דים אמור

באוקטובר 2023 (07.10) הודיע בנק דיסקונט כי יגדיל את מסגרות האשראי האוטומטיות ללקוחותיו בתקופת המלחמה. ואולם, איש עסקים לשעבר, בעל נכות בשיעור 65%, מצא את עצמו נקלע להליכי פשיטת רגל לאחר שהבנק ביטל את מסגרת המינוס והאשראי שניתנה לו. המקרה, שאירע במהלך מלחמת "חרבות ברזל", ממחיש את הפער החריף שבין הצהרות הבנק לבין יישומן בפועל.

איש העסקים סגר את עסקו עם פרוץ הלחימה, לאחר שכבר התמודד עם השלכות מגפת הקורונה והמצב הכלכלי הבלתי יציב. אף שהעסק צלח את תקופת הקורונה, המכה הבאה – פרוץ המלחמה – הייתה קשה מדי ולא אפשרה את המשך קיומו. כאשר פנה לבנק דיסקונט בבקשה להגדלת מסגרת אשראי זמנית בסך 60–70 אלף שקלים, על מנת לגשר על התקופה הקשה, נענה בסירוב נחרץ. תחת זאת, הבנק ביטל את מסגרת המינוס הקיימת ודרש את החזר מלוא חובותיו הקודמים.
לשם הבהרת מצבו, הציג האיש מסמכים המוכיחים כי גופים ממשלתיים – שהיו בין לקוחותיו – הקפיאו את תשלומיהם, וכי לקוחות נוספים ביטלו את התחייבויותיהם. חרף זאת, הבנק לא הביא בחשבון כי המדינה עצמה עיכבה את התשלומים, וממילא נמנעה ממנו היכולת לפרוע את חובותיו.

המצב הכלכלי הקשה הוביל את איש העסקים לדרדרות חמורה. בהעדר יכולת לרכוש מזון בסיסי, הוא נאלץ לאסוף מזון מפחי אשפה ולהסתמך על תרומות של שכנים. כאדם בעל נכות, הוא איבד גם את היכולת לממן בדיקות רפואיות נדרשות ותרופות. המצב הגיע לכדי כך שלא היה ביכולתו לשלם עבור שירותי תקשורת, מה שמנע ממנו ליצור קשר עם הבנק.

על פי המסמכים המשפטיים, עד לפרוץ המלחמה ניהל איש העסקים את חשבונו ללא יתרת חובה, שילם את התחייבויותיו בזמן וקיים יחסים תקינים עם הבנק. עם זאת, כשנקלע למצוקה זמנית בגין נסיבות חריגות שלא היו תלויות בו, הבנק סירב להושיט יד.

במקביל לקשיים הכלכליים, איש העסקים התמודד עם חובות שהצטברו כתוצאה מסגירת העסק, כולל חשמל, שכירות, ארנונה ותשלומים לספקים. רשויות מקומיות הקפיאו תשלומים שהיו מגיעים לו, מה שהחמיר את מצבו הכלכלי.

בנק דיסקונט התחיל להפעיל לחץ משפטי באמצעות עורכי דין ובסופו של דבר תבע את איש העסקים. התביעה הוגשה למרות שעורך הדין המייצג את הנתבע בהליכי פשיטת רגל שלח לבנק מכתב שהודיע על כוונתו לפתוח בהליכי פשיטת רגל עוד לפני הגשת התביעה.

בבקשה לבית המשפט, איש העסקים הבהיר כי אין בכוונתו להתחמק מחובותיו ובמסגרת הליכי פשיטת הרגל יידרש להתמודד עם מכלול חובותיו. הוא ביקש לתת פסק דין בהיעדר הגנה ולהורות לבנק להגיש את תביעתו במסגרת הליכי פשיטת הרגל.

המקרה מעורר שאלות מהותיות באשר לפער שבין המסרים השיווקיים שמציג הבנק לציבור לבין מדיניותו בפועל. בעוד רותם סלע מככבת בפרסומות הבנק תחת הסיסמה "דיסקונט איתך", ומבטיחה תמיכה בעסקים קטנים בשעת מצוקה, המציאות שחווה איש העסקים הייתה שונה בתכלית.

בהיעדר נתונים מדויקים על היקף המקרים הדומים, קשה לקבוע אם מדובר באירוע חריג או בתופעה רחבה יותר. עם זאת, המקרה מעלה סוגיות עקרוניות באשר לאופן שבו מתמודדים הבנקים עם לקוחותיהם הנקלעים למצוקה כלכלית בתקופות של משבר לאומי.

איש העסקים מסר כי רק בזכות אחותו, שהתגייסה לסייע לו ומממנת את ייצוגו המשפטי, הצליח להתחיל בהליכי פשיטת רגל מסודרים במטרה לשקם את חייו ולצאת ממעגל החובות. עו"ד המייצג אותו בהליכי פשיטת הרגל שלח לבנק הודעה על כוונת הפתיחה בהליכים, אך הבנק בחר להמשיך בתביעה המשפטית.

