תיאטרון הבימה פיטר עשרות שחקנים! החובות כוסו על חשבון תושבי תל אביב.
תחקיר של דים אמור || 11.12.2022
• שוב ושוב על חשבון הציבור מכסים את החובות של "הבימה" (*).
(*) מדובר על כיסוי גירעון ( חובות ) של למעלה מ-100 מיליון ש״ח, יוזמה משותפת של משרד התרבות וגם כן עיריית תל אביב-יפו ( נכון לציין: מעלה מ-100 מיליון ש״ח שולם בינואר 2022 – וזאת רק ההתחלה! ).
אין צורך להסביר שמדובר על כספי הציבור ( משרד התרבות הם כספים של כלל האוכלוסייה, עיריית תל אביב – תשלומי ארנונה ( עסקים ותושבי ת"א )).
• הציבור משלם ומשלם – התיאטרון חוגג וחוגג ע"ח הציבור, יחד עם זאת התיאטרון הלאומי מוכר כרטיסים להצגות זיל וזול, למעשה ב – 350 ש"ח בלבד!
התיאטרון הלאומי מיועד אך ורק לאליטות הלאומיות!
♦ הדרכה: כיצד ניתן לבזבז מיליוני שקלים ( מכספי ציבור ) ולא להיענש !?! ♦
בתאריך 24.05.2016 משרד מבקר המדינה פרסם דו"ח על התיאטרון הלאומי הבימה, יש לציין דו"ח די "מחמיא" ורציני:
במהלך החודשים מרץ עד אוגוסט 2015 בדק משרד מבקר המדינה היבטים בניהול תיאטרון הבימה. אלה הנושאים שנבדקו: היקפי פעילותו, התמיכה הציבורית והאיכות בהשוואה לתאטראות אחרים, משמעות היותו תאטרון לאומי, התמיכות שהוא מקבל ממשרד התרבות והספורט בשל תוארו, עמידתו בהסכמי ההבראה שנחתמו בינו לבין הממשלה, עמידתו בהתחייבויות כלפי עובדים וספקים, תשלום חובותיו לקופות העובדים (פנסיה, גמל והשתלמות), לרשויות המס, למוסד לביטוח לאומי ולארגוני העובדים.
תיאטרון הבימה מאוגד כחל"צ, הבעלות על מניות החברה היא בידי הקדש ציבורי. נאמני ההקדש משמשים כאספה הכללית של החברה. תוקף כהונתה של מועצת הנאמנים פג ב – 16.01.2015, בתום חמש שנים ממועד המינוי ולא הוארך, אך למרות זאת הם המשיכו להתכנס.
אי-הובלה בהיקף הפעילות והאיכות למרות הובלה בהיקף התמיכה הציבורית.
מהשוואת היקפי הפעילות של התאטרון, היקפי התמיכה הכספית הציבורית, ומדדי האיכות והמצוינות – פרסי התאטרון וניקוד משתני האיכות על פי מבחני התמיכה בתאטראות – בין תאטרון הבימה לבין התאטראות המסווגים במשרד התרבות כתאטראות גדולים כמותו, עלה כי תאטרון הבימה לא מוביל ברובם המוחלט של המדדים שנבדקו. במדדי האיכות והמצוינות ובכלל זה ניקוד משתנים איכותיים על ידי מדור תאטרון ב"מועצה הישראלית לתרבות ואמנות" ובפרסי התאטרון הוא אף ממוקם נמוך ביחס לתאטראות אחרים. מנגד, הוא מוביל בהיקפי התמיכה הכספית הציבורית שהוא מקבל ביחס להיקף פעילותו, ובאחוז הנמוך יחסית של הכנסות עצמיות ביחס לסך ההכנסות.
מאז הכריזה עליו הממשלה ב-1958 כעל התאטרון הלאומי לשם כבוד, לא נקבע מה המשמעות של "תאטרון לאומי" ומהם היעדים והתפוקות הנובעים ממעמד זה. למרות זאת התאטרון מקבל תמיכה הכוללת כפל התחשיב הבסיסי לעומת התאטראות האחרים בשל תוארו. בשנת 2008 אישר בית המשפט העליון את כתב ההקדש ואת תקנון החל"צ. בתקנון נקבעו מטרות הבימה כתאטרון לאומי, אולם לא נקבעו יעדים ותפוקות שיאפשרו לבדוק את מימוש המטרות שנקבעו.
ביצוע חלקי של הסכמי ההבראה לאורך השנים.
1. התאטרון לא עמד במלוא התנאים שנקבעו בהסכם ההבראה מ-2012 ובלוח הזמנים שעליו התחייב: הוא לא קיבל הלוואה מבנקים מסחריים בהיקף ובמועד שעליהם התחייב; הוא דיווח כי עמד בהצלחה ביעד הפחתת החוב לספקים, אך במועד סיום הביקורת, אוגוסט 2015, עוד היו ספקים שהוא חב להם כספים; הוא דיווח על הפחתה בשכר עובדיו, אך בפועל הפער בין ההכנסות מהופעות להוצאות השכר לא הצטמצם כנדרש ונותר כשהיה; הוא לא פרע במועד את חובותיו ליוצרים. לאורך השנים הוא לא עמד בהתחייבותו לספק לוועדת המעקב, במועדים קבועים, מגוון דוחות המעידים על ביצוע סעיפי הסכם ההבראה מ-2012. גם במטרה שהוגדרה בהסכם – "פתרון הגרעון הצבור של התאטרון" – לא חל שינוי מהותי, למעט שינוי שמקורו במחיקת הלוואת הממשלה והפיכתה למענק.
