דים אמור
תועד בוידאו מדהים – גור חתול קטן משחק בשמחה עם יונה צעירה. הם נהנים זה מזה, מתרוצצים יחד ומשחקים כמו חברים הכי טובים בעולם.
והשאלה הכואבה שעלתה אצלי: איך זה שחתול ויונה, שאמורים להיות "אויבים טבעיים", מצליחים לשחק יחד בהרמוניה מושלמת – בעוד שאנחנו, בני האדם, הכי "חכמים" ו"מפותחים", לא מפסיקים לריב?
על מה אנחנו רבים? על הכל! על פוליטיקה, על איזה ערוץ חדשות יותר "נכון", על השקפות עולם, על דעות על הכל ועל כלום. אפילו בשורות לקנות לחם אנחנו מוצאים על מה להתווכח.
הטבע מלמד אותנו שיש משהו פשוט ויפה בלחיות יחד, לכבד זה את זה, לשחק ולהנות מהרגע. החיות האלה לא זקוקות לתיאוריות מורכבות או לוויכוחים פוליטיים כדי למצוא שפה משותפת.
אולי הגיע הזמן שנלמד מהם? שנפסיק לחפש מה מפריד בינינו ונתחיל למצוא מה מחבר? שנזכור שכולנו חיים על אותו כדור הארץ ושאולי, רק אולי, השמחה הפשוטה של משחק משותף חשובה יותר מלהיות צודקים בכל ויכוח.
צילום: לפי סעיף 27 א'
