• דים אמור 

דוח חריף של מבקר המדינה מתיאס אנגלמן שפורסם ביולי 2024 חושף תמונה מדאיגה בתחום חקירת השריפות בישראל. בעוד שריפות ענק משתוללות באזור ירושלים וברחבי הארץ, גורמות לנזקים כלכליים המוערכים בכ-7 מיליארד שקלים מדי שנה, הרשות הארצית לכיבוי והצלה חוקרת רק אחוז זעום מהאירועים. הנתונים מעלים כי בשנת 2022 נחקרו רק כ-9% מכלל השריפות שבהן טיפלה הרשות, ובשנת 2023 עלה השיעור ל-14% בלבד.

הדוח מציג נתונים קשים: בין השנים 2019-2023 נספו 117 בני אדם בשריפות ברחבי ישראל. בשנת 2019 לבדה עלו באש 328,532 דונם. הרשות הארצית לכיבוי והצלה מטפלת בכ-50,000 אירועי דליקה מדי שנה, אך רובם המכריע נותרים ללא חקירה מסודרת.

מבקר המדינה קובע כי הרשות הארצית לכבאות והצלה אינה ערוכה לבצע חקירות בהיקף ובאיכות הנדרשים על פי החוק. החוק מחייב את הרשות לנהל חקירות של שריפות שאירעו כדי לאתר את נסיבותיהן ואת הגורמים להן, אך בפועל התגלו ליקויים משמעותיים בכל שלבי התהליך.

אחד הממצאים המדאיגים ביותר נוגע לטיפול במקרי הצתה. הדוח חושף כי 75% מהתיקים שנפתחו במשטרה בחשד לעבירות הצתה בשנים 2019-2022 נסגרו ללא כתבי אישום. מתוך 12,084 תיקים שנפתחו, 9,030 נסגרו ללא הגשת כתב אישום. במקרים של חשד להצתה על רקע לאומני נפתחו 227 תיקים, ורק ב-33% מהם הוגשו כתבי אישום.

הביקורת, שנערכה בין ינואר לספטמבר 2023, בדקה את תפיסת ההפעלה של מערך החקירות, הסדרת נהלים ויישומם, ניהול והכשרת כוח האדם, תהליך החקירה ותוצריו, וממשקי העבודה בין הרשות לכיבוי והצלה למשטרת ישראל. הבדיקה התבצעה בנציבות כב"ה ובמחוזותיה, ובחלקה גם במז"פ של המשטרה.

הממצאים חושפים מציאות בעייתית. הרשות פועלת ללא מסמכי מדיניות כתובים בנוגע לחקירת שריפות, והמדיניות הקיימת אינה מבוססת על ניתוח סיכונים. לא קיים נוהל מפורט לפתיחת חקירה, ואין הגדרה ברורה מי מוסמך להורות על פתיחת חקירה ובאילו נסיבות, במיוחד מחוץ לשעות העבודה הרגילות.

ממוצע מדהים של כ-89% מהשריפות בשנים 2019-2022 לא נחקרו כלל, מבלי שנבחנה האפשרות שיש מקום לחקור אותן. במחוזות מסוימים התקבלה החלטה גורפת שלא לחקור כלל שריפות בכלי רכב, בניגוד לסמכות שניתנה בחוק.

בעיה חמורה נוספת היא המחסור בכוח אדם במערך החקירות. משרות רבות של מפקדים וחוקרים אינן מאוישות, מה שפוגע ביכולת לבצע חקירות בהיקף הנדרש. כמו כן, לא הוסדרה סוגיית ניגוד העניינים – לוחמי אש המשמשים גם כחוקרי שריפות עלולים להיחשף לניגוד עניינים כאשר הם נדרשים לחקור אירועים שבהם השתתפו.

הדוח מצביע על ליקויים משמעותיים בהכשרת החוקרים. לא מתקיימים קורסים מתקדמים, ורמת החקירה אינה משתפרת לאורך זמן. התוצאה: איכות החקירות נותרת ברמה נמוכה, והדבר פוגע ביכולת להפיק לקחים ולמנוע שריפות עתידיות.

נתון מדאיג במיוחד קשור לעיתוי פתיחת החקירות. 28% מהחקירות נפתחו באיחור של יומיים לפחות מרגע האירוע, ו-5% נפתחו באיחור של שבוע ומעלה. איחורים אלה גורמים לשיבוש זירות החקירה ולאובדן ראיות קריטיות שעשויות לסייע בגילוי הגורמים לשריפה.