בסוף שנת 2012 עמד סכום הגירעון בנכסים נטו של התאטרון על סך של כ-47.4 מיליון ש"ח ובסוף 2014 על סך של כ-33 מיליון ש"ח. מקור הירידה בגירעון במחיקת הלוואת ממשלה והפיכתה למענק בסכום של כ-13.3 מיליון ש"ח וברווח בהיקף של 1.6 מיליון ש"ח.
בתחילת אוגוסט 2015, לאחר שפג תוקף הסכם ההבראה מ-2012, שוב פנה התאטרון למשרד התרבות וביקש להקדים את הזרמת המימון שמגיע לו כדי שיוכל לעמוד בתשלומי השכר ליולי 2015; כך גם בנובמבר 2015 ובדצמבר. משרד התרבות אישר את בקשותיו, ומנגד דחה בקשות דומות של תאטראות אחרים ללא כל הנמקה. גם בפברואר 2016 פנה התאטרון למשרד התרבות בבקשה להגדיל את תשלום ההקצבה השוטפת בלעדיה אין באפשרותו לשלם לעובדיו ושחקניו את משכורת ינואר ולעמוד ביתר התחייבויותיו וכן בתשלומים לקופות העובדים, ותשלום ניכויים למס הכנסה וביטוח לאומי ועבור הפקות חדשות. בפברואר 2016 פנה התאטרון גם לסגן החשכ"ל בבקשה לדחות את פירעון הלוואותיו מהמדינה עד לינואר 2018.
הפרטים לעיל מעידים על חוסר יכולתו של התאטרון לממש את היעדים שנקבעו בהסכמי ההבראה כתנאי לקבלת הסיוע מהמדינה. בתחילת 2016 הוא מתקשה לשמור על איזון תקציבי, מתקשה לפעול באופן שוטף ועדין לא פתר את בעיית הגרעון הצבור.
2. ועדת המעקב, מצדה, אישרה להקדים את העברת כספי הסיוע עוד לפני שהתאטרון ביצע צעדים שהתחייבו מהסכמי ההבראה; כן היא אישרה לו פעם אחר פעם לדחות את תשלומי ההלוואות שקיבל מהמדינה. התנהלות זו של ועדה מטעם הממשלה מעבירה מסר למוסדות ציבוריים, כי נוכח חשיבותם הציבורית המדינה לא תאפשר את קריסתם גם כשהם מתנהלים באופן לקוי.
חובות התאטרון לארגוני העובדים (ההסתדרות ): הנהלת התאטרון ניכתה משכר העובדים והשחקנים דמי חבר עבור ארגוני עובדים, אך לא העבירה אותם כנדרש לארגונים.
אי-העברת כספים שנגבו מעובדים לקופות עובדים ולארגוני עובדים במועדם מוגדרת בחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958, כעברה פלילית. התנהלות כזאת עלולה לפגוע בזכויותיהם הבסיסיות של העובדים.
חובות התאטרון למס הכנסה: הנהלת התאטרון לא העבירה למס הכנסה כספים שנוכו ממשכורות העובדים במועד. בשנים 2013 ו-2014 נחתמו עם מס הכנסה כמה הסדרי תשלומים, אך התאטרון לא עמד גם בהם. בהזדמנות אחת אף ביטל מס הכנסה את אישור הניהול התקין ואישור ניכוי מס במקור של התאטרון. בשנים אלה החובות למס הכנסה נעו בין 1 מיליון ל-2.8 מיליון ש"ח. נכון לדצמבר 2015 עומד החוב על 2.1 מיליון ש"ח.
אי-העברת ניכויי מעביד ותשלומי מעביד לביטוח הלאומי במועד מהווה עברה פלילית על פי חוק הביטוח הלאומי ( נוסח משולב ), התשנ"ה-1995.
מנכ"לית הבימה והחשב המלווה לא דיווחו לדירקטוריון, לוועדת המעקב ולמשרד התרבות על אי-העברת הכספים שנגבו מהעובדים והפרשות המעביד לקופות העובדים לרשויות המס, ולביטוח הלאומי וממילא הנושא לא נידון על ידיהם.
תשלומים ליוצרים ושחקנים: נמצא כי חלו פיגורים בהעברת תשלומים ליוצרים ושחקנים בארץ.
חובות ליוצרים בחו"ל: עוד בשנת 2012 פנה משרד החוץ למשרד התרבות בבקשה לטפל באי-העברת תשלומי תמלוגים על ידי הבימה ליוצרים בחו"ל, על מנת למנוע "נזק תדמיתי נוראי" ו"למנוע מבוכה והכפשה של ישראל". במועד סיום הביקורת, אוגוסט 2015, עוד נותרו חובות שלא נפרעו.
אי-מיסוד שגרת עבודת מטה – תכנית עבודה וישיבות הנהלה:
ישיבות הנהלה ותכנית עבודה: התאטרון לא מקיים ישיבות הנהלה, החיוניות לשיתוף פעולה בין יחידות המטה שלו. לתאטרון אין תכנית עבודה שנתית, שהיא אבן יסוד וביטוי ראשון במעלה לתכנון פנים-ארגוני ולקביעת יעדים, ובכלל זה מדדים להצלחה.
מרכזי רווח : לתאטרון אין נתונים על מרכזי רווח. לפיכך, אין ביכולתו לעקוב אחר רווחיות ההפקות השונות, והוא אינו יודע אם הצגות שהועלו מכסות את עלות הפקתן. אף על פי שהתחייב להפיק דוח קבוע ממוחשב במסגרת הסכם ההבראה מ-2012, עד מועד סיום הביקורת באוגוסט 2015 טרם ניתן היה להפיקו מהמערכת הממוחשבת. יצוין כי לעתים נעשה ריכוז נתונים ידני על מנת ליצור דוח הכנסות והוצאות להפקה.
