בהחלטה זו נקבע גם כי כל אזרחי אוקראינה השוהים בישראל מעל 90 ימים יקבלו את אותן זכויות כמו בעלי אשרת 2א5. אזרחי אוקראינה הנמצאים במעמד של הגנה קבוצתית, אך יעזבו את שטח ישראל ובעתיד יבקרו במדינה למטרות תיירות, יעברו ביקורת גבולות על בסיס כללי (בניגוד לאפשרות של איסור כניסה מובטח שמקבלים מבקשי מקלט בעלי אשרות 2א5).

אנו מפנים את תשומת הלב לכך שאזרחי אוקראינה הנמצאים כעת בשטח מדינת ישראל במעמד של הגנה קבוצתית אינם נדרשים להסדיר מסמכים נוספים או לפנות לרשויות המקומיות המוסמכות.

החלטה זו היא תוצאה של עבודה שיטתית של פעיל זכויות האדם עורך הדין תומר וורשה, אשר סיפק תמיכה משפטית בתיק במטרה להגן על זכויותיהם ואינטרסיהם של אזרחי אוקראינה השוהים בשטח ישראל.

דילמת הפליטים בישראל: בין ערכים לאתגרים כלכליים

ישראל ניצבת בפני דילמה מורכבת בנוגע לקליטת פליטים, על רקע משבר כלכלי מתמשך ויחסים מתוחים עם אוקראינה. בעוד המדינה מחויבת לערכים הומניטריים ורצון לסייע לפליטים, עולות שאלות קשות לגבי יכולתה הכלכלית לספק שירותים ותמיכה לעשרות אלפי פליטים חדשים.

ישראל מתמודדת עם אתגרים כלכליים משמעותיים, כולל יוקר מחיה גבוה ומחסור בדיור בר-השגה עבור אזרחיה. במקביל, מדינות כמו קנדה מביעות נכונות לקלוט פליטים לטווח ארוך.

יש לשקול בכובד ראש את ההשלכות התקציביות של קליטת פליטים נוספים, ומציעים לבחון אפשרויות לסיוע בהעברתם למדינות בעלות יכולת קליטה גבוהה יותר. מנגד, ארגוני זכויות אדם קוראים לממשלה לעמוד במחויבויותיה ההומניטריות, תוך מציאת פתרונות יצירתיים למימון הסיוע.