• דים אמור
דוח חדש של בנק ישראל לשנת 2024 חושף כי רפורמת יציב להסדרת לימודי הרפואה בפקולטות בחו"ל צפויה לגרום למחסור חמור ברופאים בישראל בשנים הקרובות. הרפורמה, שנועדה לשפר את איכות ההכשרה הרפואית, תפחית את מספר הרופאים החדשים בכ-400–600 בכל שנה החל מ-2026, עם השפעה משמעותית במיוחד באזורי הפריפריה.
על פי הדוח, שיפורסם בסוף החודש, מחסור זה צפוי להחריף נוכח המאפיינים הדמוגרפיים של ישראל – גידול טבעי גבוה והזדקנות האוכלוסייה, לצד פרישה צפויה של רופאים רבים לגמלאות בשנים הקרובות. בנק ישראל מדגיש את הצורך הדחוף ליישם צעדים להגדלת מספר הרופאים בישראל.
רפורמת יציב, שהחלה בשנת 2019, מהווה נקודת מפנה במדיניות ההכשרה הרפואית בישראל. הרפורמה נולדה בעקבות תלונות שהתקבלו במשרד הבריאות בשנים 2017-2018 על סטאז'רים חסרי ניסיון קליני שהוכשרו בחלק מהמוסדות בחו"ל. בתגובה, בחן האגף לרישוי מקצועות רפואיים את המוסדות ללימודי רפואה בחו"ל והגדיר קריטריונים מקצועיים נדרשים כדי שבוגריהם יוכלו לעבוד בישראל כרופאים.
על פי הקריטריונים החדשים, אושרו כל המוסדות הנמצאים במדינות ה-OECD ומוסדות מסוימים במדינות שאינן חברות בארגון, כגון מספר מוסדות בירדן וברומניה. שאר המוסדות נפסלו, והוחלט כי ישראלים שהחלו את לימודיהם בשנת 2019 ואילך במוסדות שאינם מאושרים לא יוכלו לגשת לבחינות הרישוי בישראל.
השפעתה של הרפורמה צפויה להתבטא החל משנת 2025, בשני אופנים עיקריים – ירידה במספר הרופאים החדשים ושיפור באיכות הממוצעת של הכשרת הרופאים עקב פסילת המוסדות החלשים.
נתוני הדוח מראים כי בשנים 2019–2021, מספר הרופאים החדשים בוגרי הפקולטות שנפסלו היה כ-500–600 בשנה, המהווים כ-30 אחוזים מהרופאים החדשים שקיבלו רישיון באותן שנים. בהתחשב במגמת העלייה שאפיינה את השנים האחרונות, סביר להניח שבשנים 2022–2024 מספר זה גדל מעבר ל-600.
המחקר מדגיש את הפערים המשמעותיים בין שלוש קבוצות הרופאים הנבדלות זו מזו במקום הלימודים – בוגרי פקולטות ישראליות, בוגרי פקולטות מאושרות בחו"ל ובוגרי פקולטות בחו"ל שנפסלו במסגרת הרפורמה. הציונים ושיעורי ההיבחנות של בוגרי המוסדות הישראליים גבוהים במידה ניכרת מאלה של בוגרי הפקולטות המאושרות בחו"ל, ונתוניהם של אלה גבוהים במידה ניכרת מנתוניהם של בוגרי הפקולטות בחו"ל שנפסלו במסגרת הרפורמה.
הפערים הגדולים לרעתם של בוגרי הפקולטות הלא מאושרות בחו"ל מרמזים כי רבים ממי שאלמלא הרפורמה היו לומדים רפואה במוסדות שנפסלו יתקשו להתקבל ללימודים בפקולטות המאושרות בחו"ל, לא כל שכן בישראל. יחד עם זאת, ניתוח לפי האחוזונים ה-25 וה-75 מצביע על חפיפה לא מבוטלת בין בוגרי חו"ל במוסד לא מאושר לבוגרי חו"ל במוסד מאושר, מה שמעיד על האפשרות שחלק ממי שאלמלא הרפורמה היו לומדים בפקולטות שנפסלו יוכלו להתקבל לפקולטות שאושרו במסגרתה.
