• דים אמור
משטרת ישראל, הגוף האמון על שמירת הסדר הציבורי והביטחון האישי של אזרחי המדינה, מתמודדת עם משבר חסר תקדים. תחקיר מיוחד של "מעקב" חושף תמונה מדאיגה של ארגון המתקשה למשוך כוח אדם איכותי, משלם משכורות שאינן מספיקות למחיה בכבוד, ומאבד את אמון הציבור בקצב מדאיג.
משבר אמון חסר תקדים
נתוני המרכז לביטחון לאומי ודמוקרטיה מציירים תמונה קודרת של התדרדרות דרמטית באמון הציבור במשטרה. מנתוני שיא של 59% אמון בקרב הציבור היהודי לאחר אירועי 7 באוקטובר, בהם שוטרים נלחמו בגבורה להגנת אזרחים, צנח האמון ל-39% בלבד. המצב בחברה הערבית חמור אף יותר, עם צניחה ל-25% – פחות ממחצית האמון שהיה לפני שני עשורים.
מדאיג במיוחד הוא הפילוג הפוליטי החריף באמון הציבור: בעוד 50% ממצביעי הימין נותנים אמון במשטרה, רק 25% ממצביעי המרכז ו-15% ממצביעי השמאל מביעים אמון בארגון. פערים אלו, חסרי תקדים בהיקפם, מעידים על פוליטיזציה מסוכנת של המשטרה – תופעה שלא נראתה כמותה אפילו בתקופות משבר קודמות כמו ההתנתקות.
תגמול מזערי אל מול נטל אחריות מכביד
נכון לחודש נובמבר בשנת 2024, שכרו ההתחלתי של שוטר עומד על 11,450 שקלים ברוטו, המיתרגמים ל-8,900 שקלים נטו – סכום דל שבקושי מכסה את דמי השכירות הממוצעים העומדים על 3,500 שקלים, וזאת מבלי להביא בחשבון הוצאות נלוות כגון תשלומי חובה וצרכים בסיסיים. בד בבד, משרות בתחום האבטחה במגזר הפרטי מציעות תגמול בגובה 15,000-16,000 שקלים, סכום העולה על כפליים משכרו של שוטר בתחילת דרכו המקצועית.
כיצד ניתן לצפות מאנשי משטרה להתקיים בכבוד הראוי, כאשר שכר הדירה לבדו גוזל מחצית ממשכורתם החודשית? למרבה האבסורד, אף מוכר בחנות משתכר שכר גבוה יותר משוטר במשטרת ישראל. יתרה מזאת, עובד במקדונלדס זוכה ליחס מכבד יותר!
ביטחון כלכלי והאצלת סמכויות
איתנות כלכלית כמצע לביצוע מיטבי של המשימה
עובדים המתוגמלים בשכר הולם ונהנים מתנאי העסקה נאותים, חוששים מאובדן משרתם ועל כן מקפידים על ציות לנהלים. מנגד, עובד אשר מערכת העסקתו מזלזלת בתרומתו, לא יחוש מחויבות לשמירה על הנהלים ולא יבצע את תפקידו בנאמנות, שכן אין בידו נכס תעסוקתי משמעותי לשמר – זוהי תובנה בסיסית בפסיכולוגיה וידע כללי מוכח.
האם אין זה מפתיע שמחלקת חקירות שוטרים עמוסה בתלונות אזרחים על התנהלות אלימה וחוסר כבוד מצד השוטרים? האם לא מובן מדוע הציבור נאלץ להמתין שעות ארוכות לניידת, אם בשל מחסור בכוח אדם ואם בשל רפיון בביצוע המשימות?
ואולי בשל כך, בעת מפגש עם אזרח נורמטיבי, השוטר נזכר בכל סעיפי החוק, בעוד שבמפגש עם עבריין מועד, הוא נסוג ומרכין ראש?
קמפיין גיוס אינסופי
למרות ההשקעה העצומה בפרסום ממומן לגיוס שוטרים חדשים, המשטרה מתקשה למלא את שורותיה. העובדה שהקמפיין רץ באופן קבוע מעידה על כך שהמשטרה נכשלת במשיכת מועמדים איכותיים. משבר האמון המתמשך והשכר הנמוך יוצרים מעגל קסמים שלילי, המרחיק מועמדים פוטנציאליים איכותיים.
בראייה השוואתית, נתון מטריד מתגלה: במדד היוקרתי המדרג את מאה המעסיקים המובילים בישראל לשנת 2023, ניצבת המשטרה בתחתית הסולם – במקום האחרון. אירוניה מרה היא כי המספר 100 בהקשר זה אינו מתייחס למוקד החירום המשטרתי, אלא למיקומה האחרון של המשטרה ברשימת מאה הארגונים המועדפים לתעסוקה בישראל.
חברות ההייטק והתאגידים המובילים במשק נהנים מיתרון אסטרטגי מובהק: תורי המתנה למשרות הנחשקות מאפשרים להם לחסוך מיליוני שקלים בהוצאות פרסום ושיווק.
לעומתם, המשטרה, כזרוע ביצועית הניזונה מקופת הציבור, נאלצת להשקיע הון תועפות בפרסום משרות – מאות אלפי שקלים מושקעים במסע הפרסום "דרושים שוטרים". במקום להפנות משאבים לשיפור תנאי ההעסקה והטבת השכר, צעדים שהיו מניבים המלצות חיוביות מפה לאוזן, המדינה מכלה משאבים יקרי ערך על מסעות פרסום חסרי תוחלת.
אכן, ראוי שמשטרת ישראל והממשלה יאמצו את דפוסי הפעולה המיטביים של המגזר העסקי – צעד שיוביל לחיסכון משמעותי בכספי ציבור. שהרי, איכות אמיתית אינה נזקקת לפרסום מוגזם.
תגובת המשטרה: תשובה מתחמקת
בתגובה לשורת שאלות מקיפה ששלחנו למשטרת ישראל, התקבלה תשובה לקונית ומתחמקת: "המשאב האנושי הוא החשוב ביותר… נמשיך לדאוג לביטחונם, צרכיהם ורווחתם של המשרתים". המשטרה נמנעה מלהתייחס לשאלות הקונקרטיות אודות פערי השכר, תקציבי הפרסום, ואיכות המועמדים.
המשבר במשטרת ישראל עמוק מאי פעם: שילוב קטלני של שכר נמוך, פוליטיזציה גוברת, ואובדן אמון הציבור מאיים על עתיד הארגון. הפערים חסרי התקדים באמון בין מגזרים שונים בחברה הישראלית מעידים על כשל מערכתי עמוק. ללא רפורמה מקיפה שתכלול העלאת שכר משמעותית, חיזוק עצמאות המשטרה מלחצים פוליטיים, ושיקום היחסים עם כלל חלקי החברה הישראלית, קשה לראות כיצד המשטרה תצליח להיחלץ מהמשבר העמוק אליו נקלעה.
צילום: משטרת ישראל