תמיכות בשיפוצים:
תמיכות בשיפוצים בשנים: בשנים 2013 ו-2014 אישרה ועדת התמיכות של משרד התרבות תמיכה בתאטרון מתקציב התמיכות בשיפוצים, בהיקף של 840,000 ש"ח ו-800,000 ש"ח בהתאמה. התמיכה אושרה למרות חוות הדעת של מנהלת מחלקת התאטרון במשרד התרבות שהתנגדה לה, מאחר שטרם חלפו חמש שנים מתום השיפוץ היסודי של מבנה התאטרון, שעלה כ-109 מיליון ש"ח, ושהוא תנאי סף לתמיכת משרד התרבות בשיפוצים. ועדת התמיכות לא נימקה את החלטתה לתמיכה, ולא קבעה לאילו פריטים מהרשימה שהגיש התאטרון מאושרת התמיכה. ברשימת הפריטים לתשלום שהגיש התאטרון ואושרה על ידי משרד התרבות, כלולים פריטים שלא הופיעו בבקשה המקורית.
הצטיידות בהתאם לתכנית ההבראה מ-2012: במסגרת ההסכם התחייב התאטרון לבצע הצטיידות בהיקף של כ-10 מיליון ש"ח מתקציבו ומתקציבים שאינם ממשלתיים. ב-21.7.13 דיווח החשב המלווה לוועדת המעקב כי התאטרון ביצע את ההצטיידות. אולם בבקשת התמיכה שהגיש התאטרון למשרד התרבות ב-13.8.13 מופיעים חלק מאותם פריטים שדווח עליהם כי בוצעו זה כבר, בהיקף של מאות אלפי שקלים.
במהלך שנות פעילותו ידע התאטרון משברים לרוב, והמדינה נרתמה פעם אחר פעם להתאים לו תכניות הבראה. הסכם ההבראה האחרון, שנחתם בדצמבר 2012 והיה בתוקף עד סוף 2014, כלל סיוע נרחב של המדינה לצד דרישות לקיצוצים והתייעלות של התאטרון. היעדים שנקבעו בתכנית ההבראה מ-2012 הם הפעלה שוטפת של התאטרון, פתרון הגירעון הצבור שלו והשגת איזון תקציבי לאורך זמן. בתמורה לביצוע צעדים ליישום הסכם ההבראה על ידי התאטרון הממשלה התחייבה לתמיכה כספית בתאטרון בהיקף של 23.8 מיליון ש"ח בדרך של מענקים, הלוואות ומחיקת הלוואות עבר של המדינה, זאת מעבר לתמיכה השנתית השוטפת בפעילות התאטרון. בשנים 2014-2011 הסתכמה ההזרמה הכספית של המדינה לתאטרון בהיקף של כ-120 מיליון ש"ח (בכלל זה: תמיכה שוטפת, תמיכה מיוחדת, הלוואות, והחזר בשל הנחות לגמלאים). כל זאת לאחר שבשנים 2011-2007 השקיעו עיריית תל אביב והמדינה כ-109 מיליון ש"ח בשיפוץ ובינוי מבנה התאטרון זאת מעבר לתמיכה הכספית השוטפת בתאטרון באותן שנים.
משרד מבקר המדינה רואה בחומרה את התנהלותו של התאטרון בראשות מנכ"לית התאטרון, גב' אודליה פרידמן, והחשב המלווה, רו"ח בועז גזית, בכך שלא ביצעו את מלוא סעיפי הסכם ההבראה. יש לראות בחומרה את התנהלותם גם בכך שלא נתנו עדיפות עליונה להעברת כספים שניגבו מעובדים לקופות עובדים (פנסיה, גמל והשתלמות), למס הכנסה ולביטוח הלאומי ולארגוני עובדים. אי-העברת הכספים במועד לגופים אלו הוגדרה בחוקים כעברה פלילית.
בית המשפט ציין בפסק דינו בעניין הבימה: "… הסיוע הכספי עלול להוביל להמשך ניהול כושל, פאסיביות וחוסר יעילות ניהולית בקרב גופים המתפתים להניח כי נוכח חשיבותם הציבורית, המדינה לא תאפשר את קריסתם…" .
משרד מבקר המדינה מעיר למשרדי התרבות והאוצר ולתאטרון הבימה כי נדרש טיפול יסודי, מעמיק ומקיף בתאטרון, תוך ניתוח הסיבות לאי-עמידתו ביעדים שנקבעו בהסכמי ההבראה הקודמים, במטרה לצאת מהמשבר הכספי ולהעלותו על דרך המלך. לשם כך, על תאטרון הבימה להמשיך ולהתייעל לרבות ביצוע קיצוצים. על מנת שיוכל לנסות לשקם את מצבו ותפקודו, על שרת התרבות והספורט להיכנס בעובי הקורה ולהבטיח את תפקודו השוטף של התאטרון, ואת הצעדים להתייעלות.
להורדת דו"ח מבקר המדינה לחץ כאן.
משרד התרבות והספורט, משרד האוצר וגם כן התיאטרון הלאומי הבימה צחקו על הדו"ח של מבקש המדינה, כמובן ובדאי לא שינו שום התנהלות ( לא נעשה שינוי פרקטי ), התיאטרון המשיך "לחגוג" על חשבון משלמי המסים!
