בישראל ובחמאס נערכים לתחילת מימוש ההסכם לשחרור כל החטופים וסיום המלחמה ברצועת עזה, לאחר שהסכימו לשלב הראשון בתוכניתו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ. מרגע האישור שניתן מצד הממשלה בישראל, השעון החל לתקתק. כוחות צה"ל יחלו בנסיגה לקו הצהוב המעודכן תוך 24 שעות מההצבעה בממשלה, ומרגע הנסיגה שעון בן 72 שעות יתחיל לתקתק עד לשחרור החטופים. נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ צפוי להגיע לישראל ביום שני, אם כי מועד הביקור עדיין אינו סופי.

הערב בכיכר החטופים בתל אביב התקבצו קרוב לחמישה אלפים בני אדם, וביניהם מאות נציגי תקשורת מישראל ומרחבי העולם. הכיכר, שהפכה לסמל לאומי של כאב ותקווה, עמדה במרכז תשומת הלב הבינלאומית עם הדיווחים על התקדמות משמעותית בעסקת החטופים. הציבור מרגיש כי ייתכן שסוף סוף החטופים ישובו הביתה. גם אם קשה להאמין להצהרות חמאס, הפעם התחושה בשטח היא שהמומחה רציני מתמיד. לצד התקווה, נוכח גם כאב כבד – ישראל צפויה לשלם מחיר גבוה. על פי ההבנות, כ-2,000 אסירים פלסטינים ישוחררו מבתי הכלא, ומאז ה-7 באוקטובר נפלו חיילים רבים בקרבות בעזה.

בכיכר החטופים שוררים בעת ובעונה אחת חגיגה גדולה וכאב עמוק – שמחה על השבים, לצד צער כבד על אלה שלא ישובו עוד. ברצועת עזה מוחזקים 20 חטופים שנמצאים בוודאות בחיים, ועוד 28 חללים. ישראל כולה נושאת עיניים בתקווה עצומה לעתיד של גאולה ונחמה. בקרב משפחות החטופים התרגשות עצומה. עינב צנגאוקר, אימו של אחד החטופים, מסרה בהתרגשות כי בנה שב הביתה.

היום התכנס הקבינט המדיני-ביטחוני ואחריו הממשלה כדי לאשר את שחרור האסירים הפלסטינים מבתי הכלא תמורת החטופים, קרי השלב הראשון בתוכנית. הממשלה הייתה אמורה להתכנס בשעה 18:00, אך הדיון החל באיחור של יותר מארבע שעות. בישיבת הממשלה הלילה לא אושרו שאר מרכיבי העסקה. זאת, מאחר שישראל טוענת כי הקבינט כבר אישר את חמשת העקרונות לסיום המלחמה שבתוכנית טראמפ.

לאחר ההצבעה בממשלה, שנתנה את החותמת הסופית להסכם, תידרש ישראל להסיג את כוחות צה"ל תוך 24 שעות לקו הנסיגה שהוסכם מול חמאס במסגרת התוכנית. לאחר הנסיגה ימשיך צה"ל לשלוט ב-53 אחוזים משטחי הרצועה. הקו עדיין לא נחשף על גבי מפה, אבל לפי גורם ישראלי הוא אינו שונה מאוד מהקו הצהוב שפרסם הנשיא טראמפ בסוף השבוע האחרון, לצד כמה תיקונים שלהם הסכימה ישראל. במסגרת הנסיגה, ישראל תוציא את כוחות צה"ל מהעיר עזה, שעליה החלה להשתלט במבצע "מרכבות גדעון ב'", וגם מחאן יונס.

מסיום 24 השעות הללו יחל לתקתק שעון בן 72 שעות, שעד סיומן יידרש חמאס לשחרר את החטופים, ללא טקסים פומביים. בחמאס טענו כי אינם יודעים בוודאות את מיקומם של תשעה מתוך 28 החללים. בתחילה הייתה הערכה שהחטופים ישוחררו כבר ביום שבת, אך כעת הסברה היא שהם ישוחררו ביום שני או שלישי. בעקבות ההערכה בישראל שחמאס לא יאתר את כל החללים, יוקם כוח משימה בינלאומי להשבתם.

ביום שני צפוי נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ להגיע לישראל ולנאום בכנסת, אם כי מועד ביקורו עדיין אינו סופי. "זהו יום גדול לעולם", אמר הנשיא האמריקני. "העולם כולו התאחד סביב זה. ישראל וכל מדינה. זה היה יום פנטסטי, יום נהדר עבור כולם".

בעסקה לא ישוחררו מחבלי נוחבה שהשתתפו בטבח ה-7 באוקטובר, ולפי דוברת לשכת ראש הממשלה גם לא מרואן ברגותי. גורם ישראלי אמר לרשת CNN כי גופות מנהיגי חמאס יחיא ומוחמד סינוואר לא ייכללו בעסקה. ההחלטה שלא לכלול את מחבלי נוחבה ואת ברגותי מהווה קו אדום ישראלי שנשמר בעסקה.

למרות הכול, נדמה כי לאחר חודשים ארוכים של ציפייה, ישראל מתקרבת לרגע הגורלי של עסקה ושל שחרור. אך בלבבות כולם נותר כאב עצום – על הנופלים, על הימים הקשים, ועל אלה שעדיין לא שבו. התוכנית שגובשה מהווה שלב ראשון בהסכם רחב יותר לסיום המלחמה ברצועת עזה, וישראל נדרשת לפעול לפי לוח זמנים צמוד ומחייב שכל עיכוב בו עלול לסכן את העסקה כולה.

