• דים אמור
מקור במשרד האוצר מדווח על גל התייקרויות צפוי במוצרי יסוד רבים, ביניהם מוצרי חלב, דגים, שוקולד, אגוזים ובוטנים. כבר בימיה הראשונים של 2025 נרשמו עליות במחירי הסיגריות והבשר, וצפויה עלייה נוספת במחירי הדלק.
בזמן שהאזרחים מתמודדים עם יוקר מחיה גואה, המשרדים הממשלתיים לא נדרשים לקיצוצים תקציביים. להיפך – חלק מהמשרדים אף זכו להגדלת תקציבם. בולטת במיוחד ההעדפה התקציבית למגזר הדתי, כאשר תקציבי הישיבות גדלו משמעותית בעוד שחיילים בודדים, חיילים רגילים ופצועים לא זוכים לתמיכה דומה.
העדר הפיקוח על עמותות המנצלות כספי ציבור לטובת אינטרסים פרטיים מהווה דוגמה נוספת לכשל מערכתי. במקום להעמיד לדין מנהלי עמותות המעורבים בהעברות כספים חשודות, המערכת ממשיכה לאפשר את המשך הפגיעה בקופה הציבורית.
במקביל לעליות המחירים במוצרי הצריכה, האזרחים מתמודדים גם עם התייקרויות בהוצאות הקבועות. שכר הדירה, תעריפי הארנונה וחשבונות החשמל רשמו עליות משמעותיות ב-2024, בעוד השכר במשק נשאר כמעט ללא שינוי.
הממשלה נמנעת מלתמוך בעסקים ויזמים המשלמים מיסים באופן סדיר, ובמקום זאת מעדיפה להזרים כספים למגזרים מועדפים. בעוד שארגונים כמו חב"ד מצליחים לייצר הכנסות עצמאיות, משרד הדתות ממשיך להישען על תקציבי המדינה.
המצב הביטחוני והמלחמה משפיעים אמנם על המצב הכלכלי, אך הכשל בניהול התקציבי של הממשלה מעמיק את המשבר. היעדר קיצוצים רוחביים במשרדי הממשלה, חוסר השקיפות בניהול כספי הציבור, והעדר תמיכה בעסקים משלמי המיסים מובילים להחרפת המצב הכלכלי.
בעוד מחירי המוצרים והשירותים ממשיכים לטפס, השכר במשק נשאר מאחור, מה שמוביל לשחיקה מתמשכת בכוח הקנייה של האזרחים. ללא שינוי מדיניות משמעותי והתערבות ממשלתית נחושה, המגמה צפויה להימשך ולהעמיק את הפער בין ההכנסות להוצאות של משקי הבית בישראל.
