מחר יתקיים במוסקבה מצעד הניצחון המסורתי לציון הניצחון על גרמניה הנאצית, ובמסגרת החלטה שמעוררת סערה ציבורית, ממשלת ישראל בחרה לשלוח את שגרירת ישראל ברוסיה, סימונה הלפרין, להשתתף במצעד על אף המחאות והקריאות לבטל את ההשתתפות. ההחלטה מקבלת תפנית מטרידה במיוחד לאור האיומים הביטחוניים המתגברים, והעובדה שרוסיה ממשיכה לתמוך בחמאס בזמן שישראל נמצאת במלחמה.
דובר משרד החוץ, אורן מרמורשטיין, אישר למערכת "מעקב" כי "אין שינוי משנים קודמות, וכמו בכל השנים האחרונות ישראל תיוצג במצעד על ידי שגרירת ישראל לרוסיה סימונה הלפרין. יצטרפו אליה שישה וטרנים ושורדי שואה מישראל". זאת בשעה שדיווחים אוקראיניים מעידים על כוונה לבצע פעולות צבאיות נגד מצעד הניצחון, ונשיא אוקראינה, וולודימיר זלנסקי, הזהיר כי אינו יכול להבטיח את ביטחונם של שגרירים ונציגויות זרות שישתתפו במצעד.

"סלחנו ושכחנו" – ישראל מול תומכי חמאס
ההחלטה לשלוח את שגרירת ישראל למצעד במוסקבה מעוררת ביקורת חריפה בקרב גורמים ביטחוניים ופוליטיים בישראל. גורמים בכירים במערכת הביטחון מתארים את המהלך כ"מזעזע" ובלתי נתפס לאור העובדה שממשלת רוסיה ממשיכה לתמוך בחמאס ובארגוני טרור נוספים הפועלים נגד ישראל.
מדובר בסטירת לחי לקורבנות ה-7 באוקטובר, לאחר שישראל צעקה "לא נשכח ולא נסלח" – ועתה, פחות משנה לאחר הטבח, בחרה לשלוח נציגות רשמית להתיישב לצד נציגי מדינה התומכת באופן פעיל בארגון שביצע את הטבח.
לא זו בלבד שרוסיה מעניקה חסות דיפלומטית לחמאס ומארחת את נציגיו במוסקבה, היא גם מספקת ציוד צבאי ותמיכה כלכלית לאיראן ולשלוחיה, ובהם חיזבאללה וחמאס. מקורות מדיניים מצביעים על כך שכלי נשק מתוצרת רוסיה שימשו את חמאס במתקפת ה-7 באוקטובר.
האיום הביטחוני המוחשי
בימים האחרונים התגברו האיומים הביטחוניים באזור מוסקבה. אתמול הותקפה הבירה הרוסית בתגובה לתקיפות רוסיות באוקראינה, והמודיעין האוקראיני אותת כי ב-9 במאי עשויות להתבצע פעולות צבאיות נוספות נגד המצעד בו צפויות להשתתף גם משלחות זרות.
נשיא אוקראינה, וולודימיר זלנסקי, הצהיר בשבוע שעבר כי "אינו יכול להבטיח את ביטחונם של שגרירים ונציגויות זרות שישתתפו במצעד הניצחון במוסקבה". לדבריו, "אוקראינה ממשיכה לפגוע במטרות צבאיות רוסיות, וב-9 במאי צפויות להיות במוסקבה מטרות צבאיות רבות כחלק ממצעד הניצחון".
הפרדוקס מקבל משנה תוקף כאשר מבינים שישראל מוכנה להעמיד בסיכון את ביטחון השגרירה הישראלית והמשלחת, הכוללת שישה ניצולי שואה, רק כדי להשתתף באירוע תעמולה של מדינה התומכת באויביה המושבעים.
רוסיה והפגיעה ביהודים
הנתונים מהשנים האחרונות מצביעים על פגיעה מתמשכת של רוסיה ביהודים, במיוחד באוקראינה. על פי נתוני פדרציית הקהילות היהודיות באוקראינה, מאז תחילת המלחמה בפברואר 2022, לפחות 70 יהודים נהרגו וכ-400 נפצעו. כ-50,000 יהודים נאלצו לעקור מבתיהם, כ-150 משפחות יהודיות איבדו את קורת הגג שלהן, ו-27 מתוך 180 הקהילות היהודיות במדינה נמצאו תחת כיבוש רוסי.
במרץ 2022, בחארקוב, נפגע בית ספר יהודי הסמוך לבית הכנסת חובוטארסקה מפגיעת רקטה רוסית. בינואר 2023, באודסה, ניזוק בית כנסת היסטורי מפגיעת טיל רוסי, מה שגרר גינויים מצד פוליטיקאים ישראלים ורבנים.
במיוחד מזעזעים הם סיפוריהם של ניצולי שואה שנפלו קורבן למלחמת רוסיה-אוקראינה:
בוריס רומנצ'נקו, בן 96, ניצול ארבעה מחנות ריכוז נאציים, נהרג ב-18 במרץ 2022 כתוצאה מהפגזה רוסית על ביתו בחארקוב. שר החוץ האוקראיני הגיב אז: "שרד את היטלר – נהרג בידי פוטין".

