• דים אמור
בעוד שאביגדור ליברמן מאשים את נתניהו בהובלת המדינה למלחמת אזרחים, המציאות מורכבת הרבה יותר. נתניהו, האיש שהצליח להוביל את ישראל להישגים דיפלומטיים חסרי תקדים, מוצא את עצמו היום במצב פרדוקסלי: מצד אחד מנהיג שמצליח לתמרן את ישראל בזירה הבינלאומית בתבונה יוצאת דופן, ומצד שני – מוביל את החברה הישראלית לקרע פנימי עמוק.
כשליברמן מזהיר מפני "מלחמת אזרחים", הוא לא טועה לחלוטין. אבל האם זו באמת כוונתו של נתניהו? התשובה מורכבת. נתניהו הוא קודם כל איש הישרדות פוליטית. הוא מבין היטב שהקואליציה הנוכחית היא חבל ההצלה האחרון שלו, אבל בה בעת, הוא גם מבין שפירוק המערכת המשפטית עלול להוביל לתוצאות הרות אסון.
המתקפה של ליברמן חושפת את הסתירה הפנימית בהתנהלותו של נתניהו: מצד אחד, הוא האיש שהוביל את הסכמי אברהם, שיצר קשרים היסטוריים עם סעודיה, ושמצליח לתמרן בין רוסיה לארה"ב בתבונה מרשימה. מצד שני, הוא מאפשר לשותפיו הקואליציוניים לקדם מהלכים שמאיימים על חוסנה הפנימי של ישראל.
אבל יש כאן משהו עמוק יותר. נתניהו, בניגוד למה שחושבים מבקריו, אינו פועל מתוך רצון להרוס את הדמוקרטיה הישראלית. להיפך – הוא מאמין שהוא מציל אותה. בעיניו, המערכת המשפטית הנוכחית מייצגת אליטה מנותקת שמונעת מישראל להתפתח לכיוונים שהוא רואה כחיוניים.
הטרגדיה של נתניהו היא שדווקא הכישרון המדיני שלו – היכולת לראות את התמונה הגדולה בזירה הבינלאומית – מתנגש עם חוסר היכולת שלו לראות את הנזק שנגרם בזירה הפנימית. כשליברמן מדבר על "הקרבת המדינה למען הקואליציה", הוא מתעלם מההישגים המדיניים של נתניהו, אבל מצביע על בעיה אמיתית.
המצב בעזה, האיום האיראני, והמתיחות בגדה המערבית – כל אלה דורשים מנהיגות מאוחדת וחזקה. במקום זאת, נתניהו מוצא את עצמו נלחם בכמה חזיתות במקביל: מול האופוזיציה, מול מערכת המשפט, ומול חלקים נרחבים בציבור הישראלי.
אבל האם ליברמן צודק כשהוא קורא לעצור את "הטירוף"? התשובה מורכבת. נתניהו אכן מוביל מהלכים שעלולים לפגוע במרקם החברתי העדין של ישראל, אבל בה בעת, הוא גם המנהיג היחיד שמצליח לנווט את ישראל בהצלחה בזירה הבינלאומית המורכבת.
הפתרון אינו בהפלת נתניהו או בהחלפתו – אלא בהבנה שישראל זקוקה לאיזון עדין יותר. נתניהו חייב להבין שחוזקה של ישראל תלוי לא רק בהישגים מדיניים, אלא גם בשמירה על הלכידות החברתית והדמוקרטית.
בסופו של דבר, הביקורת החריפה של ליברמן כפי שפורסמה ברשת X מדברת בעד עצמה:
"האם נתניהו ולוין החליטו לפתוח במלחמת אזרחים?
אי אפשר להילחם בו זמנית גם נגד איראן, גם נגד בית המשפט העליון וגם נגד היועצת המשפטית לממשלה. חייבים לעצור את מלחמות היהודים ולהתמקד בסיום המלחמות מול אויבינו.
קידום חוק ההשתמטות, לצד הניסיון להשתלט על בית המשפט העליון ולהדיח את היועמ"שית, דוחפים את החברה הישראלית לסף קריסה ולעימות פנימי חסר תקדים.
החטופים עדיין בשבי חמאס. בסוריה גועשת מלחמה. באיו"ש שלטונו של אבו מאזן לקראת קריסה. האיראנים ממשיכים להעשיר אורניום, ובכל זאת, הממשלה הזאת בוחרת להצית מלחמת אזרחים.
נתניהו מקריב את המדינה כדי לשמר את הקואליציה. חייבים לעצור את הטירוף".
מילים אלו של ליברמן משקפות אמת כואבת: נתניהו הוא מנהיג שנמצא בשיא יכולותיו המדיניות, אבל בשפל השפעתו על הליכוד החברתי בישראל. האתגר האמיתי שלו אינו מול איראן או חמאס, אלא ביכולת למצוא את האיזון בין שימור כוחו הפוליטי לבין שמירה על אחדותה של החברה הישראלית.
צילום: רשת X אביגדור ליברמן, תוכן ע"פ סעיף 27א'
