דים אמור
גל האלימות הפושה ברחובות ישראל מוסיף ומחריף: מקרי תקיפה, רצח והתעללות באזרחים מדווחים בתדירות מדאיגה, ונראה כי אופק לבלימת התופעה טרם נראה באופק.
במקביל, מתעצמת התחושה הציבורית כי מערכות האכיפה והמשפט אינן מספקות מענה מספק. המשטרה מתקשה לבלום את התופעה, בעוד שבתי המשפט מטילים לעיתים עונשים מתונים בלבד, אם בכלל, בעבירות אלימות. בכל הנוגע לאלימות כלפי בעלי חיים, גוברת הביקורת על היעדר אפקטיביות ענישתית מספקת, זאת על אף ההכרה כי במקרים מסוימים דפוסי אלימות חמורים יותר עשויים להתפתח על רקע פגיעה מוקדמת בבעלי חיים.
על רקע זה, רבים מאזרחי המדינה חשים כי תחושת הביטחון האישי נשחקה באופן משמעותי. אירועי אלימות קשים עלולים להתרחש, ככל הנראה, במרחבים יומיומיים, ברחוב, במקומות בילוי ואף במעברי חציה. לנוכח מציאות זו, מתחדדת בקרב הציבור התחושה כי האלימות הפכה לתופעה מושרשת, הפוגעת פגיעה ממשית במרקם החיים האזרחי בישראל.
הנזירה הותקפה באכזריות והושפלה בלב ירושלים, אך ורק בשל זהותה כנוצרייה.
אלימות גזענית בלב העיר העתיקה: חשוד יהודי בן 36 עקב אחר נזירה, הטיח אותה לאבנים ובעט בגופה השרוע כשהיא מדממת. בזמן שישראל טובעת באלימות חסרת רסן, האצבע המאשימה מופנית ישירות למשרד לביטחון לאומי: מה ניתן לצפות כשבסביבת השר איתמר בן גביר, עבריין מורשע בעצמו, המשטרה נראית חסרת אונים מול פורעים גזענים?
ירושלים, 2026. עיר הקודש הופכת למערב פרוע של שנאה וגזענות. התיעוד שנחשף אמש (חמישי) על ידי המשטרה הוא לא פחות ממזעזע: נזירה, תלמידה בבית הספר הצרפתי למקרא ("אקול ביבליק"), בסך הכל הלכה ברגל לפגוש חברה ליד כנסיית הדורמיציון. בדרכה, באזור קבר דוד, היא נתקלה ברוע צרוף. אדם חובש כיפה וציציות, מי שמתיימר לייצג את ערכי הדת, פעל באכזריות שאין לה מקום בחברה מתוקנת.
על פי החשד, התוקף זיהה את האישה כנוצרייה והחל לעקוב אחריה בריצה מהמנהרה לכיוונה. הוא לא הסתפק באיומים; הוא הטיח אותה בעוצמה על הקרקע האבנית, וכפי שניתן לראות בתיעוד הקשה, בזמן שהיא שרועה על הרצפה, הוא חזר ובעט בה ללא רחם. רק תושייה של עובר אורח שהתעמת עם התוקף והרחיק אותו מנעה פגיעה קשה בהרבה.
צילום: דוברות המשטרה, שימוש לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים
משטרה ללא משילות: צל המשרד לביטחון לאומי
המקרה הזה אינו יד המקרה, אלא עדות להתפרקות הסדר הציבורי. ישראל תובעת באלימות ואין לזה סוף, אך מה ניתן לצפות מבני אדם כאשר השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, הוא בעצמו עבריין עם הרשעות? כאשר בראש המערכת עומדת דמות כזו, המסר לרחוב הוא של זלזול בחוק ובזכויות אדם.
השאלה המהדהדת היא האם הדת היהודית מלמדת לתקוף דתות אחרות? התשובה היא "לא" מוחלט. אנשים מהסוג הזה רק מחללים את שם היהדות ופוגעים ביהודים בכל העולם. אלימות כזו היא בלתי מקובלת בשום צורה, והניסיון של המשטרה לצייר תמונה של "אפס סבלנות" נראה מנותק מהמציאות המדממת בשטח.
המשטרה בודקת: מניע גזעני
רפ"ק נדב כגן, ראש לשכת חקירות מרחב דוד במחוז ירושלים, מסר בראיון כי החשוד הועבר לחקירה בחשד לתקיפה ממניע גזעני. "החשוד דחף אותה והיא נפלה פה באזור האבנים וקיבלה מכה בראש. לאחר מכן, המשיך לתקוף אותה בבעיטות", סיפר כגן. בעוד המשטרה מנסה לשמור על שטח רגוע מול כלל הדתות, התוקפים הגזענים ממשיכים להרים ראש.
הנזירה, שנפצעה בראשה וסבלה מדימום, פונתה לטיפול רפואי. החשוד נעצר שעתיים לאחר המקרה ומעצרו הוארך בבית משפט השלום. מדובר בכתם מוסרי שחור על פניה של המדינה. בזמן שהרחובות בוערים משנאה, הציבור נדרש לשאול: האם זו המורשת של איתמר בן גביר? האם זו ישראל שרצינו לראות?
תקיפה על רקע דתי וסיווגה המשפטי
למעשה, מתעוררת שאלה עקרונית בעלת אופי תיאורטי, אילו היה מדובר בתרחיש הפוך, שבו גבר ערבי, מוסלמי תוקף אישה יהודייה דתייה, מכה אותה ומפיל אותה ארצה, ייתכן כי האירוע היה זוכה להתייחסות ביטחונית רחבה ומחמירה יותר. מן התיעוד הקיים עולה כי עצם הנפילה עלולה הייתה לגרום לפגיעת ראש משמעותית ואף לסיכון ממשי לחייה של הנפגעת.
בהקשר זה, מתחדדת התהייה האם בנסיבות מסוימות היה האירוע נבחן גם במישור של עבירת טרור, ככל שהמניע היה מזוהה כפגיעה על רקע דתי.
במקרה הנוכחי, מתעוררת שאלה בדבר אופן הסיווג והטיפול המשפטי באירוע, שבו אישה הותקפה, ככל הנראה, בשל זהותה הנוצרית.
יודגש כי מדובר בשאלה עקרונית ותיאורטית בלבד, המוצגת כנקודה למחשבה, ללא קביעה נחרצת וללא הסקת מסקנות.
אשר לשאלה האם מדובר ב"טרור יהודי", אין מדובר בהכרעה הנקבעת על יסוד תחושה ציבורית או זהות המבצע בלבד, אלא בהתאם למסגרת משפטית מוגדרת וברורה.
לפי הדין בישראל, ובפרט בהתאם להוראות חוק המאבק בטרור, סיווגו של מעשה כמעשה טרור מחייב התקיימותם של תנאים מצטברים, ובראשם קיומו של מניע אידיאולוגי, דתי או לאומני, לצד כוונה להשפיע על הציבור, להטיל אימה או לכפות מדיניות.
שימוש לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים
