יתרה מזאת, האופרה הישראלית, הנתמכת באופן משמעותי על-ידי משרד התרבות הישראלי בסכום של 27 מיליון שקלים מדי שנה, מוכרת כרטיסים במחיר מופקע של 460 שקלים ליחיד. זאת בעת שמדינת ישראל מצויה במשבר כלכלי. כך, זוג כרטיסים יעלה קרוב ל-1,000 שקלים, בנוסף לתמיכה הממשלתית הנדיבה.
האופרה, בהבינה כי ציון מוצאה הרוסי של הלהקה עלול להרתיע קהל פוטנציאלי, בחרה לפרסם אותה תחת השם "להקת המחול של בוריס אייפמן", מבלי לציין את זיקתה לממשלת רוסיה. בכך הטעתה האופרה את הציבור והסתירה את העובדה שמדובר בלהקה הקשורה למשטר טרור. כמו כן, לא צוין כי מר בוריס אייפמן הוא תומך נלהב של אלכסנדר בגלוב, מושל סנקט פטרבורג, ואף סייע לו במערכת הבחירות.
למעשה, בוריס אייפמן מעורב עמוקות בפוליטיקה הרוסית, התומכת בהשמדת אוקראינה ומצהירה על תמיכתה בחמאס, חיזבאללה ואיראן.
כך הפכה האופרה את אזרחי ישראל למשתפי פעולה פסיביים עם הטרור הרוסי, מבלי להתריע בפני תושבי המדינה כי ברכישת כרטיס במחיר 460 שקלים, יגיע הכסף לידי פוטין. חוסר אמפתיה מוחלט כלפי אלפי אזרחים אשר עלו מאוקראינה, חלקם בשל המלחמה, ולמעשה כלפי מאות אלפי עולים חדשים וותיקים (יהודי אוקראינה) אשר קרוביהם נפלו קורבן למשטרו של פוטין (אין מדובר אפילו בפליטים, בישראל חיים עד מיליון יהודים יוצאי אוקראינה, ולרבים מהם נהרגו קרובי משפחה במלחמה שרוסיה פתחה (באוקראינה עדיין חיים יותר מ-200 אלף יהודים, שגם אותם משמיד המשטר הפושע של פוטין)).
טרם פרסום ה"מעקב", ניסתה האופרה להוליכנו שולל
כה מסרה לנו האופרה:
"שלום רב, המופע 'השחף' מבית היוצר של בלט אייפמן מובא על-ידי מפיק עצמאי המכונה 'צמח הפקות', אשר שוכר את אולם האופרה. נא לפנות אליו. איש יחסי הציבור של המופע הוא שאולי בסקינד (אשר את פרטיו העברתי לידיך)".
שוב ניכרת צביעות ואי-דיוק משווע. ראשית, האופרה היא זו המעניקה במה, ובידיה הזכות לסרב להשכיר את הבמה למדינה אשר סיפקה כלי משחית לטבח יהודים בשבעה באוקטובר ולישות טרור.
ברם, הפרסום מתנוסס באתר האופרה כחלק מרפרטואר האופרה עצמה (כהפקה מבית היוצר של האופרה, לכל הפחות כך נדמה). כרטיסים נמכרים באמצעות קופת האופרה, והאופרה בכתבה באתרה אף לא טרחה לציין כי מדובר בהפקת חוץ (הפקת אורח) – אין לכך זכר.
הכיתוב מורה: "מאת: בוריס אייפמן על-פי 'השחף', מחזה פרי עטו של אנטון צ'כוב, לחן: סרגיי רחמנינוב, אלכסנדר סיטקובצקי".הדבר נחזה כהפקה של האופרה לכל דבר ועניין.
ראוי לציין: כאשר מדובר אך ורק בהשכרת במה, שירות מעין זה אינו נהוג. קל וחומר שאין משקיעים בפרסום, בכתבות באתר וברשתות החברתיות (יוטיוב), ובהפצת סרטוני וידאו והטבעת סמליל האופרה על גבי הפרסום. ניתן לקבוע כי אין זה חוזה שכירות שגרתי.
