דים אמור
שימוש בכספי ציבור ללא מכרז?
בתחקיר עיתונאי מעמיק ורב-תהפוכות, נחשף לעינינו מחזה מחפיר: תאגיד השידור הציבורי, הלוא הוא "כאן 11", אשר נשבע אמונים לאמת ולצדק, נתפס בקלקלתו בעודו מתעטף באצטלה של יושרה. בחוצפה שאין כדוגמתה, שכר לעצמו פרקליטים כנראה בלא לערוך מכרז כמתחייב מחוקי הממלכה, ובעזות מצח מנע מעין הציבור לדעת כמה מאוצרותיו מתבזבזים על מאבקים משפטיים עלומים.
תאגיד זה, הנוהג להטיף מוסר לאחרים מגבהי מגדל השן, נס בבהלה משאלות הנוגעות לכיסו, כמו ניתן לו היתר משמיים לנהוג כאוות נפשו.
ואולם, ברצות הגורל, נחשפה האמת לאור היום בזכות מסע הצדק האציל של מישל טרוני ודניס צ'רקוב, אשר העזו להרים יד כנגד הענק התקשורתי. במאבקם הנחוש, הם הסירו את הלוט מעל הפרה חמורה לכאורה של חוקי הממלכה בידי תאגיד זה, אשר ביהירותו התעלם מחובתו הקדושה לערוך מכרזים ולהשתמש בכספי הציבור בתבונה ובחסכנות.
ככל הנראה, "כאן 11" שכר את שירותיו של משרד עורכי דין ליבליך-מוזר-גליק, ללא הליך מכרז תקין. זאת בניגוד לכללי מינהל תקין החלים על גופים ציבוריים, המחייבים פרסום מכרז לצורך התקשרויות מסוג זה. הציבור נותר ללא מידע לגבי העלויות הכרוכות בייצוג המשפטי של התאגיד.
• פרסומו של מכרז נועד להביא לידי חיסכון בכספי הציבור ולהבטיח את ניצולם המיטבי
נגדיש, בסריקת המאגרים הפתוחים לעיון הציבור, לא נמצאה כל עדות לפרסום המכרז. בפנייתנו לתאגיד השידור הישראלי, נתקלנו בהתחמקות ממסירת פרטי ההליך המכרזי, מה שמעלה את החשד כי ייתכן שלא התקיים מכרז כלל.
ביקורת על סיקור עיתונאי
המידע המרעיש אודות היעדר המכרז, העדר השקיפות המוחלטת, וההתנהלות המזלזלת נתגלה לנו אגב סיקור ההליך המשפטי רב-החשיבות שניהלו מישל טרוני ודניס צ'רקוב כנגד תאגיד השידור הציבורי.
לו היו דוברי התאגיד ועורכת הדין מיה כץ מגלים יחס של כבוד כלפי אתר "מעקב" ומשיבים לשאלותינו באורח גלוי ומכובד, לא היינו נאלצים להסיק מסקנות חמורות בדבר התנהלותו הלכאורה פסולה של תאגיד "כאן 11", אשר נמנע מפרסום מכרז כנדרש ונוקט בגישה בריונית וחשאית!
תחקיר המפוקפק שפורסם על ידי הכתב דניאל אליעזר, העסק במישל טרוני ודניס צ'רקוב, הציג האשמות חמורות כלפי השניים. מן התמיהה כי חקירה עיתונאית זו נשענה בעיקרה על עדויותיהם של יחידים בלבד. זאת ועוד, התחקיר העיתונאי, כביכול, עסק בחברת "אמוזה", אשר בה חמישה שותפים, אולם משום מה בחר אלעזר להתעלם כמעט לחלוטין מן השותפים האחרים ומשם החברה, ומיקד את תשומת הלב במישל טרוני ודניס צ'רקוב. אין ספק כי בעקבות תחקיר זה זכה אלעזר לפרסום רב (איש לא תהה על אמיתות הדברים שבתחקיר, אך על גבם של חפים מפשע זכה עיתונאי "כאן 11" לתהילה).
