נתב"ג רועש, החניונים מלאים, וישראלים ממלאים את הטרמינלים בדרכם לחופשות פסח – תמונה שקשה לשייך למדינה שנמצאת בעיצומה של מלחמה ומשבר כלכלי, לפי התחזיות הפסימיות. צוות "מעקב" ביקר אתמול בשדה התעופה בן גוריון, שם נצפתה תנועה ערה בטרמינלים 1 ו-3, מפוצצים בישראלים אשר החליטו לצאת לחופשות בחגים. בנוסף, חניון שדה התעופה במחירי "משכנתא" מפוצץ ברכבים.

ברחובות נשמעות קריאות שלפיהן בנימין נתניהו הוא הגרוע מכול, והכלכלה בשפל מתמשך — אך הציבור בישראל, כך נראה, אינו חש בכך. אזרחים ממשיכים לרכוש מוצרים ולצאת לחופשות כאילו אין מחר, ומספר הנוסעים לחו"ל אינו מצביע על ירידה כלשהי. היכן, אם כן, מתבטאת אותה ירידה כלכלית? ישראלים קונים בדיוטי פרי כאילו לא ראו מעולם דאודורנט ויין.

ההערכות מדברות על כ-80,000 נוסעים ביום בתקופת השיא של פסח השנה. רשות שדות התעופה מפרסמת נתונים מרשימים: כ-1.8 מיליון נוסעים צפויים לעבור בנתב"ג בחודש אפריל ובחופשת הפסח – עלייה חדה של כ-65% בהשוואה לפסח אשתקד. גם חודש מרץ מסתמן כהיסטורי, עם גידול של 60% בתנועת הנוסעים, שצפויה לעמוד על כ-1.4 מיליון.

לא רק מספר הנוסעים מרשים, גם חברות התעופה חוזרות לפעילות: כ-50 חברות תעופה בינלאומיות יפעלו בנתב"ג במהלך אפריל. יונייטד איירליינס שבה הבוקר (ראשון) לטוס לישראל, ואחריה צפויות להצטרף גם ריינאייר ואיבריה. בהמשך החודש ובמהלך אפריל צפויות לחזור גם דלתא, בריטיש איירווייס, אייר בלטיק, נאוס ובולגריה אייר – מה שצפוי להגדיל משמעותית את היצע הטיסות ליעדים הפופולריים.

ובכן, חברים, היכן באה לידי ביטוי הירידה הכלכלית, ומה פשר הטענה כי נתניהו כה מזיק? הרי הישראלים מוסיפים לנהל אורח חיים רגיל – יוצאים לחופשות, נהנים, ואינם חשים את נטל הגירעון.

הסתירה בין תחושת המשבר הכלכלי המדוברת לבין התנהגות הצרכנים בפועל בולטת במיוחד בחנויות הדיוטי פרי בנתב"ג. הקניות המוגברות של מוצרי יוקרה, בשמים, אלכוהול ומוצרי קוסמטיקה עומדות בניגוד חד לשיח על התכווצות כלכלית.

במקביל, בנק ישראל פרסם לקראת החג מסר מוזר: "פסח בפתח וזה הזמן גם לסדר כלכלי!" פתח הבנק את הודעתו, והמשיך עם סדרת טיפים להתנהלות כלכלית נכונה יותר:

1. "יש לכם כסף בעו״ש? השקיעו חכם באחת מהאפשרויות: פיקדון, קרן כספית או מק״מ. כדי שהכסף שלכם יהיה שווה יותר!".
2. "כמה כרטיסי אשראי יש לכם? בדקו את התנאים וההטבות של כל כרטיס מול העלויות השנתיות. בטלו כרטיסים מיותרים ושמרו רק על אלה שאתם באמת צריכים".
3. "נמצאים במינוס? זכרו: מינוס הוא למעשה הלוואה בתנאים גרועים! תמיד כדאי להימנע ממינוס, כדאי לחשוב איך להגדיל את ההכנסות ואיך לצמצם את ההוצאות. שקלו לקחת הלוואה בתנאים מוסכמים ומשתלמים יותר כדי לסגור את המינוס ולהגן על דירוג האשראי שלכם".
4. "יש לכם כמה הלוואות מכמה גופים פיננסים? ערכו השוואה ושקלו לאחד את כל ההלוואות תחת הגוף הפיננסי שמציע את התנאים הטובים ביותר".

"סדר כלכלי הוא מתנה שממשיכה להעניק לאורך כל השנה. נצלו את ניקיונות החג להתחלה חדשה ולהתנהלות כלכלית חכמה יותר," המליץ בנק ישראל.

לא ברור מה הקשר, אבל בנק ישראל מסר גם מסר נוסף: "חג פסח שמח לכל בית ישראל! בחג החירות הזה ליבנו עם החטופים, בתקווה ובציפייה לשובם במהרה לחיק משפחתם. אנו ממשיכים לחזק את ידי החיילים והחיילות וכל כוחות הביטחון. בתוך שמחת החג, אנו חושבים על מי שעדיין נלחמים, על מי שממתינים לשובם של אהוביהם, על פצועי המלחמה, בגוף ובנפש, ועל כל המתמודדים עם כאב. שנזכה לחג של אחדות ותקווה, ושיבואו עלינו ימים של חירות מלאה, צמיחה ושלווה".

שום דבר לא נמסר על הכלכלה וכו' – מסר מוזר.

מצב זה מעלה שאלות רבות: האם התחזיות הפסימיות אודות הכלכלה הישראלית אינן משקפות את המציאות? האם מדובר במצב זמני בו צרכנים רבים "חוגגים" למרות המשבר?

העלייה הדרמטית בטיסות השנה בהשוואה לשנה שעברה בולטת במיוחד: 1.8 מיליון נוסעים בפסח השנה לעומת אשתקד מראים שמשהו בנרטיב הכלכלי הפסימי אינו מתיישב עם המציאות. הפער בין התחזיות הכלכליות לבין ההתנהגות הצרכנית מעיד אולי על תמונה מורכבת יותר מזו המוצגת בשיח הציבורי.

נכון לעת הזאת, התצלומים המתועדים מנמל התעופה בן-גוריון ממשיכים לשקף מציאות מורכבת ורבת-פנים: מחד גיסא, מדינת ישראל שרויה במערכה צבאית, ומאידך גיסא, ניכר כי אורח החיים השגרתי נמשך בעבור רבים מתושביה. האם יש בכך עדות לאיתנותה של הכלכלה הישראלית, בניגוד לביקורת הנוקבת המופנית כלפי ממשלת נתניהו?

בחשבון אחרון, כפי שמשתקף מן המידע העובדתי, בעוד שבאמצעי התקשורת מתנהל שיח אודות משבר כלכלי עמוק תחת הנהגתו של נתניהו, המציאות בשטח מעידה כי רבים מאזרחי ישראל בוחרים להמשיך בנסיעותיהם לחו"ל ובפעילותם הצרכנית – תופעה המציבה סתירה מהותית לתיאור הקודר של המצב הכלכלי תחת ההנהגה הנוכחית.