יתרה מזאת, במדור "מופעים אורחים" הלהקה אף היא נעדרת. היא מופיעה ברפרטואר המחול מטעם האופרה הישראלית, כך שקהל הצופים בוודאי סבור כי זוהי הפקה של האופרה ושמא הזמינה במאי מחו"ל (והאופרה אכן נוהגת כך, היא מעת לעת מעסיקה במאים מספרד ואיטליה).
חשוב להדגיש כי על גבי הפרסום של המחול (של ישות הטרור) הטביעה האופרה את סמלילה, ואילו במדור "מופעים אורחים" מתנוסס סמליל התיאטרון המתארח, ולא של האופרה הישראלית כמובן. לפיכך, ניתן לטעון כי האופרה הישראלית ניסתה להציג בפנינו מידע מטעה ואף לשוב ולהטעות את הציבור.
כבר הובהר לנו כי הבלט האקדמי הממלכתי של סנקט פטרבורג על שם בוריס אייפמן הינו בבעלות מלאה של המדינה. עם זאת, גוף המחול הממלכתי של רוסיה הפר שורה ארוכה של חוקים בינלאומיים. בניגוד להחלטות האומות המאוחדות ולחוקי אוקראינה, הבלט האקדמי הממלכתי של סנקט פטרבורג על שם בוריס אייפמן ערך ביקור בחצי האי קרים ללא אישור אוקראיני, ובכך הביע תמיכה בשטח הכבוש ופגע בשלמותה הטריטוריאלית של מדינת אוקראינה.
יתרה מזאת, הבלט הרוסי התעלם מהמלצותיהם של האיחוד האירופי, האו"ם ואוקראינה, אשר אסרו על ביקורים בחצי האי קרים. בפעולותיו אלו, הבלט האקדמי הממלכתי של סנקט פטרבורג על שם בוריס אייפמן ביצע מעשה פוליטי מובהק – להפגין תמיכה במשטרו של פוטין ובמדיניות הכיבוש.
חצי האי קרים אינו המקום היחיד שבו הפר הבלט האקדמי הממלכתי של סנקט פטרבורג על שם בוריס אייפמן את החוק הבינלאומי. הלהקה אף הופיעה בעיר דונצק, שטח כבוש נוסף של אוקראינה, ובכך חזרה על אותן עבירות.
בוריס אייפמן, איש צללים ורב-השפעה, ניצב כעמוד התווך מאחורי הקלעים של הזירה הפוליטית ברוסיה. הוא משול לקרדינל האפור, המושך בחוטים מאחורי הפרגוד, ומשפיע על מהלכי השלטון בדרכים נסתרות.
אייפמן הפך לתומך נלהב של אלכסנדר בגלוב, מושל סנקט פטרבורג, אשר קשריו ההדוקים עם הנשיא ולדימיר פוטין ידועים לכל. בגלוב, איש בריתו של הקרמלין, נודע בתמיכתו הבלתי מסויגת במערכה הצבאית נגד אוקראינה, תוך שהוא מגייס את כל משאביו הכלכליים, התקשורתיים והאידיאולוגיים למען המאמץ המלחמתי.
בעבר הלא רחוק, היחסים בין בגלוב לפוטין ידעו ימים יפים יותר. אולם, בשל שערוריות כלכליות ופרשיות שוחד שנקשרו בשמו של בגלוב, הקשר ביניהם עלה על שרטון. בניסיון נואש להשיב לעצמו את חסדי השליט, בגלוב בחר בדרך האכזרית והנפשעת של תמיכה בלתי מרוסנת במלחמה באוקראינה. הוא הזרים הון עתק לתמיכה בחיילים הרוסיים הלוחמים בחזית, ובכך הצליח לשקם את מעמדו בעיני פוטין.
יתרה מזאת, בגלוב ופוטין חברו יחדיו במסע הרסני לחיסול כל זכר לתקשורת חופשית בסנקט פטרבורג. במקביל, עיתונאים אמיצים ממערכת "מדוזה", אשר נאלצו להימלט מרוסיה, חשפו תחקיר מקיף ומזעזע אודות מעלליו של בגלוב. התחקיר שפך אור על תמיכתו הנלהבת ברצח אזרחים חפים מפשע באוקראינה (ביניהם יהודים וניצולי שואה, צוענים, ארמנים ובני לאומים אחרים).
אלכסנדר בגלוב, הפך לסמל מהלך בשר ודם לשחיתות השלטונית ולאכזריות חסרת המעצורים המאפיינת את המשטר הרוסי בעת הזאת.