המהלך הדיפלומטי שהוביל להסכם זה כלל מעורבות אמריקנית אינטנסיביית, בראשות נשיא ארצות הברית טראמפ, שהפך את שחרור החטופים לאחד מסדרי העדיפויות המרכזיים של ממשלו. לצד הלחץ האמריקני, גם מדינות ערביות, ובראשן מצרים וקטאר, שיחקו תפקיד מרכזי בתיווך ובלחץ על חמאס לקבל את תנאי העסקה. השילוב בין לחץ בינלאומי, אינטרסים אזוריים ולחץ ציבורי בישראל הוא שהוביל לפריצת הדרך הנוכחית.

העסקה מעוררת רגשות מעורבים בקרב הציבור הישראלי. מצד אחד, התקווה לשוב ולראות את יקיריהם של משפחות החטופים חוזרים הביתה, ומצד שני הכאב הכבד על המחיר שנדרש לשלם – שחרור אלפי אסירים פלסטינים, חלקם עם דם על הידיים, וההכרה בכך שלא כל החטופים ישובו בחיים. הדיון הציבורי סביב העסקה משקף את הקרע העמוק בחברה הישראלית בין התומכים בה מתוך אמונה שהצלת חיי החטופים היא ערך עליון, לבין המתנגדים לה בטענה שהמחיר הביטחוני והמוסרי גבוה מדי.

בשעות הקרובות, ככל שכוחות צה"ל יתחילו בנסיגה לקו המוסכם, העיניים תהיינה נשואות לעזה ולהתנהלות חמאס. השאלה המרכזית היא האם חמאס אכן יעמוד בהתחייבויותיו ויבצע את שחרור החטופים בתוך פרק הזמן שנקבע. בעבר, ארגוני טרור פלסטיניים הפרו הסכמים והפכו שחרורי שבויים לאירועים תעמולתיים. הדרישה שהשחרור יתבצע ללא טקסים פומביים נועדה למנוע ניצול תקשורתי של האירוע על ידי חמאס.

הקושי באיתור מיקומם של תשעה חללים מעיד על המורכבות התפעולית של העסקה. חמאס מחזיק את החטופים במקומות שונים ברצועה, חלקם במנהרות ומקומות מוסתרים, וחלק מהגופות עלולות להיות תחת הריסות או בידי תאים שונים של הארגון. הקמת כוח משימה בינלאומי להשבת החללים מעידה על ההכרה שיש צורך במנגנון נוסף מעבר להסכם הישיר עם חמאס כדי להבטיח את השבת כל הנעדרים.

הביקור המתוכנן של נשיא ארצות הברית בישראל, אם אכן יתבצע, יסמל את המעורבות האמריקנית העמוקה בהסכם ואת חשיבותו האסטרטגית עבור הממשל האמריקני. נאום בכנסת של נשיא אמריקני הוא אירוע נדיר ומשמעותי, ובחירה בעיתוי זה תדגיש את הישג הדיפלומטי ואת המחויבות האמריקנית לביטחון ישראל. המהלך גם נועד להעביר מסר לחמאס ולמדינות האזור על כוח השותפות בין ישראל לארצות הברית.

השליטה של צה"ל ב-53 אחוזים משטח הרצועה גם לאחר הנסיגה מעידה על כך שישראל שומרת על אחיזה ביטחונית משמעותית בעזה. הנסיגה מעיר עזה ומחאן יונס היא מהלך משמעותי, שכן שני האזורים הללו היו מוקדי פעילות צבאית אינטנסיבית של צה"ל במהלך המלחמה. מבצע "מרכבות גדעון ב'" בעיר עזה התמקד בהשתלטות על אזורים עירוניים צפופים ובחיסול תשתיות של חמאס. הנסיגה מאזורים אלה תלווה בסידורים ביטחוניים שנועדו למנוע חזרה של חמאס לשליטה מלאה.

העסקה מעלה גם שאלות לגבי העתיד של הרצועה לאחר סיום השלב הראשון. התוכנית של נשיא טראמפ כוללת חמישה עקרונות שאושרו על ידי הקבינט הישראלי, אך פרטים נוספים על השלבים הבאים עדיין לא נחשפו במלואם. ההבנה היא שהעסקה הנוכחית היא שלב ראשון בתהליך ארוך יותר שאמור להוביל לסיום מלא של המלחמה ולהסדרה מסוימת של מעמד הרצועה.

לוח הזמנים הצמוד והמחייב משקף את הלחץ הבינלאומי והציבורי להשבת החטופים במהירות. 24 השעות שבהן צה"ל נדרש לבצע את הנסיגה הן פרק זמן קצר יחסית למהלך צבאי בסדר גודל כזה. ה-72 שעות שלאחר מכן, שבמהלכן חמאס נדרש לשחרר את החטופים, מהוות חלון זמן קריטי שבמהלכו העולם כולו יפנה את מבטו לעזה. כל עיכוב או תקלה בלוח זמנים זה עלולים לסכן את העסקה ולהוביל להחזרת המצב לנקודת המוצא.

המשפחות של החטופים חיות בימים אלה בין תקווה לפחד. לאחר חודשים של אי ודאות וייסורים, הן מתקרבות לרגע האמת. השאלה האם יקיריהן יחזרו בחיים או שמא יקבלו רק גופות היא שאלה שמלווה אותן בכל רגע. השמחה על ההתקדמות בעסקה מתערבבת בחרדה מפני האפשרות שהמציאות תהיה קשה יותר מהציפיות.

בשעות הקרובות ובימים הבאים, כל צעד בלוח הזמנים ייבחן בזכוכית מגדלת. הציבור בישראל, התקשורת הבינלאומית, וממשלות ברחבי העולם יעקבו אחר ביצוע העסקה, ותקוותיהם תהיינה שהפעם, סוף סוף, החטופים אכן ישובו הביתה.

צילום: מעקב, דים אמור