• דים אמור 

כשמת מנהיג כנסייה קתולית – אין בי צער. לא מתוך שמחה על מותו של אדם, אלא משום שהצער שלי שמור לאלה שבשם מוסד זה נשרפו, נשחטו, הושפלו ונדונו לכליה. הכנסייה הקתולית, במשך קרוב לאלפיים שנה, לא הייתה רק מוסד דתי – אלא מערכת שלטונית-אידיאולוגית שפעלה בכוח חרב האמונה.

האפיפיורים יזמו, עודדו ובירכו שורת מלחמות, מסעות צלב ורדיפות דתיות שהותירו מאחוריהם גופות ותרבויות מדממות. במסע הצלב הראשון לבדו, בין השנים 1096-1099, נהרגו כ-100,000 איש. בטבח ירושלים נרצחו אלפי מוסלמים ויהודים ללא הבחנה. במאה ה-13, כוחות צלבניים בפיקוד רומא מחקו קהילות שלמות של קתרים בדרום צרפת – בטענה שהם "כופרים". ההוראה שניתנה לחיילים הייתה ברורה: "הכו בכולם – אלוהים כבר יבחין בין שלו לאויביו".

בין המאות ה-15 ל-18, נשרפו למעלה מ-40,000 נשים, וגם גברים, באירופה באשמת "כישוף". רובן נרצחו תחת חסות או גיבוי מוסרי מצד הכנסייה. דמויות מרכזיות בהיסטוריה של המדע נפלו קורבן: ג'ורדנו ברונו הועלה על המוקד בשל השקפות מדעיות, וגלילאו גליליי הושם במעצר בית כיוון שטען שכדור הארץ סובב את השמש – פשע באותה תקופה.

בעת הקולוניאליזם האירופי, האפיפיורים חתמו על צווים שאיפשרו את חלוקת העולם החדש בין פורטוגל לספרד ב-1493, תוך הסמכתן "לכבוש, להכניע ולשעבד" עמים ילידיים. במקביל, מאות אלפי ילדים נלקחו בכפייה למוסדות קתוליים, ושם רבים מהם סבלו מהתעללות – לעיתים עד מוות – כפי שנחשף במאה ה-20 בקנדה, אירלנד ואוסטרליה.

גם בעידן המודרני, הוותיקן לא התנער לחלוטין ממורשתו. ב-1933 נחתם הסכם בין האפיפיור פיוס ה-11 להיטלר, שנתן לגיטימציה חלקית לשלטון הנאצי. בתקופת השואה, הכנסייה שמרה על שתיקה רועמת, בעוד מיליוני יהודים, ובהם גם נוצרים אחרים, נשלחים למשרפות.

אין כאן קריאה לשנאה, אלא לתיקון זיכרון. כל עוד לא הושמע חשבון נפש היסטורי מלא, וכל עוד הכנסייה ממשיכה לצייר את עצמה כשוחרת שלום מבלי להכיר באמת בפשעי עברה – אין בי צער כשמנהיגה מסתלק. לא אפיפיור אחד בהיסטוריה לא קם ואמר בפה מלא: "הכנסייה רצחה בשם אלוהים". איש מהם לא לקח אחריות, לא הודה באמת, לא ביקש סליחה.

האבל שמור לקורבנות; לא לאדריכלי השתיקה.

צילום: לפי סעיף 27 א'