דים אמור
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' פגש אתמול בוושינגטון את שר האוצר האתיופי אחמד שידה, במסגרת מהלך דיפלומטי כלכלי שמטרתו להעמיק את שיתופי הפעולה הכלכליים בין ישראל לבין אחת הכלכלות הצומחות ביותר באפריקה. במהלך הפגישה, שהתקיימה במסגרת ביקורו של סמוטריץ' בבירת ארצות הברית, הוסכם על קידום הזדמנויות כלכליות משותפות, והשר הישראלי הזמין את מקבילו האתיופי לביקור רשמי בישראל.
סמוטריץ' הגדיר את אתיופיה כמדינה ידידה קרובה עם אוכלוסייה צעירה וכלכלה בצמיחה מהירה, והדגיש כי קיים פוטנציאל עצום לשיתופי פעולה בתחומי האנרגיה, החקלאות, ההייטק והתשתיות. לדבריו, הקשרים הכלכליים בין ירושלים לאדיס אבבה יכולים להפוך לגשר של צמיחה אזורית, חדשנות וידידות בין העמים.
הפגישה מתקיימת על רקע נתונים כלכליים מרשימים שמציגה אתיופיה בשנים האחרונות. התמ"ג של המדינה צמח בכ-8% בשנת 2024, והתחזיות לשנת 2025 מצביעות על קצב צמיחה דומה של כ-7–8%. נתונים אלה מציבים את אתיופיה כאחת הכלכלות המתפתחות המובילות ביבשת האפריקאית, עם דגש על האצה משמעותית במגזר התעשייה ובמגזר השירותים, לצד המגזר החקלאי המסורתי שעדיין מהווה את עמוד השדרה של הכלכלה המקומית. צמיחה זו מתאפשרת הודות לרפורמות כלכליות רחבות היקף שמיישמת ממשלת אתיופיה, ובכללן פתיחת המשק להשקעות זרות, שיפור מערכת הבנקאות המקומית ומאמצים להפוך את המדינה לשער כלכלי מרכזי ליבשת אפריקה.
יחד עם זאת, התמונה הכלכלית מציגה גם אתגרים משמעותיים. האינפלציה באתיופיה נותרת גבוהה ועומדת על כ-13%, בעוד שהאבטלה הרשמית מגיעה לרמה של כ-19%. המדינה מתמודדת עם רמת הכנסה נמוכה לנפש, חוב חיצוני גבוה ומחסור במטבע זר, לצד תלות ניכרת ביבוא מזון ודלק. בנוסף, המתיחות הפוליטית והאתנית באזורים שונים במדינה פוגעת ביציבות הכלכלית וביכולת למשוך השקעות זרות. למרות קשיים אלה, לפי התחזיות, הממשלה האתיופית צפויה להמשיך בתהליך הרפורמות במטרה להפחית את האינפלציה, לעודד השקעות ולהגיע לצמיחה כלכלית יציבה שתשפר את רמת החיים של האוכלוסייה.
כך, אתיופיה מציגה שילוב מורכב של פוטנציאל כלכלי משמעותי לצד סיכונים גבוהים, כאשר ההצלחה העתידית של המשק תלויה בעיקר ביציבות המדינית וביכולת להמשיך ולקדם את תהליך הרפורמות הכלכליות.
היחסים בין ישראל לאתיופיה הם ארוכי שנים ונמצאים כיום במגמת התחזקות. יחסים דיפלומטיים מלאים כוננו כבר בתחילת שנות ה-60, והם חודשו בשנת 1989 לאחר הפסקה. עבור ישראל, אתיופיה מהווה הזדמנות משמעותית להעמקת השפעה אזורית ולשיתוף פעולה אסטרטגי עם אחת המדינות המרכזיות במזרח אפריקה.
במישור הכלכלי, המדינה מהווה יעד טבעי לטכנולוגיות ישראליות, במיוחד בתחומים שבהם ישראל נחשבת למובילה עולמית. אתיופיה, כמדינה חקלאית ברובה, מתמודדת עם אתגרים של השקיה, ניהול מים ותלות באקלים, והיא זקוקה לפתרונות טכנולוגיים מתקדמים. חברות ישראליות כבר פועלות במדינה בפרויקטים של השקיה חכמה, ייצור מזון ופתרונות אנרגיה סולארית, והביקוש לפתרונות מסוג זה צפוי רק לגדול בשנים הקרובות.
מעבר לכך, נפתחו אפיקי שיתוף פעולה חדשים בתחומי בריאות, טכנולוגיה ורפואה דיגיטלית, וכן בענפי המינרלים והעיבוד התעשייתי. אתיופיה מעוניינת להעביר את כלכלתה משלב של יצוא חומרי גלם לשלב של עיבוד מקומי, ובכך ליצור ערך מוסף גבוה יותר. במקביל, קיים פוטנציאל משמעותי לפיתוח תשתיות, תחבורה ולוגיסטיקה, תחומים שבהם ישראל יכולה לתרום ידע הנדסי ומערכות מידע מתקדמות. שיתופי הפעולה הכלכליים מתפרסים על פני מגוון רחב של תעשיות וענפים, החל מחקלאות ומים, דרך אנרגיה ירוקה ומינרלים, ועד לטכנולוגיה מתקדמת ופתרונות דיגיטליים.
במישור המדיני, אתיופיה נחשבת שותפה חשובה לביטחון ולמדיניות הישראלית באפריקה. המדינה תורמת ליציבות האזורית, שומרת על יחסים דיפלומטיים יציבים עם ישראל, ומשמשת שער כלכלי לאפריקה התת־סהרה. בהקשר זה, העמקת הקשרים הכלכליים אינה רק עניין מסחרי, אלא גם חלק ממדיניות חוץ רחבה יותר של ישראל באזור.
משקיעים ישראליים הבוחנים הזדמנויות באתיופיה צריכים לקחת בחשבון את הסיכונים הכרוכים בפעילות במדינה. חוסר היציבות הפוליטית, האינפלציה הגבוהה והביורוקרטיה המקומית מהווים אתגרים משמעותיים שיכולים להשפיע על תשואה והצלחה של פרויקטים עסקיים.
למרות האתגרים, השילוב בין הצמיחה הגבוהה באתיופיה לבין החדשנות והטכנולוגיה הישראלית מציב פוטנציאל משמעותי לשיתופי פעולה הדדיים. הגישה הישראלית, כפי שמשתקפת מדברי שר האוצר, היא של שיתוף פעולה ארוך טווח המבוסס על אינטרסים משותפים, יחסי אמון מדיניים וכלכליים, וניצול הפוטנציאל הטמון בכלכלה הצעירה והצומחת של אתיופיה. הפגישה בוושינגטון מהווה צעד נוסף בהעמקת הקשרים, והיא עשויה להוביל לפתיחת ערוצי שיתוף פעולה חדשים בתחומים נוספים שטרם פותחו במלואם.
ההזמנה לביקור בישראל שהוצעה לשר האוצר האתיופי צפויה לקדם את המשך הדיאלוג ולגבש הסכמים קונקרטיים בתחומים שונים, תוך התמקדות ביצירת תשתית ליחסים כלכליים מתמשכים שיביאו תועלת הדדית לשתי המדינות.
צילום השר בצלאל סמוטריץ' מתוך רשת X (טוויטר) – שימוש בהתאם לסעיף 27א לחוק זכויות היוצרים
