דים אמור
אתמול, יום ראשון, 17 באוגוסט 2025, הפך קניון עזריאלי שבתל אביב לזירת התנגשות פוליטית יוצאת דופן. מפגינים המזוהים עם מחנה השמאל פרצו אל מתחם הקניות וקראו לציבור להימנע מרכישת מוצרים לאות הזדהות עם מחאת החטופים. מהלך זה, שנועד לכאורה לשמש ביטוי של סולידריות, התגלגל בתוך זמן קצר לאירוע מתסיס ורווי פרובוקציות – תוך פגיעה בשגרת יומם של אלפי מבקרים, שיבוש פעילותם התקינה של בתי העסק, ויצירת אווירה מתוחה ואף אלימה.
תיעוד בלעדי של מערכת "מעקב" חושף תמונה מטרידה: מפגין מזוהה עם מחנה השמאל נראה כשהוא מכה את ראשו במוט דגל שנשא בידו, ויוצר רושם של פגיעה עצמית. מיד לאחר מכן, כך עולה מן הצילום, ניגש אליו איש אבטחה של הקניון, ולכאורה מסר המפגין כי "פגעו בי" ואף רמז כי הותקף בידי פעיל מהמחנה הימני.
השתלשלות האירועים במלואה מצביעה על ניסיון לייצר מצג שווא – הטחת אשמה ביריב פוליטי בפגיעה, שעה שהפגיעה נגרמה מפעולה עצמית ומכוונת. מדובר בצעד חריג החושף מנגנון מניפולטיבי מסוכן, בעל פוטנציאל לערער את אמינותה של המחאה כולה.
במקביל, תועד מפגין נוסף מן המחנה השמאלי כשהוא משלח קללות בשפת הגוף – מציג תנועת יד בוטה המדמה את הסימן "Fuck You" – ואף משמיע בקול את אותו ביטוי גס.
מעבר לכך, נרשמה במקום שורה ארוכה של קללות, דברי לשון הרע והשפלות הדדיות. עימות מילולי זה שימש עדות חיה לעומק השסע הציבורי ולטיבם המעורער של יחסי המחנות הפוליטיים, אשר בהם מתחלף הדיון הרעיוני בהתלהמות וגידופים.
אל המהומה הצטרפה גם אישה המזוהה עם מחנה השמאל, שביקשה למנוע את תיעוד האירוע בטענה כי הצילום עלול לעורר "פרובוקציה". ואולם, עצם ההתפרצות לקניון – חלל אזרחי מובהק ושגרתי – שימשה פרובוקציה של ממש, והניסיון למנוע תיעוד מעלה תהיות באשר למהותה של המחאה ולתכליתה האמיתית.
האירוע בעזריאלי התרחש על רקע יום מחאה רחב היקף בתל אביב, שכלל עצרת ענק ושביתת הזדהות שבה השתתפו גופים מרכזיים במשק, מוסדות אקדמיה ורשויות מקומיות. אולם בעוד ההפגנות בכיכרות ובמרחבים הציבוריים נותרו במסגרת מחאה פוליטית מוצהרת, הרי שחלק מן המוחים בחרו להביא את זירת המאבק אל תוך מרכז מסחרי – צעד שנתפס כפגיעה בוטה בשגרת חייהם של אזרחים תמימים. בכך, נפרץ גבול נוסף: ממחאה חוקית ורחבת היקף אל כפייה פוליטית הפולשת למרחב הפרטי־אזרחי.
התנהלות זו מעלה שאלות קשות על אודות דמותה של המחאה השמאלית בישראל. בעוד קולות ההנהגה מדברים על חירות, דמוקרטיה וזכות למחאה, הרי שבפועל חלק מהפעילים פועלים באמצעים כוחניים ומטעים – החל בהאשמות שווא וכלה בהפרעה מכוונת לכלכלה ולמסחר. הפער בין הדימוי הציבורי לבין המציאות בשטח בולט מאי פעם: אידאולוגיה של חירות מוצהרת, מול התנהגות המדגימה כפייה והטעיה.
עבור הציבור הרחב – ובעיקר עבור מצביעי הימין והמרכז – האירוע בעזריאלי אינו רק עוד מחאה, אלא חציית קו אדום. הוא מבטא את הקרע החברתי העמוק בין המחנות הפוליטיים וממחיש את המדרון החלקלק שבו מחאה לגיטימית מתדרדרת לפרובוקציה כוחנית המאיימת על הסדר הציבורי.
מה שאמור היה להיות יום סולידריות עם משפחות החטופים הפך אפוא ליום של עימותים והאשמות כזב. התמונות מעזריאלי לא יישכחו במהרה: לא סולידריות ולא פיוס – אלא התנגשות, כפייה וניסיון לנצל את סמל הצרכנות הישראלי כקרקע פוריה לפרובוקציה פוליטית.
צילום: מעקב
