בשנתיים וחצי האחרונות, הפעילות המשולבת של גדודי החי"ר עם חיל האוויר הוכיחה את עצמה ככלי קריטי בשדה הקרב. החל מפינויי פצועים, דרך חיפוי אווירי ועד הנעת לוחמים במהירות – זהו בדיוק המענה המבצעי שתרגלו לאחרונה צוות הניוד בפלוגה המסייעת של גדוד 202 יחד עם טייסות התובלה 103 ו-131. התרגיל, שהוגדר כהצלחה מבצעית, תוכנן וסוכם על ידי סגן מפקד הגדוד (הסמג"ד) והטייס המוביל, אשר חברותם האישית נרקמה עוד בימי שירותם המשותף בבה"ד.

"טסנו זוג מטוסי 'קרנף'. בבטן של שניהם המתינו ההאמרים, ובתוכם עשרות צנחנים. התקדמנו בחושך, בגובה נמוך, אל עבר מנחת מאולתר. כשנגענו בקרקע, הכלים יצאו במהירות, והלוחמים פרקו מהם בשטח הפתוח". כך מתאר סרן ד', טייס 'קרנף' בטייסת 131, את רגעי השיא של התרגיל המשותף עם צוות הניוד בפלוגה המסייעת של גדוד הצנחנים 202.

הצורך המבצעי בשילוב הכוחות ברור: במקרים שבהם נדרש שינוע כוחות רגליים במהירות מרבית, או לחלופין הקפצת צוותים לאירוע מתפרץ, מטוסי התובלה של חיל האוויר מהווים פתרון אידיאלי. עם זאת, פעולה מורכבת מסוג זה דורשת סנכרון מדויק ומורכב בין הכוחות הקרקעיים לאלו שבשמיים. בדיוק את המיומנות הזו תרגלו הלוחמים והטייסות לפני כשבועיים.

במהלך החודשים האחרונים נמצא גדוד 202 בפעילות מבצעית עצימה בשג'עייה, שם מבצעים הלוחמים פשיטות ממוקדות נגד ארגון הטרור חמאס, לצד עבודות הנדסה וחבלה נרחבות.

"אנחנו מתמקדים כרגע בשני מאמצים מקבילים", מסביר רס"ן פ', סמג"ד 202 בצנחנים. "מצד אחד ממשיכים את הפעילות השוטפת מול התוואים התת-קרקעיים, מבני הטרור וחיסול המחבלים שחוצים את הקו הצהוב. מצד שני, מנצלים את הזמן לאימונים ותרגילים בתחומים שונים, כמו זה למשל".

הקשר המבצעי שהוביל לתרגיל הנוכחי נבט לראשונה בבה"ד 1, שם הכירו שני החברים הקרובים – רס"ן פ' וסרן ד', בתקופה שבה ד' הטייס עוד שירת כקצין בחיל התותחנים. "יום אחד פ' שלח וואטסאפ, ושאל אם הפלוגה יכולה להגיע אלינו לאימון משותף, ואני כמובן נעניתי בחיוב", נזכר סרן ד'. "משם המשכנו לתהליך ההכנות והאישורים, ובנינו יחד את התוכנית".

"השלב הראשון היה למצוא מועד שבו שנינו פנויים, ואף אחת מהיחידות לא בפעילות. הגדוד היה צריך לרדת מכוננות וכך גם אנחנו", משחזר הטייס. "בהמשך בנינו את המתווה – כשהמטרה היא ששני הצדדים ירוויחו ממנו. מבחינת הלוחמים, רצינו לתרגל פריקה והעמסה כמה שיותר פעמים, ובתנאים מאתגרים".

עבור צוותי האוויר, המיקוד המרכזי היה טיסה בסביבה מורכבת ומאיימת: מנחת ארעי, חשיכה מוחלטת, טיסה בגובה נמוך ונסיבות קיצון המחייבות קבלת החלטות קריטיות בזמן אמת. התרחישים המורכבים הללו לא יועדו רק עבור הטייסים, אלא נבנו במיוחד גם עבור פקחי ההעמסה, הנווטים והמכוננים של הטייסות.

הפרטים הפרקטיים של התרגיל תוכננו בקפידה רבה. "קבענו דרך אילו שדות ונתיבים אוויריים נטוס, איפה ננחת ונתמקם", ממשיך סרן ד'. "הבנו שיהיה הכי נכון ומועיל אם הפלוגה תצא מהפעילות בעזה לבסיס חצרים, תתחבר אלינו – ומשם 'נמריא' יחד".

התרגיל עצמו יצא אל הפועל עם רדת ערב, אף על פי שהלוחמים החלו בהכנות המקדימות והטקטיות כבר משעות הבוקר. "נפגשנו עם פקחי ההעמסה ואנשי חטיבת המרום, והתאמנו על העמסת הלוחמים על ההאמרים ולתוך המטוסים", מגולל רס"ן פ'. "עברנו על איך מרתקים את כלי הרכב לרצפת הקרנף, איך הנהגים צריכים לעלות ולרדת מהרמפה בצורה נכונה, והכנו אותם מנטלית – כי זה יכול להיות אירוע מלחיץ".

בחשות החשיכה, החלו רכבי ההאמר לנוע לעבר מטוסי הקרנף, טיפסו על הרמפות, וכבש המטוס נסגר מאחוריהם. "תוך דקות הם כבר היו באוויר", משחזר הטייס. "סביב השעה 22:00 נחתנו ללא אורות, בשטח המדבר הפתוח, במנחת ארעי שהוקם רגעים לפני כן. הכובד של המטוסים היה אלמנט מאתגר גם הוא, שכן נחיתה במשקל כבד דורשת טכניקה מיוחדת".

לאחר שהלוחמים ביצעו את סבבי הפריקה וההעמסה מספר פעמים בשטח, אספו אותם זוג מטוסי 'הרקולס' באותה השיטה והטכניקה המבצעית, והם שבו למנחת המוצא. על מנת לנצל את התנאים המבצעיים הייחודיים עד תום, טסו כלי הטיס בדרכם חזרה בגובה נמוך במיוחד מעל פני הקרקע.

עם השלמת התרגיל המורכב, ביצעו הצוותים תחקירים פנימיים מעמיקים, סיכמו את המהלכים וגיבשו לקחים מבוססים. במקביל, קיימו שני הכוחות – יחידת החי"ר וצוותי האוויר – שיח משותף ופתוח, במסגרתו החליפו ביניהם דגשים מקצועיים שעלו מהשטח ונקודות לשיפור ממשקי העבודה ההדדיים.

"במהלך המלחמה, ראינו מקרים בהם הפעילות בין שתי היחידות הייתה קריטית בשדה הקרב", מדגיש רס"ן פ'. "החל מהזנקת המטוסים לעוטף עזה, דרך התמרונים השונים ברצועה, ועד ההקפצות של הכוחות לצפון. לכן התרגיל הזה והחלפת המסקנות שלאחריו כל כך קריטיים – בשביל לשמר ולשפר את השפה המשותפת והיכולת שלנו לפעול יחד, ואני בטוח שזו לא תהיה הפעם האחרונה".