לכן, בנק ישראל מעריך כי ירידת מספרם של הרופאים החדשים בשנים הבאות כתוצאה מהרפורמה תהיה נמוכה במקצת ממספר הרופאים שלמדו בפקולטות שנפסלו בשנים האחרונות, דהיינו כ-400–600 רופאים. הערכה זו עולה בקנה אחד עם הערכות נוספות שהופיעו בדוחות קודמים בנושא.
מממצאי הדוח עולות שתי נקודות נוספות: ראשית, ככל שההישגים בבחינה הפסיכומטרית משקפים את היכולות הקוגניטיביות של הנבחנים, רפורמת יציב צפויה להתבטא בשיפור הרמה הממוצעת של יכולות הרופאים בישראל. שנית, הפערים הגדולים בציוני הבחינה בין בוגרי מוסדות בישראל לבוגרי מוסדות בחו"ל (גם המאושרים שבהם), מלמדים כי מי שנסעו ללמוד בחו"ל אינם בהכרח אלה שציוניהם היו קרובים לסף הקבלה הישראלי.
הדוח מסיק כי ישראלים מוכשרים רבים מוותרים על לימודי רפואה בגלל הרף הגבוה, ובוחרים ללמוד מקצועות אחרים או נוסעים ללמוד רפואה בחו"ל ולא חוזרים לישראל בסיום לימודיהם. המשמעות היא שהסף הגבוה מאוד ללימודי רפואה בישראל גורם למערכת הבריאות הישראלית להפסיד רופאים מוכשרים רבים. ממצא זה תומך בהגדלת מספר הסטודנטים לרפואה בפקולטות הישראליות ככלי המרכזי להגדלת מספר הרופאים בישראל.
הדוח מצביע על כך שההתפלגות הגיאוגרפית של מגורי הרופאים אשר הוכשרו במוסדות שנפסלו אינה אחידה. שכיחותם של הרופאים מקבוצה זו במחוזות הצפון והדרום גבוהה משמעותית מאשר במחוזות המרכז. ממצא זה מוביל לשתי תובנות מרכזיות: ראשית, שיעור גבוה יחסית מהרופאים באזורי הפריפריה מתאפיינים ברמת הכשרה נמוכה ביחס לרופאים באזורי המרכז, מה שיכול להשפיע על איכות שירותי הבריאות הניתנים באותם אזורים; שנית, סביר להניח שללא נקיטת צעדים בנושא, השפעתה של הרפורמה על מספר הרופאים צפויה להיות מורגשת במיוחד באזורים אלה.
לנקודה זו חשיבות רבה, מפני שהאזורים הפריפריאליים סובלים כבר היום ממחסור במומחים, כפי שעולה ממחקרים עדכניים. משרד הבריאות נוקט בשנים האחרונות מספר צעדים להגדלת מספר הרופאים בפריפריה ולשיפור איכותם הממוצעת.
על רקע הירידה הצפויה של 400–600 רופאים חדשים החל מ-2026 כתוצאה מיישום הרפורמה, החל משרד הבריאות בשנים האחרונות לנקוט צעדים להגדלת מספר הסטודנטים לרפואה בישראל, לטיפוח הקשר עם סטודנטים ישראלים שנסעו ללמוד במוסדות מאושרים בחו"ל ולעידוד עלייה של רופאים.
הצעדים העיקריים שננקטו בנושא זה החל מ-2019 כוללים: פתיחת בית ספר לרפואה באריאל ב-2019 (70 סטודנטים), ביטול תוכניות לסטודנטים מחו"ל והסבת התשתיות לסטודנטים ישראלים מ-2023 (130 סטודנטים), אישור פתיחת פקולטה פרטית ללימודי רפואה באוניברסיטת רייכמן ב-2025 (80 סטודנטים), מתן הלוואות מותנות לסטודנטים שנוסעים ללמוד רפואה בפקולטות מאושרות בחו"ל במסגרת תוכנית "אופקים" החל מ-2024 (100 סטודנטים בשנה), ותוכניות נוספות בהיקף קטן יותר.
