• דים אמור
בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) חולל היום (21 בנובמבר 2024) סערה בזירה הבינלאומית עם הוצאת צווי מעצר נגד בכירים משני צדי הסכסוך – ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, שר הביטחון לשעבר יואב גלנט, ומוחמד דף, ראש הזרוע הצבאית לשעבר של חמאס שחוסל על ידי צה"ל.
ההחלטה הדרמטית התקבלה לאחר שבית הדין דחה את העתירות שהגישה ישראל בנושא. על פי מסמכי בית הדין, נתניהו וגלנט "נושאים באחריות פלילית כממונים אזרחיים לפשע המלחמה של הכוונת תקיפה מכוונת נגד האוכלוסייה האזרחית".
האישומים החמורים
בהחלטת בית הדין, המנהיגים הישראלים מואשמים בשורת פשעים חמורים:
– שימוש ברעב כשיטת לוחמה
– פשעים נגד האנושות הכוללים רצח
– רדיפה ומעשים לא-אנושיים אחרים
– הכוונת תקיפות מכוונות נגד אוכלוסייה אזרחית
החלטת בית הדין התקבלה פה אחד בלשכה המקדמית, תחת סעיפים 18 ו-19 של אמנת רומא, תוך דחיית כל ערעורי מדינת ישראל בנושא.
תגובת ישראל: "אות קלון לבית הדין"
נפתלי בנט, ראש הממשלה לשעבר, פרסם תגובה נחרצת להחלטה: "צווי המעצר של בית הדין הבינלאומי הפלילי הם אות קלון לא למנהיגי ישראל אלא לבית הדין עצמו ולחבריו." בנט הדגיש את ההקשר ההיסטורי של המלחמה, בהזכירו את אירועי ה-7 באוקטובר, בהם "חמאס תקף את ישראל באכזריות, רצח, שרף חיים ואנס מעל 1,200 ישראלים".
לדברי בנט, "ישראל נלחמת את המלחמה הצודקת ביותר נגד הרוע המוחלט", והדגיש כי "כל הישראלים, משמאל ומימין, עומדים מאחורי המלחמה שמטרותיה הן שחרור החטופים הישראלים, חיסול החמאס והשבת הביטחון לישראל".
משרד החוץ הוציא היום הודעה חריפה בעקבות החלטת בית הדין בהאג. בדבריו, הגדיר שר החוץ גדעון סער את ההחלטה כ"רגע שחור" המסמן את אובדן הלגיטימציה של בית הדין הבינלאומי.
סער גינה בחריפות את בית הדין, בטענה כי הפך לכלי שרת פוליטי בידי גורמים קיצוניים הפועלים לערעור היציבות במזרח התיכון. לדבריו, הוצאת הצווים נגד ראש הממשלה נתניהו ושר הביטחון לשעבר גלנט היא צעד חסר סמכות, במיוחד לאור העובדה שישראל אינה חברה במוסד זה.
שר החוץ הדגיש כי מדובר בהתקפה על זכותה הבסיסית של ישראל להגן על עצמה, וזאת דווקא כנגד המדינה המאוימת ביותר בעולם. הוא הגדיר את ההחלטה כ"ליקוי מאורות מוסרי" המעניק פרס לציר הרשע ומשרת את כוחות הרוע.
בסיום דבריו, קרא סער למדינות העולם ולכל אדם הגון לדחות את העוול שנעשה בהחלטה זו.
משמעויות והשלכות
החלטת בית הדין מהווה תקדים היסטורי ומעלה שאלות מורכבות לגבי:
– יחסי ישראל עם הקהילה המשפטית הבינלאומית
– השפעת הצווים על המשך ניהול המלחמה
– מעמדם הדיפלומטי של המנהיגים הישראלים בזירה הבינלאומית
– היכולת של ישראל להמשיך במאמציה לשחרור החטופים ולהשגת יעדי המלחמה
צו המעצר נגד מוחמד דף, שכבר חוסל על ידי צה"ל, מדגיש את המורכבות של ההחלטה ואת הניסיון של בית הדין להציג איזון בהתייחסותו לשני הצדדים בסכסוך.
ההחלטה מגיעה בעיצומה של המלחמה ברצועת עזה, שפרצה בעקבות מתקפת הטרור של חמאס ב-7 באוקטובר, ומעמידה אתגרים חדשים בפני ההנהגה הישראלית בניהול המערכה הצבאית והדיפלומטית כאחד.
צילום: ICC