בתגובה לטענות, בנק דיסקונט דחה את הטענות ומשיך לדרוש את החוב. הבנק מיוצג על ידי עורכי הדין מהמשרד מזור, חכים, בית הלחמי ושותפים.

המקרה מדגיש את החשיבות של בחינת מדיניות הבנקים בטיפול בלקוחות בתקופות משבר, במיוחד כשמדובר באנשים עם מוגבלויות או בנסיבות חריגות. השאלה המתעוררת היא האם הבנקים עומדים בהתחייבויותיהם הציבוריות לתמוך בלקוחותיהם בעתות מצוקה, או שמדובר בהבטחות שיווקיות בלבד.

ציטוטים נבחרים מתוך הבקשה שהוגשה לבית המשפט מטעם הנתבע

הנתבע, מתוך כבוד עמוק למערכת המשפט ולזמן השיפוטי היקר, מביא בפני בית המשפט הנכבד את סיפורו הקשה, שהחל עם פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" ביום 7.10.2023. עד לאותו יום, חייו הפיננסיים התנהלו ללא רבב – ללא יתרות חובה, בתשלומים סדירים, ובקשרים תקינים עם הבנק התובעת. אך בשעת מצוקה לאומית, מצא עצמו מול חומת אטימות בנקאית, שסירבה להושיט יד.

האבסורד, לדברי הנתבע, זועק לשמיים: בעוד דמותה של רותם סלע מככבת בקמפיינים יוקרתיים תחת הסיסמה "דיסקונט איתך", הרי שבפועל – "דיסקונט נגדך". בקשתו למסגרת אשראי זמנית, בסך 60–70 אלף ש"ח בלבד, נדחתה, למרות שהיה בכך כדי לגשר על תקופת המשבר ולהחזיר את החוב במלואו.

עם פרוץ המלחמה הוקפאו תשלומים שהיו מגיעים לנתבע, ובמקביל סירב הבנק להעניק סיוע. הנתבע, בעל נכות בשיעור 65%, הידרדר במהרה למצב של חוסר יכולת לרכוש מזון, לשלם עבור צרכים בסיסיים ואף להגיע לבדיקות רפואיות. מצבו הידרדר עד כדי איסוף מזון מפחי אשפה והסתמכות על תרומות שכנים.

הנתבע מדגיש כי אין בכוונתו להתחמק מחובותיו, וכי כבר החל בהליכי פשיטת רגל מסודרים. הוא מבקש כי תביעת הבנק תידון במסגרת הליך זה, תוך שמירה על עקרון השוויון בין נושים, ובכך להימנע מבזבוז משאבים שיפוטיים יקרים.

"זהו פרדוקס אכזרי", סיכם הנתבע, "שבו מוסד פיננסי המתהדר בסיסמאות של סיוע ועמידה לצד לקוחותיו, הוא עצמו זה שדוחף אותם אל פי התהום".

את בנק דיסקונט מייצגים בתביעה באי-כוחו, עורכי הדין רון חכים (מס' רישיון 37380) ואח', ממשרד עורכי הדין מזור, חכים, בית הלחמי ושות'.

תגובת בנק דיסקונט:

בהתאם להחלטת בית המשפט הנכבד מיום 23.3.2025, הגיש הבנק את תגובתו לתיק. כבר בפתח הדברים מובהר, כי בקשת הנתבע אינה עומדת בהוראות הדין, ולפיכך יש לדחותה. ככל שלנתבע טענות לגופו של עניין כנגד התביעה, עליו לפעול בהתאם לחוק ולהגיש כתב הגנה מסודר, בו יעלה את טענותיו. אנו מצפים מהנתבע לשמור על כבוד בית המשפט ולעשות שימוש בשפה נקייה ומכובדת.

למעלה מן הצורך יודגש, כי מקריאת בקשת הנתבע עולה שלא זו בלבד שהוא אינו מכחיש את קיומו של החוב, אלא שהוא אף מודה בו במפורש. מבדיקות שביצע הבנק במערכות הממוחשבות, הן במועד הגשת התביעה והן במועד זה, לא נמצאה כל אינדיקציה לכך שהנתבע מצוי בהליך חדלות פירעון. ככל שניתן בעניינו צו לפתיחת הליכים, היה עליו להציגו בפני בית המשפט ולהמציאו לידי הבנק. ככל שהוגשה בקשה למתן צו לפתיחת הליכים, הרי שכל עוד לא ניתן צו כזה – אין כל עיכוב הליכים בעניינו. מובן כי אם וכאשר יינתן צו לפתיחת הליכים בעניינו של הנתבע, יעתור הבנק בבקשה מתאימה לעיכוב ההליכים בתיק.

לאור כל האמור, עמדת הבנק בתיק זה הובהרה במלואה בפני בית המשפט.