ב – 2017 גם זיהיתי את הבעייתיות של ניהול בלתי מסודר של הבימה, ההנהלה הייתה חצופה ואדישה. התיאטרון סירב לדבר עם האמנים ויוצרים, ועל כן אנשי תרבות די כעסו על הבימה ( ובצדק ).
יש לציין למען האמת: ב 2016 – 2017 התיאטרון הפסיק להשכיר את "הבימה 4", דאז מר משה קפטן ( מנהל אמנותי ) היה מעדיף שאולמות התיאטרון יעמדו ללא עבודה ( מדובר על מיליוני שקלים אשר התיאטרון היה יכול להכניס לקופתו) ( נכון לציין שגם ב 2022 הסיטואציה לא השתנתה ))!
מדוע לעבוד קשה כאשר המדינה גם ככה "שופכת" כ – 50 מיליון כל שנה.
ב 2016 ע"י נשלחה פניה לתיאטרון הבימה, ביקשתי להשכיר את האולם 4, נחתם הסכם, אך אחרי כחודש קיבלתי סירוב ( ללא סיבה וללא הסבר ) – פשוט נאמר לי "לא", כמו כן התיאטרון באופן חד צדדי ביטל את ההסכם! יחס משפיל, אפליה, זלזול וכו'.
ע"י נמסרה תלונה למשרד התרבות, ציטוט מתוך התלונה:
לפנייתי השיבה גב' גלית והבה שאשו, ראשת מינהל תרבות, התגובה הייתה מזעזעת, כלומר שום דבר לא נעשה!
קרא את המכתב – הורדת קובץ – לחץ כאן
בין השנים 2018 – 2020 עיתון "כלכליסט" פרסם עשרות כתבות בעניין הבימה, ושוב משרד התרבות והספורט לא ראו ולא טיפלו ( כנראה יש בעיה מאוד רצינית בראיה )! אולי מדובר בכישרון לא לראות ולא לטפל?
די בכך עצוב שבמשרד התרבות עד היום לא מודעים שגידלו ותמכו ב"מפלצת" אשר ללא רחמים שרפה מאות מילוני שקלים! לעיתים כאשר לא רואים מתעשרים ( זאת דעתי, חלילה אינני מאשים איש/ה )!
"תיאטרון זה עבודה, בערב חופשי אני הולכת למסעדה": שיחה חופשית עם מנכ"לית הבימה" – 2018 – קרא עוד.
"החובות של תיאטרון הבימה נחשפים: כ-72 מיליון שקל וחשש ל"העדפת נושים"" – 2019 – קרא עוד.
"להיות או לא להיות: מי אשם בקריסת תיאטרון הבימה?" – 2019 – קרא עוד.
"נאמני הבימה מאיימים בתביעת מיליונים נגד המנכ"לית ונושאי משרה לשעבר" – 2020 – קרא עוד.
28.01.2020 רשם העמותות ביצע ביקורת עומק בתיאטרון הלאומי הבימה, וגם כן נמצאו המון בעיות.
עיקר הממצאים ומסקנות:
1. בכרטסת הנהלת החשבונות על שם שרגא לשנת 2016 נמצא כי החל"צ ( תיאטרון הבימה ) ביצעה עימו עסקאות של ניכיון שיקים, באופן שהחל"צ מסרה ללקוח שיקים דחויים ובתמורה העניק לה הלקוח שיק מזומן בקיזוז 5 עמלת ניכיון. היקף העסקאות בשנה המדוברת היה כ 2 -מיליון ו ₪ עמלת הניכיון נעה בין 4-%ל 2%.
לא קיים הסכם המסדיר את עסקאות ניכיון השיקים , לדברי החל"צ שיעור העמלה נקבע בהתאם לתאריך פירעון ההמחאה. יצוין כי אין באפשרות הביקורת לאמת את דברי החל"צ בעניין אופן קביעת שיעור העמלה, היות ואין בידי החל"צ העתק מהמחאות אלו, ההמחאות לא הופקדו בבנק, אלא הועברו לשרגא, ולכן אין נתיב ביקורת אפקטיבית בעניין כספים אלה, וזאת בניגוד להנחיות הרשם הקובעות שעל החל"צ לקיים את התנהלותה הפיננסית כך שתאפשר מעקב חשבונאי של הדברים.
במיוחד הדברים חמורים לאור העדר בקרה על שיעור עמלת הניכיון שנגבית ולאור העדר הסכם המסדיר את עסקאות אלו.
2. בחודש אוקטובר 2017 נערך הסכם בין החל"צ לבין שרגא למכירת הצגת "הדוד אריה". בהתאם להסכם, החל"צ מוכרת כל הצגה בסכום של 37,500 ₪ וכל ההכנסות ממכירת הכרטיסים שיתקבלו מעבר לסכום זה יחולקו בשווה בין שני הצדדים.
בנוסף, בהתאם להסכם, שרגא תעביר לחל"צ ביום חתימת ההסכם סך של 1 מיליון ₪ כמקדמה.
מבדיקת הביקורת עלה כי ההכנסה הממוצעת שהתקבלה מכל מופע של ההצגה הינה -כ 50 אלפי ₪, אולם, בהתאם לפרטי ההסכם המפורטים לעיל, ההכנסה הממוצעת של החל"צ בגין כל הצגה הסתכמה ל כ – 44 אלפי ₪ בלבד ( 37.5 בגין המכירה, ו כ 6 -אש"ח נוספים בגין חלוקת ההכנסה שמעל -ל 37.5 אש"ח). על פי ההסכם, ההפקה וכל עלויותיה חלות על החל"צ .
