דים אמור
לקראת פתיחת גני הילדים בחודש ספטמבר, פרסמה הדס חכימי — מייסדת מיזם "שומרת הטף" — פוסט חשוב ומעורר דאגה. בפוסט, שפורסם ב־3 באוגוסט 2025, מזהירה חכימי את ההורים מפני "נורות אדומות" מהותיות, אשר חובה להבחין בהן מבעוד מועד, עוד בטרם רישום הילדים למסגרות החינוך.
חכימי, שהקדישה את פעילותה לזיהוי ומניעת פגיעות בילדים במסגרות חינוכיות, מציינת כי הפוסט מבוסס על עובדות וכרוכות שנחשפו לאורך שנות פעילותה. היא מתייחסת להודות לפעילים, לצוות ולעורכי הדין שמסייעים בפעילות הארגון.
בראש רשימת ההמלצות של חכימי עומדת דרישה מההורים לוודא שהמסגרת מאפשרת הסתגלות מתאימה, כאשר ההורים נוכחים עם הילד בצורה המאפשרת להם ולילד להרגיש בטוח. לדבריה, זהו תנאי בסיסי שלא ניתן לוותר עליו.
נקודה קריטית נוספת שעליה מדגישה חכימי היא חובת הבדיקה של רישיון המסגרת. "לא להתבייש לבקש להציג לכם", היא כותבת, ומציינת כי ניתן לבדוק זאת באתר משרד החינוך. במקביל, חכימי דורשת מההורים לוודא שבמקום מותקנות מצלמות ולבקש לראות מתי הותקנו, כולל הצגת אישור מטכנאי.
בדיקת הצוות מהווה נושא מרכזי בהמלצותיה של חכימי. היא דורשת מההורים לבדוק את שמות הצוות בגן, כולל שמות משפחה, ולברר שאין להם רישום או עבר פלילי. בהקשר זה היא ממליצה על עורך הדין איתן סבג כפלילייסט מצוין.
נקודה שחכימי מגדירה כ"נורה אדומה" קריטית היא נושא הכניסה החופשית לגן. לדבריה, חיוני שיהיה להורים קוד כניסה חופשי לגן, ובשום אופן לא להסכים לצלצל בפעמון ולהמתין שיפתחו. "זה לא תקין וזאת נורה אדומה שאסור להתעלם ממנה", היא מדגישה.
עבור הורים שטרם נרשמו למסגרת ועדיין בחיפושים, חכימי ממליצה להגיע להתרשמות בזמן פעילות בלבד ופשוט לשבת ולהתבונן מהצד כמה שיותר. היא מדגישה על חשיבות ההשקפה גם בזמן אוכל והרדמות, ומזהירה לא להגיע בזמן שאין ילדים בגן. "בכל זאת, אתם לא שוכרים דירה – אתם הולכים להפקיד את הדבר הכי יקר לכם בעולם", היא מסבירה.
בנושא החוזה, חכימי מציינת פרט חשוב – לבדוק שהחוזה מאפשר קבוצת הורים בווטסאפ ללא צוות, ולוודא שאין הסכם סודיות בחוזה.
חכימי מזהירה במיוחד מפני מסגרות פיראטיות, בעיקר מטפלות בבתים. לדבריה, מסגרות אלו מתנהלות ללא מצלמות, ללא רישיון בטענה שמתחת לשבעה ילדים הן לא צריכות רישיון. היא מציינת כי משפחתונים בבתים מנוהלים לרוב על ידי מטפלת אחת או על ידי בני זוג, אמא ובת, או אמא ואחות, קשר משפחתי שלדבריה פחות מומלץ מכיוון שבקשר משפחתי יש גם "קשר שתיקה".
לדברי חכימי, אלו רוב המסגרות שמוקלטות ויוצאות לא תקינות ובכל זאת ממשיכות לפעול במשך שנים, כי כשאין מצלמות – אין ראיות. "וגם כשיש ראיות הן חייבות לעמוד ברף הפלילי שקבוע בחוק – מכות ועוד קצת", היא מוסיפה.
חכימי מפרטת סימני אזהרה שעליהם הורים צריכים לשים לב: ילד שחזר עם חבלה בגוף, סיפר שמישהו בגן עושה לו כואב, התחיל להראות סימני מצוקה או חל בו שינוי התנהגותי קיצוני. בין הסימנים היא מציינת הפרעות שינה המלוות בהתעוררויות, צרחות ובכי בלילה, סירוב לישון לבד, שינוי קיצוני באוכל כגון רעב או צמא מוגבר, וחוסר תיאבון מתמשך.
במקרה של חשד לפגיעה בילד, חכימי מזהירה בחריפות: "לעולם לא לפנות למנהלת הגן או לצוות המטפל ולבקש ממנו לצפות במצלמות, כי הן עלולות ולצערי הן גם עושות את זה – למחוק את המצלמות".
במקום זאת, היא ממליצה להשאיר פנייה בפייסבוק או באינסטגרם של הארגון, ורק לאחר קבלת מענה וליווי למלא טופס דיווח חריג למפקחת של משרד החינוך בבקשה לפתוח מצלמות, או כמובן להגיש מיד תלונה במשטרה. לדבריה, אסור למנהלת הגן לפתוח מצלמות אם הגן לא בחר במסלול של צפייה אונליין או בצפייה שבועית.