ביום העשרים ושבעה לחודש אפריל, שנת אלפיים עשרים וארבע למניינם, פרסם הבלט הממלכתי, אשר תחת הנהגתו של מר אייפמן, רשומה מעוררת עניין, ובה תצלום המציג את האדונים בגלוב ואייפמן ולצדם זר פרחים מרהיב עין.
"נשיא רוסיה ולדימיר פוטין הביע את תמיכתו במועמדותו של אלכסנדר בגלוב לבחירות למושל סנקט פטרבורג, אשר יתקיימו בספטמבר. בוריס אייפמן התייחס לאירוע משמעותי זה:
"מזה שנים רבות אני מכיר את אלכסנדר דמיטרייביץ' כאדם בעל רגישות עמוקה לסוגיות התרבות בעירנו. הוא מעניק סיוע מקיף לתיאטרון הבלט האקדמי, מגיע לא רק להצגות אלא גם – ולהפתעתי – לחזרות הלהקה. הוא עושה זאת לא מתוקף תפקידו הרשמי, אלא מתוך צורך נפשי. יתרה מזאת, מאז תחילת כהונתו כמושל הבירה הצפונית, אלכסנדר דמיטרייביץ' מגלה תשומת לב מיוחדת וכנה לאקדמיה למחול, המטפחת את האליטה היצירתית החדשה של המדינה. רשויות העיר תומכות באופן עקבי בבית הספר לבלט ובתיאטרון שלנו. אך העיקר שיש לנו היום הוא חופש יצירה מוחלט.
בפני אלכסנדר בגלוב, כמנהיג של אחד ממרכזי התעשייה, המדע והתרבות הגדולים ברוסיה, ניצבות משימות ואתגרים רבים ורציניים. הבחירות הקרובות לראשות העיר הן, בראש ובראשונה, הזדמנות להמשיך את המגמה של פיתוח סנקט פטרבורג ומימוש הפרויקטים האסטרטגיים הרבים שתוכננו בעבר ועדיין ממתינים להגשמה. להצלחת מימושן של תוכניות אלו, על תושבי פטרבורג לא רק להתאחד סביב המושל ולהביע בו אמון, אלא גם לתרום את חלקם בשינוי פני הבירה הצפונית.
ברצוני להדגיש בנפרד את החשיבות העקרונית של תמיכת הנשיא באלכסנדר בגלוב. מחד גיסא, זוהי עדות להערכה גבוהה של עבודתו של אלכסנדר דמיטרייביץ' כראש סנקט פטרבורג, ומאידך גיסא – ערובה לכך שיוזמות המושל, המכוונות לשיפור חיי תושבי פטרבורג, יזכו לסיוע פעיל מצד ההנהגה הבכירה של המדינה".
יואב צמח (צמח הפקות) הוא זה שעומד להביא לישראל מופע מחול ממדינה המוגדרת כמדינת טרור. סוגיה זו מעוררת תהיות רבות בנוגע לאשרות העבודה במדינת ישראל. כיצד הונפקו אשרות אלו ועל סמך אילו קריטריונים?
נציג יחסי הציבור של החברה, בסקינד, טוען כי קיים אישור מתאים. בתגובה לפניות חוזרות ונשנות בנושא אשרות העבודה, הוא מסר כי האישור אכן קיים. עם זאת, כאשר התבקש להציג את המסמך, טען כי אין ביכולתו לעשות זאת בנימוק: "אין ברשותי את המסמך, איני המפיק".
פניות לחברה עצמה לא הניבו תוצאות; לא נשלחה כל אסמכתא המעידה על קיומן של אשרות עבודה תקפות.
רוסיה: מעורבות בסכסוכים בינלאומיים ויחסה כלפי ישראל
רוסיה ממלאת תפקיד מורכב ושנוי במחלוקת בזירה הבינלאומית, במיוחד בהקשר של הסכסוך הישראלי-פלסטיני והמלחמה באוקראינה.
המעורבות באוקראינה:
רוסיה מואשמת בביצוע פשעי מלחמה חמורים באוקראינה. דווח על פגיעה משמעותית בתשתיות אזרחיות, כולל בתי חולים ומתקני רפואה. ישנן טענות לפגיעה באוכלוסייה אזרחית, כולל קהילות יהודיות וניצולי שואה.
