• דים אמור
אסון טבע שקט מתרחש בשמי הצפון, כאשר עשרות חסידות לבנות מצאו את מותן בשבועות האחרונים לאחר שהתנגשו בקווי מתח עיליים. התופעה, שמתרכזת בעיקר באזור רמת הגולן, מעוררת דאגה רבה בקרב מומחי שמירת טבע והגורמים המטפלים בחיות הבר הפצועות.
הפגיעות התרחשו בעיקר באזור ציר הנפט ועמק הבכא ברמת הגולן, אזורים שבהם הוקמו לאחרונה חוות טורבינות וקווי מתח חדשים. דיווחים אלה החלו להצטבר מתחילת תקופת הנדידה האביבית, כאשר עשרות חסידות נמצאו שרועות על הקרקע, חלקן ללא רוח חיים וחלקן פצועות אנושות.
"התנגשויות של עופות בקווי מתח עיליים היא תופעה מדאיגה, שמייצרת מדי שנה נזקים כבדים למערכת האקולוגית בישראל", מסר ירון צ'רקה, הצפר הראשי של קק"ל, למערכת YNET. "באירוע הנוכחי קיבלנו דיווחים מהשטח על למעלה מ-30 גופות של חסידות. עוד עשרות היו עם שברים חמורים בכנפיים וברגליים. מדובר באירוע מזעזע".
החסידות הפצועות פונו למרכז האקלום לחיות בר של קק"ל, שם דווח על מצבן הקשה: שברים פתוחים, דימומים ומצבים גופניים ירודים. במקרים רבים, חומרת הפציעות הייתה כה קשה עד שהמטפלים נאלצו להמית את העופות הפגועים כדי לחסוך מהם סבל נוסף.
מאז תחילת תקופת הנדידה באביב, התקבלו עשרות דיווחים במוקד "חיבולנס" על חסידות שרועות על הקרקע, חלקן ללא רוח חיים וחלקן פצועות במצב קשה. הצוותים שהגיעו לשטח נתקלו במחזות קשים של עופות מרשימים אלה, שכנפיהם הענקיות נפגעו בהתנגשות העזה עם כבלי המתח.
רונה ולנסי, וטרינרית במרכז האקלום, הסבירה ל-YNET את מורכבות הטיפול: "כל פינוי של חסידה דורש אופרציה לוגיסטית מורכבת, ולעיתים עוברים מספר ימים בין הפציעה לאיתור, מה שמפחית את סיכויי ההצלה". לדבריה, "יש צורך מיידי לבחון דרכים לצמצום הפגיעה, לרבות סימון קווי המתח והיערכות מראש במסלולי נדידה מוכרים".
צ'רקה ציין כי קק"ל כבר נקטה בצעדים לצמצום התופעה באזורים מסוימים: "לאורך התעלה המערבית באגמון החולה השלמנו בשנה האחרונה פרויקט של הטמנת קו מתח עילי, שייצר סיכון לעופות, אבל כדי לטפל בבעיה בקנה מידה גדול יותר נדרשת מעורבות משמעותית של גורמים נוספים".
תופעת ההתחשמלות מהווה איום חמור על אוכלוסיית הציפורים בישראל, במיוחד על מינים נדירים המצויים בסכנת הכחדה. עמודי החשמל משמשים נקודות מנוחה ותצפית, אך מגע עם כבלים גורם למותן של אלפי עופות מדי שנה. פתרונות כמו מיגון עמודים מספקים מענה חלקי בלבד, וקצב היישום שלהם – לדברי גורמים בתחום – איטי ואינו מספק.
דן אלון, מנכ"ל החברה להגנת הטבע, התייחס אף הוא לסוגיה: "פגיעה בציפורים, כתוצאה מהתנגשות בקווי מתח – זו לא גזירת גורל. אפשר לצמצם את התופעה וניתן גם למנוע אותה על ידי הטמנה של הקווים או התקנה של אמצעים לצמצום הפגיעות".
אלון הדגיש את החשיבות של תכנון מושכל בעתיד: "כחלק מפיתוח רשת החשמל בישראל, צפויים לקום קווים רבים נוספים ולכן יש לפעול להימנע מהתקנת קווים עיליים באזורים רגישים במיוחד, ולהתקין אמצעים לצמצום תופעת הפגיעה של ציפורים בקווים העיליים. כאשר מתכננים אתרי ייצור אנרגיה חדשים יש לבחון היטב את המיקום שלהם ושל הקווים המחברים אותם לרשת החשמל ולקדם תכנון טוב יותר, המתחשב גם ברגישות השטח ובפעילות הציפורים, אשר עשויות להיפגע מהקווים".