בסוף הפוסט, חכימי מודה לשותפתה יולי ברזני, למעצבת הלוגו ויקטוריה טנטסר, ולמנהלות קבוצות הווטסאפ של "שומרות הטף" שנפתחו כבר בחלק מהערים: תל אביב, רמת גן, גבעתיים, כפר סבא, הוד השרון, חדרה/אור עקיבא, ירושלים, באר שבע, הרצליה/רמת השרון, רעננה, עפולה, ראש העין, לוד, רמלה, אור יהודה, יהוד ורחובות.
חכימי מודיעה כי בשבועיים הקרובים יפתחו קבוצות נוספות בראשון לציון, נס ציונה, פתח תקווה, נתניה, פרדס חנה כרכור וחולון. היא מסיימת בהודיה לבתאל הליפקס דויב "על כל מה שאת עבור הילדים, איזה מזל יש לנו שאת איתנו ואיזה מזל יש להם שאת כאן עבורם".
הפוסט של חכימי מגיע בעיתוי קריטי, כאשר אלפי הורים בישראל מתכוננים לרשום את ילדיהם למסגרות חינוכיות לקראת שנת הלימודים החדשה. ההמלצות שלה, המבוססות על ניסיון רב שנים בתחום זיהוי ומניעת פגיעות בילדים, מהוות מדריך מעשי להורים המבקשים להבטיח את בטיחות ילדיהם במסגרות החינוכיות.
אנו, בצוות "מעקב", ליווינו שני הליכים משפטיים שנוהלו נגד מיזם "שומרת הטף". בשני המקרים מדובר בגננות שהפעילו לחץ משפטי כלפי מייסדת המיזם, הגב' הדס חכימי, וכן כלפי הפעילה והתומכת יוליה ברזני — שהפכה ברבות הזמן לחלק בלתי נפרד מן המיזם.
ההליך הראשון נגע לשני רגינסקי מעפולה. בפסק הדין שניתן בעניינה, נקבע כי בגן שבבעלותה, "משפחתון פרח", בוצעו מעשי התעללות בילדים. רגינסקי הייתה בין אלו שניסו להפעיל לחץ משפטי על חכימי, על ברזני ועל הורי הילדים — מהלך חסר בושה וחמור בפני עצמו — אך לבסוף הפסידה בהליך המשפטי.
בית המשפט אף חייב אותה בהוצאות, ובאותו פסק דין נקבע כאמור כי אירעו בגן מקרים חמורים של פגיעה בילדים. בעקבות זאת, ניתן צו לסגירת הגן. עורך הדין איתן סבג, שייצג את חכימי וברזני, הבהיר לרגינסקי ולצוותה המשפטי את גבולות הגזרה של שלטון החוק — לעיתים, כך נראה, מי שמשלם — לומד. לבסוף, ולאחר מאבק משפטי ממושך, הגן נסגר והצדק יצא לאור.
בנוסף, בכל הנוגע לצו שניתן בעניינה, נקבע בו על סגירת הגן "משפחתון פרח" שבבעלותה של גב' רגינסקי. ככל הנראה, תוקפו של הצו נמשך עד לחודש ספטמבר 2025. ואולם, נדמה כי אין כל יראת כבוד כלפיו: בעמוד העסקי של "משפחתון פרח" פורסם לאחרונה תוכן המעיד, לכאורה, על פעילות מתוכננת כבר במהלך חודש אוגוסט.
אם אכן קיים צו תקף לסגירת המקום, קיימת חובה משפטית לציית לו. פרסום המעיד על פעילות בניגוד להוראות הצו עלול להיחשב כהפרה של הדין.
• לקריאת הכתבות במלואן – הקלק כאן
ההליך השני עסק בלבנה שם-טוב מחדרה. גם כאן נרשם ניסיון להשתיק את פעילותן של חכימי וברזני, עת שם-טוב פנתה לבית המשפט בבקשה להוציא צו למניעת הטרדה מאיימת. מטרתה הברורה של הבקשה הייתה להשתיק ביקורת ולהרתיע מפעולה ציבורית. אולם בית המשפט דחה את הבקשה, ולא הוציא את הצו. זמן קצר לאחר מכן, ולאחר פתיחת הליך פלילי בעניינה של שם-טוב, היא נעצרה. כיום, הגן שבראשותה סגור.
• לצפייה בכתבות – יש ללחוץ כאן
תגובות:
גב' שני רגינסקי חסמה את גישת מערכת "מעקב", ועל כן לא נתקבלה תגובתה.
משרד החינוך מבהיר: למשפחתון "פרח" ניתן בעבר צו סגירה מנהלי, וכן צו סגירה שיפוטי, שתוקפם עד ל־31 באוגוסט 2025. ככל שהמשפחתון ייפתח לפעילות בטרם עת וללא רישיון – הדבר יהווה עבירה, והמשרד יפעיל נגדו את מלוא הסמכויות העומדות לרשותו.
צילום ראשי (תמונות) מתוך עמוד "שומרת הטף" והדס חכימי בפייסבוק, בשימוש בהתאם לסעיף 27א'
