דים אמור

ב-12 ביוני 2025 ביצעה ישראל תקיפה צבאית נגד מטרות באיראן במטרה להגן על בטחונה. התקיפה הובילה לגל תגובות בינלאומיות חריפות שחושפות את המפה הגיאופוליטיקה החדשה ומגלות מי נמצא לצד ישראל ומי מתנגד לפעולותיה.

רוסיה הובילה את מחנה המגנים בחריפות את התקיפה הישראלית. הנשיא ולדימיר פוטין כינה את הפעולה "הסלמה חדה" והכריז שהיא מפרה את אמנת האו"ם. פוטין קרא לפתור את הסוגיה באמצעים דיפלומטיים. הגינוי הרוסי משקף את היחסים המורכבים בין מוסקבה לטהראן, במיוחד לאור הקשרים הצבאיים ההדוקים שנרקמו בין שתי המדינות במהלך המלחמה באוקראינה.

גם מדינות המפרץ הפרסי הביעו התנגדות לתקיפה. ערב הסעודית גינתה את הפעולה וכינתה אותה פגיעה בריבונות האיראנית, למרות היחסים המורכבים והעויינות ההיסטורית בין ריאד לטהראן. עומאן, שמשמשת לא פעם כמתווכת בין המערב לאיראן, הזהירה מפני הסלמה וקראה לעצור את התקיפה תוך התייחסות לחשש שהיא עלולה לפגוע במשא ומתן הגרעיני. גם פקיסטן גינתה בחומרה את התקיפה והגנה על זכותה של איראן להגיב.

טורקיה, שמנהלת מדיניות מורכבת כלפי שכנותיה במזרח התיכון, קראה לדיפלומטיה ולריסון תגובות.

במזרח הרחוק, מדינות אסיה-פסיפיק כולל הודו, יפן, אוסטרליה וניו זילנד הביעו דאגה משמעותית וקראו להימנע מהסלמה נוספת. התגובות הללו משקפות את החשש הגובר מפני השפעה על היציבות הגלובלית ועל שרשראות האספקה הבינלאומיות.

אירופה מצאה את עצמה במצב מורכב. גרמניה קראה לעצור את ההסלמה אך במקביל הכירה בזכותה של ישראל להגן על עצמה, והכריזה על נכונותה לסייע בפתרון דיפלומטי. צ'כיה הביעה עמדה שונה – שר החוץ הצ'כי הביע תמיכה בזכותה של ישראל להגנה עצמית וכינה את התקיפה "תגובה לגיטימית לאיום ממשי על קיומה". הממשלה הצ'כית לא דרשה ריסון אלא הביעה הבנה לפעולה הצבאית, בדומה לעמדות שהביעה במערכות קודמות.

איחוד האירופי כמוסד קרא לדיפלומטיה ולהימנעות מהסלמה אלימה והביע דאגה אמיתית להשפעה האזורית של התקיפה. הגישה האירופית המשותפת משקפת את הניסיון לשמור על איזון בין התחייבויות לביטחון ישראל לבין החשש מפני מלחמה אזורית רחבת היקף.

בארצות הברית נחשפה פיצול חד לאורך קווים מפלגתיים. הרפובליקנים הביעו תמיכה חזקה בתקיפה. הדמוקרטים מצידם הראו חלוקה בדעות.

בריטניה נקטה עמדה מאוזנת. ראש הממשלה קיר סטארמר תמך בזכות ההגנה העצמית של ישראל אבל קרא לעצור התפרצויות ולהימנע ממלחמה אזורית. הגישה הבריטית משקפת את הרצון לשמור על הקשר המיוחד עם ישראל תוך הימנעות מעידוד להסלמה נוספת.

קנדה הביעה תמיכה בזכות ההגנה של ישראל תוך קריאה לריסון והסלמה מינימלית. אוקראינה, העסוקה במלחמתה עם רוסיה, לא פרסמה תגובה רשמית ישירה לתקיפה, אם כי בעבר תמכה במניעת הסלמות במזרח התיכון.

מעניין לציין שסוריה, למרות קרבתה הגיאוגרפית והקשרים עם איראן, לא הוציאה גינויים רשמיים מהממשלה. הדיווחים מדמשק עוסקים בעיקר בפעולות עבר של ישראל בשטח הסורי, אך לא בתגובה ישירה למתקפה על איראן.

התגובות הבינלאומיות לתקיפה הישראלית מגלות מפה גיאופוליטית מורכבת שבה ישראל זוכה לתמיכה מצד מדינות מסוימות, בעיקר בעלות הברית המסורתיות שלה, אך מתמודדת עם גינויים מצד מדינות רבות אחרות. הפיצול בארצות הברית לאורך קווים מפלגתיים, התמיכה הצ'כית הבולטת, והגינויים מצד רוסיה ומדינות המפרץ, כולם מצביעים על המורכבות הגוברת של היחסים הבינלאומיים במזרח התיכון.

הקהילה הבינלאומית מוצאת את עצמה מתמודדת עם דילמה מוכרת: כיצד לאזן בין תמיכה בזכותה של מדינה להגן על עצמה לבין החשש מפני הסלמה שעלולה להוביל למלחמה אזורית רחבת היקף. התקיפה הישראלית ב-12 ביוני חושפת את הקווים החדשים שמתגבשים במזרח התיכון ואת האתגרים העומדים בפני הקהילה הבינלאומית בניסיונה למנוע הסלמה נוספת באזור הרגיש ביותר בעולם.