לפי הערכות גורמי המודיעין, הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין שוקל להעמיק את מעורבותו במזרח התיכון באמצעות תמיכה בארגון החות'י, הנתמך על ידי איראן. מהלך זה עלול להוות הסלמה משמעותית ביחסים בין רוסיה לארצות הברית, שעד כה התמקדו בעיקר בזירה האוקראינית.
מפקד פיקוד המרכז של צבא ארצות הברית העביר לאחרונה מכתב אזהרה לשר ההגנה לויד אוסטין, ובו ציין כי הפעולות הצבאיות הנוכחיות נגד החות'ים אינן מרתיעות אותם מלהמשיך בהתקפותיהם על ספינות בים האדום. לאור זאת, הבית הלבן שוקל להגביר את עוצמת התגובה האמריקנית.
בתגובה לאיום המתפתח, ארצות הברית פתחה במאמץ דיפלומטי באמצעות מדינה שלישית בניסיון לשכנע את פוטין שלא להצטרף לאיראן בחימוש החות'ים. במקביל, פיקוד המרכז האמריקני התבקש להכין רשימה מורחבת של מטרות פוטנציאליות בתימן, כולל מנהיגים בכירים בארגון החות'י.
גורמים בממשל האמריקני טוענים כי ניתן היה לנקוט בפעולות נרחבות יותר להגנת הספנות המסחרית, כגון תקיפת מחסני נשק גדולים ובחירת יעדים עם פוטנציאל לפגיעה משמעותית יותר בארגון. עם זאת, נראה כי עד כה הממשל נמנע מהסלמה דרמטית.
ההתפתחויות האחרונות מעוררות דאגה בקרב מומחי ביטחון, שכן הן מצביעות על התקרבות נוספת בין רוסיה לציר האיראני. מוסקבה כבר הדקה את קשריה עם צפון קוריאה ואיראן, וקיבלה הבטחות לסיוע מסין בחיזוק תעשיית הביטחון הרוסית.
בעוד שהקרמלין טרם הגיב רשמית לדיווחים, גורמים דיפלומטיים מעריכים כי רוסיה עשויה לראות בחימוש החות'ים אמצעי לחץ על המערב ודרך להרחיב את השפעתה באזור. מנגד, ישראל וארצות הברית רואות בהתפתחות זו איום פוטנציאלי על יציבות האזור ועל חופש השיט בנתיבי הים האדום.
ככל שהמתיחות גוברת, נראה כי הזירה הבינלאומית עומדת בפני אתגרים חדשים. השאלה המרכזית נותרת: האם פוטין אכן יבחר ללכת בדרכו של מנהיג חיזבאללה, חסן נסראללה, ולהפוך לשחקן משמעותי נוסף בזירה המזרח תיכונית?
צילום: abnews.ru