• דים אמור
בימים אלה מתקיימות ההכנות האחרונות לקראת חנוכת אנדרטת זיכרון ייחודית בלב ירושלים, המוקדשת לקורבנות הטרגדיה האוקראינית הידועה כ"הולודומור" – הרעב המוני שהתחולל בשנים 1932-1933. האנדרטה, שהוצבה בגן הוורדים בירושלים, במיקום סמלי בין משכן הכנסת לבין בית המשפט העליון, מהווה צעד משמעותי בהכרה הבינלאומית באחד האסונות הכבדים שידעה המאה ה-20.
האנדרטה יצאה מתחת ידיה של האמנית הקנדית ממוצא אוקראיני, ליודמילה טמרטיי, אשר זכתה להכרה עולמית בזכות יצירת האנדרטה הראשונה בעולם לזכר הולודומור. לצידה של טמרטיי עמל על היצירה האמן דייוויד רובינסון. שיתוף הפעולה האמנותי הניב אנדרטה שמהווה עדות חזותית עוצמתית לטרגדיה שהתרחשה לפני כתשעים שנה.
מנהלת המוזיאון הלאומי להולודומור-ג'נוסייד באוקראינה, לסיה הסידז'אק, מסרה כי הצוות במוזיאון עוסק כעת בהבהרת הפרטים האחרונים הנוגעים למועד הרשמי של חנוכת האנדרטה ולאופי האירוע. "השקט הארגוני מובן מאוד, כי ברוסיה וגם בישראל לא חסרים פורעים וונדליסטים. אבל חשיבות האירוע עצומה, וההכרת התודה לכל המעורבים – אין-סופית," אמרה הסידז'אק.
הצבת האנדרטה בירושלים נושאת משמעות היסטורית ודיפלומטית עמוקה. הולודומור, המוכר כיום על ידי 31 מדינות כאקט של רצח עם (ג'נוסייד), היה למעשה רעב מלאכותי שנכפה על האוקראינים במכוון כחלק ממדיניות השלטון הסובייטי בהנהגת יוזף סטלין.
לפי התיעוד ההיסטורי, הרעב ההמוני לא היה תוצאה של תנאי מזג אוויר קשים או יבול דל, אלא תוצר ישיר של מדיניות מכוונת. בפועל, היבול של שנת 1932 היה מספיק למניעת רעב המוני, אולם "צעדים דכאניים להבטחת איסוף התבואה" הובילו למותם של מיליוני בני אדם. המונח "הולודומור" עצמו מורכב מהמילים האוקראיניות "רעב" ו"מוות המוני", וכיום מוכר כאחד מאירועי הג'נוסייד החמורים של המאה ה-20.
על פי הערכות דמוגרפיות שהתבססו על מחקר מעמיק של נתונים ומסמכים היסטוריים, מספר הקורבנות הכולל של הולודומור מגיע עד לשבעה מיליון בני אדם. זאת אף על פי שבמשך עשורים נאסר אפילו להזכיר את האירועים הללו בברית המועצות, והשלטונות הסובייטיים עשו כל שביכולתם להסתיר את היקף הטרגדיה.
מדיניות הקולקטיביזציה הכפויה של סטלין, שבמסגרתה הוחרמו אדמות חקלאיות פרטיות והפכו לרכוש המדינה, נחשבת לאחד הגורמים המרכזיים שהובילו לאסון. היסטוריונים רבים סבורים כי יוזף סטלין וממשלת ברית המועצות נושאים באחריות ישירה לרעב, אם כי קיימות בקרב חוקרים דעות שונות באשר למידת ההשפעה של פעולות הממשלה הסובייטית על היווצרות הרעב, ולמידת המודעות של סטלין וההנהגה למעשים שגרמו לו.
רק בשנת 2006 הכריזה הרדה העליונה (הפרלמנט) של אוקראינה על הולודומור כאקט של רצח עם כלפי העם האוקראיני. עם הזמן, הוא הוכר כרצח עם בידי שלושים מדינות נוספות וארגונים בינלאומיים שונים, בעוד שמדינות וארגונים אחרים הגדירו אותו כתוצאה של מדיניות המשטר הטוטליטרי של סטלין.
החל מאמצע שנות התשעים נפתחו בפני חוקרים מסמכים מסווגים מארכיונים אוקראיניים, ובשנים 2007–2008 נמצאו אף ספרי רישום אזרחיים משנות 1932 ו-1933, שלגביהם נטען בעבר כי "הושמדו". עבודה דומה מתבצעת גם בארכיונים של רפובליקות סובייטיות לשעבר נוספות שנפגעו מהרעב של 1932–1933. יחד עם זאת, בארכיונים רוסיים רבים טרם הוסר הסיווג ממסמכים רלוונטיים לתקופה הקשה הזו.
