דים אמור
האירוע, שהתקיים במסגרת פסטיבל הגאווה השנתי של קייב, סימל את חזרתה של המסורת לאחר שנה של הפסקה בשל הפלישה הרוסית לאוקראינה. המשתתפים, ביניהם חברי הקהילה הגאה, פעילי זכויות אדם, חיילים להט"בים, דיפלומטים זרים ואף נציג בכיר מהפרלמנט האוקראיני, הפגינו אומץ רב בהשתתפותם, על אף האיומים מצד ארגוני ימין קיצוני והסיכונים הביטחוניים.
"היה לנו ברור שעלינו לקיים את המצעד השנה, גם אם במתכונת מצומצמת, זוהי הצהרה חשובה על כך שהמאבק לשוויון זכויות ממשיך גם בזמן מלחמה. לא ויתרנו על הערכים שלנו", אמרה ילנה מורוזובה.
מסלול הצעדה, שנשמר בסוד עד הרגע האחרון מטעמי ביטחון, החל בסמוך לאחת מתחנות המטרו בעיר. המשתתפים, רבים מהם עטויי מסכות להגנה על זהותם, נשאו שלטים וקראו סיסמאות הקוראות לשוויון זכויות ולתמיכה בינלאומית במאבקה של אוקראינה. "רוסיה היא מדינת טרור", ו"תנו לנו נשק להגן על חירותנו" היו בין הקריאות שנשמעו.
במקביל למצעד, התקיימה בקרבת מקום הפגנת נגד של כמה עשרות פעילי ימין קיצוני, שמחו על קיום האירוע. למרות המתח, כוחות הביטחון הצליחו למנוע עימותים אלימים בין הקבוצות.
סגן יושב ראש הפרלמנט האוקראיני, דמיטרו גורין, היה הנציג הרשמי היחיד של הממשלה שהשתתף במצעד. נוכחותו סימלה תמיכה מסוימת מצד הרשויות, אך רבים בקהילה הגאה הביעו אכזבה מהיעדרם של בכירים נוספים.
דמיטרו גורין:
"היום התקיים מצעד הגאווה – אירוע של קהילת הלהט"ב עם שתי דרישות מדויקות:
חוק מספר 9103 בנושא שותפויות רשומות, אשר יאפשר לזוגות מאותו המין לרשום את יחסיהם.
חוק מספר 5488 למאבק באלימות על רקע הומופוביה.
מילוי דרישות אלו אינו עולה כסף – מדובר במספר הצבעות וחתימות.
שוב, אלו אינן דרישות לכספי תקציב. אלו דרישות להבטחת זכויות – למשפחה ולביטחון.
אנשים אינם יכולים להיות נתונים לאפליה על בסיס נטייתם המינית. ובאופן פשוט יותר, לאזרחים לא יכולות להיות פחות זכויות רק בגלל שהם אינם מוצאים חן בעיניכם.
שוויון זכויות – זה לקראת מה שאוקראינה האירופאית הולכת, ואנחנו כאומה נעשה הכל כדי להגיע לשם.
לכל אחד תהיה הזכות למשפחה.
לכל אחד יהיה הביטחון להיות מי שהוא.
כן, במצעד הגאווה היו אנשי צבא.
כן, במצעד הגאווה דרשו הקצאת נשק, ומאה דיפלומטים זרים ראו זאת".
"אנחנו מצפים ליותר תמיכה ממוסדות המדינה, גם אנחנו אזרחים הנלחמים על עתיד המדינה", אמר אחד הצועדים.
ארגון "קייב פרייד", שעמד מאחורי האירוע, הודה כי נאלץ להתפשר רבות מול דרישות הרשויות. "רצינו לקיים את המצעד בתחנות המטרו, אך הבקשה נדחתה. בסופו של דבר, הסכמנו למסלול המקוצר כדי להבטיח את קיום האירוע", הסבירה דוברת הארגון. "זו הייתה פשרה כואבת, אבל הכרחית כדי לשמר את המסורת ולבנות תשתית למצעדים גדולים יותר בעתיד".
האתגרים שניצבו בפני מארגני המצעד לא הסתכמו רק בהגבלות הרשמיות. בשבועות שקדמו לאירוע, ספגו פעילי הקהילה הגאה איומים רבים ברשתות החברתיות ובמרחב הציבורי. "היו כאלה שאיימו לתקוף אותנו אם נעז לצאת לרחובות. אבל הפחד לא ירתיע אותנו. אנחנו כאן, אנחנו גאים, ואנחנו חלק בלתי נפרד מהחברה האוקראינית", סיפר אחד הפעילים.