לאחר פרסום התחקיר, משטרת ישראל סגרה את התיקים הקשורים לפרשה. בנוסף, תביעה שהוגשה נגד טרוני וצ'רקוב נדחתה על ידי בית המשפט. למרות זאת, "כאן 11" לא פרסם עדכון או תיקון לתחקיר המקורי, דבר המעלה שאלות לגבי האתיקה העיתונאית של התאגיד – קרא עוד
בעקבות התפתחויות אלו, "מעקב" פנה לדוברות "כאן 11" ולעורכת הדין מיה כץ ממשרד עורכי הדין ליבליך-מוזר-גליק, המייצג את הערוץ בהליכים המשפטיים הקשורים לפרשה. הפנייה, שנשלחה ב-5 באוגוסט 2024, כללה שורת שאלות מהותיות:
1. מדוע לא פורסמה הודעה לציבור המעדכנת על סגירת התיק במשטרה?
2. מה הסיבה לאי-פרסום פסקי הדין הרלוונטיים, המראים כי בית המשפט לא מצא את טרוני וצ'רקוב אשמים?
3. כיצד מתכוון הערוץ לקחת אחריות על פרסום מידע שעלול להתברר כלא מדויק או שגוי?
4. מה נעשה בעניין דניאל אלעזר, שנטען כי פרסם מידע מפוקפק במסגרת התחקיר?
5. תעלומת המכרז, כלומר בחירת משרד עו"ד ליבליך-מוזר-גליק לייצוג "כאן 11".
היכן ומתי פורסם המכרז? מה היו השיקולים בבחירת המשרד? ומהי העלות לציבור?
למרות חשיבות השאלות והעובדה שחלפו למעלה מ-30 יום מאז הפנייה, טרם התקבלה תגובה מדוברות "כאן 11". לנוכח התפתחויות אלו, נתעוררו תהיות מרחיקות לכת באשר למידת דבקותו של ערוץ השידור הציבורי בעקרונות השקיפות והאחריות העיתונאית, אשר הינם נדבכים מהותיים בשליחותו הציבורית.
דוברות "כאן 11" מתוקצבת בסכומים ניכרים מכספי ציבור, במטרה לספק מענה לעיתונאים ולכלי תקשורת. אי-מתן מענה לפניות מסוג זה עלול להתפרש כזלזול בתפקידה הציבורי של הדוברות ובחובתה לשקיפות.
(אילו היה ערוץ השידור הציבורי "כאן 11" פונה אל לשכת הדוברות של משרד ראש הממשלה, וזו הייתה נוקטת בשתיקה רועמת ונמנעת מלהשיב לפנייתם, מה היו טיבן ואופיין של הכותרות והסיקור התקשורתי אשר היו צצים ועולים בעקבות התנהלות שכזו?)
יחד עם זאת, תגובה מזלזלת ובלתי מספקת התקבלה ממשרד עורכי הדין ליבליך-מוזר-גליק (27.08), המייצג את תאגיד השידור הציבורי "כאן 11".
עו"ד מיה כץ, בתגובה מטעם המשרד, פתחה בנזיפה על אופן הפנייה, תוך התעלמות מהעובדה שמשרדה מייצג גוף ציבורי. היא כתבה: "מדובר בהתנהלות שאיננה מקובלת".
בהמשך, עו"ד כץ דחתה את הדרישה לעדכון המידע, מסרה כי "אין כל בסיס לשאלותיך ואין כל חובת פרסום". היא הוסיפה כי "חובת עדכון חלה לאחר פנייה מנומקת של הנפגע על פי סעיף ספציפי בחוק איסור לשון הרע ולא על ידי צדדים שלישיים מעוניינים".
תגובה זו מתעלמת מהאחריות העיתונאית. יתרה מזאת, משרד עורכי דין המקבל כספי ציבור נדרש לשקיפות ומתן דין וחשבון.
במקביל, דוברות "כאן 11", בחרה להתעלם לחלוטין מהפנייה. זאת למרות שחלפו למעלה מ-30 ימים מאז נשלחה, ועל אף החובה החוקית להגיב תוך פרק זמן זה.
בעקבות פנייה חוזרת אשר נערכה ביום 27 באוגוסט 2024 אל תאגיד השידור הציבורי "כאן 11" ואל משרד עורכי הדין ליבליך-מוזר-גליק, בעניין המכרז לייצוג משפטי וכיוצא בזה, נתקבלו תגובות אשר הפליאו בזלזולן ובדלות רמתן, עד כי עלו על קודמותיהן בהיבטים אלו.