ונדה סמיונובנה עובדקובה, בת 91, ששרדה את טבח יהודי מריופול בשנת 1941, נפטרה באפריל 2022 במרתף בו הסתתרה מפני הפגזות רוסיות, כשהיא מנותקת ממים וחום.

הסתירות והצביעות במדיניות הישראלית
בחינת ההתבטאויות הקודמות של בכירי משרד החוץ, ובראשם שר החוץ גדעון סער וסגניתו שרן השכל, חושפת סתירה בולטת בין עמדותיהם המוצהרות בעבר לבין החלטתם הנוכחית.
גדעון סער, שבאוקטובר 2016 הגדיר את רוסיה כבעלת "קו אנטי-ישראלי", ובספטמבר 2018 הצביע על שיתוף הפעולה בין רוסיה לאיראן בסוריה, מוביל כעת מדיניות המעניקה לגיטימציה לממשל הרוסי התומך באויביה של ישראל.
שרן השכל, שבאופן עקבי גינתה משטרים טוטליטריים ואת רוסיה בפרט, ואף הצהירה ביוני 2024 כי "לאיראן, רוסיה, סין וצפון קוריאה יש אימונים צבאיים משותפים, אין שום ספק שהתנין לא ירחם על היד המאכילה", שותקת כעת נוכח החלטת משרד החוץ לשלוח נציגות לאירוע תעמולה רוסי.
ניסיונות לקבלת תגובה
במסגרת הכנת כתבה זו, פנינו למשרד החוץ, לשר גדעון סער ולסגניתו שרן השכל בבקשה לקבל התייחסות לסוגיה. בפנייה מפורטת הוצגו הנימוקים להתנגדות להשתתפות ישראל במצעד, ביניהם:
– רוסיה מעניקה לגיטימציה לחמאס ומארחת את משלחותיו במוסקבה מאז מתקפת ה-7 באוקטובר
– רוסיה תומכת צבאית ופוליטית בחמאס, בחיזבאללה ובאיראן
– ממשלת רוסיה מסרבת להכיר בחמאס ובחיזבאללה כארגוני טרור
– רוסיה הכריזה חד-צדדית על הכרה במדינה פלסטינית ופתחה שגרירות פלסטינית במוסקבה
– כלי נשק מתוצרת רוסיה שימשו את חמאס ברצח אזרחים ישראלים
– לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר, רוסיה לא גינתה את מעשי חמאס ואף הצדיקה אותם
שר החוץ, גדעון סער, לא הגיב כלל לפנייה. משרדה של סגנית שר החוץ, שרן השכל, ניהל מסע התחמקות ממושך, שכלל הפניות הדדיות בין דוברים ולשכות, ובסופו של דבר לא סיפק כל תגובה מהותית. דובר משרד החוץ הסתפק באישור הטכני כי ישראל תשתתף במצעד.
המשמעות ההיסטורית והערכית
החלטת ממשלת ישראל מעוררת תהיות קשות אודות המחיר הערכי שהמדינה מוכנה לשלם. בשעה שישראל שוקדת על הנצחת זכרם של נרצחי ה-7 באוקטובר ומבקשת מהעולם להכיר בחמאס כארגון טרור, היא שולחת את נציגתה הרשמית לחבור לתומכי אותו ארגון.
מובן שאין זלזול בחשיבות יום ה-9 במאי כיום הניצחון על הנאצים – יום בעל חשיבות היסטורית עליונה, במיוחד לניצולי שואה ולצאצאיהם. אולם המהלך הנוכחי נראה כפגיעה בערכים הבסיסיים שעליהם הוקמה מדינת ישראל.
יהודי אוקראינה תרמו תרומה עצומה למורשת היהודית ולמדינת ישראל, ביניהם דמויות מפורסמות כמו גולדה מאיר (ילידת קייב), הבעל שם טוב (מייסד תנועת החסידות), רבי נחמן מברסלב, רבי שניאור זלמן מליאדי (מייסד חסידות חב"ד), והסופר שלום עליכם. רבים תוהים כיצד מדינה שהוקמה כדי להגן על היהודים מפנה עורף ליהודי אוקראינה.
לקראת ה-9 במאי
בעוד ימים ספורים, ב-9 במאי, הזרקורים יופנו למוסקבה. שגרירת ישראל, סימונה הלפרין, וששת ניצולי השואה שיתלוו אליה, יהיו בין הנוכחים במצעד. במקביל, ישראל תמשיך להילחם בארגוני טרור הנתמכים על-ידי אותה רוסיה שאת נשיאה יכבדו בנוכחותם.
בשבעת החודשים שחלפו מאז הטבח, ישראל קראה פעמים רבות "לא נשכח ולא נסלח". אך כפי שמעידה ההשתתפות במצעד ה-9 במאי, נראה כי מהר מאוד "סלחנו ושכחנו".