יחסים עם ארגונים פלסטיניים:
רוסיה מקיימת קשרים עם ארגונים כמו חמאס וחיזבאללה, אותם היא מגדירה כתנועות פוליטיות. נטען כי רוסיה מעורבת בהעברת אמצעי לחימה לאזור, דרך איראן. רוסיה פתחה שגרירות של "מדינת פלסטין" במוסקבה.
עמדות כלפי ישראל:
רוסיה הביעה עמדות ביקורתיות כלפי מדיניות ישראל, כולל טענות לגבי כיבוש שטחים. ערוצי תקשורת רוסיים הואשמו בהצגת ישראל באור שלילי. רוסיה נטען כי נתנה הסכמה מסויגת לפעולות איראן נגד ישראל.
מעורבות בייצור נשק:
ישנן טענות לגבי מעורבות רוסית בהקמת מפעל נשק בעזה, המייצר כלי נשק כמו קלצ'ניקוב וטילי קאסם.
תגובות לאירועי אוקטובר:
רוסיה הואשמה בתמיכה עקיפה בפעולות חמאס נגד ישראל. לאחר האירועים, דווח על מפגשים בין נציגי רוסיה למנהיגי חמאס במוסקבה.
חשוב לציין כי המידע המוצג מבוסס על טענות ודיווחים שונים, וכדאי לבחון אותו באופן ביקורתי ולאמת מול מקורות מהימנים נוספים. מדיניות החוץ הרוסית ומעורבותה באזור ממשיכות להיות נושא לדיון ומחלוקת בזירה הבינלאומית.
פוגרומים ואנטישמיות ברוסיה
רוסיה הפכה למדינה הראשונה במאה ה-21 שבה בוצעו פוגרומים נגד יהודים. בדאגסטן, אחד ממחוזות רוסיה, הותקף מטוס שהגיע מתל אביב, ומאוחר יותר באותו אזור אירעו התקפות על יהודים ועל בתי כנסת. הרשויות טרם מצאו את האחראים למעשים אלו.
המשטרה מילאה תפקיד של צופה מן הצד בשדה התעופה כאשר התרחשה ההתקפה על הטיסה שהגיעה מתל אביב. קודם לכן הצהיר פוטין כי אין צורך בהגברת האבטחה סביב בתי הכנסת.
מאחורי ההתקפות על בתי הכנסת עומדים חברי פרלמנט, ובהם חבר בכיר במפלגתו של פוטין, "רוסיה המאוחדת" (שמו של החבר הוא מגומד עומרוב).
מחול על חבל דק: הופעת להקת הבלט הרוסית בתל אביב
הופעת הלהקה מעניקה לגיטימציה למשטר הרוסי ומסייעת לו כלכלית בעקיפין. יש הרגישות הרבה בקרב משפחות ישראליות שאיבדו יקירים במלחמה באוקראינה, ומעלים שאלות אתיות לגבי השימוש בכספי מיסים רוסיים למימון פעולות צבאיות.
שאול בסקינד, דובר יחסי הציבור של חברת ההפקות "צמח הפקות", מסר את תגובתו הרשמית:
"צר לי שהתקשרת לתקוף ולא להקשיב להרצות ולא לשמוע מבין את הכאב שלך אבל בימים שמדינת ישראל מתמודדות עם חרמות לאמנים בכל התחומים וכטענות כאלה מופנות כלפי האמנים הנפלאים שלנו ונשמעו קולות כאלה גם נגד ההשתתפות של הספורטאים באולימפיאדה
אנחנו לא עוסקים בחרמות על אחרים ושוב אנחנו עוסקים באמנות ובאמנות הנפלאה של בוריס אייפמן.
אבל האג׳נדה שלך מנעה ממך להקשיב
וחבל".
תיאטרון הבלט האקדמי הממלכתי של סנקט פטרבורג על שם בוריס אייפמן – לא טרח להגיב.
במקביל, משרד הפנים ומשרד העבודה שוקדים על גיבוש תגובה מקיפה. עד כה, טרם נתקבלה תשובה רשמית מטעמם. אנו ממתינים בדריכות להתייחסותם המפורטת לעניין.