מיום עריכת ההסכם ונכון למועד הביקורת ( ספטמבר 2019 ) נערכו 35 מופעים של ההצגה "הדוד אריה". לפיכך, נכון למועד הביקורת, אחוז הריבית עומד על 21 אחוז ( 6 אש"ח שהועברו לשרגא עבור כל הצגה בהכפלת 35 הצגות שהתקיימו ומתוך סך של 1 מיליון ₪ שהתקבל כמקדמה ).
יצוין כי אחוז הריבית עולה עם כל מופע של הצגה זו. המשמעות היא שהחל"צ חתמה על הסכם הכולל עלויות מימון חריגות אך ההסכם ותנאיו לא נדונו בדירקטוריון החל"צ ולא ברור האם מדובר בהסכם שהינו לטובת החל"צ.
3. שרגא שוכר את אולם החל"צ לצורך העלאת מופעים, כאשר החל"צ גובה את ההכנסות, משווקת את המופע ומעמידה לרשותו אולם וציוד תאורה וסאונד. בהתאם להסכמים הקיימים, החל"צ מותירה אצלה 30% מהכנסות שגבתה למופע ומעבירה לשרגא את היתרה בגובה 70% .מסקירת כרטסת הנה"ח על שם שרגא וכן כרטסת "קופה" לשנת 2015 ,עולה כי את חלקו של שרגא (70%) החל"צ מעבירה ללקוח מקופת הגבייה.לביקורת לא נמסרו אסמכתאות כי תשלום זה מתבצע באמצעות העברה בנקאית אוהמחאה, ועל כן נראה כי התשלום מתבצע במזומן.
התקשרות זו של החל"צ עם שרגא כאשר התשלום בתמורתה מתבצע במזומן, ללא מעקב וביקורת ראויים אחרי ההתנהלות החשבונאית של החל"צ, הינה בניגוד להנחיות הרשם.
4. מינוי חברת הדירקטוריון שלי חושן בוצע בישיבת הדירקטוריון ולא ע"י האסיפה הכללית, זאת בניגוד לסעיף 28 לתקנון החל"צ ובניגוד להוראות סעיף 59 לחוק החברות, לפיו האסיפה הכללית תמנה את הדירקטורים אלא אם נקבע אחרת בתקנון.
5. לא נמצא מינוי של רואה החשבון המבקר באסיפה הכללית השנתית לשנים 2016- ו 2017 ,בניגוד לסעיף 154 (ב' ) לחוק החברות המחייב מינוי רואה חשבון בכל אסיפה כללית שנתית. לדברי החל"צ, הארכת מינויו אושרה בעל-פה.
6. אשתו של המנהל האמנותי מועסקת כשחקנית בתיאטרון והמנהל האומנותי אחראי על ליהוק השחקנים להצגות. הביקורת מציינת כי קיים חשש שהחלטות מקצועיות מתקבלות משיקולים שאינם אובייקטיביים ולא לשם קידום מטרות החל"צ וצרכיה האומנותיים.
7. קיימת חלוקת כרטיסים ללא תמורה וביניהם דירקטורים בחל"צ ובני זוגם או לגמלאי החל"צ. מבדיקת הביקורת עולה שלא קיימים נוהל, קריטריונים או אמות מידה בעניין חלוקת כרטיסים ללא תמורה, באופן אשר יגשים בצורה המיטבית את מטרות החל"צ. בפועל, המנכ"לית ומנהל הכספים הם הגורמים המחליטים לאילו מוסדות יחולקו הכרטיסים על בסיס מקום פנוי.
8. תרומות: לא קיימת סדרה נפרדת של קבלות עבור הכנסות מתרומות, זאת בניגוד לסעיף 2 (א' ) לתוספת השניהלחוק העמותות לפיו "תקבולים בשל תרומות יירשמו בפנקס שוברי קבלות נפרד".
9. קופה קטנה – נמצאו תשלומים שבוצעו במזומן מקופה קטנה בסכומים העולים על 500 ש"ח, זאת בניגוד לנוהל שנקבע על ידי החל"צ, לפיו ניתן לשלם במזומן עד לסכום של 500 ש"ח, כגון: הוצאות עבור תלבושות בסכום של 2,030 ש"ח, החזר הוצאות נסיעה בסכום של 1,500 ₪ והוצאות על ארוחות בסך 1,440 ₪.
10. נמצא כי בשנים 2015- ו 2016 דיווחה החל"צ על שכרם של חמשת מקבלי השכר הגבוה על פי נתוני דוח עלות מעביד ולא על פי נתוני השכר ברוטו בטופס 126, זאת בניגוד לסעיף 7 ( א') (3) ל תקנות העמותות ( טפסים ), תשס"ט-2009.
11. בשנת 2016 לא דווחו היקפי העסקאות עם הצד הקשור "מעבדתרבות דימונה" (ע"ר ), זאת בניגוד לתוספת השלישית לחוק העמותות .
12. נמצא כי לעיתים החל"צ משלמת משכורות מספר ימים ( 2- 3 ) לאחר -ה 10 לחודש העוקב לחודש עבורו משולם השכר, זאת בניגוד לחוק הגנת השכר.
מסקירת תלושי השכר עולה כי לא קיימת זקיפת שווי בתלושי השכר של העובדים בגין ההטבה של חלוקת כרטיסים בחינם, זאת בניגוד לסעיף 2 (2 ) לפקודת מ"ה.
הביקורת מציינת כי הממצאים שלעיל חושפים את החל"צ לתביעות מעובדים ולקנסות / אכיפה מרשויות המס, ובכך נוצר סיכון לפגיעה בנכסי החל"צ .
