לפגוע בנו ולגרום לכך שהאמת לא תפורסם – אך לא הצליחה.
הכשל המערכתי והשלכות הדין
התחקיר של מערכת "מעקב" חשף אבסורד מערכתי חמור המציב סימני שאלה קשים: למיטב ידיעתנו, לא לשכת עורכי הדין ולא משרד המשפטים דורשים מעורך דין או מנוטריון לעבור מבחן שפה מעשי. די בכך שעורך דין ונוטריון יפרסם פלייר שבו הוא מצהיר כי הוא יודע סינית, יפנית או אוקראינית – והציבור והרשויות נדרשים לתת בו אמון עיוור.
גם בעניינה של עו"ד לי קפלן המדינה נתנה אמון. אלא שאנחנו גילינו כי היא לא הצליחה לנהל שיחה פשוטה ובסיסית באוקראינית. מדובר באבסורד.
יש מקצועות שבהם טעות היא תקלה. אצל נוטריון, טעות עלולה להפוך לבעיה משפטית של ממש. סעיף 15 לחוק הנוטריונים קובע כי נוטריון אינו רשאי לאשר נכונות של תרגום אלא אם הוא שולט בשפה שבה נערך המסמך המקורי ובשפה שאליה תורגם, והוא עצמו ערך את התרגום או בדק את נכונותו. כלומר, שליטה בשתי השפות אינה פרט שולי – היא תנאי מהותי להפעלת הסמכות.
וכאן מתחילה השאלה המטרידה: אם נוטריון שאינו שולט באחת השפות אישר בכל זאת תרגומים – כיצד יכול היה לדעת שהתרגום נאמן למקור?
סעיף 19 לחוק הנוטריונים קובע כי אישור נוטריון מהווה ראיה מספקת בהליך משפטי. הציבור ובתי המשפט מסתמכים על החותמת והסרט האדום. אם יתברר שהנוטריון לא היה מסוגל לקרוא ולהבין את הטקסט, מתעוררת שרשרת שאלות קשה: מי ביצע בפועל את התרגום? מי בדק אותו? כיצד נבדקה התאמתו למקור? והאם בתי המשפט ומשרד הפנים הסתמכו על מסמכים שקיבלו משקל ראייתי שלא מגיע להם?
נוטריון אינו עוד בעל מקצוע שמציע שירותי תרגום. הצהרה של נוטריון כי הוא שולט בשפה אינה עניין שיווקי. נוטריונים עוסקים במסמכים בעלי השלכות כבדות: מסמכי ירושה, צוואות, תעודות נישואין וגירושין, תמציות רישום, פסק דין אוקראיניים, אישורים משטרתיים, ומסמכי הגירה. מילה אחת שתורגמה באופן שגוי עלולה לשנות משמעות ולפגוע בזכויות אזרחיות ומשפטיות של פליטים, בני זוג שאינם יהודים, ומבקשי מעמד.
נוטריון אינו יכול להרשות לעצמו לשקר – בוודאי לא בשפה שאינו יודע. לי קפלן לא למדה אוקראינית באופן רשמי, ובשיחה המוקלטת שביצענו ניתן לראות כי לכאורה אינה שולטת באוקראינית ולשאלות בסיסיות לא הצליחה לענות.
החומרים הרלוונטיים שנאספו במסגרת התחקיר, לרבות התיעוד והמסמכים הנוגעים לטענות בדבר ידיעת השפה האוקראינית, יועברו ללשכת עורכי הדין ולמשרד המשפטים במסגרת תלונה מסודרת.
זכות הציבור לדעת לפני הכול – והאמת תצא לאור.
תגובות:
מערכת "מעקב" מכינה תלונה ללשכת עורכי הדין ולגורמים המוסמכים ברשויות, בעקבות חשד להטעיית הרשויות.
מאחר שבכוונת המערכת להגיש תלונה ללשכת עורכי הדין, הוחלט שלא לפנות בשלב זה לדוברות הלשכה לקבלת תגובה, וזאת כדי להימנע מחשש לניגוד עניינים ולשמור על כללי האתיקה. ללשכה תינתן האפשרות להשיב לטענות במסגרת בירור התלונה, ותגובתה תפורסם עם סיום הטיפול בה.
עד למועד הפרסום, משרד הפנים לא מסר תגובה; הממונה על חופש המידע טרם השיב לפניית המערכת; ועו"ד והנוטריון לי קפלן ועו"ד והנוטריון משה אלפסי לא טרחו להגיב.
