דים אמור
יומיים בלבד עברו מאז הפגיעה הישירה של טיל בעיר בת ים ב-15 ביוני, שהותירה אחריה 6 הרוגים, כ-200 פצועים וכ-500 מפונים, אך נראה שהלקח טרם נלמד. היום (17 ביוני) תיעדה מערכת "מעקב" ובקרה מצב מזעזע במקלטים של בניינים הסמוכים לאזור הפגיעה – מקלטים שהפכו למחסנים וללא יכולת קליטה בעת חירום.

התיעוד חושף מציאות קשה במקלט שנבדק: המרחב המוגן מלא לחלוטין בחפצים, עד שאין בו מקום לעמוד בו אפילו למספר בני אדם. דיירי הבניין הפכו את המקלט למחסן אישי, תוך התעלמות מוחלטת מהנחיות פיקוד העורף ומהסכנה הנשקפת לחייהם ולחיי שכניהם.
התיעוד חושף מציאות קשה במקלט שנבדק: המרחב המוגן מלא לחלוטין בחפצים, עד שאין בו מקום לעמוד בו אפילו למספר בני אדם. דיירי הבניין הפכו את המקלט למחסן אישי, תוך התעלמות מוחלטת מהנחיות פיקוד העורף ומהסכנה הנשקפת לחייהם ולחיי שכניהם.
ראוי לציין כי דיירי הבניין, שבו נחשף המצב הבעייתי, התחייבו בפני "מעקב" לפנות את החפצים עוד באותו יום, והודו כי מדובר בתקופה מסוכנת מדי מכדי להותיר את המקלט במצבו הנוכחי (ככל הנראה, עד ליום 17.06.2025 לא נכנסו כלל דיירים לבניין).
ברם התמונה העולה מהתיעוד מעידה על כשל מערכתי רחב היקף. נראה כי הרשויות המוניציפליות אינן מקיימות בדיקות שוטפות של מצב המקלטים בבניינים, ואינן אוכפות את ההנחיות באמצעות קנסות על מפרי הוראות פיקוד העורף. כאשר מדובר בחיי אדם, הזנחה שכזו עלולה להוביל לתוצאות הרות אסון.
בצד זה נתגלתה בעיה נוספת: בניינים שאמנם פינו חפצים מהמקלטים, אך הותירו ערימות זבל וחפצים החוסמות מדרכות ומונעות מעבר מהולכי רגל. עיריית בת ים נמנעת מלפנות את הפסולת, מצב שמעלה שאלות רבות בנוגע לתפקוד הקבלן האחראי לניקיון העיר.


מערכת "מעקב" פנתה בעבר לעיריית בת ים בעניין איסוף הזבל, גם לפני המלחמה הנוכחית עם איראן, כאשר העירייה שילמה לקבלן הניקיון אך הבעיה לא נפתרה. הפעם נשלחה פניה חדשה לעירייה, אך לא התקבל מענה.
התיעוד נעשה בזהירות מבלי לחשוף כתובות מדויקות, כדי למנוע מתן מידע מודיעיני לאויב. עם זאת, התמונות מדברות בעד עצמן – מקלטים שאמורים להציל חיים הפכו למכשול מסכן חיים.
המצב המתגלה מעלה שאלות קשות על מוכנות האזרח לחירום ועל אכיפת חוקי ההגנה האזרחית. כשהאויב פוגע במרחק דקות ספורות מבתים אלה, התעלמות מהוראות הבטיחות הופכת מרשלנות לסכנת חיים ממשית.
ההבנה הקשה היא שגם לאחר פגיעה קטלנית שהותירה הרוגים ופצועים רבים במרחק צעדים ספורים, חלק מהתושבים ממשיכים להתנהג כאילו המציאות הביטחונית לא השתנתה. המקלטים שנועדו להגן עליהם הפכו למחסנים אישיים, והרשויות נמנעות מלאכוף את החוק שנועד להציל חיים.
בת ים, שחוותה בעצמה את הטרגדיה לפני יומיים, ממשיכה להיאבק במצב שבו הציבור טרם למד את הלקח ההכרחי. השאלה הקשה שעולה היא: מה יידרש כדי שהאזרח יבין שמדובר בחייו שלו?
איפה ראש העיר, מר צביקה ברוט? לעיתים הוא מבצע סיבוב בעיר?