במקרה הנוכחי, העובדה שהפגיעות התרחשו בעיקר באזורים שבהם הוקמו לאחרונה חוות טורבינות וקווי מתח חדשים מעלה שאלות לגבי התכנון המוקדם והערכת ההשפעה הסביבתית של תשתיות אלה. המומחים מציינים כי ישראל ממוקמת על אחד מצירי הנדידה המרכזיים בעולם, כאשר מיליוני עופות חולפים בשמיה פעמיים בשנה – בסתיו ובאביב.
כתבים שסיירו באזור הפגיעה ברמת הגולן תיעדו מחזות מצמררים של חסידות פגועות מוטלות על הקרקע. מתנדבים מטעם ארגוני שמירת טבע עובדים סביב השעון לאיתור עופות פגועים ולהעברתם לטיפול, אך במקרים רבים הם מגיעים מאוחר מדי.
בשיחה עם אנשי שטח באזור עמק הבכא, סיפרו הללו על התחושות הקשות בעקבות המראות החוזרים ונשנים של חסידות פגועות. "זה פשוט שובר את הלב", אמר אחד המפקחים. "אלה ציפורים מרשימות שנודדות אלפי קילומטרים, רק כדי להיתקל בסכנה שלא היתה קיימת פה לפני כמה שנים".
ההערכה היא כי מספר החסידות שנפגעו גדול בהרבה מאלו שדווחו, שכן רבות מהן נופלות באזורים מרוחקים ואינן מאותרות. מומחים מעריכים כי מדובר בחלק קטן בלבד מכלל העופות הנפגעים מקווי מתח בישראל מדי שנה.
ברשות הטבע והגנים מודים כי למרות המודעות לבעיה, היקף הפתרונות שיושמו עד כה אינו מספק. "אנחנו מודעים לסכנה שקווי מתח מהווים לעופות, ובמיוחד לעופות גדולים כמו חסידות ודורסים", אמר גורם בכיר ברשות. "אבל המשאבים שלנו מוגבלים, ופריסת אמצעי הגנה לאורך כל קווי המתח העיליים בישראל היא משימה עצומה".
בחברת החשמל טוענים כי הם פועלים בשיתוף פעולה עם ארגוני שמירת טבע ליישום פתרונות במוקדי סיכון מרכזיים, אך מדגישים כי יש לאזן בין צרכי משק האנרגיה לבין שיקולים סביבתיים.
בשעה שהדיון אודות הפתרונות האפשריים נמשך, חסידות נוספות ממשיכות לשאת בנטל הפגיעה. מרכז האקלום של קק"ל נערך לקליטת פצועים נוספים בתקופה הקרובה, עם התגברות נדידת האביב. צוותי הרפואה הווטרינרית והמתנדבים מעבים את שורותיהם, אולם ברי לכל כי מדובר בטיפול בתסמינים גרידא, בעוד שהמענה המהותי טמון במניעה.
אירוע זה מצטרף לשרשרת פגיעות סביבתיות הקשורות במתקני האנרגיה, ומהווה תמרור אזהרה נוסף בכל הנוגע לתכנון תשתיות החשמל בישראל. כפי שהדגיש מנכ"ל החברה להגנת הטבע, הפתרונות בנמצא – השאלה הניצבת בפנינו היא האם קיימת נכונות להשקיע במימושם.
בינתיים, במרחבי שמי הצפון, עשרות חסידות נוספות ממשיכות במסען המפרך, בתקווה לחצות את הארץ ללא פגע בדרכן ליבשת אירופה. עבור חלקן, קווי המתח העיליים עלולים להוות את המכשול האחרון במסלול חייהן.
אנשי קק"ל מפצירים בציבור לדווח על חסידות פגועות למוקד "חיבולנס", ומטעימים כי דיווח מזורז עשוי להציל חיי עופות שנפגעו אך עודם ניתנים לשיקום. "כל חסידה שאנו מצליחים להשיב לאיתנה מהווה הישג משמעותי", מסכם צ'רקה. "ברם, האתגר המשמעותי הוא למנוע את הפגיעה מלכתחילה".
צילום: קק"ל