כמו כן, שתי פקולטות חדשות לרפואה, במכון ויצמן ובאוניברסיטת חיפה, נמצאות בתהליכי אישור וצפויות להיפתח בשנים הבאות. בהתאם לחוק ההסדרים 2025, עמד מספר הסטודנטים החדשים לרפואה בישראל בשנת הלימודים 2024 על 1,228, ומתוכנן כי מספר זה יעלה עד 2027 ל-1,700, כחלק מתוכנית להגדלת מספר הסטודנטים לרפואה בישראל.
הגידול הניכר בשנים האחרונות והגידול המתוכנן בשנים הבאות צפויים למתן במידה רבה את השפעתה של רפורמת יציב. יחד עם זאת, כפי שעולה ממספר דוחות שעסקו בנושא, קיימים מספר גורמים נוספים, המדגישים את הצורך ליישם את הצעדים להגדלת מספר הרופאים בישראל.
עם גורמים אלה נמנים גידול האוכלוסייה והזדקנותה, התפלגות הגילים של הרופאים בישראל, המצביעה על פרישה צפויה של רופאים רבים בשנים הקרובות, יחס הרופאים לגודל האוכלוסייה, שהוא בישראל נמוך ביחס לממוצע מדינות ה-OECD (3.48 ביחס ל-3.7 ב-2022) וגורמים נוספים.
הדוח מדגיש את חשיבות הבחינה התקופתית של התוכנית אחת למספר שנים כדי לעדכן אותה בהתאם להתפתחויות השונות במערכת הבריאות. כמו כן, יש להביא בחשבון שקיים פער של מספר שנים בין השפעתה הצפויה של הרפורמה (מ-2026) לבין הבשלת מרבית הצעדים להגדלת מספר הרופאים החדשים בישראל. פער זה עלול לייצר מחסור זמני בשנים הקרובות.
ישראל מתמודדת עם מצב יוצא דופן בקנה מידה עולמי, כאשר 58 אחוזים מהרופאים שהיו פעילים בישראל בשנת 2020 הוכשרו מחוץ לגבולותיה, שיעור גבוה באופן חריג ביחס למדינות OECD אחרות. קבוצה זו כוללת עולים חדשים, אך רובה מורכבת מישראלים שנסעו ללמוד רפואה בחו"ל בשל רף הקבלה הגבוה ללימודי רפואה בישראל, תוצאת היצע מוגבל של מקומות לסטודנטים בפקולטות הישראליות.
במציאות זו מערכת הבריאות הישראלית מסתמכת במידה רבה על רופאים שהוכשרו בחו"ל, ולכך מספר חסרונות; למשל: אי אפשר לפקח על איכות ההכשרה; הלימודים העיוניים והקליניים אינם תואמים בהכרח למקובל במערכת הבריאות הישראלית; וגדלה ההסתברות להגירת אנשים מוכשרים מהארץ.
המוסדות בחו"ל שבהם ישראלים לומדים מגוונים מבחינת רמת ההכשרה המקצועית והאקדמית שהם מעניקים, והדבר משפיע על המקצועיות של בוגריהם. בשנים 2017–2018 התקבלו במשרד הבריאות תלונות על סטאז'רים חסרי ניסיון קליני, שהוכשרו בחלק מהמוסדות בחו"ל, מה שהוביל בסופו של דבר ליישום רפורמת יציב.
דוח בנק ישראל הסוקר את כלכלת ישראל בשנת 2024, שיפורסם בסוף החודש, צפוי לספק תמונה מקיפה יותר על השלכות הרפורמה ועל האתגרים העומדים בפני מערכת הבריאות הישראלית בשנים הקרובות.
