• דים אמור
בשנת 1997, ג'יימס קמרון שינה את פני תעשיית הקולנוע עם "טיטניק", הסרט ששבר שיאי קופות והפך לתופעה תרבותית עולמית. כעת, 28 שנים מאוחר יותר, הוליווד מנסה לחזור אל המים הקרים של צפון האוקיינוס האטלנטי עם "טיטניק 2" – מיזם שאפתני שעורר ציפיות עצומות, אך נראה כי מתקשה לעמוד בהן.
אוניה חדשה, בעיות ישנות
"טיטניק 2", שהושק לאקרנים בתחילת 2025, מציג רעיון שאפתני: אוניית טיטניק II מודרנית וטכנולוגית, המפליגה במסלול דומה לזה של קודמתה הטרגית. הפעם, במקום קרחון ענק, הסכנה מגיעה בצורת "אסון חדש" – תפנית עלילתית שהיוצרים קיוו שתוביל למתח ודרמה בקנה מידה דומה לסרט המקורי.
העלילה מתמקדת בהפלגה הבתולית של האוניה החדשנית, אך למרות ההבטחה והפוטנציאל, הסרט מתקשה לשחזר את אותם רגעים רגשיים שהפכו את המקור לקלאסיקה. במקום זאת, הצופים עדים למה שמתואר כ"בלגן כאוטי של אסון היי-טק" ולניסיונות לא מוצלחים לשחזר את הקסם של הסרט משנות ה-90.
טכנולוגיה מול רגש
אם יש תחום שבו "טיטניק 2" מצליח להרשים, הרי זה בהיבט הוויזואלי. עיצוב האוניה והאפקטים המיוחדים בסצנות האקשן זוכים לשבחים, והתיאור המפורט של הדר הספינה והאסון המתקרב מתואר כ"מרתק". אולם, למרות ההשקעה הניכרת בצד הטכנולוגי, נראה כי ה-CGI וסצנות האקשן לעיתים "מרגישות מוגזמות מדי ולא מציאותיות", פגם המחליש את חווית הצפייה.
בניגוד לסרט המקורי, שבו הקשר בין ג'ק ורוז (שגולמו על ידי ליאונרדו דיקפריו וקייט וינסלט) כבש את לבם של מיליוני צופים ברחבי העולם, הדמויות ב"טיטניק 2" מתוארות כ"בלתי מפותחות וחסרות עומק". החיבור הרגשי עם הקהל, שהיה כה מרכזי להצלחת הסרט הראשון, נעדר כמעט לחלוטין, והצופים מוצאים את עצמם "מעורבים יותר בהרס הספינה מאשר בדמויות עצמן".
בין מחווה להרפתקה: בלבול טונאלי
אחת הבעיות המרכזיות ב"טיטניק 2" נראית כחוסר בהירות לגבי זהותו של הסרט. הבימוי "מרגיש קצת מבולבל", ומתקשה למצוא איזון בין אקשן, אסון ודרמה. הסרט נע בין ניסיון להיות מחווה לקלאסיקה, סרט אסון עצמאי, או הרפתקה משפחתית, מבלי להצליח להכריע.
"הקצב לעתים קרובות נסחב", מציינים המבקרים, ו"הניסיונות לרגעים כנים מרגישים שטחיים". חוסר העקביות בטון פוגע ביכולת הסרט להעביר מסר קוהרנטי או לייצר חוויה קולנועית שלמה.
המחיר של נוסטלגיה
"טיטניק 2" מצטרף לרשימה הולכת וגדלה של פרויקטים הוליוודיים המנסים לנצל נוסטלגיה וזיכרונות של להיטי עבר. אולם, בניסיון לחזור אל הצלחת המקור, הסרט מאבד את מה שהפך את "טיטניק" לתופעה תרבותית – הסיפור האנושי והרגשי בלב האסון ההיסטורי.
מבקרי קולנוע מציינים כי הסרט "מרגיש כמו סרט אקשן מודרני שאינו מבין מה הפך את טיטניק לתופעה תרבותית". למרות "כמה רגעים של התרגשות וויזואליה מרשימה", הפגמים בדמויות, בכתיבה ובטון הכללי מונעים מ"טיטניק 2" להיות "יורש ראוי לקודמו".
בתחתית האוקיינוס או על פני הגלים?
האם "טיטניק 2" יצליח להפוך לסיפור הצלחה כלכלי חרף הביקורות המעורבות? ההיסטוריה של הוליווד מלמדת שסרטי המשך אינם זקוקים בהכרח לאיכות כדי להצליח בקופות, במיוחד כאשר מדובר בהמשך לאחד הסרטים המצליחים ביותר בכל הזמנים.
עם זאת, הסרט נראה כמציע חוויה מעורבת: "אם אתם מחפשים גישה חדשה לסאגת הטיטניק, זה עלול לאכזב, אך אם אתם רק במצב רוח לסרט אסון חסר מחשבה, הוא עדיין יכול לבדר".
"טיטניק 2" מייצג את המגמה ההוליוודית העכשווית של חזרה לסרטים מצליחים מהעבר. עם זאת, בניגוד למקור שהצליח לשלב בין אסון היסטורי לסיפור אהבה נצחי, ההמשך מתמקד בעיקר באפקטים חזותיים ובאקשן, על חשבון פיתוח הדמויות והעמקת הפן הרגשי.
הקהל, שחיפש את הקסם של "טיטניק" המקורי, עשוי למצוא את עצמו מאוכזב. אך עבור אלו המחפשים בידור קליל וסצנות אסון מרהיבות, "טיטניק 2" עשוי להציע חוויית צפייה מספקת.
האם האסון האמיתי כאן הוא גורלה של האוניה הבדיונית או הסרט עצמו? ימים יגידו אם "טיטניק 2" יצוף על פני גלי תעשיית הקולנוע או ישקע לתחתית האוקיינוס התרבותי.
קטע מתוך הפקת Titanic 2 (2025), בהתאם לסעיף 27א'