הדו"ח מכיל מעל 120 עמודים, עשרות תקלות חמורות אשר מצביעות על ניהול לא נכון, בזבוז כספי ציבור וכו', ריכזתי הבעיות החמורות ביותר אשר עולות בביקורת עומק של רשם העמותות. קרא את הדו"ח.
בתאריך 29.03.2021 'המגן' ארגון השחקנים פרסם תחקיר "התיאטרון הלאומי הבימה, לאן הולך הכסף?" ( לחץ כאן קרא עוד ), כמו כן ארגון חשף דוחות של התיאטרון!
בנוסף 'המגן' שלח תלונה למשרד התרבות ( תלונה על התנהלות בלתי מסודרת של התיאטרון ), אך משרד התרבות לא טרח להגיב לארגון השחקנים.
ציטוטים מתוך התחקיר:
התיאטרון הלאומי הבימה, הינו פועל כחברה לתועלת הציבור:
תקציב שנתי בסך של – כ 60 מיליון ₪ (2019).
שכר של שחקן ( יעקב כהן ) בסך של כ 650,000 ₪ בשנה ( 2019 ).
שכר המנכ"ל כ 581,000 ₪ בשנה ( 2019).
תמיכה ממשלתית ושירותים לממשלה – כ 46 מיליון ש"ח (2020).
התיאטרון נמצא בגירעון וההנהלה מקבלת שכר די גבוהות.
יעקב כהן (*) ( בדוחות מופיע בתור "שחקן" ) מקבל שכר כ 54,000 ש"ח בחודש ( כ – 650,000 בשנה ), נכון לשנת 2019 יעקב כהן היה מקבל שכר יותר גבוה מהשכר של ראש הממשלה.
צילום : כלכליסט
מנכ"ל תיאטרון מקבל כ 49,000 ש"ח בחודש ( כ 584,000 ש"ח בשנה ), כלומר שכר יותר גבוה משכרו של ח"כ ו/או סגן שר ( 45,274 שקלים ).
קרא כאן נתוני שכר של נבחרי הציבור ( 2021 ) – לחץ כאן.
ובכל זאת, בשנת 2021 תיאטרון הלאומי שוב הגיעה לגירעון, מעל כ 100 מיליון ש"ח!
נגד התיאטרון הוגשו תביעות רבות ( בנקים, עובדים, ספקים, יוצרים, חברות, מדינה וארגונים ).
ולפתא, בתאריך 10.01.22 עיריית תל אביב פרסמה ידיעה:
"עכשיו זה רשמי – "הבימה" תאגיד עירוני!
מועצת העיר אישרה הקמתו של תאגיד עירוני חדש – התאטרון הלאומי "הבימה" עבר לבעלות עיריית תל אביב-יפו והחל לפעול כתאגיד עירוני חדש תוך שמירה על מעמדו הייחודי.
לאחר שהגיע לגירעון של למעלה מ-100 מיליון ש״ח, ולפני פירוק, התאטרון הלאומי ״הבימה״ ניצל, תוך יוזמה משותפת של משרד התרבות והספורט, עיריית תל אביב-יפו, הסתדרות העובדים וארגון שח״ם.
העירייה גיבשה מתווה מוסכם לקליטת התאטרון כתאגיד עירוני חדש באופן שיבטיח את התנהלותו המאוזנת לשנים הבאות לאחר עבודת מטה מול המדינה, מול הנאמנים והעובדים.
כחלק מהמתווה, ההסתדרות, שח"ם, ועדי העובדים והשחקנים בתאטרון הבימה, משרד התרבות והספורט, הנהלת תאטרון הבימה ועיריית תל אביב-יפו, הגיעו בערב חג הפסח להבנות מוסכמות באשר לאופן קליטת עובדים ושחקנים בעתיד.
במקביל ובהמשך להחלטות בית המשפט והפעלת התאטרון על ידי הנאמנים, העירייה הגישה בקשה למשרד הפנים להקמת תאגיד עירוני חדש שיקבל עליו את האחריות להמשך הפעילות של תאטרון הלאומי- הבימה. בתחילת ינואר 2022, לאחר קבלת אישור משרד הפנים, הוקם תאגיד חדש אשר יקלוט ויעסיק עובדים ושחקנים בהתאם להבנות ולהסכמים שהושגו, לאחר מאמץ אינטנסיבי ומסור של כל הצדדים המעורבים." – קרא עוד.
את הבימה הצילו על חשבון הציבור, אך שכחו לשאול את הציבור האם הוא מעוניין להציל את הבימה?!? הציבור יקבל בתמורה הצגה בסך של 350 ש"ח, שבה משחקן אדם שלעולם לא למד משחק ( מדובר על איתי לוי, הצגה "קזבלן" ).
• לפי התקנון של התיאטרון הוא מחויב להיות תיאטרון מקצועי!
לא ידוע עד כמה זה מקצועי לאפשר למר לוי לעלות על הבמה ללא לימודי משחק!?! כנראה, בעיניי התיאטרון הלאומי הבימה – זה מאוד מקצועי!
התיאטרון מתקיים על חשבון הציבור והינו בבעלות של עיריית ת"א, גוף מסוג זה חייב לפרסם מכרז, לפחות כך קבע בית המשפט, בג"ץ הכריע: תאגידים של רשויות מקומיות יפעלו על פי חוק חובת המכרזים – קרא עוד.
האם תיאטרון פרסם מכרז שהוא מעוניין להעסיק אדם כשחקן מקצועי – ללא לימודי משחק??? המכרז לא פורסם!