נוכח תשובתה של הגברת מיה כץ, התעוררה בנו דאגה עמוקה. שכן, כבר ביום 12 בספטמבר 2024, נדמה כי הגברת כץ לקתה בבעיית זיכרון חמורה למדי. באורח פלא ובאבחה חדה, נשמטה מזיכרונה זהות העיתון בו מתפרסמות כתבותיי (אף שביום 27 באוגוסט הייתה עורכת הדין מודעת היטב לזהות הכתב, ובפרט לאור השיחה שהתקיימה במהלך אחד הדיונים בבית המשפט).
תקוותנו כי מצבה של עורכת הדין מיה כץ תקין וכי תוכל לשמר בזיכרונה את קו ההגנה של "כאן 11", שהרי אם תפקד אותה בעיית זיכרון בעיצומו של דיון משפטי, עלול תאגיד השידור הציבורי למצוא עצמו במצוקה חמורה.
בנוסף, ביום 09.08.2022, הגיעה לידינו איגרת התראה מאת הגברת מיה כץ, ובה דרישה נחרצת לתשלום סך של מאתיים אלף שקלים חדשים (ניסיון להתעשר).
זאת, כביכול, בגין פגיעה לכאורה בשמו הטוב של מר דניאל אלעזר, כתב "כאן 11" (אנו, במערכת "מעקב", פרסמנו תחקיר מעמיק אודות "כישוריו המקצועיים" של אלעזר). עו"ד כץ, שלחה את מכתבה, ונראה כי שכחה להגיש את כתב התביעה.
מתוכן האיגרת ניתן להסיק כי הגברת כץ מכירה את פועלי העיתונאי ואף פקדה את אתר "מעקב" (מצער הדבר, שכן מדובר באישה צעירה יחסית הסובלת, ככל הנראה, מליקויי זיכרון כה חמורים. אכן, טרגדיה של ממש).
קרא את המכתב – לחץ כאן
לשורשו של דבר ולעצם העניין, תגובותיו של התאגיד אף הן לקו בזלזול בוטה.
הגברת גילי שם טוב, הממונה על דוברות תאגיד השידור הציבורי "כאן 11", והגברת אפרת אדרי, הנושאת בתפקיד מבקרת הפנים של התאגיד הנזכר, שתיהן כאחת הואילו להפנות את מערכת "מעקב" אל הממונה על יישום חוק חופש המידע, בתשובה שיש בה משום התחמקות והתנערות מאחריות (עניין אחד מעורר קורת רוח ניכרת: לכל הפחות, הגבירות הנכבדות אינן לוקות בכשל הזיכרון או במכאובים אחרים המעיבים על תפקודן התקין).
הציבור משלם הון תועפות למחלקת הדוברות ולמבקרת הפנימית, ואין זה מן הראוי להפנות עיתונאים אל הממונה על חופש המידע. זאת מאחר שפנייה לממונה על חופש המידע כרוכה בתשלום אגרה ובהמתנה ממושכת לקבלת מענה, וכן מפני שלמחלקה זו אין סמכות למסור תגובה לצורך פרסום כתבה.
התנהלות זו מעידה על התחמקות מאחריות ועל עצלות, ויש בה משום בזבוז משווע של כספי הציבור. לא ברור כלל ועיקר מה טעם בהקצאת מיליוני שקלים מדי שנה מקופת הציבור למחלקת הדוברות ולמחלקת הביקורת הפנימית, בעוד ששתי מחלקות אלו מסתפקות בהפניית אנשי התקשורת אל הממונה על חופש המידע.
נכון לעת הזאת, טעמיו של ערוץ "כאן 11" לבחירתו לשתף פעולה עם משרד עורכי הדין ליבליך-מוזר-גליק עודם לוטים בערפל. זאת על אף שבעבר כבר הוכיח משרד זה והפגין חוסר מקצועיות מובהק. לראיה, בשל התנהלותה המקצועית הלקויה של עורכת הדין מיה כץ בהליך המשפטי "טרוני וצ'רקוב נגד כאן 11", נאלץ הערוץ לשלם אלפי שקלים בגין הוצאות משפט – סכום נכבד מכספי הציבור. שוב ניצבים אנו אל מול עדות מצערת לבזבוז משווע של הקופה הציבורית.