הקמת אנדרטת הזיכרון בירושלים מהווה עוד נדבך בתהליך ההכרה הבינלאומית בהולודומור כאחד מהפשעים ההיסטוריים החמורים נגד האנושות. העובדה שהאנדרטה מוצבת במיקום מרכזי בין שני סמלי השלטון והמשפט הישראליים – הכנסת ובית המשפט העליון – מעניקה לה משמעות סמלית נוספת ומבטאת את חשיבות הזיכרון וההכרה בסבל שהוטל על העם האוקראיני.
הצבת האנדרטה בירושלים היא בעלת חשיבות מיוחדת גם בהקשר של מאבקה של אוקראינה להכרה בינלאומית בהולודומור כג'נוסייד. ההכרה בהולודומור כמעשה רצח עם היא סוגיה שנויה במחלוקת מבחינה פוליטית ודיפלומטית, כאשר רוסיה מתנגדת בתוקף להגדרה זו. הקמת אנדרטה בירושלים, עיר בעלת חשיבות בינלאומית מבחינה היסטורית ודתית, מהווה צעד משמעותי במאמצים של אוקראינה להביא לידי הכרה רחבה יותר בטרגדיה הזו כרצח עם מכוון.
ההצהרה הרשמית של הדומה הרוסית מאפריל 2008 התייחסה לרעב "שנגרם מהקולקטיביזציה הכפויה" והודתה כי באזורים שונים בברית המועצות לשעבר, בהם הוולגה, האזור השחור-פורי המרכזי, הקווקז הצפוני, אורל, קרים, חלקים ממערב סיביר, קזחסטן, אוקראינה ובלארוס, מתו ברעב ובמחלות הקשורות בתת-תזונה כ-7 מיליון בני אדם בשנים 1932–1933. ההצהרה הרוסית ציינה את "הצעדים הדכאניים להבטחת איסוף התבואה" כגורם שהחמיר את המצב, אך התחמקה מלהגדיר את האירועים באוקראינה כג'נוסייד.
האנדרטה בירושלים מצטרפת לשורה של אנדרטאות הזיכרון ברחבי העולם המוקדשות לקורבנות הולודומור. אנדרטאות אלה פזורות במדינות רבות, כולל ארצות הברית, קנדה, אוסטרליה ומדינות שונות באירופה. האנדרטה הראשונה בעולם לזכר הולודומור, שנוצרה גם היא בידי האמנית ליודמילה טמרטיי, הפכה למודל לאתרי הנצחה נוספים ברחבי העולם.
חשיבות ההנצחה של הולודומור היא לא רק בהקשר ההיסטורי, אלא גם כתזכורת לסכנות הטמונות במשטרים טוטליטריים ובמניפולציות פוליטיות של משאבים חיוניים כמו מזון. הכרה בעוול ההיסטורי והנצחתו מהווים צעד חשוב בהבטחה שאירועים דומים לא יישנו.
בעוד שפרטי הטקס הרשמי עדיין מתגבשים, האנדרטה בגן הוורדים בירושלים עומדת כבר עתה כעדות אילמת אך רבת עוצמה לאחת התקופות האפלות בהיסטוריה המודרנית. האנדרטה צפויה למשוך אליה מבקרים רבים, ישראלים ותיירים כאחד, ולשמש כמוקד חינוכי להכרת האירועים הטרגיים של הולודומור ומשמעותם.
הקמת האנדרטה בישראל נושאת משמעות מיוחדת גם לאור ההיסטוריה היהודית והרגישות הישראלית לנושא הג'נוסייד. כמדינה שקמה בעקבות השואה, להכרה הישראלית באסונות היסטוריים אחרים יש משקל מוסרי וערכי רב, והיא מהווה חלק ממחויבותה של ישראל לזיכרון השואה והג'נוסיידים האחרים שהתרחשו במהלך המאה ה-20.
עם השלמת הפרטים הארגוניים האחרונים והבהרת מועד הפתיחה הרשמי, תצטרף אנדרטת הזיכרון בירושלים לרשימת האתרים החשובים בעולם המנציחים אחד האירועים הטרגיים והמרכזיים בהיסטוריה של המאה ה-20. היא תשמש עדות אילמת לסבל האנושי ותזכורת לחשיבות המאבק נגד משטרים דכאניים ופשעים נגד האנושות.
מן הראוי לציין כי אנדרטת הזיכרון להולודומור האוקראיני הוקמה ונחנכה בירושלים, בין היתר, בזכות תמיכתן האדיבה של עיריית ירושלים ורשויות מקומיות נוספות, ולפיכך מערכת "מעקב" שיגרה מטעמכם מכתב תודה והוקרה לעיריית ירושלים על תרומתה הנכבדה למיזם זיכרון חשוב זה.
צילום: לודמילה קרבל, מתוך פייסבוק, בהתאם לסעיף 27א לחוק זכויות יוצרים