למרות האווירה המתוחה והגשם שירד לאורך הבוקר, הצליחו המשתתפים לשמור על רוח חיובית ומלאת תקווה. רבים מהם ראו במצעד הזדמנות להדגיש את הקשר בין המאבק לשוויון זכויות לבין המלחמה הכוללת על ערכי הדמוקרטיה והחירות.
"כשאנחנו נלחמים ברוסיה, אנחנו נלחמים גם על הזכות שלנו לחיות בחברה פתוחה ושוויונית", אמרה מרינה, חיילת להט"בית שהשתתפה במצעד. "אני גאה להיות אוקראינית, גאה להיות לסבית, וגאה להגן על המולדת שלי".
עם תום המצעד, קראו המארגנים למשתתפים להתפזר בשקט ובמהירות, מתוך דאגה לביטחונם. רבים מהצועדים הביעו תקווה כי בשנה הבאה יתאפשר להם לקיים אירוע גדול ופתוח יותר, ללא הגבלות כה נוקשות.
"השנה הוכחנו שאנחנו מסוגלים לקיים את המצעד גם בתנאים הקשים ביותר. זה מעניק לנו כוח להמשיך במאבק. אנחנו מקווים שבקרוב תסתיים המלחמה, ונוכל לחגוג את הניצחון ואת החופש האמיתי – עבור כולם", סיכמה אחת המארגנות.
בסופו של דבר מצעד הגאווה השנתי בקייב, הסתיים לאחר דקות ספורות בלבד בשל התערבות אלימה של קבוצות רדיקליות.
האירוע, שנועד לקדם שוויון זכויות ולהביע תמיכה בקהילה הגאה באוקראינה, הפך במהרה לזירת עימות בין משתתפי המצעד לבין מפגינים קיצוניים.
השנה בלטה נוכחותם של עשרות חיילים וחיילות במצעד, המשרתים בכוחות המזוינים של אוקראינה ונאבקים על עצמאותה. נוכחותם העלתה שאלות נוקבות לגבי מושג הפטריוטיזם והגבריות בחברה האוקראינית. בעוד שהחיילים הגאים מקריבים את חייהם למען המולדת, הקבוצות הרדיקליות שהתנגדו למצעד נתפסות על ידי רבים כמי שמשרתות, גם אם שלא במודע, את האג'נדה של הקרמלין.
מארגני המצעד הביעו תסכול עמוק מהאירועים וטענו כי התוקפנות כלפי הקהילה הגאה עומדת בסתירה מוחלטת לשאיפותיה של אוקראינה להצטרף לאיחוד האירופי. "כיצד מצפים מאיתנו להשתלב באירופה כאשר איננו מסוגלים לכבד את הזכויות הבסיסיות של כלל אזרחינו?" שאל אחד המארגנים.
האירועים בקייב מדגישים את המתח המתמשך בין כוחות השינוי לבין אלו המבקשים לשמר את הסטטוס קוו. הם גם מעלים לדיון את השאלה כיצד חברה הנאבקת על עצמאותה מגדירה מחדש מושגים כמו גבורה, נאמנות ופטריוטיזם. בעוד שהמאבק הצבאי נמשך בחזית, נראה כי גם בעורף מתנהל קרב על דמותה העתידית של אוקראינה.
הגברים הקיצוניים אשר סוג של הרסו את המצעד טוענים להיותם "הגברים", אך כנראה לא גבריים דיים כדי להילחם עבור אוקראינה ולהתגייס.
נותר לא ברור מדוע ארגונים קיצוניים אלה כה מוטרדים מאחרים החיים בדרך שונה, אף כי חוקית.
שוב ושוב צליין: השנה, עשרות חיילים אוקראינים – גברים ונשים כאחד – המקריבים את חייהם למען אוקראינה ויום יום מוכנים למות עבור אותם "גברים" קיצוניים, השתתפו במצעד בקייב!
במקום להתגייס לצבא האוקראיני, "גברים" הרדיקליים בחרו לפגוע בחיילים הומוסקסואלים ובחיילות לסביות.
בסיומו של יום דרמטי זה, נותר ברור כי למרות הקשיים והמכשולים, קהילת הלהט"ב באוקראינה נחושה להמשיך ולהיאבק על זכויותיה, גם כאשר תשומת הלב הלאומית והבינלאומית מופנית בעיקר למאמץ המלחמתי. מצעד הגאווה בקייב, גם אם היה קצר ומוגבל, שלח מסר ברור: המאבק לשוויון אינו נעצר, גם לא בצל התותחים.