באוקטובר 2022, פרסמנו דיווח על כך שבית המשפט חייב את ערוץ "כאן 11" להפקיד סך של 7,500 שקלים חדשים לאוצר המדינה בגין הוצאות (עקב הרשלנות של משרד עורכי הדין). די בכך כדי להביע את מורת רוחנו העמוקה מהתנהלותו של "כאן 11", אשר מפגין אדישות מוחלטת כלפי כספי הציבור. יש להדגיש כי הציבור הרחב הוא שיישא בנטל ההוצאות הללו, ולא הערוץ עצמו.
בעבר, בית משפט השלום כבר קבע כי דניאל אלעזר הפר את החוק בצורה בוטה, ועל כן מדובר בעיתונאי אשר "מזלזל בחוק ומתעלם ממנו". לפיכך, כבוד השופטת אידית קליימן בלק הוציאה מתחת ידה פסיקה נחרצת בעניינו של דניאל אלעזר:
"במאמר מסוגר מצאתי לנכון להביע את מורת רוחי על התנהלות הנתבע עת צילם את התובעת בניגוד לרצונה באולם בית המשפט ללא קבלת רשות מראש לכך ובניגוד לסעיף 70 (ב ) לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), תשמ"ד-1984 בסימן "פומביות הדיון" (*) , ואשר זו לשונו: "לא יצלם אדם באולם בית המשפט ולא יפרסם תצלום כזה אלא ברשות בית המשפט" ודוק, הוראת חוק זו אינה מוגבלת אך ורק לדיון עצמו המתקיים במעמד המותב שזה כמובן אסור בתכלית, אלא מתייחסת באופן רחב וקובעת ככלל איסור צילום באולם אא"כ ניתנה רשות ולא להיפך.
זאת ועוד, ספק בעיני אם יש בהעלאת תמונה של בעל דין יריב באולם בית המשפט "טעם חדשותי" בשם זכות הציבור לדעת. די באם תפורסם הידיעה על עצם קיום הדיון ככל שאינו חסוי. מה מוסיפה העלאת התמונה לידיעה החדשותית?! תמהני. יתרה מזאת, סבורתני כי התנהלות זו שמטרתה העלאת פוסטים ברשתות החברתיות איש כנגד רעהו בצירוף תמונה בית משפט לתביעות קטנות בבת ים ת"ק 5289-05-22 ניקולייבה נ' אלעזר, 25 יולי 2022".
אין חולק כי העיתונאים המשתייכים לערוץ "כאן 11" הם פאר המקצוע ומבחר האליטה התקשורתית, שהרי לראיה נתפסה עיתונאית נוכלת אשר הושתה עליה הרשעה חמורה.
קרא את הכתבה – לחץ כאן
• אלו המקרים אשר הצלחנו לתעד
ערוץ כאן 11 מפגין ליקויים בעיתונאות אחראית. הערוץ נמנע מפרסום כתבות העוסקות בסגירת תיקים (המשטרה ובתי המשפט), דבר המעלה תהיות באשר למדיניות הפרסום שלו. קיים חשש כי הערוץ אינו מקפיד על פרסום מכרזים כנדרש בחוק. מחלקת הדוברות של הערוץ מתאפיינת בתפקוד לקוי ואינה מספקת מענה הולם לפניות עיתונאים, תחת זאת מפנה לעיתים לבקשות חופש מידע. אנו תיעדנו מקרים המעלים חשש לבזבוז כספי ציבור בערוץ זה.
אין בידינו לדעת את המתרחש באמת בחדרי חדרים של ערוץ "כאן 11". לו היה הערוץ נוהג בשקיפות ומשתף פעולה עם עמיתיו למקצוע, לא היה עולה הצורך לפרסם כתבה זו. כאשר מתעלמים משאלות, מפגינים זלזול ומסתירים מידע – תמיד קיימת סיבה נסתרת לכך.
חשוב לזכור כי ערוץ "כאן 11" הינו גוף ממלכתי, ולפיכך סביר להניח כי הוא סובל מהמחלות הפוקדות כל גוף ממשלתי (כאשר חרק קטן מכריז על עצמו כאריה, אין בכך כדי להפכו לאריה באמת! למעשה, ערוץ "כאן 11" יכול להטיף לנו מוסר ולחנך אותנו לשקיפות עד קץ הימים – אך השינוי חייב להתחיל מן הערוץ עצמו. האם הפעם יבחר ערוץ 11 להפגין דוגמה אישית, לפתוח את קלפיו ולנהוג בשקיפות מלאה?).