דיסקונט חוגג רווחי עתק – הלקוחות נאנקים

בנק דיסקונט פרסם את תוצאותיו הכספיות לרבעון הראשון של השנה, המציגות רווח נקי של 1.1 מיליארד שקל – עלייה של 6.7% בהשוואה לרווח של 1.04 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד. הרווח משקף תשואה על ההון של 13.6%, ירידה לעומת 14.1% בשנה שעברה, אולם למרות השחיקה בתשואה, הבנק מתכנן חלוקת רווח נדיבה לבעלי המניות: 446 מיליון שקל כדיבידנד במזומן, המהווים 40% מהרווח, ורכישה עצמית של מניות בהיקף של 111 מיליון שקל, 10% נוספים מהרווח. סך הכול מדובר בחלוקה של מחצית מהרווח הנקי – שיעור החלוקה המרבי שאושר על ידי הפיקוח על הבנקים.

במחצית הראשונה של השנה הרווח הנקי של דיסקונט הסתכם ב־2.15 מיליארד שקל, עלייה מתונה של 2.7% בלבד, עם תשואה על ההון של 13.3% – הנמוכה ביותר במערכת הבנקאית לתקופה זו. לצד זאת, הבנק מציג שינוי מבני משמעותי: בעקבות התקדמות הליך מכירת כאל, דו"חות החברה מציגים לראשונה את פעילות כרטיסי האשראי כ"פעילות מופסקת", כשהתוצאות מוצגות בנפרד מתוצאות הבנק.

עלייה זו ברווחיות מתרחשת חרף ירידה חדה בהפרשות להפסדי אשראי – 60 מיליון שקל בלבד ברבעון, לעומת 191 מיליון שקל בשנה הקודמת. במחצית כולה ההפרשות הסתכמו ב־112 מיליון שקל, כמעט מחצית מהיקף ההפרשות בתקופה המקבילה אשתקד. מנגד, הכנסות הבנק מעמלות רשמו זינוק של 10.3%, ובעיקר בעמלות מניירות ערך שצמחו ב־12.2% ל־101 מיליון שקל, ובעמלות מעסקי מימון שכמעט הוכפלו והגיעו ל־70 מיליון שקל.

לצד ההכנסות, הבנק נאלץ להתמודד עם גורמים שפגעו בשורת הרווח: פסק דין של בית הדין האזורי בתל אביב חייב את חברות כרטיסי האשראי לשלם מע"מ על חלק מעסקאות המט"ח שלהן רטרואקטיבית משנת 2012, מה שחייב את דיסקונט להפריש 75 מיליון שקל. נוסף על כך, הבנק שילם 86 מיליון שקל במס מיוחד שהוטל על הבנקים לשנים 2024–2025, אם כי שאר הבנקים לא בחרו להחריג תשלום זה מדו"חותיהם. גורם נוסף שפגע בתוצאות הוא שחיקה במרווח המימון: מ־1.6% ברבעון המקביל ל־1.4% כעת, וכאשר מנטרלים יתרות עו"ש שאינן נושאות ריבית – ירידה חדה מ־1.4% ל־0.9%. האינפלציה, שעמדה על 1.3% בלבד לעומת 1.6% בשנה שעברה, הקטינה גם היא את הכנסות המימון, שעמדו על 2.9 מיליארד שקל – עלייה שולית של 1.9% בלבד.

בתחום האשראי, הבנק רשם מתחילת השנה צמיחה כוללת של 3.7% והגיע לתיק אשראי של 277 מיליארד שקל. האשראי לעסקים גדולים גדל בשיעור מרשים של 7.4%, המשכנתאות גדלו ב־4%, האשראי לעסקים קטנים וזעירים עלה ב־3.5%, בעוד שהאשראי למשקי בית כמעט ולא השתנה – עלייה זניחה של 0.4% בלבד.

בד בבד, הבנק חתם על הסכם קיבוצי חדש עם ועד העובדים, שיהיה בתוקף עד 2027. ההסכם כולל סיום העסקתם של 75 עובדים במעמד קבוע, הגבלת צבירת ימי מחלה, ותוספות שכר חודשיות בממוצע של 500 שקל לעובד (למעט עובדים בחוזים אישיים) – בכפוף לביצועיהם. לפי הנהלת הבנק, להסכמים אלה לא צפויה להיות השפעה מהותית על הרווחיות.

נתונים אלה ממחישים את הפער שבין תחושת הציבור, ובמיוחד הלקוחות, לבין מציאות עסקית שבה בנק גדול במדינה מצליח להגדיל רווחים ולחלק מאות מיליוני שקלים לבעלי המניות, גם כאשר חלק מלקוחותיו מתמודדים עם יוקר מחיה הולך וגובר, עלויות אשראי גבוהות ועמלות שממשיכות לעלות. בעוד שדיסקונט מציג רווחיות נאה ומימוש אסטרטגיות חלוקה אגרסיביות, השחיקה במרווחי המימון לצד הצמיחה המתונה בתחומים מסוימים עשויה להעיד על אתגרים שיחייבו את הבנק למצוא מקורות נוספים לשימור קצב הרווחיות בשנים הבאות – מבלי להעמיק עוד את נטל העלויות על הציבור הרחב.