• דים אמור
לערכתי זה עניין של הכסף ואינטרס, כי עד שיש מלחמה הממשלה הנוכחית בשלטון, והטילים מתימן לא ממש גורמים הרס רב (עד המקרה), הרי ממשלת ישראל (בנט, נתניהו, לפיד) נתנו כסף לחמאס, ידעו שהם מסוכנים אל לא ציפו שמסוגלים לעשות 07.10, גם עם תימן המשחק הכסף והפוליטי יגמר אולי באסון רב.
לפי נתונים רשמיים, החות'ים מצליחים לשגר טילים לעבר ישראל בתדירות של פעם עד פעמיים בשבוע. האסטרטגיה שלהם ברורה: שיגור טילים בשעות הלילה, כאשר האוכלוסייה נמצאת בבתים, במטרה להפריע לשגרת החיים ולייצר לחץ פסיכולוגי מתמשך על האזרחים.
המענה הצבאי הישראלי למתקפות אלו מעורר תהיות רבות. התגובות הצבאיות המוגבלות והלא אפקטיביות מספיק מעלות שאלות לגבי האסטרטגיה הכוללת בהתמודדות עם האיום התימני. העובדה שצה"ל, הנחשב לצבא החזק באזור, מתקשה להרתיע מדינה המדורגת בין המדינות הפחות מפותחות בעולם, מחייבת בחינה מעמיקה.
הנתונים הכלכליים מספקים תמונה מדאיגה נוספת. בשנת 2024, המשק הישראלי התמודד עם גירעון של למעלה מ-150 מיליארד שקלים. במקביל, נרשמה עלייה משמעותית במחירי מוצרי צריכה בסיסיים, כאשר שנת 2025 נפתחה עם התייקרויות נוספות בסיגריות, אלכוהול, טיסות ומוצרי בשר.
תופעה מדאיגה במיוחד היא היקף העזיבה של אזרחים את המדינה. הנתונים הרשמיים מצביעים על כך שבשנת 2024 בלבד, כ-100,000 ישראלים עזבו את המדינה, כאשר ההערכות מצביעות על מספרים גבוהים אף יותר של עוזבים שלא דיווחו לרשויות. במקביל, שיעורי הילודה והעלייה לא הצליחו לאזן את המאזן הדמוגרפי השלילי.
בתחום הביטחון הפנים, המצב אינו מעודד. ארגוני פשיעה ממשיכים לפעול באין מפריע, כאשר תחושת הביטחון האישי של האזרחים נמצאת בשפל. המשטרה מתקשה לספק מענה הולם לאתגרי הפשיעה המתגברים.
במישור התקציבי, עולה השאלה לגבי העלות הגבוהה של יירוט הטילים התימניים. מערכת כיפת ברזל והפעלת מטוסי קרב ליירוט הטילים מהווים נטל כלכלי משמעותי על קופת המדינה. למרות זאת, נראה כי סוגיית ההוצאה הציבורית אינה מהווה שיקול מרכזי בקבלת ההחלטות הממשלתית.
בחינת המכרזים הממשלתיים והתנהלות המשרדים השונים מעלה חשש לחוסר שקיפות ולניהול בעייתי של משאבי הציבור. דו"חות מבקר המדינה מצביעים על ליקויים בהליכי מכרזים ועל חשש להעדפת מקורבים במינויים בכירים.
המצב הנוכחי מעלה שאלות קשות לגבי היכולת של ישראל להתמודד עם איומים אזוריים מתפתחים. הניסיון ההיסטורי, כפי שהתבטא באירועי ה-7 באוקטובר, מלמד על הסכנה שבהערכת חסר של יכולות האויב. התמיכה הכספית שהועברה בעבר לחמאס, למרות הסיכונים הידועים, מהווה תמרור אזהרה לגבי האופן שבו מתקבלות החלטות אסטרטגיות.
ההתמודדות עם איום החות'ים מחייבת חשיבה מחודשת על האסטרטגיה הביטחונית והכלכלית של ישראל. המחיר של המשך המדיניות הנוכחית עלול להיות כבד, הן במישור הביטחוני והן במישור הכלכלי-חברתי.
- ראש הממשלה – מתוך עמוד הפייסבוק של בנימין נתניהו.
- בצלאל סמוטריץ' – מתוך עמוד הפייסבוק שלו.
- ישראל כ"ץ – מתוך עמוד הפייסבוק של ישראל כ"ץ.
התוכן לפי סעיף 27א'.