התקיימה שיחה עם נעם סמל ( מנכ"ל תיאטרון הבימה ):
התקיימה שיחה עם נעם סמל ( מנכ"ל תיאטרון הבימה ):
דים אמור: נועם שלום.
נעם סמל: שלום.
דים אמור: אני כותב כתב על איתי לוי, והבנתי שהוא עובד בתיאטרון!
נעם סמל: נכון, הוא עובד גם בתיאטרון. אני על פי ההסכם בינינו, לבין הבימה ולבין איתי אני לא יכול לדבר עליו. אתה צריך לדבר איתו והוא ידבר על עצמו.
דים אמור: רק רציתי לדעת, הוא פרילנסר? או שהוא התקבל בתיאטרון?
נעם סמל: הוא פרילנסר. הוא משחק בתפקיד קזבלן במחזמר "קזבלן" …
דים אמור: וזה שהוא לא למד משחק ומשחק, איך התיאטרון מתייחס לזה?
נעם סמל: אז הוא, אנחנו במהלך, במהלך חודשים האחרונים העברנו לו כל מיני השתלמויות וכל מיני הדרכות. תשאל אותו, תדבר איתו. אני מציע לך לדבר עם רון גרנות הובר של הבימה.
דים אמור: תודה.
מהשיחה ניתן להבין: מר איתי לוי עובד בתיאטרון בתור פרילנסר, יחד עם זאת התיאטרון מסתיר מידע ( חוזה ו/או הסכם ) מהציבור, למעשה לא מפרסם את שכרו איתי לוי!
חשוב לציין: על פי החוק תאגיד עירוני וחל"צ חייבים לספק מידע לציבור ולהיות שקופים כלפי הציבור, לציבור יש זכות לדעת כמה עולה לו "שחקן" קזבלן מר איתי לוי, ובכללי מה היא העלות של ההפקה "קזבלן" ( כסף של הציבור התיאטרון לא שכח לקחת, אך לעיתים שוכח ספק מידע! )!
גם כן התקיימה שיחה עם רון גרנות, דובר הבימה.
דים אמור: שלום, רון?
רון גרנות: כן.
דים אמור: שלום שמי דים, אני עושה כתב על הבימה ואיתי לוי. קיבלתי מספר שלך מנעם סגל, שהוא עובד בהבימה. אתה יכול לתת לי קצת פרטים על התפקיד של איתי לוי בקזבלן?
רון גרנות: מאיפה אתה?
דים אמור: אני מבקר תרבות ויש לי אתר שלי.
רון גרנות: שלח לי ווצאפ ומחר אדבר איתך, מה דחוף עכשיו?
דים אמור: אנו פשוט רצינו לקבל תגובה האם הוא למד משחק אי פעם? לא למד! עשה איזה סדנאות? הבנתי שב "הבימה" כן נתנו לו איזשהו הכשרה מסוימת.
רון גרנות: תשלח לי ווצאפ עם פרטים עליך ואני אטפל בזה.
דים אמור: אתה לא יכול לתת לי פרטים? האם הוא למד משחק או למד משחק?
רון גרנות: לא אני לא מגיב ככה! אני צריך לשבת לקרוא עליך, להבין מי אתה!
דים אמור: בסופו של דבר מדובר על כספי הציבור, ולכן אני בתור עיתונאי שואל אותך האם הוא למד משחק או לא למד משחק.
רון גרנות: שלח לי ווצאפ. אני צריך לעבור לעבור דרך העירייה. זה לא ככה. תשלח לי לינק.
דים אמור: בשביל להגיד האם בן אדם למשחק או לא? חחח זה צריך לעבור דרך העירייה?
רון גרנות: סליחה אדוני, אתה מתקשר אלי, אני פה באמצע הפגישה. שלח לי מייל עם הפרטים עליך ונענה לך בכיף.
דים אמור: אוקי.
לדובר הבימה נשלח מייל, אך הדובר לא טרח להגיב.
גם כן ב 2022 התיאטרון ממשיך להתנהל בתור "שכונה"! ולא לשמור על החוקים! שוב מדובר על כספי הציבור, יש לציין: מראיתי לוי מקבל שכר מתוך כספי הציבור!
הממשלה מתייחסת לציבור כעדר טיפש! עד היום לא הסבירו לציבור את המקור החובות, הרי מדובר מעל 100 מיליון ש"ח, ובכלל לאיזה מן מטרה הבימה בזבזה מאות מיליוני שקלים ( כ 60 מיליון כל שנה )!
יש לציין: המדינה אינה הגישה כתב אישום נגד ההנהלה, לא נפתחו תיקים במשטרה וכו'!
התיאטרון הלאומי הבימה החליף את הבעלים באופן הרשמי, ולכן להנהלה "החדשה" הייתה הזדמנות נדירה להיפטר מאנשים לא רצויים, כלומר מהשחקנים אשר בעיני ההנהלה "החדשה" היו לא מקובלים, ובנוסף עיריית תל אביב דרשה שינויים וקיצוצים! כך, התיאטרון פיטר עשרות שחקנים!
ביום אחד הבימה הודיעה לשחקנים שיש שינויים, חלק תחת שכנועים חתמו על חוזה פרילנסר, וחלק הבימה פיטרה ללא הסברים!
ב – 2022 הבימה המשיכה להתנהל באופן לא מסודר, לדוגמה משה קפטן לא פיטר את אשתו ( שחקנית, מאיה מעוז ), מאיה מעוז קיבלה תפקידים חדשיםבשנת 2022! מר קפטן לא מכבד את הדו"ח של מבקר המדינה.