שיתוף הפעולה עם משטרת ישראל נמצא לקוי במיוחד. 74% מהתיקים נחתמו בעילה של "עבריין לא נודע", מה שמעיד על פערים חמורים בתיאום בין הגופים. 50% מהתיקים שנפתחו בשנים 2020-2022 (8,011 תיקים) נסגרו רק לאחר שנה, וכ-10% מהתיקים עדיין היו פתוחים בספטמבר 2023.

מבקר המדינה מתייחס בחומרה לממצאים וקובע כי על השר לביטחון לאומי ומערך הכבאות לתת פתרונות הולמים לסכנת השריפות. הדוח מציג שורה של המלצות מרכזיות לשיפור המצב.

ראשית, יש לגבש מדיניות והנחיות אחידות למערך החקירות, תוך התאמתן למאפיינים הייחודיים של כל מחוז. שנית, יש לאייש את המשרות הבכירות במערך החקירות ולהבטיח תפקוד רציף ואיכותי. שלישית, יש להגדיל משמעותית את היקף החקירות בהתאם לדרישות התקנות, כדי לשפר את יכולת המניעה, ההסברה והסיוע לנפגעים.

המבקר ממליץ כי חקירת שריפות תתחיל תוך 12 שעות מהאירוע, כדי לשמור על הזירה ולמנוע שיבוש ראיות. כמו כן, יש להבטיח ציוד מתאים והגנה לחוקרים, לרבות טכנולוגיה מתקדמת שתסייע בביצוע החקירות.

חקירת שריפות היא נדבך מרכזי בפעילות הרשות לכיבוי והצלה. תוצאות החקירה עשויות לסייע הן במניעת שריפות עתידיות והן בקביעת אחריות משפטית ואחריות מבטחים לנזקי דליקה. ללא חקירה יסודית, לא ניתן להבין את הגורמים לשריפות ולפעול למניעתן בעתיד.

הדוח מדגיש כי חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה והתקנות שמכוחו מחייבים את הרשות לחקור דליקות, אך בפועל הרשות אינה ממלאת את חובתה החוקית. הפערים שהוצגו דורשים מהלך כולל של ניסוח תפיסת הפעלה, גיבוש מדיניות סדורה, הכשרה ואיוש כוח אדם, הצטיידות, ושיתוף פעולה עמוק עם גופים רלוונטיים.

הנושא מקבל משנה חשיבות לאור השריפות הגדולות שפוקדות את ישראל בשנים האחרונות. בשנים 2019-2023 שטחים עצומים עלו באש, בני אדם נהרגו, ונזקים כלכליים אדירים נגרמו למשק. העובדה שרוב השריפות אינן נחקרות כלל מונעת את היכולת להבין את הסיבות להתפרצותן ולפעול למניעת אירועים דומים בעתיד.

ממצאי הדוח מצביעים על כשל מערכתי עמוק בתחום חקירת השריפות בישראל. בעוד הנזקים הכלכליים מסתכמים במיליארדי שקלים מדי שנה, והסכנה לחיי אדם ממשית, המערכת הממונה על חקירת השריפות אינה מתפקדת כראוי. ללא שינוי מהותי בגישה, בהקצאת משאבים ובשיתוף הפעולה בין הגופים, המצב צפוי להמשיך להחמיר.

המבקר מסכם כי על מנת ליישם בפועל את המטרה של הצלת חיים ומניעת נזק, נדרש מהלך מקיף שיכלול שינוי ארגוני, הקצאת משאבים נאותים, שיפור ההכשרות, ויצירת שיתוף פעולה הדוק עם כל הגורמים הרלוונטיים. רק כך ניתן יהיה להתמודד עם אתגר השריפות בישראל ולצמצם את הנזקים הכבדים שהן גורמות למשק ולתושבים.

הדוח מהווה קריאת השכמה למקבלי ההחלטות ולציבור בישראל. המצב הנוכחי, שבו רוב מוחלט של השריפות אינן נחקרות כלל, מסכן חיי אדם ורכוש ומונע את היכולת ללמוד מאירועי העבר. המערכת נדרשת לשינוי מהותי ומיידי כדי להגן על אזרחי ישראל ועל משאביה הטבעיים והכלכליים.