בעניין פיטורים של שחקני הבימה, ארגון השחקנים 'המגן' פנה לעיריית תל אביב ולתיאטרון הלאומי הבימה:
" לכבוד:
התיאטרון הלאומי הבימה.
הנדון: קבלת מענה.
שלום רב,
1.התיאטרון "הבימה" היה בגירעון ( נסגר ונפתח מחדש כחל"צ ( נכון להיום תיאטרון "הבימה" פועל כתאגיד עירוני ( תחת עיריית ת"א) ).
1.1. כיצד קרה שעשרות שחקנים של התיאטרון אשר עבדו בתיאטרון באופן קבוע ( קביעות ) פוטרו, חלק מהשחקים נאלצו לחתום על חוזה "פרילנסר" וזאת לאחר 20 שנות עבודה בתיאטרון?
2. מדוע תיאטרון פיטר עובדים ללא התחשבות בוותק וקביעות?
3. מדוע תיאטרון פיטר את העובדים בצורה לא מסודרת, כמו כן יש לציין: שחקני "הבימה" לא הוזמנו לישיבות ולדיונים.
4. אנו מבקשים לקבל הסכמים? פרוטוקולים מתוך הישיבות? מסמכים? ( בין השנים 2019 – 2021 ).
5. האם תיאטרון עדיין ממשיך לשתף הפעולה עם "שח"ם"?
בברכה,
המגן – ארגון שחקני התיאטרון והקולנוע."
_______________________________
קיבלנו מענה של התיאטרון הלאומי הבימה ( יום א׳, 28 באוג׳, 12:54 ):
_______________________________
יו"ר 'המגן' לא הסתפק במענה ללא מסמכים, ולכן ביקש לקבל יותר פרטים, כלומר מענה יותר פרודוקטיבי ( 29 באוג׳ 2022, 11:18 ) :
" הדס, שלום לך.
תודה על המענה.
לארגון 'המגן' התקבלה תלונה על התנהלות של התיאטרון הלאומי "הבימה", טענות השחקנים: התיאטרון פיטר עשרות שחקנים ללא התחשבות ו/או שכנע את השחקנים לחתום על חוזה "פרילנסר" (*) ( מדוע תיאטרון פיטר עובדים ללא התחשבות בוותק ), הפיטורים נעשו בצורה בלתי מסודרת.
(*) חוזה "פרילנסר" לא מחייב תיאטרון לספק עבודה.
חלק מהשחקנים נאלצו לחתום על החוזה החדש – הרעת תנאי העבודה!
נכון להיום "הבימה" פועל כחל"צ, ולכן התיאטרון חייב להיות שקוף כלפי הציבור ( יש לציין ולהזכיר: התיאטרון מתקיימת ע"ח הציבור ).
עובדות: התיאטרון מסתיר את המסמכים.
תיאטרון אשר שייך לציבור וקיים על חשבונו – מזלזל בציבור הרחב ולא מספק מסמכים ומסרב להגיב לבקשתנו.
בכבוד רב,
דים אמור, יו"ר המגן,
ארגון שחקני התיאטרון והקולנוע."
_______________________________
קיבלנו מענה מטעם "הבימה" ( 31 באוג׳ 2022, 16:45 ) :
_______________________________
ע"י דים אמור נשלחה פניה לעיריית תל אביב ( 22-08-2022 מספר פניה: CRM:012500002187 ).
" לכבוד:
עיריית תל אביב.
הנדון: קבל מענה.
שלום רב,
1.התיאטרון "הבימה" היה בגירעון ( נסגר ונפתח מחדש כחל"צ ( נכון להיום תיאטרון "הבימה" פועל כתאגיד עירוני ( תחת עיריית ת"א) ).
1.1. כיצד קרה שעשרות שחקנים של התיאטרון אשר עבדו בתיאטרון באופן קבוע ( קביעות ) פוטרו, חלק מהשחקים נאלצו לחתום על חוזה "פרילנסר" וזאת לאחר 20 שנות עבודה בתיאטרון?
2. מדוע תיאטרון פיטר עובדים ללא התחשבות בוותק?
3. מדוע תיאטרון פיטר את העובדים בצורה לא מסודרת, גם יש לציין: שחקני "הבימה" לא הוזמנו לישיבות ולדיונים.
4. אנו מבקשים לקבל הסכמים? פרוטוקולים מתוך הישיבות? מסמכים? ( בין השנים 2019 – 2021 ).
5. נכון להיום "הבימה" תאגיד עירוני, מדוע עיריית תל אביב תמכה בפיטורים של עשרות שחקנים? מדוע שחקנים פוטרו ללא רחמים וללא התחשבות? מדוע העיריה שתקה כאשר תיאטרון שכנע את השחקנים לחתום על חוזה "פרילנסר" והפסיק לספק עבורם עבודה?
6.1. יתכן, הכלכלית עיריית ת"א רצתה "להתפטר" משחקני הבימה אשר עבדו בקביעות, אך מדוע לא שילמה פיצויים כראוי? מדוע עיריית ת"א באדישות פיטרה את השחקנים?"
_______________________________
דים אמור, יו"ר ארגון השחקנים 'המגן' קיבל מענה טלפוני מטעם עיריית תל אביב, במענה טלפוני מר אדיר שטיינר, סגן מנהל השירות העירוני, פניות הציבור וממונה חופש המידע, עיריית תל אביב – יפו טען שלא חייב לתת דין וחשבון.
יחד עם זאת אדיר שטיינר גם כן לח מכתב לארגון המגן:
אין תגובות נוספות".
בשנת 2022 הבימה החדשה נפתחה כתאגיד עירוני ועדיין אין אפשרות לראות את הדוחות!
אנו במעקב!